אשר לטענות המבקשים בדבר התכליות העומדות בבסיס כלי החילוט. נראה כי המבקשים קוראים בפסק הדין את מה שאין בו. תכליות החילוט כפי שפורטו בפסק הדין כבר פורטו בעבר בפסיקה ועל פיה בבסיס החילוט עומדת תכלית הרתעתית, שעניינה "פגיעה בתמריץ העיקרי שיש לעבריין בביצוע עבירת המקור, הוא התמריץ הכלכלי" וכן תכלית קניינית לפיה "החילוט נועד להוציא את בלעו של גזלן מפיו". בית המשפט הוסיף וסקר תכליות נוספות – התכלית ה"מעין עונשית", והתכלית המניעתית – אשר אף לגביהן הובעה בעבר העמדה כי הן עומדות בבסיס ההסדר. הנה כי כן, סקירת תכליות החילוט שבפסק הדין אין בה משום חידוש, והיא עולה בקנה אחד עם קביעותיו של בית המשפט בשורה ארוכה של פסקי דין (ראו ההפניות בעמ' 102-101 לפסק הדין). הטענה הנוספת שהעלו המבקשים ולפיה בפסק הדין אוחדו התכלית ההרתעתית וזו ה"מעין עונשית", אין בה ממש. כמתואר לעיל, בית המשפט קבע כי הגדרת מלוא תקבולי הזכייה במכרז כסכום בר חילוט, עולה בקנה אחד עם שתי התכליות המרכזיות של החילוט שפורטו לעיל, בעוד שעמדת המבקשים לפיה יש לחלט את הרווח הנקי בלבד סותרת תכליות אלה. קביעה זו אך מיישמת על המקרה הנדון את עקרונות החילוט שנקבעו בפסיקה והיא אינה מצדיקה דיון נוסף.
10. טענה נוספת אשר זכתה להתייחסות מצומצמת בלבד מצד המבקשים (פסקאות 189-186 לבקשה) אך עמדה במוקד טענות הלשכה, היא הטענה כי יש להתחשב בהוצאות לגיטימיות ובתשלומי מסים כנימוקים מיוחדים להפחתה או לביטול החילוט. סוגיה זו אינה מצדיקה דיון נוסף במקרה דנן נוכח העובדה שבית המשפט ציין מפורשות בפסק הדין כי "פרשנות התיבה שעניינה נימוקים מיוחדים להימנעות מחילוט לא הוגבלה בפסיקתנו לרשימה סגורה של מקרים וכטבעה של הפסיקה זו יוצקת לה תוכן ומגבשת את גבולותיה ממקרה למקרה" (עמ' 108 לפסק הדין). לפיכך, העובדה כי במקרה דנן שלל בית המשפט את ההתחשבות בהוצאות במסגרת של נימוקים מיוחדים אינה שוללת את שיקול דעתו של המותב היושב בדין לבחון אם בנסיבותיו הפרטניות של מקרה אחר תתאפשר התחשבות בשיקולים אלה, ככל שהם עולים בקנה אחד עם תכליות הסדר החילוט ובאים בגדר "נימוקים מיוחדים", כמשמעותם בסעיף 21(א) לחוק. ולבסוף, העובדה שפסק הדין ניתן פה אחד נושאת אף היא משקל לדחיית את הבקשה (דנ"פ 4566/19 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (2.1.2020)).
אשר על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ה בסיון התש"ף (17.6.2020).