בית המשפט המחוזי בבאר שבע
ה"פ 15943-08-19 מכלוף ואח' נ' מכלוף בכור ובניו בע"מ ואח'
לפני כבוד השופט יעקב פרסקי
המבקשים:
1. גדעון מכלוף
2. מכלוף גדעון ובניו בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ניר שמרי ועו"ד יותם מינץ
נגד
המשיבים: 1. מכלוף בכור ובניו בע"מ
ע"י עו"ד מאיר לפלר ועו"ד גל תורג'מן
2. גברי מכלוף
3. מכלוף גבי בע"מ
4. מכלוף אברהם בע"מ
5. מכלוף בנימין בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד נדב ויסמן, עו"ד ורד בלוך שכטמן ועו"ד יניב גורליק
פסק דין
התביעה עוסקת בטענות בעל מניות בחברה לקיפוח לפי סע' 191 לחוק החברות התשנ"ח – 1998
רקע
1. המשיבה 1, חברת מכלוף בכור ובניו בע"מ, (להלן: "החברה") הינה חברה פרטית שנוסדה בשנת 1982. עיסוקה, בייזום וביצוע פרויקטים בתחום הנדל"ן למגורים או מסחרי. לחברה מוניטין טובים, היא מסווגת בדירוג המקסימלי ברשם הקבלנים (ג'5), בעלת היקפי פעילות של מאות מיליוני ₪ בשנה. החברה מאז שנת 2010 ועד וכולל שנת 2020, חילקה לבעלי מניותיה דיבידנד בשיעור מצטבר של כ – 135,000,000 ₪ (היינו ב – 11 השנים האחרונות למעלה מ – 12,000,000 ₪ דיבידנד לשנה). חלוקת הדיבידנד בשנים האמורות, הינה בשיעור הקרוב ל – 50% מהרווח הנקי שלה. החברה באופייה הינה משפחתית, ונוסדה בידי אבי הצדדים, בכור מכלוף ז"ל אשר הלך לעולמו ביום 16.8.97. מאז הקמתה, נוהלה החברה בידי בכור ז"ל, ביחד עם בנו הבכור מר גברי מכלוף, המשיב 2, (להלן: "גבי"). גבי מכהן מאז יסוד החברה, היינו משנת 1982 ועד היום כמנכ"ל החברה. בשנת 1982 לחברה היו שני דירקטורים, בכור ז"ל וגבי. אחר פטירתו של בכור ז"ל, היינו משנת 1997 ועד היום נותר גבי כדירקטור יחידי בחברה. בעלי המניות לא ביקשו מינוי דירקטור נוסף.
2. מניות החברה מוחזקות באופן שוויוני בידי 4 בניו (או יורשיהם) של בכור ז"ל: גבי, המבקש 1 מר גדעון מכלוף, (להלן: "גדעון"), יורשי מכלוף אברהם ז"ל ומכלוף בנימין. אברהם ז"ל הלך לבית עולמו בשנת 2015 כאשר יורשיו המשיכו בנעליו להיות בעלי מניות. בכול הנוגע להחזקת מניות החברה בידי האחים, ההחזקה הינה בשרשור. בשל שיקולי מס, ביום 9.12.10, (להלן: "אסיפת 9.12.10"), כונסה אסיפת בעלי המניות שעל סדר יומה: "עדכון ודיון בשינוי מבנה האחזקות בחברה". נקבע כי החל מיום 1.11.11, מי שיועסק בחברה יעשה כן באמצעות חברה האחזקות שלו. עוד נקבע שבעלי המניות, גם אם יפעלו באמצעות החברות שלהם במישורים אחרים, עליהם יהיה להימנע מפעולות שיתנגשו באינטרסים של החברה. אסיפה כללית מיוחדת נוספת התקיימה ביום 30.12.10, (להלן: "אסיפת 30.12.10"), אשר במרכזה הוצגו שיקולי המס בידי מר שוקי רגב, רו"ח ועו"ד שנשכר כיועץ מקצועי חיצוני לצורך הליך העברת האחזקות בחברה. בעקבות החלטות אלו, המניות בחברה הפכו להיות מוחזקות בידי חברות אחזקה של כל אחד מהאחים, באופן שלכל חברת החזקה ניתנה בעלות של 25 מניות רגילות של החברה וכן 2 מניות יסוד של החברה, (כך שלאחים בסך הכול 100 מניות רגילות וכן 8 מניות יסוד ובאופן זה לכל אחד בשרשור 25% ממניות החברה).
3. אסיפת בעלי המניות מיום 3.8.10, (להלן: "אסיפת אוגוסט 2010"), היתה בתובענה זו במוקד הדיון וזאת לאור טענת גדעון כי התקבלו בה החלטות מחייבות ובלתי הדירות אשר צריכות להביא לקבלת תובענתו. כעולה מהפרוטוקול, על סדר היום של אסיפת אוגוסט 2010 עמדו הנושאים שהינם: "דיון בדוחות הכספיים של החברה, חלוקת דיבידנדים וסקירה כללית על פעילותה ועל עתידה של החברה, בכל הקשור לשינויים בהעסקתם של בעלי המניות בחברה ושל אופן החזקתם במניות החברה". באסיפה האמורה, הוזכרה עסקת שכון ובינוי, (להלן: "עסקת שו"ב") שבשלב זה טרם נחתמה ונערך דיון, בעתידה של החברה ומה שיקרה לאחר יום 1.1.2011. הדיון נערך כשיח בין הצדדים. נשאלו שאלות, עלו אפשרויות. עיון בפרוטוקול מעלה כי לא התקבלו באופן פורמלי החלטות אופרטיביות בישיבה זו. כשיטת גדעון, ישנן ראיות נסיבתיות ולפיהן באסיפת אוגוסט 2010 התקבלו החלטות אופרטיביות אודות חלוקת 50% דיבידנד בשנה, כי החברה תסיים את הפרויקטים הקיימים ואז תפעל "להנזלת" נכסיה, וכלשון גדעון בתובענה, (סע' 24): "במילים אחרות, האסיפה הכללית החליטה להתחיל בתהליך הדרגתי שבסופו תגיע החברה לסוף דרכה ונכסיה/פעילותה יועברו לידי בעלי המניות". מכאן טענת גדעון ולפיה נפגעה ציפיתו כבעל מניות בחברה, שכן בפועל, החברה (באמצעות גבי), לא פעלה להביא פעילותה לסוף דרכה ואף פנתה לפרויקטים חדשים. מכאן הסעד המרכזי בתובענה זו שהינו דרישת התערבות בית המשפט בהתאם לסע' 191 לחוק.
4. אספות כלליות בקשר לשינוי מבנה ההון התקיימו ביום 6.2.11 וכן ביום 22.3.11. בתום אסיפת 22.3.11 הופץ למשתתפים תקנון מעודכן לחברה, כאשר מהפרוטוקול עולה כי זה הופץ לצורך העיון של המשתתפים. באסיפה כללית מיום 18.8.11 שוב נדון נושא החזקת מניות החברה כמו גם עדכונים כלליים. בנוסף, באסיפת 18.8.11 נדון נושא החתימה על תקנון חדש לחברה, (ובהמשך לאספת 22.3.11 אז נוסח התקנון החדש הופץ), והמשתתפים חתמו על התקנון המעודכן. האסיפה הכללית המשיכה להתכנס מידי שנה בשנה, וצורפו פרוטוקולים של אספות 2.7.14, 21.7.15, 13.10.16, 8.8.17, 25.10.17. בישיבת 25.10.17, נדונה הפסקת השירותים של החברה שבשליטת גדעון לחברה, (ישיבה זו המשיכה אסיפה מיום 19.10.17). בפתח ישיבת ההוכחות מיום 19.5.20, ביקש גדעון לתקן את תצהירו, כאשר במקור, בסע' 43 טען שגבי מנע מאז 25.10.17 כינוס אספות שנתיות, והתיקון שהתבקש היה אישור על כי ביולי 2018 כונסה אסיפה שנתית.
התובענה בעיקרה והסעדים המבוקשים
5. בתובענה, טוענים המבקשים, גדעון והחברה שבשליטתו, כי עסקי החברה מנוהלים בדרך המצדיקה התערבות בית המשפט לפי סע' 191 לחוק החברות התשנ"ט – 1999, (להלן: "החוק"), ולפיו לבית המשפט במקרה של קיפוח, סמכות להורות על סעדים להסרתו, ובין היתר באופן קונקרטי, התבקשו הוראות לחלוקת מינימום של 50% מרווחי החברה הניתנים לחלוקה בהתאם לדוחותיה הכספיים. עוד התבקש בית המשפט להורות על סיום הפרויקטים הקיימים בחברה וצו למניעת כניסת החברה לביצוע פרויקטים והשקעות חדשות. סעד נלווה שהתבקש היה הוראה על מינוי מנכ"ל חיצוני מטעם בית המשפט עד לסיום הפסקת פעולות החברה. לחילופין, התבקש בית המשפט להורות על פירוק החברה, כאשר כשיטת גדעון, אין מדובר על פירוק חברה אלא פירוק השותפות שבין הצדדים. סעדים נוספים שהתבקשו היו הוראה לחברה לגלות מסמכים שפורטו בתובענה (סע' 10 סעד (3)), כמו גם מסירת מידע, (סע' 10 סעד (4)).
תמצית טענות המבקשים 1-2 (גדעון והחברה בשליטתו בעלת 25% ממניות החברה)
6. טוענים המבקשים, (גדעון והחברה שבבעלותו, ההתייחסות לצורך הנוחות תהא לגדעון), כי אסיפת אוגוסט 2010 התוותה את מדיניות החברה, באופן שהיה על החברה לפעול לחלוקת דיבידנד של 50% מרווחי החברה מידי שנה ובעיקרם של דברים, להביא לכך שהחברה תסיים את דרכה העסקית כאשר נכסיה ופעילותה תועבר לידי בעלי המניות באמצעות חברות ההחזקה שהוקמו. טוען גדעון שהסתמך על החלטת האסיפה הכללית וציפה כי החברה לא תחל בפרויקטים חדשים. טוען גדעון שבהחלטת האסיפה שכונסה באוגוסט 2017 התברר כי גבי כמנכ"ל התקשר בהסכם לביצוע פרויקט בקרית גת וזאת בדיעבד ושההתקשרות היתה בניגוד להחלטות קודמות. מוסיף גדעון וטוען כי גבי פעל באותם ימים להתקשרות עסקית באמצעות החברה הפרטית שלו כאשר במקביל, פעל לדחיקת רגליו מהחברה, כביכול הוא פועל באופן שנוגד את טובת החברה.
7. טוען גדעון כי הופעלו עליו מכבשים של לחצים, בפגישה שנערכה בינו לגבי ביום 17.10.19 בעקבותיה כונסה אסיפה כללית ביום 25.10.17 (כישיבת המשך לכינוס האסיפה ביום 19.10.19) ולפיה נקבע שיופסקו שירותי הניהול של גדעון והחברה שבבעלותו עבור החברה. טוען גדעון שגבי החל להעסיק עובדים, בני משפחה של בעלי המניות האחרים, על מנת לבצר מעמדו בקרב בעלי המניות ומאז מודר גדעון מהמידע הנוגע לחברה. גדעון מתייחס לתקנון החברה שאושר בשנת 2011 והחליף תקנון קודם, ושרק בדיעבד התברר לו שמדובר בתקנון מעודכן שאיפשר לגבי לפעול בניגוד לטובת החברה ובניגוד לחוק החברות. טוען גדעון כי גבי פעל בניגוד להחלטות האסיפה הכללית והביא בכך לקיפוח המבקשים כמו גם לפגיעה בחברה ובמוניטין שלה. טוען גדעון כי עסקינן בחברה משפחתית שיש לראותה כשותפות. טוען גדעון כי הניהול של גבי הינו כושל ובכך ישנו קיפוח כנגדו כבעל מניות ומכאן שזכאי הוא לסעדים מבית המשפט והוראות לדרך ניהול החברה מכאן ואילך.
8. טוען גדעון כי הדרתו מהחברה, פגעה בציפיותיו להיות שותף לניהול החברה שכן החברה הופעלה "כמעין שותפות". טוען גדעון כנגד גבי שאינו פועל לטובת החברה תוך הפרה בוטה של חובותיו בין היתר תוך התקשרות עם החברה בעסקאות שהיה לו בהן ענין אישי ובין היתר טוען שגבי לא מינה לו מחליף ושלא מינה מנכ"ל חיצוני לחברה במקומו למרות מצבו הבריאותי. טוען גדעון כי גבי סירב לאפשר קבלת מידע שרלבנטי לו ונמנע מההחלטה על חלוקת דיבידנד לפי החלטות האסיפה הכללית. טוען גדעון כי הינו חשוף לחובות החברה, בשל ערבויות שנתן לחברה והינו חושש שיאלץ לשלם את חובותיה. לפיכך טוען גדעון כי המבקשים זכאים להתערבות בית המשפט לשם הסרת הקיפוח, ולחילופין לקבל צו לפירוק החברה, (שמבחינת המבקשים הינה מעין שותפות). עוד ביקשו המבקשים הוראות להיפרדות כמו גם שטוענים הם לכך שהם זכאים למידע ושומרים הם את זכותם להגיש בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם החברה כנגד מי מהמשיבים.
תמצית טענות המשיבים 2-5 (גבי והחברות שהינן ביחד בעלות 75% ממניות החברה)
9. טוען גבי, (טענות המשיבים נטענו ביחד ולחוד, ולצורך הנוחות ההתייחסות תהא לגבי ו/או המשיבים), כי התובענה הוגשה בחוסר תום לב ומטרתה כפיית רצון המיעוט המצוי בניגוד עניינים, על הרוב בחברה הם המשיבים, כאשר מדובר בחברה שבשום אופן לא ניתן לכנותה באופן מלאכותי "מעין שותפות", אלא מדובר בחברה לכל דבר וענין שאינה מצויה במבוי סתום ניהולי. טוענים המשיבים כי החברה בהנהלת גבי הגיעה להישגים כבירים, יוצאים מגדר הרגיל, כאשר השיאה לבעלי מניותיה בעשור האחרון מאות מיליוני ₪ וחילקה דיבידנד בשיעור משמעותי של עשרות מיליוני ₪ לכל אחד מבעלי המניות. טוענים המשיבים כי מעולם לא התקבלה החלטה אודות מתווה סיום פעילות או כל מתווה אחר, כי החברה המשיכה בפעילות רגילה ואף התקשרה לאורך השנים בעסקאות חדשות, תוך שגבי המשיך בתפקידו כדירקטור הפועל להתקשרות החברה מול צדדים שלישיים בדרך שבה הדבר נעשה מאז ומתמיד.
10. טוענים המשיבים כי טענות כנגד גבי בתפקידו כדירקטור או מנכ"ל אין להעלות במסגרת תביעה לקיפוח המיעוט. טוענים המשיבים כי מה שמבקש גדעון הינו כפייה על המשיבים לרכוש את מניותיו, כאשר גדעון כלל לא ניסה למכור מניותיו לצדדים שאינם בעלי מניות, למרות שהדבר אפשרי לפי התקנות. טוענים המבקשים כי גדעון מעולם לא ניסה לפעול במוסדות החברה ולא טען כל טענה לפני הגשת התובענה, לאור ידיעתו הברורה על שביעות רצון בעלי המניות מהדרך שבה מנהל גבי את החברה. המשיבים מאשרים כי במרוצת השנים, נדונו אפשרויות שונות, בהם מתווים לסיום פעילות החברה אולם טוענים שמעולם לא הוחלט באופן סופי, על מתווה מחייב. מוסיפים המשיבים כי גם אם היתה מתקבלת החלטה שכזו, לא היתה כל מניעה מחזרה ממנה, ומכל מקום הפרוטוקולים אינם תומכים בטענת גדעון.
11. טוענים המשיבים כי באסיפת אוגוסט 2017 דווח על עסקה חדשה בקרית גת, להקמת 144 יח"ד ובאוקטובר 2017 על עסקה בנתניה. לטענת גדעון, העסקה דווחה בדיעבד, אולם המשיבים הפנו למעורבות עמוקה של גדעון בדברים ואף שסייר בשטח בקרית גת לקראת גיבוש העסקה. טוענים המשיבים כי לא מתקבל על הדעת, חיסול פעילות חברה סולבנטית ורווחית בניגוד לרצון רוב עלי המניות. המשיבים פירטו את נסיבות סיום תפקידו של גדעון בחברה, לאור עירוב עניינים פרטיים בענייני החברה ושזה היה לאור בחירתו של גדעון להשקיע מרצו בעסקיו הפרטיים. בנוגע לדרישות גדעון למידע, טוענים המשיבים כי העבירו מסמכים רבים, מעל ומעבר בין היתר לצורך האפשרות של גדעון לבצע הערכת שווי לחברה. המשיבים טוענים שאין מקום להעביר מסמכים מעבר למה שהם חייבים ולאור החשש משימוש בהם שלא לטובת החברה. לפיכך טוענים המשיבים שיש לדחות התביעה. גבי הוסיף שלא היה מקום לטענות נגדו כדירקטור בתביעה שעניינה הסרת קיפוח. המשיבים טוענים לסיום שאין מקום להיתר "פיצול סעדים".
תמצית טענות החברה, (המשיבה 1)
12. החברה ביקשה ליתן דגשים, כאשר הוקדם מטעמה כי אינה מכוונת להיות מעורבת במחלוקת שבין בעלי המניות. טוענת החברה כי המבוקש הינו חיסול פעילותה, תוך עקיפת המנגנונים הרגילים, האורגנים המוסמכים בחברה והוראות הממשל התאגידי הנהוג בה. לפיכך החברה טוענת שאינה יכולה פשוט "לשבת" מנגד ולא להתנגד למבוקש נגדה. טוענת החברה כי המבקשים משתמשים לרעה בהליך המשפטי, על מנת להפעיל לחץ פסול על בעלי המניות האחרים, כאשר הדבר עלול לגרום נזקים בעיקר מול צדדים שלישיים. בראש הדברים טוענת החברה כי משמעות הסעדים המבוקשים הינה פירוק החברה ואין מקום לאפשר זאת בהליך בו הוגשה התובענה. זאת ועוד, טוענת החברה כי לא התקבלה כל החלטה אודות סיום פעילות החברה או פירוק החברה.
13. טוענת החברה כי הינה חברה רווחית ביותר, ואין כל הצדקה כי בשל מחלוקת ביחס לבעלי מיעוט בעלי המניות, שהחברה תפורק והדבר נוגד את טובת החברה, הגם שזה מתאים לגדעון ותכניותיו. טוענת החברה כי אינה "מעין שותפות" ושאין כל ציפייה לגיטימית למבקשים שהם יהיו שותפים בניהולה. בכול הנוגע למסמכים המבוקשים, טוענת החברה כי המבקשים קיבלו את כל מה שהם זכאים, ושהמודל הרלבנטי בנוגע לעיון במסמכים אינו גילוי נרחב אלא מצומצם. לפיכך, החברה טוענת שאין כל מקום ליתן מסמכים שאינה מחויבת לתת, כאשר עולה החשש כי המבקשים יעשו במסמכים שימוש נגדה. לפיכך התבקש בית המשפט להורות על דחיית התובענה.
דיון
אקדים את מסקנתי שתפורט ותנומק להלן, כי דין התובענה להידחות.
קיפוח בעל מניות בחברה
14. כידוע, לפי סע' 191(א) לחוק, שכותרת השוליים שלו הינו: "הזכות במקרה של קיפוח":
"התנהל ענין מעניניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה כפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה".