4. בתגובתה לעתירה השנייה, חזרה המדינה על ההודעה שנמסרה מטעמה כבר בגדרה של העתירה הראשונה, לפיה בכוונתה לאמץ את המלצותיה של וועדת גרוס, וכי בכוונת הנהלת בתי המשפט להמשיך בפעולות ליישום המלצות אלו. המדינה הודיעה, אמנם, כי מן הראוי לתקן את התקנות האמורות בהתאם להמלצותיה של וועדת גרוס, אולם טענה כי העתירה לא הקימה עילה לביטול התקנות.
ביום 26.4.1999 ניתן צו על תנאי בעתירה השנייה (השופטים מ' חשין, ד' דורנר וי' אנגלרד). סמוך לאחר מכן הוגש תצהיר תשובה מטעם המשיבים. בדיון שנערך ביום 23.12.1999 בפני השופטים מ' חשין, ד' דורנר וי' אנגלרד, הודיע בא-כוח המדינה, לפי הצעת ההרכב ובהסכמתה של באת-כוח העותרים, כי נושא העתירה יעלה לדיון בפני שר המשפטים דאז, ד"ר יוסי ביילין.
5. מן הנתונים שלפנינו עולה, כי בהמשך לדיון האמור, החלו המשיבים מגבשים תקנות חדשות לעניין עיון בתיקי בית המשפט, שנועדו להחליף את תקנות הארכיון. טיוטה של תקנות אלה אף הועברה להערות גורמים שונים. ביני לביני, ובטרם הושלם הליך התקנת התקנות החדשות, מונה השר מאיר שטרית כשר המשפטים. כפי שנמסר בהודעות המדינה, מדיניותו של השר שטרית בסוגיה נשוא העתירה הייתה שונה ממדיניות קודמיו בתפקיד, ולפיכך הודיעה המדינה כי היא זקוקה לזמן נוסף לשם בחינת הצורך בתיקון התקנות בהתאם למדיניותו של השר. נוכח האמור, התקבלה ביום 27.2.2002 החלטת בית משפט זה (השופטים ש' לוין, ד' ביניש וא' א' לוי) לפיה ידחה מועד הדיון בעתירה בשישה חודשים, על מנת לאפשר לשר שטרית להשלים את הליך
--- סוף עמוד 4 ---
התקנת התקנות. ואכן, ביום 16.1.2003 נכנסו לתוקף תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, הן התקנות נשוא העתירה. תקנות אלה, כפי שנבהיר, הביאו לשינוי משמעותי בדין והרחיבו באופן ניכר את היקף הנגישות לתיקי בתי המשפט, אם בשל ההסדרים שגובשו בהן ואם בשל אמות המידה ליישומן שהתווה בית משפט זה בהחלטותיו.
6. ואלו עיקר ההסדרים ששולבו בתקנות העיון:
תקנה 1 לתקנות העיון מגדירה מהו "עיון" ב"תיק בית משפט":
"הגדרות
1. 'עיון' - לרבות צפיה, האזנה, העתקה, צילום, הדפסה, הקלטה, קבלת פלט מחשב או קבלת עותק של מסמך בכל דרך אחרת, בהתאם לסוג המידע וצורת החזקתו;
...
'תיק בית משפט' - תיק בית משפט, לרבות כל המסמכים והמוצגים שבו, הנמצא בבית המשפט שבו מתבקש העיון או בארכיבו".
בהתאם לתקנות החדשות - ובכך יש משום שינוי משמעותי בתפיסות היסוד באשר לזכות העיון - לכל אדם זכות לבקש משופט או רשם לעיין בתיקי בית המשפט. העקרון המנחה את תקנות העיון הוא שככלל יש לאפשר עיון, אלא אם כן העיון אסור בדין. עם זאת, יחסיותו של עקרון פומביות הדיון, שעליה נעמוד בהמשך, מצאה ביטוי גם בתקנות העיון בתיקים. התקנות קובעות מגבלות שונות ביחס לקבוצות שונות של מבקשי עיון. הן מבחינות בין שלושה סוגים של מעיינים בתיקים - בעלי דין בתיק שבו מתבקש העיון, מי שאינם בעלי דין בתיק, ומי שמחזיקים בהיתר כללי לעיון. כאמור, עניינה של העתירה שלפנינו בהסדר המתייחס לעיון על ידי מי שאינו בעל דין בהליך.