בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 19116-08-20
14 אוקטובר 2020
לפני:
כב' השופטת אירית הרמל
נציג ציבור (עובדים) גב' אורנה רזניק
נציג ציבור (מעסיקים) מר אסי מזרחי
התובעת ורדי, פרידמן, דודזון ושות' בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד אילן בומבך ועו"ד שגיא רחמים
–
הנתבעים 1. י. פרידמן ייעוץ בע"מ
2. יוראי פרידמן
3. יעל לוי
4. יעקב פלקס
5. דניאל כהן אשכנזי
ע"י ב"כ: עו"ד אלינור אהרונסון
פסק דין
1. בפנינו תביעה לצו מניעה קבוע ובקשה דחופה לצווי מניעה זמניים במעמד צד אחד אשר הוגשו על ידי התובעת נגד כל הנתבעים. עוד בפנינו בקשה בהולה לצווי מניעה זמניים לאור שינוי נסיבות אשר הוגשה ביום 18.8.2020 על ידי התובעת נגד הנתבעים 2 ו-4 בלבד. הדיון בכל ההליכים האלו אוחד (ראו החלטות מיום 13.8.2020 ומיום 24.8.2020). משכך, נדון להלן בתביעה ובבקשות כמקשה אחת.
2. הצדדים:
א. ורדי, פרידמן, דוידזון ושות' בע"מ (להלן – התובעת) היא חברה אשר הוקמה בשנת 1988 על ידי מר אברי ורדי ועוסקת במתן יעוץ בכל תחומי הביטוח העסקי.
ב. י. פרידמן יעוץ בע"מ (להלן - הנתבעת 1) היא חברה אשר הוקמה ביום 26.5.2020 על ידי עו"ד יחזקאל פרידמן, שהוא גם בעל מניותיה והדירקטור היחיד בה.
ג. עו"ד יוראי פרידמן (להלן – הנתבע 2 או יוראי) הוא בנו של עו"ד יחזקאל פרידמן. הוא עבד בשורות התובעת כעובד שכיר משנת 1996 ועד שנת 2004. בשנת 2009 חזר לעבוד אצל התובעת. החל משנת 2012 הפך עובד שותף שכיר בתובעת. ביום 2.6.2020 הודיע לתובעת על סיום עבודתו והמשיך בעבודתו במהלך 60 ימי הודעה מוקדמת עד לסיום יחסי העבודה ביום 2.8.2020.
ד. עו"ד יעל לוי (להלן – הנתבעת 3), עו"ד יעקב פלקס (להלן – הנתבע 4) ועו"ד דניאל כהן אשכנזי (להלן – הנתבעת 5) היו עובדי התובעת. הנתבעת 3 החלה לעבוד אצל התובעת ביום 16.6.2016. הנתבע 4 החל עבודתו אצל התובעת ביום 28.2.2016 והנתבעת 5 החלה עבודתה אצל התובעת ביום 7.1.2018. כל אחד מהם מסר לתובעת הודעת התפטרות ביום 7.6.2020 אשר נכנסה לתוקפה ביום 6.8.2020. הנתבעת 3 המשיכה לעבוד במרבית תקופת ההודעה המוקדמת. הנתבעים 4 ו-5 המשיכו לעבוד בכל תקופה זו.
ה. בין כל אחד מהנתבעים 2 – 5 לבין התובעת נחתם הסכם עבודה בנוסח דומה, הכולל סעיף סודיות (סעיף 7) וסעיף אי תחרות (סעיף 8).
3. יחסי התובעת ועו"ד יחזקאל פרידמן:
א. התובעת פרטה השתלשלות קשריה העסקיים עם עו"ד יחזקאל פרידמן ועם החברה שהקים בשם פרידמן יועצים והשקעות בע"מ (להלן- פרידמן בע"מ) ביחס לטיפול בלקוחותיהם וכי ביום 7.6.2020 הודיע עו"ד פרידמן לתובעת בכתב על סיום ההתקשרות עמה ביום 31.7.2020 (ס' 20 – 46 לכתב התביעה).
ב. הנתבעים טענו כי יש לסלק על הסף את התביעה ככל שהיא נוגעת ללקוחות עו"ד יחזקאל פרידמן, אשר פורטו בנספח 1 לתגובת הנתבעים לבקשת התובעת לצווי מניעה זמניים (להלן – לקוחות פרידמן) וזאת מחמת חוסר סמכות עניינית ו/או העדר יריבות. לטענתם הסכסוך האמתי בין הצדדים הוא סכסוך מסחרי על לקוחותיו של עו"ד פרידמן וסכסוך זה אינו בסמכותו העניינית של בית הדין.
ג. במהלך הדיון המקדמי ביום 13.8.2020 הסכימו הצדדים, בין היתר, להחריג "לקוחות פרידמן" מבירור התביעה והבקשה לצווי מניעה זמניים. הסכמתם זו קיבלה תוקף של החלטה (עמ' 2 לפרוטוקול). בהתאם לכך, ביום 31.8.2020, בפתח חקירת מנהל התובעת, מר אברי ורדי (להלן – מר ורדי), על תצהירו המשלים מיום 19.8.2020, הסכימו הצדדים כי סעיפים 24 – 51 לתצהירו זה אינם חלק מהמחלוקת העומדת להכרעת בית הדין. נוכח זאת, אף אנו לא נדון ביחסי התובעת ועו"ד יחזקאל פרידמן בפסק דין זה.
4. טענות התובעת בתמצית:
א. הנתבע 2 איים על התובעת ועל מנהלה, מר ורדי, שאם הוא לא ימונה מנכ"ל התובעת ולא יקבל 40 אחוזים מרווחיה הוא יעזוב את התובעת ויקח עמו לקוחות ועובדים.
ב. בסמוך למועד מתן הודעה על התפטרותו החל הנתבע 2 להוציא לפועל את מזימתו ואיומיו אלו.
ג. בתקופת ההודעה המוקדמת יצר הנתבע 2 קשר עם לקוחות התובעת, הודיע להם כי היא עתידה "להתפצל" וכי יש להם אפשרות לקבל יעוץ על ידו באמצעות הנתבעת 1. חלק מהלקוחות הם: חברת מגלים, חברת נגב אנרגיה, אלון מרכזי אנרגיה, פי. אס. פי השקעות בע"מ, אנרג'יאן, ברייטסורס ועוד. בהתנהגותו כאמור פעל הנתבע 2 בניגוד לתניות הסודיות ואי התחרות הקבועות בהסכם בינו לבין התובעת. בנוסף, הנתבע 2 רקם קנוניה ביחד עם הנתבעים 3 – 5 להתפטר ביחד מעבודתם בתובעת ולשמש שותפיו בנתבעת 1.
ד. הסכם העבודה בין הנתבע 2 לתובעת נחתם לאחר משא ומתן ביניהם, במהלכו לא הביע הנתבע 2 כל הסתייגות לתניות הסודיות ואי התחרות הקבועות בו. להיפך, לבקשתו נערכו שינויים בתנית אי התחרות.
ה. הנתבעת 3 טיפלה במהלך עבודתה בתובעת בלקוחות שעו"ד יחזקאל פרידמן היה מעורב בענייניהם. היא התפטרה מעבודתה אצל התובעת במהלך מתואם עם הנתבעים 2, 4 ו-5. הנתבעת 3 מסרה מידע הקשור בטיפול בלקוחות התובעת לעו"ד יחזקאל פרידמן. בהתנהגותה כאמור היא הפרה את סעיפי הסודיות ואי התחרות בהסכם שנחתם עמה.
ו. הנתבע 4 הודיע על התפטרותו זמן קצר לאחר שקיבל העלאה בשכר ובתיאום עם הנתבעים 2, 3 ו-5. הוא טיפל בלקוחות התובעת שטופלו גם על ידי הנתבע 2. בעקבות התפטרותו הודיעה לקוחה בשם נקסטקום לתובעת על הפסקת התקשרות עמה וכי החל מחודש אוגוסט 2020 יעבור הטיפול השוטף בענייניה לנתבע 4.
ז. הנתבעת 5 הודיעה על התפטרותה זמן קצר לאחר שחזרה מחופשה ללא תשלום (בהמשך לחופשת לידה). התפטרותה נעשתה בתיאום עם הנתבעים 2, 3 ו-4.
ח. הנתבעים 2 – 5 הציגו ועודם מציגים בפני לקוחות התובעת את האפשרות שיתנו להם שירותים מקצועיים באופן עצמאי ו/או באמצעות הנתבעת 1. בכך הם מפרים הוראות הסכמי העבודה שנחתמו בינם לבין התובעת לרבות חובת תום הלב וחובת האמון החלים עליהם.
ט. הנתבע 2 ואביו, עו"ד יחזקאל פרידמן, יצרו קשר עם לקוחות התובעת בניגוד להסכמים עליהם הם חתומים במטרה לגרום להם "לעבור" לעבוד עם הנתבעת 1 ו/או לשדלם להעביר דרישה לתובעת כי הטיפול יהיה משותף ובתוך כך הנתבע 2 רתם את הנתבעים 3 – 5 למזימה, כך שיתפטרו בו זמנית מהתובעת, תוך הפרה גסה של תניות אי התחרות הקבועות בהסכמי העבודה שלהם עם התובעת.
י. במעשיהם ביצעו הנתבעים גזל סוד מסחרי (רשימת הלקוחות) ושימוש בו שלא כדין ובניגוד להוראות חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999.
יא. הנתבעת 1 קיבלה שלא כדין נכס, שהוא מידע עסקי סודי השייך לתובעת, מהנתבעים 2 – 5 והפיקה ממידע זה רווחים שלא כדין.
יב. התובעת תבעה סעד של צו מניעה קבוע במטרה לכפות על הנתבעים לקיים את הוראות הסכמי העבודה ובפרט הוראות בדבר סודיות ואי תחרות. התובעת טענה כי תתבע את נזקיה הכספיים עקב התנהלות הנתבעים לכשיתגבשו נזקים אלו.
5. טענות הנתבעים בתמצית:
א. בשנת 2012 בקשר עם עדכון תנאי העסקתו, הבטיחה התובעת לנתבע 2 כי הוא צפוי להתמנות למנהלה בעתיד. הבטחה זו חזרה על עצמה בשנת 2017 במסגרת דיון על עדכון תנאי העסקתו. במהלך שנת 2019 החל מנהל התובעת לדחוף להגברת מעורבותו של בנו בניהול התובעת ובלקוחות שבטיפולו של הנתבע 2. בתחילת שנת 2020 חזר בו מר ורדי מהבטחה למנות את הנתבע 2 במקומו ותחת זאת דחק בו להתפטר מעבודתו בתובעת בדרך של השתלחויות מקוממות, אי תשלום המענק עבור רווחי 2019, אי הענקת תשלום שי בחג הפסח, כפי שקיבלו יתר העובדים בתובעת. התנהלות התובעת לא הותירה לנתבע 2 ספק כי אין לו עתיד בשורותיה וכי הוא אינו רצוי שם עוד. בנסיבות אלו החליט הנתבע 2 לסיים את העסקתו.
ב. הנתבע 2 לא איים על התובעת ועל מר ורדי ולא הציג בפניהם כל אולטימטום.
ג. סמוך לאחר מכן, הודיעו הנתבעים 3 – 5 על עזיבתם וכך גם עו"ד יחזקאל פרידמן. הנתבעים לא הסתירו לרגע כי בכוונתם לפתוח משרד משותף בתחום יעוץ הביטוח, כפי זכותם, שאף התובעת אינה חולקת עליה. הנתבעים מכחישים טענת התובעת לפיה החלטתם המשותפת לעזוב אותה ביחד היא הפרה של חובות אמון ותום לב. הנתבעים אנשים בוגרים וחופשיים אשר הבינו כי אין להם עתיד אצל התובעת. מר ורדי הבהיר כי התובעת היא בפועל חברה משפחתית אשר מעמד בעל מניות ושותף שמור רק לבנו. הנתבעים מקיימים קשרים אישיים וחבריים ביניהם והחלטתם להקים משרד חדש לא קמה כדי לפגוע בתובעת אלא כדי להקים ולבנות לעצמם עתיד מקצועי טוב יותר.
ד. הנתבעים הכחישו טענת התובעת כאילו הנתבע 2 הפר את חובותיו לפני ובמהלך תקופת ההודעה המוקדמת. לטענתם, הנתבע 2 המשיך עבודתו כרגיל בתקופת ההודעה המוקדמת ולא עדכן אף לקוח או גורם אחר בשוק הביטוח על עזיבתו הצפויה. הוא הניח כי בהמשך תבוצע חפיפה מסודרת ותצא הודעה ללקוחות בתיאום עם התובעת, דבר שלא קרה. בפועל, מר ורדי ניסה "להעלים" את הנתבע 2 מבלי שניתן ללקוחות שום הסבר לכך, דבר אשר הביא לפניות של לקוחות וגורמים בשוק אל הנתבע 2 בתהיות מה קורה. גם אז הודיע הנתבע 2 ללקוחות אלה כי הוא עוזב אך לא שידל ולא הציע דבר, לא דן בהתקשרויות עתידיות, לא הודיע כי התובעת עתידה "להתפצל" ולא הציע להם לקבל שירות באמצעות הנתבעת 1, כטענת התובעת. התובעת, מאידך, באמצעות מנהלה פנתה ללקוחות שהיו בטיפול הנתבע 2 בניסיון לשכנע אותם שהתובעת יכולה להעמיד לשירותם צוות חלופי שאינו נופל ברמתו מהנתבע 2 ואגב כך לא בחלה בהצגת מצגים שאינם נכונים בפני הלקוחות שנועדו "להקטין" את הנתבע 2 ואף להטיל דופי בו ברמה האישית והמקצועית, עד כדי הוצאת דיבה.
ה. עוד טענו הנתבעים כי אף לקוח לא שודל על ידי הנתבע 2 לעזוב את התובעת וכי עומדת לרשותה האפשרות לשכנע לקוחות בטיב השירות שלה וביכולתה להמשיך ולהעמיד לרשותם שירות מצוין לאחר עזיבת הנתבעים. ככל שמי מהלקוחות יחליט כי התובעת אינה יכולה להמשיך ולהעמיד לרשותו שירות ברמה שהוא קיבל מהנתבע 2 – צווי המניעה לא ישאירו אותו אצל התובעת אלא יגרמו לו לעבור ליועץ אחר, שלישי. כך שתוצאתם האמיתית של צווי המניעה תהיה פגיעה לשם הפגיעה בנתבעים, מה שמעיד כי מטרת התובעת היא נקם בנתבעים על שהעזו לעזוב אותה ולא הגנה על אינטרסים לגיטימיים שלה.
ו. ביום 5.7.2020, לאחר מתן ההודעה על התפטרותו, חתמה התובעת עם הנתבע 2 על שני הסכמים למתן יעוץ ביטוחי משותף אשר ינתן גם לאחר עזיבת הנתבע 2 את התובעת ובמסגרת הנתבעת 1. בנוסף, ביום 5.8.2020, לאחר שכבר הסתיימו יחסי העבודה, פנה מנהל התובעת אל הנתבע 2 והציע לו לטפל במשותף בלקוח נוסף, חברת סמארט ואף התקיימה שיחת ועידה משותפת של הלקוח עם מר ורדי והנתבע 2 לטיפול בעניינו. באלה יש כדי לסתור את טענת התובעת בדבר קנוניה וכדי להעיד כי התובעת פועלת באופן ציני ומחושב ובהתאם לאינטרסים העסקיים שלה. היכן שנחוץ לה שיתוף פעולה עם הנתבע 2 – הוא כשיר וכשר להיות שותף עמה. היכן שאין לה מה להרוויח, כי הלקוחות לא ישארו אצלה אחרי עזיבתו, היא עותרת לבית הדין כדי להבטיח שאם לה לא יהיה, גם לנתבע 2 לא יהיה.
ז. הנתבעים הכחישו טענות התובעת באשר לנתבעים 3 – 5.
ח. התובעת לא הראתה אינטרס לגיטימי, כפי שהוכר בפסיקה, עליו אמורה להגן תנית אי התחרות בהסכמי העבודה של הנתבעים 2 – 5. משכך, אין תוקף חוקי לתניה זו ואין בידי התובעת עילת תביעה.
ט. ביחס לאותם לקוחות, שבכל מקרה אינם מתכוונים להישאר אצל התובעת לאחר עזיבת הנתבעים, התובעת לא הראתה אינטרס לגיטימי להגביל את עיסוקם של הנתבעים. כל שישנו הוא רצון נקם מצידה.
י. עתירת התובעת לצווי מניעה (זמניים וקבועים) שיגבילו את עיסוקם של הנתבעים מופרכת על פניה לאור התניה שנכפתה על הנתבעים בהסכמי העבודה לתקופה של 18 – 24 חודשים בלבד. עוד ראיה להגשת התביעה משיקולים פסולים ונקמניים של התובעת.
יא. לחילופין ולמען הזהירות ציינו הנתבעים כי בהתאם לרף שנקבע בפסיקת בתי הדין לעבודה, אף באותם מקרים חריגים – השונים בתכלית מהעניין נשוא תיק זה – שבהם הוכחה הפרה חמורה של חובת תום הלב, משך הגבלת העיסוק לא עלה על 3 חודשים.
יב. לבסוף, התובעת לא הראתה כי נגרם לה נזק אלא דווקא להיפך. מאידך, צווי המניעה יפגעו פגיעה קשה ומהותית בעיסוק הנתבע 2 בתחום מומחיותו, שהוא תחום מומחיות ייחודית של הסדרי ביטוח לתחנות כוח ופרויקטים של תשתיות במימון בנקאי.
6. ההליכים בתיק:
במסגרת הדיון המקדמי ביום 13.8.2020 הוחלט בהסכמת הצדדים לדון בתביעה ובבקשה לצווי המניעה הזמניים במאוחד. בהתאם לכך הגישו הצדדים תצהירים משלימים. התובעת הגישה תצהיר משלים של מר ורדי. הנתבעים הגישו תצהירים משלימים של הנתבעים 2 ו-4. כל המצהירים נחקרו על תצהיריהם ביום 31.8.2020. לאחר מכן הגישו הצדדים סיכומים בכתב. התובעת הגישה סיכומי תשובה.
7. הבקשה הבהולה לצווי מניעה זמניים לאור שינוי נסיבות:
א. ביום 18.8.2020 הגישה התובעת נגד הנתבעים 2 ו-4 בלבד בקשה בהולה לצווי מניעה זמניים לאור שינוי נסיבות.
ב. בבקשתה זו טענה התובעת כי בסמוך לדיון המקדמי ביום 13.8.2020 ואף לאחריו התקשרו לקוחות לנתבע 2 ובעקבות כך הודיעה חברת ViaMaris על הפסקת התקשרותה עם התובעת ביום 31.8.2020 וכך גם עשתה תחנת הכוח MRC. בנוסף לתובעת נודע כי לנתבע 2 נקבעו שיחות עם נגב אנרגיה וכי הוא מטפל בחברת ברייטסורס אשר הודיעה על הפסקת התקשרות עם התובעת ביום 31.7.2020.
ג. התובעת טענה כי בבקשתה הקודמת לצווי מניעה זמניים הניחה תשתית ראייתית לכך שהנתבע 2 הציג עוד בתקופת עבודתו בתובעת ומציג גם לאחר מכן בפני לקוחות התובעת מצג כאילו היא פוצלה וכי יש להם האפשרות לקבל יעוץ על ידו דרך הנתבעת 1. בכך מפר הנתבע 2 הוראת אי התחרות בהסכם שלו עם התובעת תוך הפרת אמון וחובת תום הלב כלפיה.
ד. עוד טענה התובעת כי אי מתן צווי המניעה הזמניים המבוקשים יצור אנדרלמוסיה במגזר העסקי, משיבינו המעסיקים וגם העובדים כי פתוחה בפניהם הדרך לפעול כך בכל מקום עבודה.