בית המשפט המחוזי בחיפה
ת"א 40765-05-18 שורץ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ
לפני כבוד השופטת עפרה אטיאס
המבקש שלו שורץ, ת"ז xxxxxxxxx
נגד
המשיב בנק דיסקונט לישראל בע"מ, ח"צ 520007030
פסק דין
תביעה למתן צו עשה שמטרתו לאפשר לתובע ליתן שירות בנכס פיננסי בחשבונו ו/או לבטל את החסימה על ביצוע פעילות פיננסית בחשבונו. התביעה כללה גם סעד כספי שנמחק בשל העדר סמכות עניינית.
רקע:
1. על פי הנטען בתביעה, התובע הוא עוסק פטור, העוסק ב"מסחר אינטרנטי וירטואלי של שירותים דיגיטליים/מוצרים פיזיים הנשלחים אל בית הלקוח ו/או לכתובת הפרטית במחשב, שעונים, מוצרים לבית, שירותים דיגיטליים, שהוא לא מוצר פיזי אלא וירטואלי". עוד נטען כי המוצרים הדיגיטליים בעסק מיוחסים לנכס הפיננסי – ביטקוין, וכי התובע טרם קיבל מאת רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון (להלן: "רשות שוק ההון") רישיון לעסוק כנותן שירותים בנכס פיננסי.
2. ביום 26.12.17 פתח התובע חשבון בנק שמספרו 151161234 (להלן: "החשבון") בסניף מס' 76 מרכז הכרמל אצל הנתבע (להלן: "סניף הבנק" ו- "הבנק" בהתאמה). זאת, תחת הצהרה במסגרת "הכר את הלקוח", כי החשבון יעסוק "במסחר אינטרנטי של שירותים דיגיטליים/מוצרים פיזיים הנשלחים אל בית הלקוח, מכירת שעונים, מוצרים לבית, אביזרי מין, שלטים, ציוד וגידול הידרופוני"; וכי הינו עוסק פטור;
3. לאור פעילות חריגה שזוהתה בחשבון, פנה הבנק, באמצעות רכז האשראי בסניף הבנק, מר אלעד פרשל (להלן: "אלעד") לתובע, וביקש הבהרות נוספות על פעילות החשבון והעסק בכדי לעמוד על ההתנהלות החריגה בחשבון. התובע השיב לפניה זו של אלעד, כי הוא סוחר במטבעות וירטואליים מסוג "ביטקוין" ו"ריפל".
4. הבנק ביקש כי התובע ימציא מסמכים אשר ישקפו נכונה את היקף הפעילות בכל הקשור למסחר במטבעות וירטואליים המתבצע דרך החשבון. ביום 23.1.18 שלח התובע לאלעד מייל על טיב העסק וצירף התכתבות עם רשויות החוק. התובע קיים עם אלעד שיחות והתכתבויות נוספות בחודשים 1-2/2018, ואף העביר לאלעד מידע על הכנסות מרווחים בעסק לחודש 12/2017. ביום 22.3.18 ביקש התובע מאלעד במייל לעגן את כל הוראות הבנק בכתב.
5. ביום 26.4.18 מסר מוקד שירות הלקוחות של הבנק לתובע טלפונית כי החשבון נחסם לביצוע פעולות בעלות אופי פיננסי. ביום 27.4.18 אמר נציג סניף הבנק לתובע טלפונית כי העילה לסגירת החשבון היא פעילות פיננסית שעושה התובע בחשבון.
6. ביום 3.5.18 הודיע הבנק לתובע, באמצעות מכתב מטעמו, כי נחסמה הפעילות הפיננסית בחשבון ו/או כל פעילות שהבנק ימצא כחריגה לפי שיקול דעתו, וכי התובע מתבקש לשתף פעולה עם הבנק ולספק תשובות, הבהרות ואסמכתאות בקשר לפעולות שתבוצענה בחשבון שאם לא כן, לא יתיר הבנק את ביצוע הפעולות בחשבון.
7. ביום 17.5.18 הגיש התובע את תביעתו המקורית בהליך שלפניי למתן צו עשה קבוע שיורה לבנק להימנע מסגירת החשבון, וכן תביעה כספית ע"ס של 49,990 ₪, ובד בבד הגיש בקשה למתן סעד זמני שיאסור על הבנק להגביל את החשבון ויאפשר לתובע להמשיך ולפעול בחשבונו.
8. ביום 23.5.18 התקיים דיון ראשון במעמד הצדדים בבקשה למתן צו עשה זמני. בדיון הורה בית המשפט לתובע לפעול במישרין אל מול הבנק לצורך מתן הסברים בקשר לאופי הפעילות בתחום הביטקוין ולשם המצאת מסמכים והבהרות שיידרשו על ידי הבנק.
9. ביום 31.5.18 שלח התובע לבנק פניה בכתב המתארת את אופי הפעילות בחשבון.
10. ביום 10.6.18 השיב ב"כ הבנק לתובע, באמצעות מכתב, כי על התובע להגיע לסניף בהקדם האפשרי בכדי להתחיל בהליך שינוי סיווג חשבונו מחשבון עסקי/מסחרי לחשבון פיננסי, לרבות מילוי מחדש של טופס "הכר את הלקוח".
11. מתעודת עובד ציבור מיום 20.6.18 עלה כי התובע הגיש ביום 14.5.18 בקשה לקבלת רישיון למתן שירות בנכס פיננסי, אולם הבקשה חסרה ואינה כוללת את כל המסמכים והפרטים הנדרשים לפי חוק או לפי נהלי רשות שוק ההון, כמפורט באתר המרשתת של רשות שוק ההון, ולכן אין באפשרות רשות שוק ההון למסור מהו הצפי למתן החלטה בבקשה לקבלת הרישיון.
12. ביום 21.6.18 התקיים דיון נוסף בבית המשפט, במעמד הצדדים, בבקשה למתן הסעד הזמני. במהלך הדיון נדרש התובע ליתן הסברים מדוע מיאן לפעול בהתאם להנחיות הבנק בקשר לשינוי סיווג החשבון, והסכים למחיקת הבקשה למתן סעד זמני. במהלך הדיון, נעתרתי לבקשת התובע לתקן את תביעתו להוספת הטענה כי הבנק מאפשר ללקוחות אחרים לסחור בביטקוין גם ללא רישיון למתן שירות בנכס פיננסי מרשות שוק ההון.
13. במהלך חודש 07/2018 החל התובע בהליך שינוי סיווג החשבון, ובהתאם מילא את טופס "הכר את הלקוח". ביום 31.7.18 נערכה פגישה בין התובע ואביו לנציגי הבנק, אלעד ועו"ד ארז שמעיה מאגף הציות של הבנק, לטובת ביצוע הליך שינוי סיווג החשבון. במהלך הפגישה, התייחס התובע להעדר אישור על המשך עיסוק, כסוגיה האמורה להיפתר בתוך זמן קצר. התובע הצהיר כי השלים את כל הנדרש כדי לקבל רישיון לפעול כנותן שירות פיננסי, פרט לסוגיה טכנית של אישור על הון עצמי שהוא מטפל בה. עוד ציין התובע כי רשות שוק ההון אינה יודעת כיצד להתייחס אליו הואיל והתובע הינו עוסק פטור, ואילו רשות שוק ההון טרם נתקלה בעוסק פטור בתחום עיסוקו של התובע.
14. ביום 6.8.18 שלח אלעד הודעת דוא"ל לתובע שבה ביקש מהתובע להמציא מסמכים, ולענות על שאלות הבהרה לצורך השלמת הליך פתיחת החשבון. התובע השיב לפנייתו של אלעד ביום 11.11.18, והמציא לבנק דו"חות לשנים 2018-2017 ודוגמאות של חשבוניות וקבלות. כן הגיש התובע ביום 12.11.18 תשובות בכתב לשאלות נוספות שנשאל על ידי הבנק. ביום 20.11.18 מסר התובע בסניף מסמכים מקוריים הקשורים בהליך שינוי סיווג החשבון, לרבות דפי חשבון וחשבוניות מבנק הדואר בגין החשבון שניהל שם, וביקש להעבירם לאלעד. ממכתבו של ב"כ הבנק לתובע מיום 20.12.18, עלה כי נוכח דרישת התובע ביום 21.11.18 לקבל את המסמכים שהגיש בחזרה הואיל ואין לו עותקים מהם, הועברו המסמכים המצולמים לבדיקת מחלקת איסור הלבנת הון רק ביום 17.12.18.
15. לאחר בדיקת כלל המסמכים והנתונים אשר הועברו על ידי התובע, מצא הבנק כי חרף הצהרת התובע, אין ברשותו רישיון של נותן שירותים בנכס פיננסי או אישור על המשך עיסוק.
16. ביום 23.12.18 פנה התובע בדוא"ל לב"כ הבנק בדרישה לפתוח את חשבונו ולאפשר לו פעילות עסקית. ביום 29.1.19 הודיע הבנק לתובע כי נוכח העובדה שהתובע אינו אוחז ברישיון או באישור המשך עיסוק כנדרש על פי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016, המהווה תנאי סף לניהול חשבון נש"פ, הרי שלא נותר לבנק אלא לדחות את הבקשה לפתיחת חשבון לעיסוק של נותן שירותים בנכס פיננסי. הבנק הוסיף וטען במכתבו כי קיימות עילות נוספות בגינן רשאי ומחוייב הבנק לדחות את בקשת התובע. נטען שמבדיקת דפי החשבון, עולה כי התובע מקבל מלקוחות ספציפיים מספר העברות בסכומים שונים באותו היום, שנראות על פניו ללא היגיון כלכלי, ואינן תואמות את ההתנהלות עליה הוצהר, דבר המעלה חשש ממשי באשר לאופי הפעילות בחשבון, הקשור באיסור הלבנת הון. עוד צויין במכתב מיום 29.1.19 כי התובע מסר לבנק ביום 20.11.18 מסמכים מקוריים, לרבות חשבוניות מבנק הדואר, וביקש כי אלו יועברו לאלעד. למחרת היום, ביום 21.11.18, פנה לאלעד וביקש בחזרה את המסמכים המקוריים בטענה כי הם מקוריים, וכי אין לבנק צורך בהם. המסמכים הללו צולמו על ידי הבנק, ולאחר שהתובע ביקש לקבלם, הושבו לידיו כדי שיוכל לצלמם ולהשיבם לבנק. או אז התברר כי כאשר הועברו המסמכים חזרה לבנק, הושמטו מהם 17 עמודים (15 דפי חשבון ושני אישורים על פעולות מזומן בסכומים גבוהים). נטען כי אין זו הפעם הראשונה שבה התובע נוהג בתחבולה ומנסה להערים על הבנק, וכי בשל פגיעה באמון זו, רשאי הבנק לסרב סירוב סביר לאשר את בקשתו לפתיחת חשבון לנותן שירותים בנכס פיננסי.
17. ביום 31.1.19 הגיש התובע כתב תביעה מתוקן למתן צו עשה קבוע שיורה לבנק להימנע מסגירת חשבון הבנק של התובע, וכן תביעה כספית ע"ס של 125,000 ₪ (התביעה הכספית נמחקה ביום 27.2.20, בהסכמת הצדדים, בשל העדר סמכות עניינית). התובע טען בתביעתו המתוקנת כי הבנק לא ביקש ממנו בשום שלב מפתיחת החשבון כל הסבר באשר לכספים או לסכומים מסוימים שהועברו לחשבונו, בעוד שהתובע פעל בניקיון כפיים הן לקבלת רישוי והן מול הבנק.
התובע הוסיף כי לא קיבל כל התראה בכתב מהבנק בדבר חסימת החשבון או הגבלתו ככל שהתובע לא יעמוד בתנאים מסוימים. נטען כי בסגירת החשבון באופן חד-צדדי, הפר הבנק את חובתו שלא לסרב סירוב בלתי סביר לספק שירותי בנקאות על פי חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981, ופעל בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון בסוגיית סגירת חשבון של חברה בע"מ, הקשור במסחר בביטקוין. זאת, בעוד שפעילות עסקו של התובע היא בהיקף ובסיכון נמוכים מאשר אלו של חברה בע"מ.
עוד טען התובע כי הבנק בהתנהלותו פעל באופן חסר תום לב ומפלה כלפיו שכן הבנק סיפק שירותים דומים לעוסק אחר בתחום הנכסים הפיננסיים (ביטקוין), נתן שירות בנקאי עסקי מלא לחברת ביטוסי (BIT2C) בע"מ (להלן: "חברת ביטוסי"), ומאפשר לחברת ביטוסי לקבל באופן גלוי וללא בעיה, תקבולים בחשבון הבנק שלה בעבור מסחר במטבעות הדיגיטליים, אף על פי שטרם ניתן אישור עיסוק/רישוי בפועל לנותן שירותים פיננסיים לאף עוסק בישראל.
18. ביום 29.8.19 שלחה רשות שוק ההון לתובע מכתב שכותרתו "אישור הגשת בקשה לרישיון למתן שירות בנכס פיננסי", נ/4. במכתב זה צוין, בין היתר, כי התובע רשאי להמשיך לעסוק במתן שירות בנכס פיננסי, כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), אך ורק בתחומים ובמתכונת שבהם עסק התובע עד ליום 1.6.18; וזאת, עד למתן החלטת הממונה על רשות שוק ההון בבקשת הרישיון. עוד הובהר שם כי המכתב אינו מהווה רישיון למתן שירות בנכס פיננסי מאת הממונה על רשות שוק ההון, ואף אינו גורע מסמכויות הממונה לדחות את בקשת הרישיון.
19. לאחר קבלת האישור, שלח התובע לבנק ביום 1.9.19 הודעת דוא"ל שבה ביקש לפתוח את חשבונו ולאפשר בו פעילות מלאה לאור שינוי מצבו מול רשות שוק ההון. ביום 3.9.19 הודיעו ב"כ הבנק כי הם מסרבים לאפשר לתובע פעילות בחשבון.
20. ביום 11.9.19 הגיש התובע בקשה למתן סעד זמני שיאסור על הבנק להגביל באופן גורף את החשבון ושיאפשר לתובע להמשיך ולפעול בחשבונו ללא שום איסור. בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 10.11.19, הוריתי על איחוד הדיון בבקשה לסעד זמני עם הדיון בתיק העיקרי.
21. מתעודת עובד ציבור מטעם רשות שוק ההון, שהוגשה ביום 2.2.20, עולה כי לתובע ניתן אישור הגשת בקשה לרישיון למתן שירות בנכס פיננסי ביום 29.8.19, ואילו חברת ביטוסי מחזיקה באישור הגשת בקשה לרישיון למתן שירות בנכס פיננסי מיום 28.8.18.
22. מתעודת עובד הציבור מטעם רשות שוק ההון מיום 1.3.20, עלה כי ההליך המנהלי של בחינת בקשת הרישיון למתן שירות בנכס פיננסי שהגיש התובע, עדיין תלוי ועומד בפני רשות שוק ההון, בין היתר, בשל אי המצאת כל המסמכים והפרטים הנדרשים. עוד נמסר בתעודת עובד הציבור כי:
"2. בפני המפקח הונחו בתוך פרק זמן מצומצם יחסית של מספר חודשים מעל 2,600 בקשות רישיון. כמו כן המפקח נדרש לוודא לגבי כל בקשה כי מתקיימים לגביה התנאים המנויים בסעיף 115(א1) לחוק. לכן, לעתים עבר פרק זמן מסוים בין הגשת בקשת רישיון של מאן דהוא ועד שקבל אישור המשך עיסוק.
3. כל מי שעומד בדרישות סעיף 115(א1) לחוק במלואן וזכאי היה לקבל 'אישור המשך עיסוק' קבל אותו. לעניין זה, אין רלבנטיות לשאלת סיווגו של מבקש רישיון כעוסק פטור ואף החוק אינו מתייחס לכך.
4. התייחסות שונה למבקשי רישיון או לבעלי רישיון עשויה להיות נדרשת ביחס למבקשי סוגי רישיונות שונים, לרבות אם מדובר בסוג הרישיון וכן האם מדובר ברישיון מורחב או בסיסי. כעיקרון יחיד (בין כעוסק פטור ובין כעוסק מורשה) יכול לפעול כבעל רישיון בסיסי בלבד. רק תאגיד יכול לקבל לידיו רישיון מורחב".
מסכת הראיות:
23. בדיון הראשון בבקשה לסעד הזמני שהתקיים ביום 23.5.18, העידו בתשובה לשאלות בית המשפט, התובע ואלעד.
24. בתיק התקיימו שתי ישיבות הוכחות:
א. בישיבת ההוכחות הראשונה מיום 27.2.20, העידו מטעם התובע, התובע בעצמו (על תצהירו, ת/1; על אסופת המסמכים מטעם רשויות מע"מ שקיבל התובע, ת/2; על המסמך, ת/3; על צילום מייל של התובע לבנק מיום 22.3.18, ת/4; על פרוטוקול הדיון בבקשה למתן צו עשה זמני מיום 23.5.18, נ/1; על תעודת עובד ציבור מטעם רשות שוק ההון מיום 20.6.18, נ/2; על תדפיסי חשבון בנק של התובע, נ/3; על צילום הודעת דוא"ל מיום 23.1.18 מאת התובע לבנק, ת/5; על התכתבות בין התובע לרשות שוק ההון מחודש 10/2018, ת/6; על עמדת היועץ המשפטי לממשלה בת"א (מחוזי ת"א) 51757-08-18, [פורסם בנבו] ת/7; ועל מכתב מאת רשות שוק ההון לתובע מיום 29.8.19 שצורף כנספח 11 לתגובת הבנק לבקשה למתן סעד זמני, נ/4).
ב. בישיבת ההוכחות השנייה מיום 18.6.20, העיד מטעם התובע, עו"ד ורו"ח צרפתי רון העובד בחברת ביטוסי; מטעם הבנק, העידו עו"ד ארז שמעיה, עובד בבנק החל משנת 2017 באגף הציות של הבנק (על תצהירו מיום 11.2.20, נ/5); ואלעד, רכז האשראי בסניף הבנק החל משנת 2016 ועובד בבנק החל משנת 2006 (על תצהירו מיום 5.2.20, נ/6).
בתום ישיבת ההוכחות, הוריתי על הגשת סיכומים בכתב מטעם הצדדים. משהוגשו סיכומי הצדדים, בשלה העת למתן הכרעה. אולם, בטרם אפנה לפרק הדיון וההכרעה, אפרט את טענות הצדדים בסיכומיהם.
טענות התובע בסיכומיו:
25. התובע טען בסיכומיו את הטענות הבאות:
א. התובע גילה על הגבלת הפעילות העסקית בחשבון רק לאחר שלקוח רנדומלי ניסה לבצע העברה בנקאית לחשבון בתמורה לקניית נכס פיננסי מעסקו של התובע, ביום 26.4.18, כארבעה חודשים לאחר פתיחת החשבון. מעדותו של נציג הבנק, אלעד, עלה כי הסיבה העיקרית להגבלת החשבון, היא העיסוק במטבעות דיגיטליים/ביטקוין.
ב. הבנק הפר את חוק-יסוד: חופש העיסוק, פגע בנוהל בנקאי תקין מול הלקוח ופעל בחוסר תום לב כאשר הגביל בפתאומיות את חשבונו העסקי של התובע, עוסק זעיר בתחום יחסית חדשני שאין מניעה בחוק מלעסוק בו, ללא מכתב/התראה בכתב עם ציון סיבת ההגבלה הגורפת בחשבון, ומבלי לבקש הבהרה לגבי עסקה ספציפית בשום שלב מרגע פתיחת החשבון לפעילות, על אף בקשה מפורשת של התובע. נציג הבנק שוחח עם התובע, בעל-פה בלבד, בחודש 03/2018, ולא נשלח לתובע מכתב מטעם הבנק בנוגע לחסימת החשבון, אלא לאחר יותר מחודש, כאשר עד לחסימתו, המשיך החשבון לפעול כסדרו. כל זאת, אף על פי שהבנק ידע מהי פעילותו של התובע בחשבון כבר בחודש 01/2018, בתוך פחות מ- 15 יום מפתיחת החשבון לפעילות, שכן התובע התנהל בשקיפות מול הבנק, וניהל עמו דיאלוג ונוהל "דע את הלקוח" מתמשך תוך שהמציא לבנק מסמכים רבים, ואף ביקש והפציר בכתב מנציג הבנק לקבל כל תשובה בכתב מהמשרדים הראשיים בנוגע להמשך פעילותו בחשבון, מה שארע רק לאחר הדיון שהתקיים בבית המשפט ביום 23.5.18. בנוגע לחסימת החשבון, העיד אמנם נציג הבנק, אלעד, אך אין ליתן אמון בעדותו שבמהלכה שינה אלעד גרסאות מספר פעמים.
ג. הבנק הפלה את התובע מול לקוחות אחרים בכך שנתן להם שירות מלא בתחום זהה (מתן שירות בנכס פיננסי בדגש על מטבעות דיגיטליים) על אף שלא החזיקו בזמנו באישור המשך עיסוק ו/או רישוי בפועל מטעם רשות שוק ההון. מעדותו של עו"ד ורו"ח רון צרפתי מחברת ביטוסי עלה כי הבנק מאפשר לחברה זו שירות בנקאי עסקי מלא על אף שהיא עוסקת בתחום זהה לתחום עסקו של התובע, עוד לפני תחילת הרגולציה ברשות שוק ההון. על אף שמתעודת עובד הציבור מטעם רשות שוק ההון, עולה כי התובע וחברת ביטוסי מחזיקים החל מחודש 08/2019 באותו אישור המשך עיסוק, הרי שרק חשבונו של התובע נחסם בחודש 04/2018 אף על פי שהבנק ידע באותה עת כי התובע הגיש בקשה לרישוי. עם קבלת אישור המשך עיסוק, העביר התובע אישור זה לב"כ הבנק, כך שלפי סעיף 11א(7) לחוק הפיקוח, על הבנק לפתוח את החשבון לאלתר; מה גם שהתובע העביר לרשות שוק ההון את המסמכים החסרים.
ד. במאזן הנוחות, אין שום סיכון לבנק בכך שתתאפשר לתובע פעילות מלאה בחשבונו משום שהסיכון מפעילות התובע אל מול הסיכון מפעילותה של חברת ביטוסי, הוא קטן לאין ערוך.
ה. אשר על כן, יש לקבל את התביעה, ליתן את הסעד הקבוע המבוקש, ולחייב את הבנק בהוצאות התובע.
טענות הנתבע בסיכומיו:
26. הבנק טען בסיכומיו את הטענות הבאות:
א. התביעה הקדימה את עצמה (ומוטב אילו לא הייתה כלל באה לעולם) שהרי ככל שבקשת התובע לקבלת רישיון למתן שירות בנכס פיננסי – תידחה, הרי שהבנק לא יהא רשאי לאשר לתובע את ניהול החשבון שעה שאין בידי התובע רישיון כנדרש על פי הדין.
ב. החלטת הבנק לחסום את חשבון התובע לפעילות פיננסית בלבד והותרת המשך הפעילות המקורית שלשמה ביקש התובע לפתוח את החשבון, היא החלטה מידתית, סבירה וראויה במועד קבלתה, העומדת בקנה אחד, הן עם כללי הרגולציה והחובות המוטלות על הבנק לאור משטר איסור הלבנת הון החל על הבנק, והן עם הוראות סעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981, לפיו הבנק רשאי לסרב למתן שירותים בנקאיים ללקוח, ובלבד שהסירוב הוא "סירוב סביר". בפסיקה נקבע כי התערבות בשיקול דעתו של הבנק בקשר עם סירוב למתן שירות בנקאי ללקוח, תיעשה במשורה, בהתאם לסטנדרטים הנהוגים במשפט המנהלי, וכל אימת שהסירוב מצוי במתחם הסבירות, אין מקום כי בית המשפט יתערב בו. הרף הנקבע בפסיקה לעניין זה, הינו ברמה הפחותה מהנדרש במשפט האזרחי, ובדומה למשפט המנהלי.
ג. הבנק קיבל את החלטתו לחסום את חשבון התובע לפעילות פיננסית, לאור פעילות התובע בחשבון והתנהלותו שהביאה לאובדן האמון של הבנק בתובע. למעשה, התנהלות התובע, לבדה, מהווה סיבה סבירה לסגירת החשבון בהתאם לפסיקה. אף על פי שניהול חשבון שעיסוקו בסחר במטבעות דיגיטליים, מעבר להיותו פוטנציאל לפעילות בלתי חוקית של הלבנת הון ומימון טרור, הינו מורכב ובעל סיכון בהיבטים אלו, הרי שהתובע אינו נוקט כל אמצעי למניעת הסיכונים בהסתמכו על פלטפורמה זרה בחו"ל שאינה כפופה לכללי הרגולציה בישראל (ולא ברור אם כפופה לרגולציה כלשהי), ולמעשה, מגלגל סיכונים אלו על כתפי הבנק. התובע שאינו יודע מהן הדרישות הניצבות בפניו כדי לעסוק בתחום המטבעות הדיגיטליים, והעיד כי אינו בקיא בתחום המטבעות הדיגיטליים, וכי הוא לומד את התחום בבחינת "ניסוי וטעיה", איננו נוטל ייעוץ פיננסי ומשפטי, דבר המציב את הבנק בסיכון מוגבר עת התובע מבקש לעסוק בתחום רווי סיכונים. התובע המעיד על עצמו שהוא נוטה להתנהל באופן מסוכן, עלול לחשוף את הבנק לטענות מצד לקוחות התובע, וזאת מבלי שקיימת לבנק יכולות פיקוח ושליטה על הנעשה במסחר שמנהל התובע.
ד. התובע מסר לבנק מידע כוזב ושקרי במכוון בעת פתיחת החשבון ביחס לפעילות הצפויה בחשבון (לא הצהיר כי בכוונתו לעסוק במסחר במטבעות דיגיטליים) וביחס להיקף העסקאות שבוצעו בפועל בחשבון, וזאת על מנת להטעות את הבנק. חרף פניות הבנק לתובע לחדול מפעילות שלא אושרה, המבוצעת בחשבון בניגוד להצהרת התובע במעמד פתיחת החשבון, המשיך התובע לעשות בחשבון כרצונו, מסר מידע שגוי לבנק בנוגע לפעילותו במזומן, וכן השמיט במכוון את דפי חשבונו בבנק הדואר על מנת להסתיר את פעילותו במזומן. חיזוק לטענות אלו של הבנק בחקירתו הנגדית של התובע, שם שינה גרסאותיו פעם אחר פעם לאחר שאומת עם מסמכים שונים או תשובות שמסר קודם לכן (כפי שהודגם בסיכומי הבנק). לו היה התובע מצהיר אמת במעמד פתיחת החשבון, הייתה בקשתו נבחנת בוועדת נש"פים בבנק, ובכל מקרה, חשבון מסוג זה היה מנוהל בסניף ייעודי המתמחה בנש"פים.
ה. התובע פעל בניגוד לדין בהצהירו שהינו עוסק פטור בעוד שגלגל בחשבונו, החל ממועד פתיחת החשבון ועד לחודש 05/2018, מחזור של כ- 1.2 מיליון ₪ בשנה, סכום הגבוה משמעותית מהסכומים שעוסק פטור יכול לקבל לחשבון, מבלי שהתובע אוחז בידיו את האישור המתאים מרשויות המס כדי לעסוק בהיקפים מסוג זה. התובע העיד כי לא עמד בדרישות שנדרשו הימנו בזמן אמת מרשויות המס (שינוי סיווגו מעוסק פטור למוסד כספי), עת החליט הבנק לחסום את החשבון לפעילות פיננסית. אי עדכון הרישום ברשויות המס מביא לכך שהתובע אינו נדרש לתשלומי מע"מ ולהגשת דו"חות חודשיים על פעילותו לרשויות המס, כך שהחובה לפקח על פעילותו של התובע מונחת כולה על כתפי הבנק.
ו. מהחקירות עלה כי אין זו הפעם הראשונה שבה מצהיר התובע דבר אחד בפני תאגיד בנקאי, ובפועל מבצע בחשבון דבר אחר (כדוגמת בנק מזרחי, בנק הפועלים ובנק לאומי), כפי שאין זו הפעם הראשונה שבה מגביל תאגיד בנקאי את הפעילות שמבצע התובע בחשבון, מבקש לעקוב מקרוב אחר פעולותיו, ובהמשך חוסם את חשבונו של התובע לאור הצהרות סרק וכזב הנמסרות על ידו בניסיון להערים ולהסתיר את הפעילות שמבצע התובע בחשבון, כאשר רק לאחר מכן פונה התובע לרשויות בשאלה מה עליו לעשות, ובכך סובר כי יצא ידי חובה.
ז. לתעודת עובד הציבור שהוגשה על ידי רשות שוק ההון ביום 3.6.20, צורפה רשימת חוסרים שהתובע התבקש להשלים לצורך בחינת בקשתו לקבלת רישיון. עסקינן בחוסרים מהותיים בהיבטים פיננסיים, חוסרים בנהלים בתחום הלבנת הון ומימון טרור, חוסרים בניהול סיכוני סייבר, חוסרים בתחום הגנת הפרטיות, חוסרים בנהלי רישוי, וכן חוסרים בנוגע לפעילותו העסקית של התובע עם צדדים שלישיים בחו"ל (בהקשר זה, אין ליתן יד להסתמכות התובע על נהלים של צדדים שלישיים בפינלנד בנוגע למניעת הלבנת הון ומימון טרור).
ח. ניסיונו של התובע להשוות בין עסקו לעסקה של חברת ביטוסי הינו ניסיון שלא צלח. פעילותו של התובע שונה בתכלית מפעילות חברת ביטוסי בתחום הלבנת הון, שהרי התובע משמש כחלפן ומבצע שימוש בפלטפורמה חיצונית בחו"ל אשר, כאמור, אינה כפופה לכללי הרגולציה בישראל ולהוראות הדין; בעוד שחברת ביטוסי מנהלת פלטפורמת מסחר לקנייה ולמכירה של מטבעות דיגיטליים, והיא מנהלת שני חשבונות בשני בנקים שונים: חשבון נאמנות שבו מתבצעות הפקדות ומשיכות של לקוחות חברת ביטוסי; וחשבון תפעולי של חברת ביטוסי שאינו חשבון עסקי רגיל כדוגמת החשבון שהתובע מבקש לנהל בבנק.
ט. לפיכך, יש לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד לפי דין.