9. סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 קובע כי בקשה לקיים דיון נוסף תתקבל מקום שבו נפסקה הלכה חדשה וקשה או מקום שבו נפסקה הלכה הסותרת הלכות קודמות של בית משפט זה. לא שוכנעתי כי המקרה דנן עומד בתנאים אלה. בפסק הדין נדונה השאלה האם יש להתחשב בהוצאות "לגיטימיות" ובהן תשלומי מסים בעת קביעת היקף הרכוש שהינו בר חילוט לפי סעיף 21(א) לחוק איסור הלבנת הון. עיקר הדיון, כפי שאף ציין השופט ע' פוגלמן (בעמ' 110 לפסק הדין), התמקד בשאלת הפרשנות הראויה של המונח "רכוש" בסעיף 21(א) לחוק. בית המשפט בחן את לשון ההוראה שבסעיף 21(א) לחוק ואת תכליתו, בהתאם להלכות הנוהגות עימנו באשר לפרשנות חקיקה, וקבע כי אלה מובילות למסקנה חד משמעית לפיה יש לכלול במסגרת הרכוש שהינו בר חילוט את כלל הרכוש שנעברה בו העבירה, ולא רק את הרווח שהשיג העבריין בשל כך. קביעה זו אף אם יש בה חידוש מסוים, היא לכל היותר פיתוח הלכתי שאינו עולה כדי הלכה חדשה המצדיקה דיון נוסף בה (דנ"פ 5212/19 גבר נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (24.11.2019). זאת בייחוד בהינתן העובדה שהיא עולה בקנה אחד עם החלטות קודמות של בית משפט זה. כך, בעניין תענך נדחתה הטענה כי יש להתחשב בתקבולים שקיבל אחד המערערים שם בגין עבודה שבוצעה על ידו כדין ואין להורות על חילוטם (עניין תענך, פסקה 265). גם בע"פ 4980/07 כהן נ' מדינת ישראל (4.11.2010) נקבע כי יש לראות בתקבולים כולם "רכוש אסור" וכפועל היוצא מכך ניתן לחלטם במלואם (שם, בפסקה 37). באותם מקרים נדונה אמנם עבירת הלבנת הון לפי סעיף 3(א) לחוק, אך הוראת סעיף 21(א) אינה מבחינה בין עבירה לפי סעיף 3 ובין עבירה לפי סעיף 4 לחוק, שכן הבחנה זו אינה רלבנטית לקביעת היקף הרכוש שהוא בר חילוט. טענת המבקשים כי הקביעה בפסק הדין לפיה אין להתחשב בתשלום המסים ששולמו סותרת את אשר נקבע בעניין תענך, אינה מקובלת עלי. כפי שצוין בפסק הדין נושא הבקשה, בעניין תענך חולט הכסף לאחר הפחתת תשלומי המסים הואיל וזה היה הסכום שהופקד בחשבונות הבנק של המערערים ובו נעברו העבירות לפי חוק איסור הלבנת הון. אך כפי שנפסק אין בעניין תענך "כל קביעה עקרונית מפורשת שלפיה יש להפחית מסכום החילוט תשלומים שהועברו לרשויות המס" (עמ' 106 לפסק הדין). כמו כן, אין בידי לקבל את הטענה כי האמור בפסק הדין נושא הבקשה סותר את אשר נקבע על ידי השופט י' עמית בעניין ברהמי. כפי שציינה המשיבה בתגובתה, באותו עניין כלל לא הופקדו תקבולי העבירה בחשבון הבנק של העבריין ומשכך לא התקבל "רכוש אסור" במסגרת עבירת המקור. בענייננו, לעומת זאת, תקבולי המכרזים הועברו לחשבונות המבקשים ואף נעשה בהם שימוש.
אולי יעניין אותך גם
מי בעד צדק אקדמי?
חינוך ומשמעת במוסדות חינוך
משפט פלילי
מאמר בנושא זכויות בעת הליך משמעתי במוסדות אקדמיים והחשיבות של ייצוג משפטי בהליכים אלה, שתוצאתם יכולה להיות הרת גורל לקרירה. אמר המאמר כתבה עו"ד אסנת נתאי ממשרד אפיק ושות'
זומנת לתחנת המשטרה – זה ממש לא לכוס קפה ועוגה!
משפט פלילי
עבירות צווארון לבן
דיני צבא והליכי משמעת במשטרה ושירות בתי הסוהר
מאמר בנושא אופן ההתנהלות בעת זימון לחקירה בתחנת המשטרה או אצל כל גורם חקירתי אחר והחשיבות לייעוץ משפטי עוד טרם ההגעה לחקירה. את המאמר כתב עו"ד אדוארדו מייסלף ממשרד אפיק ושות'.
עצרו הכל, חכו לי! – על צווי ביניים והקפאת התקשרויות במכרזים
משפט ציבורי, דיני בחירות ודיני מכרזים
מאמר בנושא האפשרות להוציא צו המקפיא את ההתקשרות במכרז עד בירור העתירה שיגיש צד שהפסיד במכרז. את המאמר כתב עו"ד יאיר אלוני ממשרד אפיק ושות'.
'עשה' ו'אל תעשה' בעת השתתפות בהליך מכרז
משפט ציבורי, דיני בחירות ודיני מכרזים
מאמר מאמר בנושא כללי המכרזים במדינת ישראל. את המאמר כתב עו"ד יאיר אלוני ממשרד אפיק ושות'.