טענות התובע בסיכומיו:
25. התובע טען בסיכומיו את הטענות הבאות:
א. התובע גילה על הגבלת הפעילות העסקית בחשבון רק לאחר שלקוח רנדומלי ניסה לבצע העברה בנקאית לחשבון בתמורה לקניית נכס פיננסי מעסקו של התובע, ביום 26.4.18, כארבעה חודשים לאחר פתיחת החשבון. מעדותו של נציג הבנק, אלעד, עלה כי הסיבה העיקרית להגבלת החשבון, היא העיסוק במטבעות דיגיטליים/ביטקוין.
ב. הבנק הפר את חוק-יסוד: חופש העיסוק, פגע בנוהל בנקאי תקין מול הלקוח ופעל בחוסר תום לב כאשר הגביל בפתאומיות את חשבונו העסקי של התובע, עוסק זעיר בתחום יחסית חדשני שאין מניעה בחוק מלעסוק בו, ללא מכתב/התראה בכתב עם ציון סיבת ההגבלה הגורפת בחשבון, ומבלי לבקש הבהרה לגבי עסקה ספציפית בשום שלב מרגע פתיחת החשבון לפעילות, על אף בקשה מפורשת של התובע. נציג הבנק שוחח עם התובע, בעל-פה בלבד, בחודש 03/2018, ולא נשלח לתובע מכתב מטעם הבנק בנוגע לחסימת החשבון, אלא לאחר יותר מחודש, כאשר עד לחסימתו, המשיך החשבון לפעול כסדרו. כל זאת, אף על פי שהבנק ידע מהי פעילותו של התובע בחשבון כבר בחודש 01/2018, בתוך פחות מ- 15 יום מפתיחת החשבון לפעילות, שכן התובע התנהל בשקיפות מול הבנק, וניהל עמו דיאלוג ונוהל "דע את הלקוח" מתמשך תוך שהמציא לבנק מסמכים רבים, ואף ביקש והפציר בכתב מנציג הבנק לקבל כל תשובה בכתב מהמשרדים הראשיים בנוגע להמשך פעילותו בחשבון, מה שארע רק לאחר הדיון שהתקיים בבית המשפט ביום 23.5.18. בנוגע לחסימת החשבון, העיד אמנם נציג הבנק, אלעד, אך אין ליתן אמון בעדותו שבמהלכה שינה אלעד גרסאות מספר פעמים.
ג. הבנק הפלה את התובע מול לקוחות אחרים בכך שנתן להם שירות מלא בתחום זהה (מתן שירות בנכס פיננסי בדגש על מטבעות דיגיטליים) על אף שלא החזיקו בזמנו באישור המשך עיסוק ו/או רישוי בפועל מטעם רשות שוק ההון. מעדותו של עו"ד ורו"ח רון צרפתי מחברת ביטוסי עלה כי הבנק מאפשר לחברה זו שירות בנקאי עסקי מלא על אף שהיא עוסקת בתחום זהה לתחום עסקו של התובע, עוד לפני תחילת הרגולציה ברשות שוק ההון. על אף שמתעודת עובד הציבור מטעם רשות שוק ההון, עולה כי התובע וחברת ביטוסי מחזיקים החל מחודש 08/2019 באותו אישור המשך עיסוק, הרי שרק חשבונו של התובע נחסם בחודש 04/2018 אף על פי שהבנק ידע באותה עת כי התובע הגיש בקשה לרישוי. עם קבלת אישור המשך עיסוק, העביר התובע אישור זה לב"כ הבנק, כך שלפי סעיף 11א(7) לחוק הפיקוח, על הבנק לפתוח את החשבון לאלתר; מה גם שהתובע העביר לרשות שוק ההון את המסמכים החסרים.
ד. במאזן הנוחות, אין שום סיכון לבנק בכך שתתאפשר לתובע פעילות מלאה בחשבונו משום שהסיכון מפעילות התובע אל מול הסיכון מפעילותה של חברת ביטוסי, הוא קטן לאין ערוך.
ה. אשר על כן, יש לקבל את התביעה, ליתן את הסעד הקבוע המבוקש, ולחייב את הבנק בהוצאות התובע.
טענות הנתבע בסיכומיו:
26. הבנק טען בסיכומיו את הטענות הבאות:
א. התביעה הקדימה את עצמה (ומוטב אילו לא הייתה כלל באה לעולם) שהרי ככל שבקשת התובע לקבלת רישיון למתן שירות בנכס פיננסי – תידחה, הרי שהבנק לא יהא רשאי לאשר לתובע את ניהול החשבון שעה שאין בידי התובע רישיון כנדרש על פי הדין.
ב. החלטת הבנק לחסום את חשבון התובע לפעילות פיננסית בלבד והותרת המשך הפעילות המקורית שלשמה ביקש התובע לפתוח את החשבון, היא החלטה מידתית, סבירה וראויה במועד קבלתה, העומדת בקנה אחד, הן עם כללי הרגולציה והחובות המוטלות על הבנק לאור משטר איסור הלבנת הון החל על הבנק, והן עם הוראות סעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981, לפיו הבנק רשאי לסרב למתן שירותים בנקאיים ללקוח, ובלבד שהסירוב הוא "סירוב סביר". בפסיקה נקבע כי התערבות בשיקול דעתו של הבנק בקשר עם סירוב למתן שירות בנקאי ללקוח, תיעשה במשורה, בהתאם לסטנדרטים הנהוגים במשפט המנהלי, וכל אימת שהסירוב מצוי במתחם הסבירות, אין מקום כי בית המשפט יתערב בו. הרף הנקבע בפסיקה לעניין זה, הינו ברמה הפחותה מהנדרש במשפט האזרחי, ובדומה למשפט המנהלי.
ג. הבנק קיבל את החלטתו לחסום את חשבון התובע לפעילות פיננסית, לאור פעילות התובע בחשבון והתנהלותו שהביאה לאובדן האמון של הבנק בתובע. למעשה, התנהלות התובע, לבדה, מהווה סיבה סבירה לסגירת החשבון בהתאם לפסיקה. אף על פי שניהול חשבון שעיסוקו בסחר במטבעות דיגיטליים, מעבר להיותו פוטנציאל לפעילות בלתי חוקית של הלבנת הון ומימון טרור, הינו מורכב ובעל סיכון בהיבטים אלו, הרי שהתובע אינו נוקט כל אמצעי למניעת הסיכונים בהסתמכו על פלטפורמה זרה בחו"ל שאינה כפופה לכללי הרגולציה בישראל (ולא ברור אם כפופה לרגולציה כלשהי), ולמעשה, מגלגל סיכונים אלו על כתפי הבנק. התובע שאינו יודע מהן הדרישות הניצבות בפניו כדי לעסוק בתחום המטבעות הדיגיטליים, והעיד כי אינו בקיא בתחום המטבעות הדיגיטליים, וכי הוא לומד את התחום בבחינת "ניסוי וטעיה", איננו נוטל ייעוץ פיננסי ומשפטי, דבר המציב את הבנק בסיכון מוגבר עת התובע מבקש לעסוק בתחום רווי סיכונים. התובע המעיד על עצמו שהוא נוטה להתנהל באופן מסוכן, עלול לחשוף את הבנק לטענות מצד לקוחות התובע, וזאת מבלי שקיימת לבנק יכולות פיקוח ושליטה על הנעשה במסחר שמנהל התובע.
ד. התובע מסר לבנק מידע כוזב ושקרי במכוון בעת פתיחת החשבון ביחס לפעילות הצפויה בחשבון (לא הצהיר כי בכוונתו לעסוק במסחר במטבעות דיגיטליים) וביחס להיקף העסקאות שבוצעו בפועל בחשבון, וזאת על מנת להטעות את הבנק. חרף פניות הבנק לתובע לחדול מפעילות שלא אושרה, המבוצעת בחשבון בניגוד להצהרת התובע במעמד פתיחת החשבון, המשיך התובע לעשות בחשבון כרצונו, מסר מידע שגוי לבנק בנוגע לפעילותו במזומן, וכן השמיט במכוון את דפי חשבונו בבנק הדואר על מנת להסתיר את פעילותו במזומן. חיזוק לטענות אלו של הבנק בחקירתו הנגדית של התובע, שם שינה גרסאותיו פעם אחר פעם לאחר שאומת עם מסמכים שונים או תשובות שמסר קודם לכן (כפי שהודגם בסיכומי הבנק). לו היה התובע מצהיר אמת במעמד פתיחת החשבון, הייתה בקשתו נבחנת בוועדת נש"פים בבנק, ובכל מקרה, חשבון מסוג זה היה מנוהל בסניף ייעודי המתמחה בנש"פים.
ה. התובע פעל בניגוד לדין בהצהירו שהינו עוסק פטור בעוד שגלגל בחשבונו, החל ממועד פתיחת החשבון ועד לחודש 05/2018, מחזור של כ- 1.2 מיליון ₪ בשנה, סכום הגבוה משמעותית מהסכומים שעוסק פטור יכול לקבל לחשבון, מבלי שהתובע אוחז בידיו את האישור המתאים מרשויות המס כדי לעסוק בהיקפים מסוג זה. התובע העיד כי לא עמד בדרישות שנדרשו הימנו בזמן אמת מרשויות המס (שינוי סיווגו מעוסק פטור למוסד כספי), עת החליט הבנק לחסום את החשבון לפעילות פיננסית. אי עדכון הרישום ברשויות המס מביא לכך שהתובע אינו נדרש לתשלומי מע"מ ולהגשת דו"חות חודשיים על פעילותו לרשויות המס, כך שהחובה לפקח על פעילותו של התובע מונחת כולה על כתפי הבנק.
ו. מהחקירות עלה כי אין זו הפעם הראשונה שבה מצהיר התובע דבר אחד בפני תאגיד בנקאי, ובפועל מבצע בחשבון דבר אחר (כדוגמת בנק מזרחי, בנק הפועלים ובנק לאומי), כפי שאין זו הפעם הראשונה שבה מגביל תאגיד בנקאי את הפעילות שמבצע התובע בחשבון, מבקש לעקוב מקרוב אחר פעולותיו, ובהמשך חוסם את חשבונו של התובע לאור הצהרות סרק וכזב הנמסרות על ידו בניסיון להערים ולהסתיר את הפעילות שמבצע התובע בחשבון, כאשר רק לאחר מכן פונה התובע לרשויות בשאלה מה עליו לעשות, ובכך סובר כי יצא ידי חובה.
ז. לתעודת עובד הציבור שהוגשה על ידי רשות שוק ההון ביום 3.6.20, צורפה רשימת חוסרים שהתובע התבקש להשלים לצורך בחינת בקשתו לקבלת רישיון. עסקינן בחוסרים מהותיים בהיבטים פיננסיים, חוסרים בנהלים בתחום הלבנת הון ומימון טרור, חוסרים בניהול סיכוני סייבר, חוסרים בתחום הגנת הפרטיות, חוסרים בנהלי רישוי, וכן חוסרים בנוגע לפעילותו העסקית של התובע עם צדדים שלישיים בחו"ל (בהקשר זה, אין ליתן יד להסתמכות התובע על נהלים של צדדים שלישיים בפינלנד בנוגע למניעת הלבנת הון ומימון טרור).
ח. ניסיונו של התובע להשוות בין עסקו לעסקה של חברת ביטוסי הינו ניסיון שלא צלח. פעילותו של התובע שונה בתכלית מפעילות חברת ביטוסי בתחום הלבנת הון, שהרי התובע משמש כחלפן ומבצע שימוש בפלטפורמה חיצונית בחו"ל אשר, כאמור, אינה כפופה לכללי הרגולציה בישראל ולהוראות הדין; בעוד שחברת ביטוסי מנהלת פלטפורמת מסחר לקנייה ולמכירה של מטבעות דיגיטליים, והיא מנהלת שני חשבונות בשני בנקים שונים: חשבון נאמנות שבו מתבצעות הפקדות ומשיכות של לקוחות חברת ביטוסי; וחשבון תפעולי של חברת ביטוסי שאינו חשבון עסקי רגיל כדוגמת החשבון שהתובע מבקש לנהל בבנק.
ט. לפיכך, יש לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד לפי דין.