כך בתמצית וכעת בהרחבה.
אקדמת מילים
2. הימים, ימים טרופים. זה כשנה מתחוללת מגפה ברחבי העולם בהיקף ובממדים שאיש לא שיער. מרגע התפרצות מגפת הקורונה בישראל, קצב ההתפשטות המסחרר של הנגיף חייב את הממשלה לנקוט באמצעים שונים על מנת למנוע את הפצתו – כאלה שלא פעם נלווית להם פגיעה קשה וחריגה בחירויות בסיסיות ובהן חופש התנועה, חופש העיסוק, הזכות לקניין והזכות לפרטיות. הקורבנות הישירים של המגפה הם המתים הרבים, שלמרבה הצער הנגיף הכריע אותם, וגם החולים שסובלים מהסימפטומים הקשים שהנגיף נושא עימו. ואולם ההתמודדות עם המגפה גובה מחירים עצומים אף מהחברה בכללותה, וזאת במישור האישי, החברתי, הכלכלי והלאומי – בהיקפים שעוד מוקדם לעמוד עליהם (בג"ץ 2109/20 בן מאיר נ' ראש הממשלה, [פורסם בנבו] פסקה 1 (26.4.2020), להלן: עניין בן מאיר).
במסגרת העתירות הרבות שהובאו לפתחו של בית משפט זה בשנה האחרונה בקשר עם צעדים שננקטו לצורך התמודדות עם מגפת הקורונה, חזרה ונשנתה עמדתנו כי מצב החירום ששורר במדינה ובעולם מחייב השלמה עם פגיעה בזכויות ש"בימים שבשגרה" לא ניתן היה להסכין עימה (ראו למשל: בג"ץ 2491/20 המנהל הקהילתי רמות אלון נ' ממשלת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 11 (14.4.2020), להלן: עניין המנהל הקהילתי; בג"ץ 2435/20 לוונטהל נ' בנימין נתניהו ראש הממשלה, [פורסם בנבו] פסקה 1 (7.4.2020), להלן: עניין לוונטהל). אולם אף בצוק העיתים, ויש שיאמרו כי דווקא בשעת חירום זו, נדרש לוודא ביתר שאת כי האמצעים הקשים שננקטים בניסיון למיגור המגפה הם אמנם בגדר "רע הכרחי" מוגבל ומידתי (ראו בהקשר זה: בג"ץ 6939/20
--- סוף עמוד 70 ---
עידן מרכז דימונה בע"מ נ' ממשלת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 21 לחוות דעת השופט נ' סולברג, ופסקה 4 לחוות דעת השופטת י' וילנר (2.2.2021)). יפים בהקשר זה דברי השופט י' עמית ב-עניין המנהל הקהילתי: "גם כשנגיף הקורונה מתהלך ברחובותינו המוזות אינן שותקות והביקורת הפרלמנטרית והשיפוטית אינן נאלמות דום. בימים אלה של מצב חירום, ובמיוחד בימים אלה, היד אינה צריכה להיות קלה על ההדק, והפגיעה בזכויות יסוד חוקתיות צריכה להיות מידתית וממוקדת ככל שניתן" (פסקה 1).
3. בענייננו על הפרק הסמכת שירות הביטחון הכללי לקיים מעקב מגעים אחר מי שאומת כחולה בקורונה, באמצעות יכולות טכנולוגיות שבידיו (המכונים "הכלי"), על מנת למנוע את התפשטות המחלה דרך מי שבא במגע עם החולה המאומת (להלן: השב"כ; וכן: מעקב מגעים או איכוני השב"כ). הסמכה זו עוגנה ביום 21.7.2020 ב"חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש וקידום השימוש בטכנולוגיה אזרחית לאיתור מי שהיו במגע קרוב עם חולים (הוראת שעה), התש"ף-2020" – שתוקפו נקצב למשך 6 חודשים, עד ליום 20.1.2021 (לעיל ולהלן: חוק הסמכת השב"כ או החוק). יצוין כי עוד בחודש מרץ 2020 אימצה הממשלה את איכוני השב"כ ככלי המסייע למערך החקירות האפידמיולוגיות – תחילה באמצעות תקנות שעת חירום, ובהמשך דרך סעיף 7(ב)(6) לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002 (להלן: חוק השב"כ); ובעקבות פסק הדין בעניין בן מאיר, עוגנה ההסמכה בחקיקה ראשית. במובן זה, השימוש באיכוני השב"כ נפוץ במחוזותינו זה קרוב לשנה.