בית המשפט המחוזי בחיפה
ת"א 40765-05-18 שורץ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ
לפני כבוד השופטת עפרה אטיאס
המבקש שלו שורץ, ת"ז xxxxxxxxx
נגד
המשיב בנק דיסקונט לישראל בע"מ, ח"צ 520007030
פסק דין
תביעה למתן צו עשה שמטרתו לאפשר לתובע ליתן שירות בנכס פיננסי בחשבונו ו/או לבטל את החסימה על ביצוע פעילות פיננסית בחשבונו. התביעה כללה גם סעד כספי שנמחק בשל העדר סמכות עניינית.
רקע:
1. על פי הנטען בתביעה, התובע הוא עוסק פטור, העוסק ב"מסחר אינטרנטי וירטואלי של שירותים דיגיטליים/מוצרים פיזיים הנשלחים אל בית הלקוח ו/או לכתובת הפרטית במחשב, שעונים, מוצרים לבית, שירותים דיגיטליים, שהוא לא מוצר פיזי אלא וירטואלי". עוד נטען כי המוצרים הדיגיטליים בעסק מיוחסים לנכס הפיננסי – ביטקוין, וכי התובע טרם קיבל מאת רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון (להלן: "רשות שוק ההון") רישיון לעסוק כנותן שירותים בנכס פיננסי.
2. ביום 26.12.17 פתח התובע חשבון בנק שמספרו 151161234 (להלן: "החשבון") בסניף מס' 76 מרכז הכרמל אצל הנתבע (להלן: "סניף הבנק" ו- "הבנק" בהתאמה). זאת, תחת הצהרה במסגרת "הכר את הלקוח", כי החשבון יעסוק "במסחר אינטרנטי של שירותים דיגיטליים/מוצרים פיזיים הנשלחים אל בית הלקוח, מכירת שעונים, מוצרים לבית, אביזרי מין, שלטים, ציוד וגידול הידרופוני"; וכי הינו עוסק פטור;
3. לאור פעילות חריגה שזוהתה בחשבון, פנה הבנק, באמצעות רכז האשראי בסניף הבנק, מר אלעד פרשל (להלן: "אלעד") לתובע, וביקש הבהרות נוספות על פעילות החשבון והעסק בכדי לעמוד על ההתנהלות החריגה בחשבון. התובע השיב לפניה זו של אלעד, כי הוא סוחר במטבעות וירטואליים מסוג "ביטקוין" ו"ריפל".
4. הבנק ביקש כי התובע ימציא מסמכים אשר ישקפו נכונה את היקף הפעילות בכל הקשור למסחר במטבעות וירטואליים המתבצע דרך החשבון. ביום 23.1.18 שלח התובע לאלעד מייל על טיב העסק וצירף התכתבות עם רשויות החוק. התובע קיים עם אלעד שיחות והתכתבויות נוספות בחודשים 1-2/2018, ואף העביר לאלעד מידע על הכנסות מרווחים בעסק לחודש 12/2017. ביום 22.3.18 ביקש התובע מאלעד במייל לעגן את כל הוראות הבנק בכתב.
5. ביום 26.4.18 מסר מוקד שירות הלקוחות של הבנק לתובע טלפונית כי החשבון נחסם לביצוע פעולות בעלות אופי פיננסי. ביום 27.4.18 אמר נציג סניף הבנק לתובע טלפונית כי העילה לסגירת החשבון היא פעילות פיננסית שעושה התובע בחשבון.
6. ביום 3.5.18 הודיע הבנק לתובע, באמצעות מכתב מטעמו, כי נחסמה הפעילות הפיננסית בחשבון ו/או כל פעילות שהבנק ימצא כחריגה לפי שיקול דעתו, וכי התובע מתבקש לשתף פעולה עם הבנק ולספק תשובות, הבהרות ואסמכתאות בקשר לפעולות שתבוצענה בחשבון שאם לא כן, לא יתיר הבנק את ביצוע הפעולות בחשבון.
7. ביום 17.5.18 הגיש התובע את תביעתו המקורית בהליך שלפניי למתן צו עשה קבוע שיורה לבנק להימנע מסגירת החשבון, וכן תביעה כספית ע"ס של 49,990 ₪, ובד בבד הגיש בקשה למתן סעד זמני שיאסור על הבנק להגביל את החשבון ויאפשר לתובע להמשיך ולפעול בחשבונו.
8. ביום 23.5.18 התקיים דיון ראשון במעמד הצדדים בבקשה למתן צו עשה זמני. בדיון הורה בית המשפט לתובע לפעול במישרין אל מול הבנק לצורך מתן הסברים בקשר לאופי הפעילות בתחום הביטקוין ולשם המצאת מסמכים והבהרות שיידרשו על ידי הבנק.
9. ביום 31.5.18 שלח התובע לבנק פניה בכתב המתארת את אופי הפעילות בחשבון.
10. ביום 10.6.18 השיב ב"כ הבנק לתובע, באמצעות מכתב, כי על התובע להגיע לסניף בהקדם האפשרי בכדי להתחיל בהליך שינוי סיווג חשבונו מחשבון עסקי/מסחרי לחשבון פיננסי, לרבות מילוי מחדש של טופס "הכר את הלקוח".
11. מתעודת עובד ציבור מיום 20.6.18 עלה כי התובע הגיש ביום 14.5.18 בקשה לקבלת רישיון למתן שירות בנכס פיננסי, אולם הבקשה חסרה ואינה כוללת את כל המסמכים והפרטים הנדרשים לפי חוק או לפי נהלי רשות שוק ההון, כמפורט באתר המרשתת של רשות שוק ההון, ולכן אין באפשרות רשות שוק ההון למסור מהו הצפי למתן החלטה בבקשה לקבלת הרישיון.
12. ביום 21.6.18 התקיים דיון נוסף בבית המשפט, במעמד הצדדים, בבקשה למתן הסעד הזמני. במהלך הדיון נדרש התובע ליתן הסברים מדוע מיאן לפעול בהתאם להנחיות הבנק בקשר לשינוי סיווג החשבון, והסכים למחיקת הבקשה למתן סעד זמני. במהלך הדיון, נעתרתי לבקשת התובע לתקן את תביעתו להוספת הטענה כי הבנק מאפשר ללקוחות אחרים לסחור בביטקוין גם ללא רישיון למתן שירות בנכס פיננסי מרשות שוק ההון.
13. במהלך חודש 07/2018 החל התובע בהליך שינוי סיווג החשבון, ובהתאם מילא את טופס "הכר את הלקוח". ביום 31.7.18 נערכה פגישה בין התובע ואביו לנציגי הבנק, אלעד ועו"ד ארז שמעיה מאגף הציות של הבנק, לטובת ביצוע הליך שינוי סיווג החשבון. במהלך הפגישה, התייחס התובע להעדר אישור על המשך עיסוק, כסוגיה האמורה להיפתר בתוך זמן קצר. התובע הצהיר כי השלים את כל הנדרש כדי לקבל רישיון לפעול כנותן שירות פיננסי, פרט לסוגיה טכנית של אישור על הון עצמי שהוא מטפל בה. עוד ציין התובע כי רשות שוק ההון אינה יודעת כיצד להתייחס אליו הואיל והתובע הינו עוסק פטור, ואילו רשות שוק ההון טרם נתקלה בעוסק פטור בתחום עיסוקו של התובע.
14. ביום 6.8.18 שלח אלעד הודעת דוא"ל לתובע שבה ביקש מהתובע להמציא מסמכים, ולענות על שאלות הבהרה לצורך השלמת הליך פתיחת החשבון. התובע השיב לפנייתו של אלעד ביום 11.11.18, והמציא לבנק דו"חות לשנים 2018-2017 ודוגמאות של חשבוניות וקבלות. כן הגיש התובע ביום 12.11.18 תשובות בכתב לשאלות נוספות שנשאל על ידי הבנק. ביום 20.11.18 מסר התובע בסניף מסמכים מקוריים הקשורים בהליך שינוי סיווג החשבון, לרבות דפי חשבון וחשבוניות מבנק הדואר בגין החשבון שניהל שם, וביקש להעבירם לאלעד. ממכתבו של ב"כ הבנק לתובע מיום 20.12.18, עלה כי נוכח דרישת התובע ביום 21.11.18 לקבל את המסמכים שהגיש בחזרה הואיל ואין לו עותקים מהם, הועברו המסמכים המצולמים לבדיקת מחלקת איסור הלבנת הון רק ביום 17.12.18.
15. לאחר בדיקת כלל המסמכים והנתונים אשר הועברו על ידי התובע, מצא הבנק כי חרף הצהרת התובע, אין ברשותו רישיון של נותן שירותים בנכס פיננסי או אישור על המשך עיסוק.
16. ביום 23.12.18 פנה התובע בדוא"ל לב"כ הבנק בדרישה לפתוח את חשבונו ולאפשר לו פעילות עסקית. ביום 29.1.19 הודיע הבנק לתובע כי נוכח העובדה שהתובע אינו אוחז ברישיון או באישור המשך עיסוק כנדרש על פי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016, המהווה תנאי סף לניהול חשבון נש"פ, הרי שלא נותר לבנק אלא לדחות את הבקשה לפתיחת חשבון לעיסוק של נותן שירותים בנכס פיננסי. הבנק הוסיף וטען במכתבו כי קיימות עילות נוספות בגינן רשאי ומחוייב הבנק לדחות את בקשת התובע. נטען שמבדיקת דפי החשבון, עולה כי התובע מקבל מלקוחות ספציפיים מספר העברות בסכומים שונים באותו היום, שנראות על פניו ללא היגיון כלכלי, ואינן תואמות את ההתנהלות עליה הוצהר, דבר המעלה חשש ממשי באשר לאופי הפעילות בחשבון, הקשור באיסור הלבנת הון. עוד צויין במכתב מיום 29.1.19 כי התובע מסר לבנק ביום 20.11.18 מסמכים מקוריים, לרבות חשבוניות מבנק הדואר, וביקש כי אלו יועברו לאלעד. למחרת היום, ביום 21.11.18, פנה לאלעד וביקש בחזרה את המסמכים המקוריים בטענה כי הם מקוריים, וכי אין לבנק צורך בהם. המסמכים הללו צולמו על ידי הבנק, ולאחר שהתובע ביקש לקבלם, הושבו לידיו כדי שיוכל לצלמם ולהשיבם לבנק. או אז התברר כי כאשר הועברו המסמכים חזרה לבנק, הושמטו מהם 17 עמודים (15 דפי חשבון ושני אישורים על פעולות מזומן בסכומים גבוהים). נטען כי אין זו הפעם הראשונה שבה התובע נוהג בתחבולה ומנסה להערים על הבנק, וכי בשל פגיעה באמון זו, רשאי הבנק לסרב סירוב סביר לאשר את בקשתו לפתיחת חשבון לנותן שירותים בנכס פיננסי.
17. ביום 31.1.19 הגיש התובע כתב תביעה מתוקן למתן צו עשה קבוע שיורה לבנק להימנע מסגירת חשבון הבנק של התובע, וכן תביעה כספית ע"ס של 125,000 ₪ (התביעה הכספית נמחקה ביום 27.2.20, בהסכמת הצדדים, בשל העדר סמכות עניינית). התובע טען בתביעתו המתוקנת כי הבנק לא ביקש ממנו בשום שלב מפתיחת החשבון כל הסבר באשר לכספים או לסכומים מסוימים שהועברו לחשבונו, בעוד שהתובע פעל בניקיון כפיים הן לקבלת רישוי והן מול הבנק.
התובע הוסיף כי לא קיבל כל התראה בכתב מהבנק בדבר חסימת החשבון או הגבלתו ככל שהתובע לא יעמוד בתנאים מסוימים. נטען כי בסגירת החשבון באופן חד-צדדי, הפר הבנק את חובתו שלא לסרב סירוב בלתי סביר לספק שירותי בנקאות על פי חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981, ופעל בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון בסוגיית סגירת חשבון של חברה בע"מ, הקשור במסחר בביטקוין. זאת, בעוד שפעילות עסקו של התובע היא בהיקף ובסיכון נמוכים מאשר אלו של חברה בע"מ.
עוד טען התובע כי הבנק בהתנהלותו פעל באופן חסר תום לב ומפלה כלפיו שכן הבנק סיפק שירותים דומים לעוסק אחר בתחום הנכסים הפיננסיים (ביטקוין), נתן שירות בנקאי עסקי מלא לחברת ביטוסי (BIT2C) בע"מ (להלן: "חברת ביטוסי"), ומאפשר לחברת ביטוסי לקבל באופן גלוי וללא בעיה, תקבולים בחשבון הבנק שלה בעבור מסחר במטבעות הדיגיטליים, אף על פי שטרם ניתן אישור עיסוק/רישוי בפועל לנותן שירותים פיננסיים לאף עוסק בישראל.
18. ביום 29.8.19 שלחה רשות שוק ההון לתובע מכתב שכותרתו "אישור הגשת בקשה לרישיון למתן שירות בנכס פיננסי", נ/4. במכתב זה צוין, בין היתר, כי התובע רשאי להמשיך לעסוק במתן שירות בנכס פיננסי, כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), אך ורק בתחומים ובמתכונת שבהם עסק התובע עד ליום 1.6.18; וזאת, עד למתן החלטת הממונה על רשות שוק ההון בבקשת הרישיון. עוד הובהר שם כי המכתב אינו מהווה רישיון למתן שירות בנכס פיננסי מאת הממונה על רשות שוק ההון, ואף אינו גורע מסמכויות הממונה לדחות את בקשת הרישיון.
19. לאחר קבלת האישור, שלח התובע לבנק ביום 1.9.19 הודעת דוא"ל שבה ביקש לפתוח את חשבונו ולאפשר בו פעילות מלאה לאור שינוי מצבו מול רשות שוק ההון. ביום 3.9.19 הודיעו ב"כ הבנק כי הם מסרבים לאפשר לתובע פעילות בחשבון.
20. ביום 11.9.19 הגיש התובע בקשה למתן סעד זמני שיאסור על הבנק להגביל באופן גורף את החשבון ושיאפשר לתובע להמשיך ולפעול בחשבונו ללא שום איסור. בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 10.11.19, הוריתי על איחוד הדיון בבקשה לסעד זמני עם הדיון בתיק העיקרי.
21. מתעודת עובד ציבור מטעם רשות שוק ההון, שהוגשה ביום 2.2.20, עולה כי לתובע ניתן אישור הגשת בקשה לרישיון למתן שירות בנכס פיננסי ביום 29.8.19, ואילו חברת ביטוסי מחזיקה באישור הגשת בקשה לרישיון למתן שירות בנכס פיננסי מיום 28.8.18.
22. מתעודת עובד הציבור מטעם רשות שוק ההון מיום 1.3.20, עלה כי ההליך המנהלי של בחינת בקשת הרישיון למתן שירות בנכס פיננסי שהגיש התובע, עדיין תלוי ועומד בפני רשות שוק ההון, בין היתר, בשל אי המצאת כל המסמכים והפרטים הנדרשים. עוד נמסר בתעודת עובד הציבור כי: