ה. באשר לסוד מסחרי, נקבע בהלכת צ'ק פוינט כי בית הדין לא ייתן צו מניעה המגביל את חופש עיסוקו של העובד אלא אם כן עבודתו של העובד אצל המעסיק החדש מאיימת על עצם קיומו של המעסיק הקודם. מכאן שעל המעסיק הקודם להוכיח כי השימוש שיעשה בסוד המסחרי שלו יפגע בעסק שבבעלותו.
ו. באשר לנטל ההוכחה של סוד מסחרי קבעה הלכת צ'ק פוינט כדלקמן:
"סוד מסחרי" אינו מילת קסם. על מעסיק הטוען לקיומו של "סוד מסחרי" להוכיח את קיומו. היינו, עליו לתאר ולפרט מהו הסוד. אין להסתפק בתיאור כללי או בטענה כללית על קיומו של "סוד", כפי שאירע במקרה דנן, אלא יש להצביע לדוגמה על תוכנה, פורמולה, נוסחה מסוימת, רשימת לקוחות מסוימת, תהליך מסוים וכו'. במסגרת הוכחת ה"סוד המסחרי" על המעסיק הקודם להוכיח גם את היקפו ואת הזמן שעליו להיוותר בגדר "סוד". יתרה מזו, על המעסיק הקודם להוכיח, כי מדובר ב"סוד" וכי הוא נקט באמצעים סבירים במטרה להבטיח את שמירת הסוד המסחרי, כגון: חשיפתו בפני עובדים הזקוקים לו לצורך עבודתם ואי-חשיפתו לעובדים אחרים או שמירת החומר במקום מוגן.
במאמר מוסגר נוסיף, כי אין לכחד שקיימת בעיה בהגנה על "סוד מסחרי" במהלך ניהול ההליך המשפטי. עם זאת, יש בידי בית-הדין כלים למנוע את פרסומו והפצתו, כגון: הטלת חיסיון על המידע וניהול ההליך בדלתיים סגורות".
ז. ויובהר כי הלכת צ'ק פוינט ניתנה ביחס לבקשה למתן צו מניעה זמני ואם כך מקום בו נטל ההוכחה הדרוש הוא ברמה של "לכאורה" - קל וחומר כאשר עסקינן בהוכחת התביעה לסעד של צו מניעה קבוע.
10. דיון והכרעה:
למען הסדר הטוב והפשטת הדברים נבהיר כי תחילה נסקור את הרקע לסכסוך. לאחר מכן נגדיר המחלוקת בין הצדדים. לאחר מכן נבחן הראיות בתיק על פי סדר כרונולוגי ואז נבדוק האם הוכחו טענות התובעת ולבסוף נקבע הסעדים.
הרקע לסכסוך:
א. מר ורדי הצהיר כי יחסיו עם הנתבע 2 התערערו משזה האחרון ניסה לשנות את מעמדו בתובעת. "הנתבע 2 רצה לשנות את הגדרת תפקידו, כך שיוגדר כמנכ"ל התובעת במקומי, ובתוך כך, להגדיל את תנאי שכרו, כך שיקבל 40% מרווחי החברה" (ס' 66 לתצהירו).
ב. הנתבע 2 הצהיר כי כבר עם שובו לעבוד בשורות התובעת בשנת 2009 ולאורך השנים הבאות, מר ורדי הציג בפניו מצג ונטע בו את התחושה שבעתיד הנתבע 2 ינהל את התובעת ויהיה שותף מלא בבעלות בה. הנתבע 2 הצהיר כי מר ורדי הציג אותו בפני לקוחות התובעת, אנשי ענף הביטוח וכל הגורמים עמם ניהלה התובעת קשר עסקי, כשותף שלו. כך נכתב על גבי כרטיס הביקור שלו (נספח 2 לתצהירו המשלים) וכך נכתב באתר האינטרנט של התובעת. הדברים אף מצאו ביטוי בהסכם מיום 20.3.2012 (נספח 10 לתצהיר משלים של מר ורדי), במסגרתו הפך הנתבע 2 שותף ברווחי התובעת. כך בנספח א' לאותו הסכם הוסכם כי בנוסף על שכרו החודשי – זכאי הנתבע 2 גם ל-10 אחוזים מהרווח השנתי, לפני מס, של התובעת, כאשר החל מחודש ינואר 2012 ישולם לו מידי חודש, בנוסף על שכרו החודשי, סכום נוסף אשר יהווה מקדמה על חשבון חלקו ברווחי התובעת. בנוסף, יהיה הנתבע 2 זכאי לאחוז מסוים מהתמורה שתתקבל ממכירת התובעת, כולה או חלקה, לצד ג', אם תימכר.
ג. עוד הצהיר הנתבע 2 כי הסדר השותפות ברווחי התובעת כפי שפורט בנספח א' להסכם האמור – היווה מנגנון כלכלי המדמה שותפות בבעלות, כשלב בדרך לשותפות במניות (ס' 9 לתצהירו המשלים). על הבטחתו למנות את הנתבע 2 למנכ"ל התובעת בעתיד, חזר מר ורדי גם בשנת 2017 במסגרת עדכון שכרו של הנתבע 2 וחלקו ברווחי התובעת (ס' 11 לתצהירו המשלים).
ד. מר ורדי הצהיר כי במסגרת הסכם העבודה מיום 20.3.2012 קיבל הנתבע 2 מעמד של "עובד שותף שכיר, שהקנה לו השתתפות ברווחי החברה בנוסף לשכרו הרגיל, אך ללא זכות למעורבות בניהולה" (ס' 54 לתצהירו המשלים) ובכך נמצאה תמיכה בגרסת הנתבע 2.
ה. על גרסתו זו חזר הנתבע 2 גם בעדותו הגם שהודה שההבטחה להתמנות מנכ"ל התובעת לא הוסדרה במסגרת הסכם העבודה שלו (עמ' 18 ש' 11 – 23 לפרוטוקול).
ו. התובעת לא הציגה גרסה אחרת מטעמה להבהרת הרקע לסכסוך אלא בחרה להתמקד במועד הסכסוך (ראו הצהרת מר ורדי בס' 66 לתצהירו המשלים).
ז. בנסיבות אלו, אנו מקבלים טענת הנתבעים בדבר ההבטחה שניתנה לנתבע 2 על ידי מר ורדי ואשר נוגעת למעמדו ולחלקו ברווחי התובעת.
ח. הנתבע 2 הצהיר כי התנהל באופן עצמאי מול לקוחות התובעת, הן במישור המקצועי, שבו פיתח מומחיות ייחודית והן במישור קשרי הלקוח, מו"מ על תנאי ההתקשרות וכיוצ"ב. הוא פעל להביא לקוחות חדשים לתובעת, ניהל את הלקוחות, ניהל צוותי עובדים תחתיו, נטל חלק פעיל באופן שוטף בקבלת החלטות והתייעצויות הנוגעות לניהול המשרד, העובדים וההיבטים העסקיים (בניגוד לסעיף 2.6 לנספח א' להסכם מיום 20.3.2012 הקובע כי לנתבע 2 לא תהא כל זכות להתערב בניהול ענייני התובעת). בשנת 2013 ניהל את פרויקט העברת המשרד מ"מגדל המאה" למשכנו הנוכחי במגדל עזריאלי כולל איתור המקום, הסכמי השכירות, תכנון וביצוע הפרויקט. בנוסף, ניהל צוותי עובדים שסייעו לו בטיפול בלקוחות שבאחריותו, עסק בהכשרה ולימוד של עורכי הדין. היה שותף בתהליכי גיוס עובדים, ראיין מועמדים וההחלטה על קבלת עובד נעשתה לרוב בשיתוף עמו (ס' 13, 14, 15 לתצהירו המשלים). גם גרסתו זו לא נסתרה והיא מבהירה ומחזקת את טענת ההבטחה.