8. סוף דבר, בנסיבות תקופה זו, ובכפוף לאמור לעיל, אני מצטרף לקביעת חברתי הנשיאה, כי החל מיום 14.3.2021 תוגבל ההסתייעות בשב"כ "לאותם מקרים שבהם החולה המאומת אינו משתף פעולה בחקירה האפידמיולוגית, או שלא מסר כלל דיווח על מגעים" (פסקה 50 לחוות דעתה).
ש ו פ ט
השופטת ע' ברון:
1. לאחר שהתעמקנו בטענות הצדדים כולם, בכתב ובעל-פה, מצטיירת לפנינו תמונת מצב ברורה, שלפיה בעת הנוכחית השימוש הגורף באיכוני השב"כ איננו נושא תרומה משמעותית דיה ביחס לפגיעה ההרסנית הטמונה בו בהיבט של זכויות הפרט, ובראשן הזכות לפרטיות. הדברים קיבלו ביטוי בפסק דינה הבהיר והממצה של הנשיאה א' חיות, כמו גם בדבריהם של השופטת ד' ברק-ארז והשופט י' עמית, ואני שותפה לעמדתם בנדון. ואולם בשונה מחבריי, דעתי היא שהתועלת המוגבלת אל מול הפגיעה המשמעותית שהחוק טומן בחובו, ושיקולים נוספים שעוד יפורטו, מוליכים אל מסקנה בלתי נמנעת – והיא שחוק הסמכת השב"כ אינו צולח כיום את מבחני המידתיות שבפסקת ההגבלה, ועל כן אינו חוקתי. ויובהר: הגם שבעת שנחקק ייתכן שמדובר היה בחוק חוקתי, בשלב זה ובחלוף המועד שקבע המחוקק לכתחילה לפקיעתה של הוראת השעה, חוק הסמכת השב"כ אינו עומד עוד במבחני החוקתיות.
עם זאת, וחרף הפגמים שדבקו בחוק הסמכת השב"כ, הגעתי לכלל דעה כי יש להימנע מלהורות על בטלותו של החוק וכי מן הראוי להסתפק בשלב זה בסעד של "התראת בטלות". ראשית דבר, הנסיבות החריגות ששוררות עתה במדינה גוזרות עלינו ריסון שיפוטי וזהירות יתרה. מגפה קשה עודנה משתוללת ברחובות. האיום הבריאותי הוא ממשי, אף האיום על הכלכלה והמשק. אם לא די בכך, הכנסת ה-23 התפזרה לפני כחודשיים ואנו מצויים לפני מערכת בחירות רביעית בתקופה של שנתיים. זאת ועוד, הצו על תנאי בעתירה שלפנינו לא ניתן בהיבט של בטלות החוק; והעותרים מצידם
--- סוף עמוד 69 ---
בחרו מסיבותיהם שלא לתקן את העתירה לאחר שהחוק הוארך באופן אוטומטי בחצי שנה נוספת, הגם שניתנה להם אפשרות לעשות כן.
במצב הדברים שנוצר, אני מצטרפת לתוצאה שאליה הגיעה הנשיאה חיות שלפיה יש להגביל את השימוש באיכוני השב"כ באורח משמעותי, כך שזה ייעשה רק ביחס למי שלא משתף פעולה עם החקירה האפידמיולוגית או שלא מסר כלל דיווח על מגעים – וזהו בבחינת "הרע במיעוטו" בהתחשב בנסיבות. לצד זאת, סבורתני כאמור כי לנוכח הליקויים החוקתיים המשמעותיים שדבקו בחוק במתכונתו הנוכחית מתחייב אף ליתן סעד של התראת בטלות.