50. אין לי צורך להכריע בשאלה אם קדמה לחסימת החשבון הודעה בעל-פה של אלעד על כוונת הבנק לחסום את החשבון לפעילות פיננסית. אני יוצאת מנקודת מוצא, לפיה התנהלות סבירה מצד הבנק מצריכה משלוח התראה בכתב בדבר הכוונה לחסום את החשבון ומתן אפשרות לתובע לתקן את דרכיו. אולם, במקרה שלפנינו, אין בפגם שאכן נפל בהתנהלות הבנק כדי לבסס את המסקנה שסירוב הבנק לאפשר פעילות פיננסית של התובע בחשבון, היה בלתי סביר, שכן גם אילו היה הבנק שולח התראה בכתב, הרי שלא היה בכך לרפא את הפגמים שנפלו בהתנהלות התובע, ולהביא לתוצאה אחרת.
51. ראשית, גם אם אלעד לא הודיע לתובע טלפונית על הכוונה לחסום את החשבון לפעילות פיננסית, הרי שהתובע ידע על חוסר שביעות הרצון של הבנק מכך שהסתיר את כוונתו לעסוק בפעילות פיננסית בתחום המטבעות הדיגיטאליים בחשבון.
52. התובע הציג מצג שווא והסתיר מהבנק את הפעילות האמיתית שבכוונתו לבצע בחשבון, והתרשמותי היא כי עשה כן, בכוונת מכוון, על רקע סירובים של בנקים אחרים לאפשר לו ביצוע פעילות דומה בחשבון. במסגרת טופס "הכר את הלקוח" אמנם ציין התובע כי הוא עוסק במסחר אינטרנטי וירטואלי של שירותים דיגיטליים/מוצרים פיזיים הנשלחים אל בית הלקוח ו/או לכתובתEbay הפרטית במחשב, שעונים, מוצרים לבית, שירותים דיגיטליים "שהוא לא מוצר פיסי אלא וירטואלי".
53. הצהרת התובע אינה מתייחסת לנכס פיננסי מתחום ביטקוין או ריפל, ולא ניתן להבין ממנה כי בכוונת התובע לעסוק במסחר במטבעות דיגיטליים. הפלטפורמה שבמסגרתה מוכר התובע מטבעות דיגיטאליים אינה איביי, אלא עונה לשם LOCLBITCOINS , וזאת בניגוד לנטען בטופס "הכר את הלקוח".
54. רק במכתבו מיום 31.5.18 אשר נשלח בעקבות הדיון שהתקיים ביום 23.5.18, טרח התובע להבהיר כי "אני מנהל את העסק בפלטפורמה ידועה מאוד שהיא ה'איביי' של הביטקוין". התנהלות זו מעידה על חוסר תום לב והעדר שקיפות בהתנהלותו של התובע בעת פתיחת החשבון.
55. לא הוכחה טענת התובע שהבנק ידע כבר בעת פתיחת החשבון על הסחר של התובע במטבעות דיגיטאליים משום שהציג בפניו מסמכי עו"ש מבנק הפועלים, מהם עלה כי עסק בסחר במטבעות דיגיטאליים, מדוע נקט התובע בלשון כה מעורפלת, בהצהרתו בכתב יד, אם לדבריו הכל היה גלוי ומונח על השולחן??
56. מכל מקום, גם אם הבנק יכול היה לדעת, אלו היה בודק כדבעי את דפי החשבון, כי התובע סוחר בביטקוין, אין בכך כדי להקהות את חומרת התנהלותו של התובע, אשר ניסה להסתיר מעיני הבנק, בעת פתיחת החשבון את הפעילות האמיתית שהוא מבקש לבצע בחשבון. טענות התובע כי הבנק יכול היה לגלות את פעילותו האמיתית אינן מסייעות בעדו מקום בו הסתיר במכוון, בטופס הכר את הלקוח את פעילותו בתחום המסחר במטבעות וירטואליים.
57. התובע לא פעל בשקיפות מול הבנק בעת פתיחת החשבון, והסתיר מהבנק את פעילותו האמיתית בתחום המסחר במטבעות דיגיטליים. הסתרה זו פגעה באופן חמור באמון הבנק בתובע, וזאת בפרט לאור החובה המוגברת המוטלת על הבנק בכל הקשור במסחר מסוג זה, הכרוך בחשיפה להלבנת הון.
58. במהלך הדיון שהתקיים ביום 23.5.18, ניסה התובע לתרץ את העובדה שנמנע מלציין בפני הבנק כי הוא עוסק בסחר במטבעות דיגיטליים, בטענה ש: "אני לא ידעתי שאני מתכוון לעסוק בכך" (פרו', עמ' 2, ש' 30-29). אולם, בדיון שהתקיים ביום 27.2.20, חזר בו התובע מגרסתו זו, וטען כי ידע שבכוונתו לסחור במטבעות דיגיטליים וגם הצהיר על כך (פרו', עמ' 21, ש' 27-26). השוני בגרסאות מחזק את טענת הבנק כי התובע אכן ניסה להסתיר מפניו את המטרה האמיתית של הפעילות בחשבון, תוך הפרת חובותיו כלפי הבנק.
59. התובע נתלה בכך שאלעד ביקש לקבל פרטים באשר להיקף הפעילות בביטקוין שנעשית בחשבון כך שלטענתו, סירוב הבנק נעוץ בהיקף הפעילות בחשבון, ולא בעצם הפעילות בביטקוין:
"(ת): רצינו בתחילה להבין את היקף הפעילות שיש למבקש. אחר כך באחת השיחות טלפון שאלתי את המבקש למה הוא לא אמר במפורש שהוא מתכוון לסחור בביטקויין. שאלתי אותו אם החשבון שלו בבנק הפועלים נחסם מסיבה זו; אחר כך גם שאלתי אותו מה הסיבה שהחשבון אינטרנט בבנק הפועלים נחסם והמבקש השיב לי שזה חשש להלבנת הון.
(ש): כשאתם ידעתם לראשונה שהמבקש סוחר בביטקויין אתם ביקשתם בשלב ראשון להבין את היקף הפעילות, נכון.
(ת): נכון.
(ש): רק כאשר אתם הבנתם שהפעילות בביטקויין היא יותר מ- 50% מפעילות החשבון אתם הבעתם התנגדות להמשך הפעילות בחשבון, זה גם מדויק, נכון.
(ת): נכון.
(ש): זאת אומרת שהתרעומת שלכם היא לא על עצם העובדה שהוא סוחר בביטקויין אלא שהוא סוחר בביטקויין יותר מדי.
(ת): לא נכון. אני צריך לפעמים אישורים והסברים מגורמים מעליי. גורם מעליי רצה להבין את היקף הפעילות.
(ש): אתה לא יכול לטעון שרימו אותך, לא סיפרו לך, וכשההסבר האמיתי להחלטה לסגור את החשבון היא בגלל היקף הפעילות ולא בגלל הפעילות עצמה בביטקויין.
(ת): אם היינו יודעים מראש את עצם הפעילות וניתן לראות בדף החשבון שלו שיש כניסות של כספים מעל סך של 520,000 ₪ וזה תמוה משל עצמו" (פרו', עמ' 6, ש' 32-32; עמ' 7, ש' 16-1).
60. אולם, גם אם סירוב הבנק נעוץ בהיקף הפעילות, הרי שאין בכך לשנות מחוסר האמון שנוצר על רקע הסתרת הפעילות; מה גם שמדובר בפעילות בהיקף נכבד מאוד, שנעשית כאשר התובע מוגדר מול רשויות המס כ- "עוסק פטור" ובניגוד להצהרות התובע ביחס למחזור הפעילות. התובע גלגל בחשבונו סכומים גבוהים, העולים לאין ערוך על הסכום המותר לעוסק פטור, מבלי שאחז באישור רשויות המס לניהול עסק בהיקפים מסוג זה (ואין זה משנה מה המאמצים שנעשו על ידי התובע להסדרת העניין מול רשויות המס, במערכת יחסיו מול הבנק).
61. כפי שציין ב"כ הבנק בסיכומיו, רק בחודשים מרץ ואפריל 2018, ביצע התובע עסקאות בסכום של כמיליון ₪, בעודו מסווג מול רשויות המס כעוסק פטור (פרו' מיום 27.2.20, עמ' 27, ש' 36-22; עמ' 28, ש' 29-1).
62. נכון הוא שבמכתבו של הבנק מיום 3.5.18 שנשלח בדיעבד, רק לאחר חסימת החשבון לפעילות פיננסית, לא ציין הבנק ב- "רחל בתך הקטנה", כי החלטתו מבוססת על כך שהחייב מנהל פעילות החורגת מהפעילות המותרת לעוסק פטור. אולם, בסעיף 3 למכתב הבנק מיום 3.5.18 ציין הבנק כי "סמוך לאחר פתיחת החשבון החלה פעילות חריגה של העברת כספים מחו"ל לחשבון, בסכומים גדולים, אשר לא תאמו את הצהרותיך בעת פתיחת החשבון". גם בסעיפים 4, 10 ו- 12 למכתב הנ"ל נזכרת הפעילות החריגה בחשבון (ההדגשות אינן במקור, ע"א).
63. לפיכך, סירוב הבנק לאפשר את הפעילות הפיננסית שנעשתה בחשבון, על רקע היקפה של הפעילות והסיכונים הגבוהים הנשקפים ממנה בהיבט של הלבנת הון וציות לחוקי המס, ובניגוד להצהרות התובע באשר להיקף הפעילות שהוא מבקש לבצע בחשבון, הוא בהחלט סביר, ואין להתערב בו, וזאת גם אם לא השתית הבנק את סירובו על העובדה שהתובע מוגדר מול רשויות המס כעוסק פטור.
64. התובע, כזכור, תולה יהבו באי משלוח מכתב התראה בכתב על ידי הבנק, עובר לחסימת החשבון. אולם, גם אילו היה נשלח מכתב התראה, עובר לחסימת החשבון, הרי שלא היה בכך לשנות או לרפא את מחדלו של התובע שפתח את החשבון בחטא, תוך הצהרה כוזבת אודות מטרת הפעילות של החשבון, ומקום שבו חודשים ארוכים לאחר חסימת החשבון לפעילות פיננסית, לא הסדיר התובע את מעמדו מול רשויות המס כמוסד כספי.
65. אכן, ראוי היה שהבנק לא יחסום את פעילות התובע, מבלי להקדים לכך מכתב התראה בכתב, ועניין זה יילקח בחשבון בעת פסיקת הוצאות המשפט בהליך זה. אולם, בנסיבות המיוחדות של התיק שלפנינו, לא היה במכתב כאמור, גם אילו היה נשלח, כדי לשנות מן המסקנה כי סירוב הבנק לאפשר הפעילות בחשבון, בניגוד למטרת הפעילות כפי שהוצהרה בעת פתיחתו, ובהיקפים כפי שנעשו, אשר הגדילו באופן ממשי את הסיכון והחשיפה של הבנק להפרת חובותיו הרגולטוריות בתחום הלבנת הון, הוא סירוב סביר שאין להתערב בו.
החלטת הבנק שלא לאפשר לתובע לפתוח חשבון למטרת מתן שירות בנכס פיננסי מיום 29.1.2019:
66. מכאן, באים אנו לבחון את החלטת הבנק שלא לאפשר לתובע לפתוח חשבון למטרת סחר במטבעות דיגיטליים, לאחר שכבר נערך לתובע נוהל "הכר את הלקוח" מחודש, בעקבות הדיון שהתקיים לפניי ביום 23.5.18.
67. על החלטת הבנק לדחות את בקשת התובע לפתיחת חשבון לנותן שירות בנכס פיננסי, דווח לתובע במכתב ב"כ הבנק מיום 29.1.19. החלטה זו התקבלה, כאמור, לאחר שהתובע התייצב בבנק לשם קיום נוהל "הכר את הלקוח" מחודש, ולאחר פגישה שהתקיימה ביום 31.7.18 עם נציגי הבנק. הבנק עמד על סירובו לאפשר פתיחת חשבון למטרת מתן שירותים בנכס פיננסי משלושה טעמים:
הראשון, משום שהתובע אינו אוחז ברישיון או באישור המשך עיסוק כנדרש על פי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו- 2016 (להלן: "החוק");
השני, משום שמבדיקת דפי החשבון עולה כי התובע מקבל מלקוחות ספציפיים מספר העברות בסכומים שונים באותו היום, שנראות על פניו ללא הגיון כלכלי, באופן המעלה חשש ממשי באשר לאופי הפעילות בחשבון הקשור באיסור הלבנת הון, וכאשר יכולת המעקב של הבנק אחר פעילותו הפיננסית נמוכות ו/או בלתי אפשריות בנסיבות אלו.
השלישי, משום שהתובע סירב למסור מידע, ואף הסתיר מידע באופן מכוון עת השמיט לטענת הבנק, "באורח פלא", 17 עמודים מהמסמכים של בנק הדואר שנתבקש להציג בפני הבנק. במכתבו ציין הבנק בפני התובע כי "אין זו הפעם הראשונה בה הינך פועל בתחבולות ומנסה להערים על הבנק אשר רואה בחומרה את התנהלותך המהווה פגיעה קשה (נוספת) באמון הבנק וכי נוכח הפגיעה (הנוספת) באמון הבנק רשאי הבנק לסרב סירוב סביר לנהל את חשבונך".
68. הוראות החוק לעניין מתן שירות בנכס פיננסי נכנסו לתוקף 1.10.18. התובע אוחז באישור הגשת בקשה לקבלת רישיון, שמשמעותו שהוא רשאי להמשיך ולעסוק במתן שירות בנכס פיננסי כהגדרתו בחוק כפי שעסק עד ליום 1.6.18 (להלן: "אישור המשך עיסוק"), החל מיום 28.8.19, ומכאן שיש ממש בטענת הבנק כי בעת סירובו לאפשר לתובע לנהל חשבון למתן שירות בנכס פיננסי, ביום 29.1.19, לא אחז התובע באישור המשך עיסוק. לפיכך, צדק הבנק עת המשיך להחזיק בסירובו לבקשת התובע לאפשר פתיחת חשבון לנותן שירותים בנכס פיננסי בהחלטה שעליה הודע לתובע ביום 29.1.19.
69. עוד יש לציין בהקשר זה, כי בניגוד לתובע, חברת ביטוסי, אשר התובע טוען לאפליה ביחס אליה מצד הבנק, אחזה באישור המשך עיסוק כבר מיום 28.8.18. מכאן, שלא ניתן לומר כי הבנק הפלה בין התובע לחברת ביטוסי בעת שסירב ביום 29.1.19 לאפשר לתובע פתיחת חשבון לנותן שירותים בנכס פיננסי.
70. די בכך כדי להגיע למסקנה כי סירוב הבנק לאפשר לתובע ביום 29.1.2019 לפתוח חשבון לנותן שירות בנכס פיננסי, היה סירוב סביר, נכון לאותו מועד, וזאת מבלי שיש צורך לברר גם את טענת הבנק לעניין המשך התנהלות תחבולתית והסתרת מידע מצד התובע גם בעת עריכת הליך "הכר את הלקוח" המחודש שבוצע מולו לאחר הגשת התביעה המקורית.
המשך סירוב הבנק לפתוח לתובע חשבון למטרת שירות בנכס פיננסי לאחר קבלת אישור המשך העיסוק:
71. כאמור בפתח הדיון, הואיל ובמסגרת הבאת הראיות והסיכומים, התייחסו התובע והבנק לאירועים שהתרחשו לאחר משלוח מכתבו של הבנק מיום 29.1.19 והגשת כתב התביעה המתוקן, ובכלל זה, התייחסו לקבלת אישור המשך עיסוק מטעם רשות שוק ההון על ידי התובע, לאי הצגת אישור בדבר היות התובע מוסד כספי, על ידי רשויות המס, ולמסמכים שנדרשו על ידי רשות שוק ההון, לצורך מתן רישיון לתובע, אני רואה בכך הסכמה לפריצת חזית המחלוקת בין הצדדים באופן שאמשיך ואבחן אם גם נכון למועד מתן פסק הדין, עת כבר אוחז התובע באישור המשך עיסוק, זכאי הבנק להתמיד בסירובו לפתוח לתובע חשבון למתן שירות פיננסי או שמא בשלב זה, התמדת הבנק בסירובו הפכה להיות בלתי סבירה.
72. כאמור, אין חולק כי כיום כבר אוחז התובע באישור המשך עיסוק, ולכן הנימוק שעמד ביסוד סירובו של הבנק מיום 29.1.19 לאפשר לתובע פתיחת חשבון לניהול פעילות פיננסית, כבר אינו עומד לבנק.
73. התובע הציג בת/2 אישור מאת רשויות המס כי הוא סווג, על פי הצהרתו, כמוסד כספי, ואולם מת/2 עול ה כי טרם הושלם הרישום כמוסד כספי. אך, לטעמי, עניין זה אינו אמור להוות מכשול הואיל וניתן להתנות את שינוי סיווג החשבון למתן שירות בנכס פיננסי בהצגת אישור בדבר השלמת הרישום כמוסד כספי.
74. לפיכך, נותר לנו לברר את טענת התובע כי הבנק מפלה אותו לעומת חברת ביטוסי אשר לה בניגוד לתובע, מאפשר הבנק לנהל פעילות בנכס פיננסי, אף שגם חברת ביטוסי כמותו, אוחזת רק באישור המשך עיסוק, וכאשר לטענת התובע, הסכנות הנשקפות מחברת ביטוסי בתחום הלבנת הון עולות לאין שיעור על הסכנות הנשקפות מאת התובע.
75. לאחר שבחנתי היטב את טענות התובע במישור זה, לא שוכנעתי כי הבנק נוהג באפליה פסולה כלפי התובע עת אינו מאפשר לו, כמו לביטוסי, לנהל פעילות למתן שירותים בנכס פיננסי בחשבון.
76. ראשית, לא ניתן להתעלם במקרה שלפנינו, מן העובדה שהתובע כשל מול הבנק במצגים כוזבים בעת פתיחת החשבון. עניין לנו כאן בפעילות עתירת סיכון, הן בהיבטי סייבר, והן בהיבטים הקשורים בהלבנת הון. בסוג פעילות שכזה מובנת שבעתיים דרישת הבנק לשקיפות מלאה ומוגברת של הלקוח מול הבנק. מקום שבו הלקוח אכזב את הבנק ונהג כלפיו בחוסר יושר כבר בצעד הראשון של פתיחת החשבון, אין לתמוה על סירובו של התובע לאפשר לו לנהל פעילות עתירת סיכון בחשבון.
77. לא אכחד, במהלך בירור ההליך, הצעתי לתובע לבצע את נוהל "הכר את הלקוח" מחודש מול הבנק מתוך הנחה ש"מודה ועוזב ירוחם", וכן מתוך ציפייה שבזו הפעם ינהג התובע בשקיפות מלאה מול הבנק, ויפרוס בפניו את כל הנתונים הנדרשים לו לצורך גיבוש עמדתו.
78. כאשר נשאל התובע בחקירתו בדיון שהתקיים ביום 27.2.20, אם יש לו חשבון בבנק הדואר, השיב בשלילה (פרו', עמ' 20, ש' 18). אולם, לאחר שעומת עם מסמכים המעידים על כך שיש לו חשבון בבנק הדואר, שינה את תשובתו, ואמר: "קודם כל יכול להיות שהחשבון עדיין קיים ואני לא יכול לעשות בו כלום" (פרו', עמ' 20, ש' 31). בהמשך אישר כי "אני חושב שיש לי חשבון בבנק הדואר" (פרו', עמ' 20, ש' 33). במהלך נוהל "הכר את הלקוח" המחודש, מסר התובע מסמכים מבנק הדואר, והוא ביקש אותם בחזרה. כשהחזירם, נשמטו מהם 15 עמודים ושני אישורים על פעולות שנעשו במזומן. אני מסכימה כי ההתנהלות מעורר תהיות, בשים לב למהות המסמכים שהושמטו, המעידים על הפקדת מזומנים, ואולם מאחר והמסמכים כן צורפו, מלכתחילה, לא אוכל לקבוע פוזיטיבית, כטענת הבנק, כי התובע המשיך להתנהל באופן תחבולתי מול הבנק, בהליך הכר את הלקוח המחודש שנעשה.
79. יחד עם זאת, מסמכי בנק הדואר, כפי שנמסרו ע"י התובע, אכן עשויים לעורר חשש מוצדק מטעם הבנק כי גם בחשבון שמבקש התובע לנהל בבנק, יפעל התובע בדרך דומה, של הפקדת מזומנים, באופן שחושף את הבנק להפרת החובות הרגולטוריות המונחות לפתחו של הבנק בתחום הלבנת הון:
"ש. אני אומר לך שאתה עסקת במזומן בחשבון שלך בבנק הדואר.
ת. יכול להיות. הפקדת מזומן לתוך החשבון דרך בנק הדואר, שלקוחות מפקידים לי. למה לא?
ש. אגיד לך למה לא. כי אתה במסגרת אותו הליך של הכר את הלקוח, ההליך השני ביולי 2018, הצהרת שאתה לא מתעסק במזומנים, לא עובד עם מזומנים בכלל.
ת. לא נכון, אמרתי שהיקף הפעילות במזומן הוא אחוז מאוד מאוד קטן מכל האופרציה. לא אמרתי בצורה אבסולוטית 100% שאין פעילות במזומן.
ש. אני אומר לך שאתה באופן חד משמעי פעלת מול לקוחות שלך בהפקדת מזומנים בשיעורים רבים, חדשות לבקרים, כל פעם בסכומים קטנים שמצטברים לסכום גדול, בניגוד גמור למה שהצהרת לבנק.
ת. אני אומר שזה לא נכון, אתה טועה" (פרו', עמ' 31, ש' 20-11).