עז. בעיון בכתב התביעה מצאנו טענת התובעת כי "לצד התמורה המיוחדת שקיבל יוראי, כעובד שותף שכר, שהייתה גבוהה משמעותית מעובדים אחרים...הוא שימש בתפקיד המצריך מידה רבה של אמון כלפי החברה" (הדגשה במקור. ס' 55 לכתב התביעה וס' 59 לתצהיר משלים של מר ורדי). לא מצאנו בכתב התביעה טענה בדבר תשלום תמורה מיוחדת לנתבעים 3 – 5. גם לא מצאנו טענה כי התמורה המיוחדת ששולמה לנתבע 2 היתה עבור התחייבותו לא להתחרות בתובעת.
עח. בתצהירו המשלים הצהיר מר ורדי כי הנתבע 4 קיבל תמורה מיוחדת בגין עבודתו (ס' 99 לתצהירו המשלים) אך לא הצהיר כי תמורה מיוחדת זו שולמה לו עבור התחייבותו לא להתחרות בתובעת. משמע, עד לסיכומיה, התובעת לא טענה ולא הצהירה כי נתבעים 2 ו-4 קיבלו תמורה מיוחדת עבור התחייבותם שלא להתחרות בה.
עט. ביחס לנתבע 2 טענה התובעת בסיכומיה כי קיבל תוספת משמעותית לשכר הבסיס, על בסיס רווחי התובעת וכן הטבות נוספות כגון רכב צמוד ובתמיכה לכך ציינה התובעת סכומים שקיבל הנתבע 2 כמענק רווחים וזאת מתוך אישור רואה החשבון של התובעת מיום 2.9.2020. אין בידינו לקבל טענות אלה של התובעת וזאת מכמה סיבות:
האחת, כאמור התובעת לא טענה בכתב תביעתה ומר ורדי לא הצהיר בתצהירו המשלים כי שולמה תמורה מיוחדת לנתבעים 2 ו-4 עבור התחייבותם לא להתחרות בתובעת. הנתבע 2 הצהיר כי מעולם לא הוצג לו על ידי התובעת כי התגמול שקיבל הוא תגמול מיוחד עבור התחייבותו לאי תחרות (ס' 10 לתצהירו המשלים). מכאן שגרסתו לא נסתרה.
שנית, הנתבע 2 הצהיר כי חלקו ברווחי התובעת שולם לו במסגרת סיכום שלו עם מר ורדי על מעבר מדורג לשותפות בתובעת וכביטוי לסיכום זה (ס' 8 -9 לתצהירו המשלים). הנתבע 2 חזר על גרסתו זו גם בחקירתו (עמ' 20 ש' 23 – 29 לפרוטוקול). גם מר ורדי הצהיר כי הנתבע 2 קיבל מעמד של עובד שותף שכיר שהקנה לו השתתפות ברווחי התובעת (ס' 54 לתצהירו המשלים). מכאן שגרסתו זו של הנתבע 2 לא נסתרה.
שלישית, מעיון בהסכם העבודה של הנתבע 2 ובנספח א' לו (נספח 10 לתצהיר משלים של מר ורדי) לא צוין מפורשות כי שכרו של הנתבע 2 כולל תמורה עבור התחייבות לאי תחרות. מאידך צוין כי עבודה בשעות נוספות נכללות בשכר. דהיינו, מקום שהתובעת התכוונה לכלול רכיב מסוים בשכרו של הנתבע 2 היא ציינה זאת במפורש ואם לא ציינה – משמע לא התכוונה לכלול רכיב זה בשכרו של הנתבע 2. למותר לציין כי התובעת היא זו אשר ניסחה את הסכם העבודה. כך ביחס להסכם העבודה של הנתבע 4 (נספח 27 לתצהיר משלים של מר ורדי).
רביעית, התובעת ביקשה לסתור את טענת הנתבע 2 בדבר הבטחת מר ורדי למנותו מנכ"ל התובעת בכך שלהבטחה זו אין ביטוי בהסכם העבודה (ראו חקירת הנתבע 2 בעמ' 18 ש' 1 – 19 לפרוטוקול). אותו דין צריך לחול גם ביחס לתמורה המיוחדת. התובעת אינה יכולה, כאשר זה נוח לה, לכלול בהסכם העבודה מה שאין בו במפורש.
חמישית, אישור רואה החשבון של התובעת מיום 2.9.2020 לא הוגש לתיק וזאת משוויתרה התובעת על הגשתו במסגרת דיון נוסף במעמד הצדדים (ראו החלטה מיום 11.9.2020, בקשה של התובעת מיום 13.9.2020 לצרף אישור רואה החשבון סובול וטפסי 106 לתיק, החלטה מיום 16.9.2020 והודעת התובעת מיום 21.9.2020). בנסיבות אלו אין התובעת רשאית להסתמך על מסמך זה. נוסיף, כי התובעת טענה לראשונה בסיכומיה כי שכרו של הנתבע 2 היה גבוה מאוד לאור כך שכלל תמורה מיוחדת (ס' 38 לסיכומיה). התובעת לא הציגה משכורות של עובדים בדרגה, בוותק ובמומחיות של הנתבע 2 לצורך השוואה. התובעת גם לא הראתה את הכנסותיה מהלקוחות בהם טיפל הנתבע 2 לצורך השוואה בין תרומתו לה לבין חלקו ברווחיה. כאמור, הנתבע 2 הציג הסבר אחר לחלקו ברווחי התובעת. הסבר אשר נתמך בתצהיר מר ורדי ולכן לא נסתר ואנו מעדיפים אותו.
שישית, בהתאם להלכת צ'ק פוינט יש לבחון האם העובד קיבל תמורה מיוחדת עבור התחייבותו שלא להתחרות בעתיד במעסיקו עם תום יחסי העבודה ביניהם. דהיינו, על התובעת להראות תמורה קבועה, לא מותנית בתנאי, אשר ניתנה לנתבע 2 באופן קבוע. בענייננו, התובעת לא טענה ולא הראתה התחייבות מצידה לשלם תמורה מיוחדת לנתבע 2 גם במצב בו לא יהיו לה רווחים. התובעת אף טענה כי הבהירה לנתבע 2 שיתכן שעקב משבר הקורונה לא תשלם לו כלל את חלקו ברווחים של שנת 2019 (ס' 67 לכתב התביעה). בנוסף, בהתאם להסכם העבודה של הנתבע 2, לתובעת הזכות להשקיע חלק מרווחיה שלא בתחום הביטוח והשקעתה זו תיגרע מחישוב הרווח ממנו יגזר חלקו של הנתבע 2 (ס' 2.1 סיפא לנספח א' להסכם העבודה). דהיינו, הסכום המשולם לנתבע 2 אינו קבוע ומותנה בהחלטות כלכליות של התובעת.
שביעית, אין חולק כי התובעת טרם שילמה לנתבע 2 חלקו ברווחיה לשנת 2019 ועל פי עדות מר ורדי היא תעשה כן רק בחודש ינואר 2021. משמע, גם לשיטת התובעת היא לא שילמה לנתבע 2 התמורה המיוחדת כטענתה ולכן אין ביכולתה להצביע על תשלום זה כמקים לה אינטרס לגיטימי.