--- סוף עמוד 67 ---
כך שעולה חשש מפני שימוש לרעה, או למצער שימוש לא מוצדק, בטכנולוגיות האמורות מצד המדינה אשר ישחק את ההגנה על הזכות לפרטיות. כאן יש להיזהר מפני המדרון החלקלק שגם מדינות דמוקרטיות עשויות ליפול בו כאשר יותר למדינה לעשות שימוש בכוח זה, ואפילו יהא זה לצורך קידום הגשמתן של מטרות ראויות. כדברי חברי השופט עמית: "פעם השתמשת – התמכרת" (פסקה 3 לפסק דינו).
דאגות אלה ביחס לכוחה של המדינה לחדור לרשות היחיד גם הן אינן בגדר בשורה חדשה לגמרי. הרי הללו הועלו על כתב באופן מאלף כבר בשנת 1949, בספרו המפורסם של ג'ורג' אורוול 1984. ברם, מאז הוצאת הספר לאור עברו מעל 70 שנה, ואף חלפו מעל 35 שנה מאז חלוף התאריך הנקוב בכותרתו. בשנים אלה נחשף לעיני כל כי ההתפתחות הטכנולוגית התקדמה בקצב מסחרר, ויחד עמה גם טכנולוגיות המעקב אחר הפרט וכוחו של שלטון להתחקות אחריו.
לצד זאת, בל נשכח כי מגפת הקורונה הציבה אתגרים ייחודיים מאוד, אשר אין להם תקדים, בפני המדינה הדמוקרטית. חובתה של המדינה להגן על חיי אזרחיה היא זו העומדת בלב ניהול ההתמודדות השלטונית עם מגפת הקורונה. חשיבות ההגנה על בריאות הציבור וחיי האדם ניצבת במקום גבוה במיוחד במדרג הזכויות הנורמטיבי. אולם בשיטתנו החוקתית אין זכויות אבסולוטיות, גם לא הזכות לחיים ולבריאות. אשר על כן, נודעת חשיבות מכרעת בתקופה מיוחדת זו למציאת נקודת האיזון הראויה בין הזכויות המתחרות, אשר צריכה ללכת יד ביד עם ההגנה על החברה הדמוקרטית.
7. בשולי הדברים, אעיר כי הארכת תוקף חוק הסמכת השב"כ, לפי סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, מעוררת שאלה לגבי הפעלת סעיף 15 לחוק הסמכת השב"כ, הקובע את ההסדר הבא ביחס לפרטי המידע שהעביר השב"כ למשרד הבריאות:
"(ב) בתום תקופת תוקפו של חוק זה ימחק משרד הבריאות את פרטי המידע הדרושים שהועברו אליו על פי בקשות לקבלת סיוע.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), משרד הבריאות רשאי לשמור פרטי מידע כאמור באותו סעיף קטן לתקופה שלא תעלה על 60 ימים לאחר תום תקופת תוקפו של חוק זה, לצורך תחקיר פנימי של הפעולות שביצע לצמצום התפשטות המחלה".
במהלך הדיון השני בעתירה, הבהירה נציגת המשיבים, לשאלתי, כי הם פועלים על פי הוראות החוק בכל הנוגע למחיקת החומר. דא עקא, דחיית תום תקופת תוקף החוק
--- סוף עמוד 68 ---
מעוררת שאלות לגבי ההצדקה לשמירת המידע שנאסף, למשך תקופה ארוכה בהרבה מזו שצפה המחוקק – תוך הגדלת הסיכון לדליפת מידע, ולפגיעה נוספת בפרטיות. סוגיה זו לא עמדה במוקד ההליך דנן, הצדדים לא טענו לגביה והצו על תנאי לא התייחס אליה, כך שאין מקום להכריע בה כעת – אך יש לצפות כי משרד הבריאות יתן עליה את דעתו.