ג. המנוחה ערכה את הצוואה כשהיא בדעה צלולה וכשירה משפטית.
ד. חוות דעת המומחה מוגבלת, אינה חד משמעית וחשופה לטעויות בדיאגנוזה. בפני המומחה עמדו נתונים חלקיים ודלים, לא היה בפניו חומר רפואי נכון לחודש בו נחתמה הצוואה ולא היו בפניו מסמכי תיקה הרפואי של המנוחה לאחר מועד הצוואה.
תיקה הרפואי של המנוחה בקופת החולים אינו תומך בתזה של המומחה לגבי החמרה במצבה של המנוחה או בטענה לבלבול כרוני. הגם שתיקה של המנוחה בקופת החולים כולל 140 עמודים, קיימים אך 4 אזכורים על מצב של בלבול.
חוות דעת המומחה נסמכה על הנחות שגויות. לשאלות ההבהרה של התובע השיב המומחה תשובות מתחמקות ושב כמנטרה על מסקנת חוות הדעת.
ה. ד"ר בן נון בדק את המנוחה ביום 10.10.06 ומצא כי היא צלולה וכשירה לחתימה על צוואה.
--- סוף עמוד 11 ---
ו. על כשירות המנוחה ניתן ללמוד גם מחתימתה על תצהירים ביום 8.9.05, ביום 22.3.06, ביום 23.4.06 וביום 5.7.06, מחתימתה על גבי ייפוי כוח ביום 20.9.07, מחקירתה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים ביום 3.7.06 וכן מעדותה של גב' שטרק, מעדותה של עו"ד מירי הרט, אשר ייצגה את המנוחה מטעם משרדו של עו"ד אביגדור פלדמן, מחקירות ליאורה ודוד בהליך הפלילי וכן מטענותיהם במסגרת ההליך שהתנהל בפני בית המשפט לענייני משפחה בירושלים ומעדויותיהן של העדות לצוואה.
34. לטענת הנתבעים:
א. הצוואה מזויפת; המנוחה לא הייתה במשרדו של עו"ד מנדלזון ולא חתמה על הצוואה, כי אם מתחזה. המומחית לכתב יד קבעה כי הצוואה מזויפת, וחוות דעתה התחזקה בחקירתה הנגדית. לאור הוראת תקנה 258י"ב, אין התובע רשאי להגיש חוות דעת נוספת מטעמו לעניין זה. משכך, אין להיזקק לטענות התובע על בסיס חוות הדעת, שהוגשה מטעמו בהליך הפלילי.
ב. הנטל להוכיח את אמיתותה של הצוואה מונח על כתפי התובע, לאור חוות דעת המומחית להשוואת כתבי יד.
ג. היעדר חתימה על כל אחד מדפי הצוואה אינו מטיל כשלעצמו פגם בצוואה, אך הוא עשוי, בהצטרפו לשאר נסיבות המקרה, להטיל ספק באמיתותה.
ד. בעת החתימה על הצוואה לא הייתה המנוחה כשירה לעשות צוואה. כך קבע המומחה הרפואי בחוות דעתו. בתשובותיו לשאלות ההבהרה העמיק המומחה וביסס את חוות דעתו ואת מסקנותיו. תעודת הרופא עליה חתם ד"ר בן נון אינה מתייחסת לעניין הכשרות לערוך צוואה, היא נערכה חודשים לפני מועד החתימה על הצוואה, ד"ר בן נון לא ידע כי זו מטרת התעודה ולא ערך בדיקות מתאימות. התובע עצמו הטיל ספק בכשרותה של המנוחה במסגרת התנגדותו לחוות דעת המומחית להשוואת כתבי יד. רק נימוק בולט וכבד משקל יצדיק את דחיית קביעת מומחה מטעם בית המשפט.