ב. המשמעות היא כי הלכת צ'ק פוינט קבעה נקודת מוצא חדשה באפשרות להגביל עיסוקו של עובד לאחר סיום עבודתו והיא: כי לא ינתן תוקף לתניה חוזית המגבילה את עיסוקו של עובד אלא אם יעמוד המעסיק בנטל ויוכיח כי התניה מגנה על אינטרס לגיטימי שלו.
ג. בהלכת צ'ק פוינט ניתנו ארבע דוגמאות ל-אינטרס לגיטימי:
הראשון, קיומו של סוד מסחרי. יש מקום להגביל את חופש העיסוק של עובד על מנת למנוע ממנו להשתמש, שלא כדין, בסוד מסחרי השייך למעסיקו הקודם. סודות מסחריים מוגנים בחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 (להלן – חוק עוולות מסחריות) ומכוון שכך, הם מוגנים גם ללא תניה חוזית מגבילה.
השני, הכשרה מיוחדת. במקרה בו המעסיק השקיע משאבים מיוחדים ויקרים בהכשרת העובד ובעקבות זאת התחייב העובד לעבוד אצלו למשך תקופה מסוימת, ניתן להצדיק את הגבלת העיסוק של העובד למשך תקופה מסוימת כתמורה על ההשקעה של המעסיק בהכשרתו. ברי, שאם העובד רכש את ההכשרה במהלך עבודתו הרגילה או על חשבונו ובזמנו הפנוי, אין המעסיק הקודם רשאי להגבילו בשימוש שיעשה בה לאחר סיום עבודתו.
השלישי, תמורה מיוחדת. יש לבחון האם העובד קיבל תמורה מיוחדת עבור התחייבותו שלא להתחרות בעתיד במעסיקו עם תום יחסי העבודה ביניהם.
הרביעי, חובת תום הלב וחובת האמון. בין העובד לבין המעסיק קיימים יחסי אמון אשר מטילים עליהם נורמות התנהגות חמורות יותר בהשוואה לחובת הקיום בתום לב. בהקשר זה צוין כי חובות האמון המוטלות על בעלי תפקידים בכירים רחבות יותר בהשוואה לעובדים זוטרים יותר ואף משתרעות גם לאחר שתמה תקופת יחסי העבודה ובדרך כלל קשורה לנושא התחרות של העובד עם מעסיקו הקודם. יודגש כי חובת תום הלב וחובת האמון חלות על העובד גם בהעדר תניה חוזית מפורשת (ע"ע(ארצי) 189/03 גירית בע"מ – מרדכי אביב ואח' (18.12.2003)(להלן – פס"ד גירית)).
ד. עוד נקבע בהלכת צ'ק פוינט כי רשימת הדוגמאות שלעיל אינה מהווה רשימה סגורה. בית הדין ישקול כל מקרה לגופו, על מכלול נסיבותיו, כאשר הכלל המנחה הוא שאין ליתן תוקף לתניה חוזית המגבילה עיסוק אלא לאחר שהוכח אינטרס לגיטימי כאמור וגם אז לא יהיה בכך כדי לחייב את בית הדין ליתן תוקף לתנית הגבלת עיסוק. ההכרעה תעשה על פי איזון מכלול העקרונות והאינטרסים הנוגעים לענין והנסיבות הפרטניות של המקרה (ראו גם ע"ע(ארצי) 2912-11-10 מנחם מן – ספיר ספרינט בע"מ (14.11.2011) ס' 21 – 22)(להלן – פס"ד מנחם מן)).