--- סוף עמוד 48 ---
בקורונה המתנהל בשמה של הזכות לחיים יעוור את עינינו מלראות את הזכויות האחרות.
ש ו פ ט ת
השופט י' עמית:
1. מה עשית בקיץ האחרון?
אינך זוכר/ת? אל דאגה, אני, האח הגדול, יודע מה עשית בקיץ האחרון. אני יכול להזכיר לך היכן היית ביום מסוים ובשעה מסוימת, מה היה מסלול התנועה שלך, מי היו האנשים בקרבתך בתאריך, בשעה ובמקום מסוים בצירוף הפרטים על אודות אנשים אלה. לא, אין מדובר בסרט אימה אלא במציאות חיינו בשנה האחרונה.
עם פרוץ מגפת הקורונה, בימי החרדה והבלבול הראשונים, נפתחה דלת המרתף בשב"כ ו"הכלי", המערכת המשוכללת ורבת העוצמה למעקב ואיתור, הוצאה מהמרתף כשהיא מפלבלת בעיניה מסונוורת מאור היום הבוהק. עד לאותו מועד, מעטים ידעו על אודות המערכת, מאחר שהשב"כ עשה בה שימוש מושכל וזהיר בגדר תפקידיו לסיכול טרור ולצרכים ביטחוניים בלבד.
2. חשיפת כלים של השב"כ, וחשיפה של יכולות ומגבלות המעקב והאיתור של השב"כ, מה שעלול לפגוע בעתיד בפעילותו למען ביטחון הציבור, היא אך היבט אחד של הנזק שכבר נגרם עקב השימוש ב"כלי". המחיר היקר יותר הוא עצם השימוש באמצעי המעקב והאיתור על מנת לבלוש ולהתחקות אחר השובל הדיגיטלי שמשאירים אחריהם אזרחי ותושבי המדינה. לא בכדי אין אף מדינה דמוקרטית-מערבית בעולם שהפעילה את השירות החשאי שלה למעקב אחר אזרחיה-שלה, אף לא בזמן מגפת הקורונה. הפגיעה בזכות החוקתית לפרטיות היא קשה, והיא מתעצמת בהינתן העובדה שהדבר נעשה על ידי שירות הביטחון הכללי. ההפעלה של גוף ביטחוני חשאי בתחום אזרחי מובהק של בריאות הציבור, יש בה כדי "להדיר שינה מעיניו של כל שוחר דמוקרטיה" (בג"ץ 2109/20 בן מאיר נ' ראש הממשלה, [פורסם בנבו] בפסקה 37
--- סוף עמוד 49 ---
(26.4.2020) (להלן: עניין בן מאיר)). החשש למדרון חלקלק בתחום זה עד כדי הגעה למצב של "חיים של אחרים" הוא אינהרנטי ואיננו רוצים חלילה להידמות למדינות אחרות שהפעילו ומפעילות מעקבים המוניים אחר אזרחיהן. מכאן החשיבות בכללים הקובעים את התנאים בהם ניתן לעשות שימוש מרוסן ב"כלי".
3. למדרון החלקלק יש פן נוסף, והוא החשש מפני התופעה של "פעם השתמשת – התמכרת", ונזכיר כי הממשלה הסמיכה את השב"כ ברציפות ובאופן גורף מאז חקיקת חוק הסמכת השב"כ. לא בכדי, הרשות להגנת הפרטיות (להלן גם: הרשות) התריעה כבר בתחילת הדרך (חוות דעת הרשות מיום 14.7.2020) כי השימוש באמצעים המופעלים על ידי השב"כ עלול "להביא לנרמול של שימוש ביכולות טכנולוגיות של גופי בטחון לצורך פרקטיקות של מעקב אחר אזרחים שומרי חוק". מה שמתחיל כשימוש חד-פעמי ב"כלי", כאמצעי קצה לא קונוונציונלי בסיטואציה של חירום קיצוני, עלול להביא להליכי גמילה קשים מהשימוש ב"כלי" לנוכח הפיתוי לעשות בו שימוש על חשבון אמצעים קונוונציונליים אחרים. ייתכן שההסתמכות על "הכלי" כאמצעי שאין בלתו, יכולה להסביר את המספר המגוחך של חוקרי מגעים שהועסקו במערך החקירות האפידמיולוגיות בחודשים הראשונים להתפרצות המגפה, או את הגוויעה האיטית של אפליקצית "המגן" שהלכה ונזנחה במהלך הזמן לטובת איכוני השב"כ.