גובה הפיצוי בגין השירות המפלה במסעדה
25. בית משפט השלום קבע כי המבקשים הופלו לרעה, בשל היותם גברים, בקבלת השירות שניתן במסעדת המשיבים במהלכו של "ערב הנשים" המדובר. המשיבים לא ערעורו על קביעה זו, וזו תשמשני כנקודת המוצא להמשך הדיון.
26. בית משפט השלום פסק לטובתו של כל אחד מהמבקשים פיצוי בסך של 10,000 ₪, ובית המשפט המחוזי אישר את פסיקתו.
27. המבקשים חפצים כעת לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. ברי הוא, כי ערעור פרטני על גובה הפיצוי לא עובר את הסף שהוצב על ידי תקנה 407 והלכת חניון חיפה. המבקשים גם לא סבלו שום עיוות דין מידי הערכאות קמא. ההפך הוא הנכון: הם זכו לפיצוי נדיב, כפי שקבע בית המשפט המחוזי. המבקשים טוענים אמנם כי הפיצוי בסך של 10,000 ₪ לאדם הינו זעום בהשוואה לחוויית ההפליה שנכפתה עליהם כאשר מלצרי המסעדה סירבו לספק להם קוקטיילים חינם-אין-כסף בשל היותם גברים ב"ערב נשים" – אך זו איננה תפיסתנו. מי שסבור כי 10,000 ₪ הוא "כסף קטן" יתחבר נא למציאות הכלכלית הקשה שבה אנו חיים. כאשר אלפים משוועים לסיוע כלכלי בסיסי כדי "לגמור את החודש" בלי קוקטיילים, הטענה כי 10,000 ₪ כפיצוי בגין נזק בלתי מוכח הוא סכום זעום לא תישמע. לזאת אוסיף, כי המבקשים יכלו לנסות ולהוכיח את נזקם האמיתי בגדרו של סעיף 5(א) לחוק איסור הפליה, אך הם בחרו שלא לעשות כן מטעמים השמורים עמהם, ואת בחירתם נכבד.
28. המבקשים מנסים כעת לשוות לדרישת הפיצויים הנישאת בפיהם אצטלה ציבורית כללית. לטענתם, אמות המידה לפסיקת פיצויים ללא הוכחת נזק בגדרו של סעיף 5(ב) לחוק איסור הפליה אינן נהירות דיין ומן הראוי לקבוע בכגון דא כללים ברורים. המבקשים סבורים כי עלינו לקבוע אמות מידה כאמור במסגרתו של ערעור ב"גלגול שלישי".
29. בטענה זו אין ממש. אמות המידה לפסיקת פיצויים ללא הוכחת נזק בגדרו של חוק איסור הפליה מנוסחות אמנם בלשון כללית, כיאה לאמות מידה מסוג זה, אך הן ידועות היטב. אמות מידה אלה סוכמו בפסק דינו של השופט גרוסקופף בעניין איי. די. איי בזו הלשון:
"בבואנו להעריך על דרך האומדנה את הפיצוי בגין הנזק הלא ממוני שנגרם בשל הפרקטיקה המפלה בה נהגה הנתבעת [...] עלינו להביא בחשבון שלושה שיקולים מרכזיים: עוצמת הפגיעה בעקרון השוויון, היקף הפרקטיקה המפלה ושיקולי אשם...".
בית משפט השלום הפעיל אמות מידה אלה בעניינם של המבקשים והפנה לאמור ביחס אליהם בעניין איי. די. איי (ראו: פסקאות 35-29 לפסק דינו של בית משפט השלום).
30. פיצוי על דרך אומדנא מסור מטבעו לערכאה דיונית אשר מתאימה את גובה הפיצוי, בגבולות התקרה הסטטוטורית, לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה אשר מובא בפניה. כללים ברורים שהמבקשים מבקשים שנקבע אינם מתאימים למנגנון המשפטי של אומדנא. פירוט השיקולים אשר משמשים את בתי המשפט בפסיקת פיצויים לפי אומדנא, תחת תקרה של 50,000 ₪, בגדרו של סעיף 5(ב) לחוק איסור הפליה ניתן בפסק דינו של השופט גרוסקופף בעניין איי. די. איי; ודברים דומים – תוך הדגשת אופיו האינדיבידואלי של הפיצוי והיותו תלוי נסיבות – נאמרו על ידי השופט דנציגר בעניין רדיו קול (ראו שם, פסקה 61). שיקולים אלו כוללים, כאמור, את עוצמת הפגיעה בעיקרון השוויון, את היקף הפרקטיקה המפלה אצל הנתבע ובעסקים דומים, ואת מידת אשמו של הנתבע. מעבר לכך, לא נוכל – וממילא לא נרצה – לפרט.