בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 5917/97
בפני:
כבוד הנשיאה ד' ביניש
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט א' גרוניס
העותרים:
1. האגודה לזכויות האזרח בישראל
2. עו"ד יעקב שמשי
נ ג ד
המשיבים:
1. שר המשפטים
2. מנהל בתי המשפט
3. לשכת עורכי הדין בישראל
עתירה למתן צו על תנאי
תאריך הישיבה:
י"ג בטבת התשס"ד
י"ח בסיון התשס"ו
(07.01.2004)
(14.06.2006)
בשם העותרים:
עו"ד דן יקיר , עו"ד ענת שקולניקוב
בשם המשיבים 2-1:
עו"ד אסנת מנדל
בשם המשיבה 3:
עו"ד אסף פוזנר
פסק-דין
הנשיאה ד' ביניש:
--- סוף עמוד 1 ---
עניינה של העתירה שלפנינו בשאלת חוקתיותה של תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: תקנות העיון או התקנות), המסדירה את הליכי העיון בתיקי בית המשפט.
גלגולים רבים עברה העתירה, שהוגשה לפני למעלה מעשר שנים. במהלך השנים שחלפו חלו התפתחויות רבות בהיבטים הקשורים אליה ומטעם זה לא בשלה משך תקופה ארוכה לכדי הכרעה. כך חלו שינויים משמעותיים במסגרת הנורמטיבית שעמדה בבסיס העתירה ובהסדרים הנוגעים ליישום ההוראות בעניין זכות העיון בתיקי בתי המשפט. שינויים אלו הושפעו, בין היתר, מחילופי השרים הממונים על התקנת התקנות, אשר גישותיהם לעניין נשוא העתירה היו שונות זו מזו. הגישות השונות השפיעו גם על משך הזמן שנדרש להשלמת ההסדרים הנוגעים לזכות העיון. חלוף העיתים אופיין אף בשינויים נוספים - מעשיים ואחרים - שאף הם השפיעו על הסוגיה שהובאה להכרעה בעתירה; בכלל זה הרחבת הנגישות לבתי המשפט, בעיקר באמצעות אתר האינטרנט של מערכת בתי המשפט, כמו גם פיתוח אמות מידה משפטיות ליישום הסדרי העיון בתיקים, במגמה להגשים באופן מיטבי את עקרון פומביות הדיון. התפתחויות אלו מבטאות שינויים מרחיקי לכת שחלו במהלך השנים בהיבטים הנוגעים למידת נגישותו של הפרט לתיקי בית המשפט, ולמעשה צמצמו עד למאד את הדיון הרחב שביקשה העתירה לקיים בראשית דרכה.
במצב דברים זה, נראה כי כל שנותר עוד לדון בו בענייננו עוסק בהיבט צר וממוקד עליו עמדו עוד העותרים בעת הדיון האחרון בתיק, והוא חוקתיותה של דרישת ההנמקה שנקבעה בתקנה 4 לתקנות העיון וחלה על מי שאינו בעל דין בהליך המבקש לעיין בתיק בית המשפט (להלן: מבקש העיון). בשל דרישה זו המעוגנת בתקנות, ביקשו העותרים כי בית המשפט יורה על בטלות תקנות העיון. לפיכך, תעמוד בחינתה של סוגיה זו בלב הדיון שלפנינו. יוער, כי גם סוגיה זו יש לבחון על רקע מכלול ההתפתחויות שחלו במהלך השנים, שכן אלו משפיעות באופן ישיר על הדיון המשפטי אליו נדרש בהמשך. לפיכך, טרם נדון בשאלה שנותרה להכרעתנו, נפתח בתיאור מפורט של ההתפתחויות שחלו בכל הנוגע לנושא העתירה.
העתירה - התפתחות נורמטיבית ומעשית
1. לעתירה שלפנינו היסטוריה ארוכה, וראשיתה כבר הייתה לנחלת העבר. תחילתם של ההליכים, בעתירה הראשונה שהוגשה עוד בשנת 1993 על-ידי העותרת 1
--- סוף עמוד 2 ---
ועותר נוסף (בג"ץ 5642/93, להלן: העתירה הראשונה), במסגרתה התבקש, בין היתר, ביטול הסדר העיון שהיה קיים באותה העת, כפי שעוגן בתקנות הארכיון, 1935 (להלן: תקנות הארכיון). כן הלינו העותרים בעתירה הראשונה על קשיים בהם נתקלו באותה תקופה בהשגת העתקים של פסקי דין או מסמכים מתיקי בית המשפט.