87. זאת ועוד, מעדותו של עו"ד ורו"ח צרפתי שהינו רואה החשבון של חברת ביטוסי, עולה כי האחרונה, בניגוד לתובע, מבצעת פעולות ניטור של ספק שלישי, לשם צמצום החשיפה להלבנת הון. כפי שהעיד עו"ד ורו"ח צרפתי:
"אנו עושים בדיקות טכנולוגיות באמצעות ספק טכנולוגי, צד שלישי, שמבצע ניטור של פעולות בביטקוין ויודע לתת לנו אינדיקציות לגבי פעולות או כתובות חשודות ובעייתיות. ... הניטור על גבי מסד הנתונים (בלוקציין) של הביטקוין הוא חשוב לצורך איתור עסקאות והיסטוריה של פעולות חשודות לצורך הענין כמו עבירות פשיעה כמו כופר, עבירות סחר בסמים וכן הלאה, שנעשות ברשת האפילה של האינטרנט" (פרו' מיום 18.6.20, עמ' 36, ש' 11-12).
וכן: "גופי הניטור יודעים לבצע אנליזות מחקרים, הן על גבי הבלוקצ'יין והן במאגרי מידע חיצוניים, כגון באמצעות גופי מודיעין". ספק אם לתובע יש את האמצעים הכלכליים לשכור שירותיו של צד ג' לביצוע פעולות ניטור מסוג זה. רו"ח צרפתי כי ציין כי לפי הערכתו עלות מערכת הפיקוח והניטור מגיעה לכדי מאות אלפי שקלים, בהערכה גסה (פרו' עמ' 42 ש' 26).
88. התובע אמנם טוען כי היקף הפעילות שלו קטן מזה של חברת ביטוסי. אולם, התובע לימדנו כי ביכולתו להגיע למחזורים נכבדים מאוד בתקופה קצרה מאוד; מה גם שיש ממש בטענת הבנק כי פעילותו מתאפיינת בביזור שמקשה על יכולת הפיקוח.
89. בטרם סיום, אתייחס בקצרה לפסקי הדין שניתנו בע"א 6389/17; [פורסם בנבו] בעניין ישראמיינרס ובת"א (מחוזי ת"א) 32480-04-18 סימון נ' בנק הפועלים בע"מ [פורסם בנבו] (6.5.2018) (להלן: "עניין סימון") אשר התובע השליך יהבו עליהם בכתב התביעה המתוקן (ולגבי ע"א 6389/17 [פורסם בנבו] – גם בסיכומיו).
בע"א 6389/17 איפשר בית המשפט העליון, כאמור, את המשך ניהול חשבון הבנק, ואולם מדובר בהסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין. בפסק הדין אף צוין כי הדבר לא "יהווה תקדים משפטי או הסכמה כלשהי מצד הבנק לניהול חשבונות מסחר למטבעות וירטואליים במקרים נוספים".
גם בעניין סימון נתן בית המשפט המחוזי תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים, הפעם, לקבל כספים שיתקבלו ממכירת ביטקוין, לחשבון הבנק. אולם, זאת לאור הסכמת הצדדים כי לא קיים חשש לעבירות על חוק איסור הלבנת הון ועבירות מיסוי, כאשר הוסכם שהבנק יבדוק כל העברה עתידית באופן פרטני. יש לציין כי שלא כמו בענייננו, מדובר היה באישור העברה חד פעמית,בחשבון פרטי, ולא בעסק המסווג כמוסד כספי.
סוף דבר, שוכנעתי כי בשלב זה, סירוב הבנק לאפשר לתובע ליתן שירות בנכס פיננסי בחשבונו הוא סירוב סביר. אין בהחלטתי משום הבעת עמדה בשאלה אם סירוב הבנק ימשיך להיות סביר, עם חלוף הזמן (וזאת בשים לב לעובדה שלא קבעתי כי התובע נהג בתחבולתיות מול הבנק בנוהל הכר את הלקוח המחודש שנעשה לו) ו/או לאחר שהתובע יפעל להשלמת החוסרים, כפי שצויינו בתעודת עובד הציבור מטעם רשות שוק ההון, ו/או לאחר שיקבל רישיון מטעם רשות שוק ההון.
90. לפיכך, התביעה נדחית. התלבטתי בסוגיית ההוצאות, ואולם בשים לב להתנהלותו הבעייתית של הבנק שחסם את החשבון ביום בהיר אחד מבלי שקדמה לכך התראה בכתב, ובשל הסוגיות המשפטיות החדשות יחסית העולות מבירור הליך זה, לא ראיתי, בסופו של דבר, לעשות צו להוצאות.
המזכירות תשגר את פסק הדין לצדדים.
זכות ערעור כחוק.
ניתן היום, י"א טבת תשפ"א, 26 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.