144. אלא שכאמור, במסגרת חקירתו הודה עוזרי, כי מאחר ולרשותו עומדות חוות אחרות הוא יכול לנייד אפרוחים ממדגרות אחרות שבבעלותו (עמוד 44), וכי בן אהרון מספק לו אפרוחים גם לשאר החוות שבבעלותו (עמוד 45). כמו כן הוסיף עוזרי והצהיר כי בגבעת חיים קיבל אפרוחים גם ממדגרה נוספת בשם י. בראון (עמוד 49).
אומנם עוזרי טען בעדותו כי לאחר ההסדר הוא מוגבל בכמות האפרוחים אותה הוא יכול להעביר מחווה אחת שבבעלותו לחווה אחרת: "...יכול לשחק, אבל מוגבל מאוד. במיוחד בהסדר." (עמוד 56), אלא שכאשר עומת עם האמור במכתב שקיבל מ-י. בראון לפיו המדגרה וויסתה את כמות האפרוחים בין חוות עוזרי לבין יתר החוות שבבעלותו, בהתאם לבקשתו ותוך שינוי הכמויות המקוריות (נ/7), לא ידע ליתן הסבר מניח את הדעת ואמר "...אתה צריך לשאול את בראון. את זה בראון כתב. רק במקרים חריגים משנים." (עמוד 56).
145. בחקירתו הנגדית של בן אהרון, הוא טען כי סיפק לעוזרי אפרוחים למקומות נוספים מלבד גבעת חיים (שדה יואב, כרמיה ולעיתים גם לחורון -עמוד 233 לפרוט').
בהמשך חקירתו טען, כי הוא מספק לעוזרי כ- 1,100,000 אפרוחים לשנה, בתנאי שאינו חורג מהמכסות אשר נקבעו לו בהסדר; וכי באפשרות עוזרי לחלק את האפרוחים בין החוות השייכות לו, ואין זה מעניינו כיצד הוא מחלקם בין אותן חוות: "ש:אבל אתה לא מתערב לעוזרי בשיקול דעת איך לחלק את האפרוחים בין החוות? ת:לא." (עמוד 233, שורות 17-18).
146. במהלך חקירתו האשים עוזרי את בן אהרון בכך שלא סיפק לו את מלוא האפרוחים עליהם התחייב, שכן טען כי בן אהרון התנה את אספקת האפרוחים בתשלום חובם של החווה לפיטום וזילברמן הנובע מאספקת אפרוחים לחוות הגידול הפרטיות של החווה לפיטום, שאינן נכללות בהסכם בין י.פטם המשק לבין החווה לפיטום (עמודים 43-44, 50).
147. אלא שבהמשך חקירת עוזרי התברר אחרת, וכי למעשה היה מדובר בסכסוך כספי בינו לבין בן אהרון על העמלות שישולמו לאחרון עבור מכירת האפרוחים (עמודים 45-48).
כך גם בחקירתו של בן אהרון עלה נושא הסכסוך העסקי שהתגלע בינו לבין עוזרי, אשר נבע מכך שעוזרי היה מעוניין לקבל הנחה במחיר האפרוחים אותם מכר בן אהרון:
--- סוף עמוד 61 ---
"ש:נחזור לגבעת חיים, הבעיה המרכזית שלך בגבעת חיים הייתה שלזילברמן ההסכם המסחרי שלך הייתה הנחה של 32% ואילו עוזרי דרש לקבל הנחה יותר גדולה, נכון?
ת:כן." (עמוד 234 לפרוט' שורות 22-24).