80. הנה כי כן, התובע אישר בעדותו כי לקוחותיו מבצעים מולו פעולות במזומן בבנק הדואר. מעיון במסמכים מבנק הדואר שצירף התובע עצמו, בהודעתו על צירוף מסמכים ונספחים לתביעה, כמו גם מנספח 5 לתצהירו של נציג הבנק, עו"ד ארז שמעיה, עולה הפקדת מזומנים, הן בסכומים קטנים, והן בסכומים יותר משמעותיים (10,000 ₪ ו- 8,900 ₪), וזאת רק בחודש אוגוסט 2018. עצם קיומה של פעילות מזומנים אמורה להדליק אצל הבנק "נורות אדומות", בפרט על רקע הסיכון המוגבר המונח לפתחו של הבנק, בפעילות מסוג זה, והחובות הרגולטוריות המוטלות על הבנק לשם מניעת הלבנת הון. כאשר עומת התובע בעניין הפקדת המזומנים על ידי לקוחותיו בבנק הדואר, היתמם והשיב "למה לא?" (פרו', עמ' 31, ש' 12).
81. לכך יש להוסיף כי מעיון בתעודת עובד הציבור של רשות שוק ההון מיום 2.6.20, עולה כי בבקשת הרישיון שהגיש התובע, יש חוסרים משמעותיים. חוסרים אלו מעידים כי אין לתובע, בשלב זה, את הכלים והיכולת לנטר את הסיכונים עליהם אמון הפיקוח מצד הבנק. לא צורף לבקשה נוהל מפורט לגבי ניהול סיכונים למניעת הלבנת הון ומימון טרור. מעבר לכך שרשות שוק ההון ציינה במפורש כי אין להסתמך על בדיקה של תאגיד זר, אשר אין בה כדי להפחית מאחריותו של מבקש הרישיון, הרי שרשות שוק ההון עמדה על כך שאין בבקשה לרישיון התייחסות לתיאור הליך הבקרה, על חשבונותיהם של לקוחות ומניעת גישה לנכסים ולכספים על ידי גורמים בעלי סיכון, אופן ניטורן של עסקאות חד-פעמיות ובקרתן, בכפוף לזיהוי פרטני, פירוט האמצעים וההליכים למניעת הלבנת הון ומימון טרור, לרבות היכולת להעביר דיווחים לרשות לאיסור הלבנת הון בהתאם להוראות חוק איסור הלבנת הון ופירוט המשאבים שיוקצו לניהול סיכוני הלבנת הון ומימון טרור (ראו: סעיפים 1 ו- 7.5 לתעודת עובד הציבור מיום 2.6.20).
82. גם בחקירתו לפניי לא נתן התובע מענה של ממש לסוגיות אלו. התובע שטוען שיש לו "נוהל' דע את הלקוח' מאוד יצירתי" (פרו', עמ' 32, ש' 29-17) לא טרח לצרפו, להציג אותו בפני רשות שוק ההון או לחשוף אותו בפניי. לא נעלם מעיני, שבכתב התביעה המתוקן, סעיפים י' עד יב', ובתצהירו התייחס התובע לאופן הפיקוח הנעשה על ידו, ואולם, אם אכן יש לו נוהל מסודר ומספק, לא ברור מדוע זה לא הוצג בפני רשות שוק ההון, מה גם שהתובע לא הדגים בראיותיו ולא שכנעני כי הוא אכן פועל על פי הנוהל המוצהר על ידו. הראיות מלמדות, שלפחות בבנק הדואר, התובע לא מנע הפקדת מזומנים בחשבונו ואף הביע תמיהה "למה לא?"
83. התובע שבסיכומי התשובה מטעמו טוען כי סירב לאלפי עסקאות חשודות, ניפה לקוחות שיש חשש להבנת הון מצידם, העביר מידע לרשות להלבנת הון, החמיר נהלים במשך השנים, והציל עשרות לקוחות ניסיונות עקיצה והונאה, לא הביא ולו בדל ראייה, לביסוס טענותיו אלו, ואין בסיכומים כדי להכשיר את כשליו של התובע בהוכחת טענותיו.
84. בהקשר זה, לא יהא זה מיותר לציין כי התובע המעיד על עצמו כי הוא "לוחם צדק", הינו בחור צעיר בן 30, המתגורר בבית הוריו, ניהל את ההליך בעצמו, ללא ייעוץ משפטי, בהעדר יכולת מימון לדבריו (פרו' מיום 27.2.20, עמ' 24, ש' 31-28) סובל מבעיות בריאותיות שמעצם טיבן יש להן משמעות תפקודית, תוך שהוא מעיד על עצמו כי יש לו יצר של "הרס עצמי", וכי "אני יודע שאם אחוייב בהוצאות לא אוכל להשתקם מכך שנים" (פרו', עמ' 24, ש' 31-28), וגם בנקים אחרים אשר התובע פנה אליהם, סירבו לאפשר לו פעילות דומה. למעשה, התובע בעל ניסיון דל בתחום ("אני לומד תוך כדי" – פרו', עמ' 25, ש' 23), כאשר לדבריו שלו, "מנובמבר 2017 בקושי חודש אני בתחום" (פרו' מיום 27.2.20, עמ' 23, ש' 3), ופעילותו כבר נחסמה על ידי הבנק ביום 26.4.18.
85. כאמור, התובע טוען לאפליה בינו לחברת ביטוסי, שהינה מן החלוצות בתחום המטבעות הדיגיטליים, ועוסקת בכך מאז שנת 2013 (פרו', עמ' 23, ש' 1; עמ' 35, ש' 35), ופועלת מול הבנק משך 7 שנים בתחום זה. אולם, השוואה בין פעילות התובע לפעילות של חברת ביטוסי (שמנהלת פלטפורמת סחר, שמתווכת בעסקאות למכירת ורכישת מטבעות דיגיטליים), מעלה כי בעוד שלחברת ביטוסי יש ניסיון עתיר שנים, הן בתחום המטבעות הדיגיטליים, והן בהתנהלות מול הבנק, הרי שלתובע, כאמור, ניסיון דל מאוד בתחום, ונראה שבשלב זה הוא נעדר יכולות כלכליות עצמאיות לנהל תחום עתיר סיכון מעין זה, והוא מסתמך על פלטפורמה המצוייה בחו"ל שאינה כפופה לכללי הרגולציה בישראל, בעוד שחברת ביטוסי פועלת בארץ וכפופה לרגולציה בישראל.
86. עניין זה מוצא את ביטויו גם בתעודת עובד הציבור מיום 3.6.2010, בסעיף 7.5, שם ציינה רשות שוק ההון כי בקשת התובע לקבלת רישיון:
"חסרה התייחסות הולמת לאופן הפעולה למניעת הלבנת הון ומימון טרור במסגרת הפעילות העסקית. יובהר שהסתמכות על נהלים של צד שלישי המצוי בפינלנד, או כל גורם אחר אינו מפחית מאחריותו של מבקש הרישיון ואין כל מקום להסתמך על בדיקה של תאגיד זר. כמו כן חסרה התייחסות הולמת לסוגיות הבאות:
7.5.1. תיאור הליך הבקרה על חשבונותיהם של לקוחות ומניעת גישה לנכסים וכספיםעל ידי גורמי בעלי סיכון.
7.5.2. אופן ניטורן של עסקאות חד פעמיות, ובקרתן בכפוף לזיהוי פרטני.
7.5.3. פירוט ההליכים והאמצעים למניעת הלבנת הון ומימון טרור, לרבות היכולת להעביר דיווחים לרשות לאיסור הלבנת הון בהתאם להוראות חוק איסור הלבנת הון.
7.5.4. פירוט המשאבים שיוקצו לניהול סיכוני הלבנת הון ומימון טירור".
87. זאת ועוד, מעדותו של עו"ד ורו"ח צרפתי שהינו רואה החשבון של חברת ביטוסי, עולה כי האחרונה, בניגוד לתובע, מבצעת פעולות ניטור של ספק שלישי, לשם צמצום החשיפה להלבנת הון. כפי שהעיד עו"ד ורו"ח צרפתי:
"אנו עושים בדיקות טכנולוגיות באמצעות ספק טכנולוגי, צד שלישי, שמבצע ניטור של פעולות בביטקוין ויודע לתת לנו אינדיקציות לגבי פעולות או כתובות חשודות ובעייתיות. ... הניטור על גבי מסד הנתונים (בלוקציין) של הביטקוין הוא חשוב לצורך איתור עסקאות והיסטוריה של פעולות חשודות לצורך הענין כמו עבירות פשיעה כמו כופר, עבירות סחר בסמים וכן הלאה, שנעשות ברשת האפילה של האינטרנט" (פרו' מיום 18.6.20, עמ' 36, ש' 11-12).
וכן: "גופי הניטור יודעים לבצע אנליזות מחקרים, הן על גבי הבלוקצ'יין והן במאגרי מידע חיצוניים, כגון באמצעות גופי מודיעין". ספק אם לתובע יש את האמצעים הכלכליים לשכור שירותיו של צד ג' לביצוע פעולות ניטור מסוג זה. רו"ח צרפתי כי ציין כי לפי הערכתו עלות מערכת הפיקוח והניטור מגיעה לכדי מאות אלפי שקלים, בהערכה גסה (פרו' עמ' 42 ש' 26).
88. התובע אמנם טוען כי היקף הפעילות שלו קטן מזה של חברת ביטוסי. אולם, התובע לימדנו כי ביכולתו להגיע למחזורים נכבדים מאוד בתקופה קצרה מאוד; מה גם שיש ממש בטענת הבנק כי פעילותו מתאפיינת בביזור שמקשה על יכולת הפיקוח.
89. בטרם סיום, אתייחס בקצרה לפסקי הדין שניתנו בע"א 6389/17; [פורסם בנבו] בעניין ישראמיינרס ובת"א (מחוזי ת"א) 32480-04-18 סימון נ' בנק הפועלים בע"מ [פורסם בנבו] (6.5.2018) (להלן: "עניין סימון") אשר התובע השליך יהבו עליהם בכתב התביעה המתוקן (ולגבי ע"א 6389/17 [פורסם בנבו] – גם בסיכומיו).
בע"א 6389/17 איפשר בית המשפט העליון, כאמור, את המשך ניהול חשבון הבנק, ואולם מדובר בהסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין. בפסק הדין אף צוין כי הדבר לא "יהווה תקדים משפטי או הסכמה כלשהי מצד הבנק לניהול חשבונות מסחר למטבעות וירטואליים במקרים נוספים".
גם בעניין סימון נתן בית המשפט המחוזי תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים, הפעם, לקבל כספים שיתקבלו ממכירת ביטקוין, לחשבון הבנק. אולם, זאת לאור הסכמת הצדדים כי לא קיים חשש לעבירות על חוק איסור הלבנת הון ועבירות מיסוי, כאשר הוסכם שהבנק יבדוק כל העברה עתידית באופן פרטני. יש לציין כי שלא כמו בענייננו, מדובר היה באישור העברה חד פעמית,בחשבון פרטי, ולא בעסק המסווג כמוסד כספי.
סוף דבר, שוכנעתי כי בשלב זה, סירוב הבנק לאפשר לתובע ליתן שירות בנכס פיננסי בחשבונו הוא סירוב סביר. אין בהחלטתי משום הבעת עמדה בשאלה אם סירוב הבנק ימשיך להיות סביר, עם חלוף הזמן (וזאת בשים לב לעובדה שלא קבעתי כי התובע נהג בתחבולתיות מול הבנק בנוהל הכר את הלקוח המחודש שנעשה לו) ו/או לאחר שהתובע יפעל להשלמת החוסרים, כפי שצויינו בתעודת עובד הציבור מטעם רשות שוק ההון, ו/או לאחר שיקבל רישיון מטעם רשות שוק ההון.
90. לפיכך, התביעה נדחית. התלבטתי בסוגיית ההוצאות, ואולם בשים לב להתנהלותו הבעייתית של הבנק שחסם את החשבון ביום בהיר אחד מבלי שקדמה לכך התראה בכתב, ובשל הסוגיות המשפטיות החדשות יחסית העולות מבירור הליך זה, לא ראיתי, בסופו של דבר, לעשות צו להוצאות.
המזכירות תשגר את פסק הדין לצדדים.
זכות ערעור כחוק.
ניתן היום, י"א טבת תשפ"א, 26 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.
עפרה אטיאס