46. במקרה דנן אין מחלוקת כי סמכות הממשלה מכוח חוק הסמכת השב"כ משפיעה על חייהם של רבים אשר פרטיותם נפגעת כתוצאה מהפעלת הסמכויות החריגות שבחוק, וכי הרחבת מעורבותו של השב"כ למישור האזרחי טומנת בחובה השלכות ציבוריות מרחיקות לכת. לנוכח מאפיינים אלה של חוק הסמכת השב"כ, ולנוכח השינויים בתמונת המציאות, ובכלל זאת שילוש היקף מערך החקירות האפידמיולוגיות האנושיות; התקדמותו של מבצע החיסונים; ועמדותיהם של השב"כ ושל הרשות להגנת הפרטיות לפיהן יש לצמצם את השימוש בכלי השב"כ – אני סבורה כי על הממשלה לנקוט צעדים משמעותיים שיגדרו ויגבילו את המשך הפעלת שיקול הדעת שלה באשר להסתייעות בשב"כ ויפה שעת אחת קודם. במסגרת זו על הממשלה לגבש קריטריונים מדידים שיקבעו את היקף ההסתייעות בשב"כ, ועל קריטריונים אלה להבטיח בכל מקרה את הפסקת השימוש הגורף בשב"כ. קריטריונים כאמור נחוצים הן כדי להתוות את שיקול דעתה של הממשלה והן כדי לאפשר פיקוח פרלמנטרי וביקורת שיפוטית אפקטיבית על החלטות הכרוכות בפגיעה חמורה בזכות יסוד (ראו דותן, בעמ' 451).
ויודגש – הסמכת השב"כ צריך שתיעשה באופן שאינו גורף ובהתאם לפרמטרים קבועים, ידועים ושקופים שתקבע הממשלה. זאת, כדי להבטיח כי ההסתייעות בשב"כ תהווה כלי משלים בלבד להתמודדות עם פערים ספציפיים במערך האפידמיולוגי בעת ההכרזה. במסגרת קביעת הקריטריונים אני סבורה כי יש ליתן משקל משמעותי לכך שחוק הסמכת השב"כ הוארך באופן אוטומטי מכוח סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, באופן המצמצם כאמור את שיקול דעתה של הממשלה בכל הנוגע להיקף ההסתייעות בשב"כ החל מיום 20.1.2021. לפיכך, בהעדר חקיקה חדשה שתחליף את חוק הסמכת השב"כ ואשר תיקח בחשבון את כלל השינויים העובדתיים שהתרחשו בחצי השנה האחרונה, קריטריונים אלה צריך שימקדו את השימוש בכלי השב"כ רק באותם חולים שאינם משתפים פעולה במסגרת החקירה האפידמיולוגית האנושית או שלא דיווחו על מגעים כלשהם – כלומר, ככלי משלים למערך החקירות. לא נעלמה מעיני טענת משיבי הממשלה לפיה קיימים קשיים מושגיים ומעשיים בהגדרת "חוסר שיתוף פעולה" כאמת מידה לצמצום הפעלת מנגנון ההסתייעות בשב"כ
--- סוף עמוד 33 ---
(סעיף 88 לכתב התשובה מטעמם), אך לשם כך בדיוק על הממשלה להגדיר קריטריונים ברורים שיאפשרו להתגבר על קשיים אלה ויתייחסו הן למי שאינו משתף פעולה בכוונת מכוון והן למי שאינו מסוגל לשתף פעולה מטעמים של מגבלות זיכרון.