"אין משמעות האמור, כי יש תמיד הכרח להוסיף ולהסתייע בשירות, אלא כי 'חלופת המשך ההסתייעות בלא צמצום' וכן 'חלופת צמצום ההסתייעות', מצויות
--- סוף עמוד 20 ---
שתיהן במתחם הסבירות, נוכח יתרונותיה של כל אחת מהן שהוצגו לעיל. לפיכך, בחירת החלופה הנכונה צריכה להיעשות בשים לב למכלול נסיבות העניין, ובפרט מגמת מקדם ההדבקה וקצב התפשטות התחלואה, והתועלת בהסתייעות בשירות הנגזרת מהם; כמו-גם בהתאם לסיכון הכרוך בצמצום ההסתייעות בשירות תוך ויתור על חלק מן התועלת שבכוחו להעמיד בכל רגע נתון (בפסקה 90; ההדגשה הוספה).
24. סעיף 12 לחוק מונה שני שיקולים נוספים – התועלת שבהסתייעות בשב"כ והפגיעה בזכות לפרטיות – שעל צוות השרים להתחשב בהם במסגרת המלצותיו לממשלה. שני שיקולים אלה מקבילים, למעשה, למבחן המידתיות במובן הצר. בגדר שיקולים אלה על צוות השרים ועל הממשלה לקיים בדיקה מתמדת של התועלת השולית מההסתייעות בשב"כ ושל התמורות בתרומתה לאורך זמן, ואותם עליהם לאזן מול הפגיעה הקונקרטית בזכות לפרטיות הנגרמת כתוצאה ממעורבותו של השב"כ במערך החקירות האפידמיולוגיות בכל היקף שהוא.
25. הנה כי כן, השיקולים המפורטים בחוק אשר מתכתבים עם מבחני המידתיות החוקתיים, צריך שיעמדו לנגד עיני הממשלה בבואה להכריע בשאלת הסמכת השב"כ והיקפה. כך, בכל הכרזה של הממשלה מכוח סעיף 3 לחוק עליה לוודא כי אכן יש צורך מידי וממשי בהסתייעות בשב"כ בהתאם לסיכון הנשקף לציבור מהתפשטות הנגיף; להשתכנע כי אין חלופה מתאימה אחרת – "חיצונית" או "פנימית"; ולקבל החלטה בהסתמך על המלצות צוות השרים לאחר שהצוות שקל את התועלת שבהסתייעות השב"כ ואת הפגיעה בזכות לפרטיות.
דרישות אלה הקבועות בחוק הסמכת השב"כ יש להן משקל מכריע בבואנו לקבוע אם ההסדר המעוגן בסעיפים 3 ו-5 לחוק צולח את מבחן המידתיות.
26. שני היבטים חשובים נוספים בחוק נועדו לצמצם את הפגיעה הנגרמת כתוצאה מהחוק ומשפיעים על מידתיותו. ראשית, בהתאם להערותינו בעניין בן מאיר, חוק הסמכת השב"כ נחקק כהוראת שעה שתוקפה הוגבל לשישה חודשים, וזאת בהתחשב בכך שמדובר בהסדר חריג ביותר שאין מקום לעגנו במסגרת חקיקה רגילה וקבועה. בהקשר זה כבר נפסק כי אף שחקיקת חוק כהוראת שעה אינה מחסנת אותו מביקורת שיפוטית, זמניותו של החוק עשויה ללמד על מידתיותו (בג"ץ 24/01 רסלר נ' כנסת ישראל, פ"ד נו(2) 699, 714-713 (2002)). שנית, החוק כולל מספר מנגנונים שנועדו