--- סוף עמוד 26 ---
על פי אמות מידה אלה אפנה עתה לבחינת ההחלטות שנתקבלו בממשלה עד כה ליישום חוק הסמכת השב"כ.
אופן קבלת החלטות הממשלה בעניין הסמכת השב"כ
36. אומר כבר עתה כי בחינת האופן שבו הפעילה הממשלה את שיקול דעתה על פי חוק הסמכת השב"כ נתקלת בקושי של ממש, וזאת משום שהממשלה לא קבעה קריטריונים מדידים וברורים ליישום השיקולים הכלליים שנמנו בחוק. עיון בהחלטות הממשלה על הסמכת השב"כ, ובכללן ההכרזה האחרונה מיום 10.2.2021, מלמד כי אף שבפני צוות השרים ובפני הממשלה הונחו מסמכים שונים המתייחסים למכלול השיקולים המנויים בחוק, לא ניתן לחלץ מתוך ההחלטות כל קריטריונים מדידים שקבעה והפעילה הממשלה בהקשר זה. כמו כן לא ברור מן ההחלטות מהו המשקל שיוחס לכל אחד מן השיקולים המנויים בחוק. קושי זה מתחדד בשים לב לכך שמאז שהחלה ביום 21.7.2020 ההסתייעות בשב"כ על פי ההסדר שבחוק, התרחשו שינויים רבים בתמונת המצב העובדתית שיש בהם לכאורה כדי להשפיע על השיקולים שעליהם עמדתי לעיל ושאותם על הממשלה לשקול בעת ההכרזה על הסמכת השב"כ, אך הסמכת השב"כ לאורך כל התקופה האמורה ועד היום נותרה גורפת.
37. כך למשל, ביחס לשיקול הראשון המנוי בחוק והנוגע לסיכון הנשקף מהמחלה ראינו כי מספר המאומתים, קצב ההדבקה ומספר החולים הקשים ידעו עליות ומורדות מאז חודש יולי 2020. בשבועות האחרונים אף התפשטו בישראל וריאנטים של הנגיף המעוררים חשש להתפשטות מהירה של המחלה (פסקה 7 להודעת העדכון מטעם משיבי הממשלה מיום 16.2.2021). לצד זאת, ההתפתחות המשמעותית ביותר בחודשים האחרונים היא פיתוח החיסון לנגיף והקמתו של מערך חיסונים אפקטיבי ורחב-היקף. על פי נתוני משרד הבריאות, שקדמו להכרזה מיום 10.2.2021, התחסנו כ-3.6 מיליון תושבים בשתי מנות החיסון, ומתוכם כ-2.3 מיליון כבר הספיקו להתחסן במנה השנייה; בכל יום נוספים עשרות אלפי מתחסנים חדשים; וכתוצאה מכך, מרבית האוכלוסייה המצויה בסיכון גבוה, קרי תושבי המדינה מעל גיל 60, כבר מחוסנת (ראו באתר משרד הבריאות בכתובת datadashboard.health.gov.il/COVID-19/general). התפתחות זו לא נצפתה כאפשרות סבירה במועד חקיקת חוק הסמכת השב"כ והיא משמעותית במיוחד בהינתן ההנחיות הנוכחיות של משרד הבריאות, אשר לפיהן מי שזכאי לתעודת מתחסן אינו חייב בבידוד, אף אם בא במגע קרוב עם חולה מאומת. היועצת המשפטית של משרד הבריאות, עו"ד טליה אגמון, אף עדכנה את צוות השרים