32. נוסף למסמכים האמורים, לתיק בית המשפט הוגשו שתי חוות דעת מומחים, כפי שיפורט להלן:
א. באשר לטענה כי חתימת המנוחה על גבי הצוואה זויפה – כאמור, לכתב ההתנגדות צרפו הנתבעים חוות דעת של מומחה להשוואת כתבי יד מטעמם, מר אמנון בצלאלי, לפיה: "קיימת סבירות גבוהה לכך שהחתימה שבמחלוקת איננה אמיתית". בדיון שהתקיים בפניי ביום 1.6.11 סרב התובע למינוי מומחה להשוואת כתבי יד מטעם בית המשפט, וביקש להגיש חוות דעת של מומחה מטעמו. בהחלטתי אשר ניתנה בתום הדיון הוריתי לתובע להודיע האם חפץ הוא במינוי מומחה נוסף מטעם בית המשפט, או שמא חפץ הוא כי חוות דעת אשר הוגשה במסגרת ההליך הפלילי על ידי מומחית מטעם המז"פ, גב' גילה ניבורג (להלן: "המומחית להשוואת כתבי יד" או "המומחית"), תיחשב כחוות דעת של מומחה שמונה מטעם בית המשפט. בהתאם, ביום 19.6.11 הודיע התובע כי הוא חפץ שחוות דעת המומחית תשמש כחוות דעת מומחה מטעם בית המשפט, תחת מינוי מומחה נוסף מטעם בית המשפט, וזאת "בכפוף לשמירה על זכותו של התובע לסתור את חוו"ד מז"פ בדרכים העומדות לרשותו על פי כל דין".
לפיכך, נקבע כי חוות דעתה של המומחית תהיה כחוות דעת מטעם בית המשפט על פי תקנה 258י"ב לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. המומחית נחקרה לפניי בחקירה נגדית על ידי ב"כ התובע, והוסכם כי אף חקירתה בהליך הפלילי תצורף לתיק ותשמש כראיה.
ב. באשר לטענה כי המנוחה לא ידעה להבחין בטיבה של צוואה - הוריתי על מינויו של פרופ' שמואל פניג, מומחה לפסיכיאטריה, כמומחה מטעם בית המשפט לבחון את כשרותה של המנוחה לערוך צוואה ביום 9.1.07 (להלן: "המומחה הרפואי" או
--- סוף עמוד 10 ---
"המומחה"). המומחה הגיש חוות דעת לפיה: "בתאריך עריכת הצוואה, לא הייתה המנוחה כשירה לערוך צוואה ולהבין את משמעותה", והשיב לשאלות הבהרה רבות אשר הפנה לו התובע.
ג. עיקר טענות הצדדים:
33. לטענת התובע:
א. לאורך השנים התנהלו מאבקים משפטיים בין המנוחה לבין דוד וליאורה. המנוחה הייתה מעורבת בהרחקת האחיינים מהרכוש המשפחתי, והחלטתה לצוות את עיזבונה לתובע, אשר סעד אותה בשנים האחרונות, הייתה טבעית. אין זה סביר, כי המנוחה אשר תוארה על ידי אחייניה כאובססיבית לרכושה, תלך לעולמה מבלי להותיר אחריה צוואה. כמו כן, אין זה סביר כי המנוחה, אשר ניסתה לנשל את אחייניה מהרכוש המשפחתי בשנות חייה, תותיר את עיזבונה לאחייניה.
ב. חוות דעת המומחית לכתב יד אינה נכונה, נפלו בה טעויות מקצועיות, היא התעלמה מהגיוון בחתימותיה של המנוחה, אופן עבודתה לוקה בחסר והיא לא התייחסה להשפעת מצבה הרפואי והנפשי של המנוחה וכן השפעת גילה על תכונות כתב ידה.