בחינת יסודות עבירת הפרת האמונים, כפי שנקבע בפרשת שמעון שבס הנ"ל, מובילה למסקנה אחת ויחידה, לפיה כל יסודות העבירה התקיימו בעניינה של הנאשמת. אמנם לא כל ניגוד עניינים גורר אחריו פגיעה מהותית באינטרס המוגן, וכי יש לבחון את מהותו ואופיו של ניגוד העניינים, בין היתר, באמצעות בחינת עוצמתו, מידת הסטייה מהשורה, מעמדו של עובד הציבור בהיררכיה הציבורית והשפעת פעולותיו על עובדי המדינה והציבור. אך בעניינה של הנאשמת הוכח כנדרש, שהיא פעלה
--- סוף עמוד 122 ---
בניגוד לכללים, וסטתה באופן חמור מהשורה, עת הוציאה מהמערכות המשטרתיות, פרטים אודות גב' רות גלסברג וגב' אידית איתן, וזאת לצרכיה הפרטיים, וכפי שנקבע בפרשת שבס :
"סטייה מהשורה - כלומר, פעולה בניגוד לכללים ולהוראות החלות על פעולותיו של עובד הציבור - אינה תנאי הכרחי להפרת אמונים. עם זאת, כאשר עובד הציבור סוטה מהשורה, יש למידת הסטייה השפעה על קיומה של פגיעה מהותית באינטרס המוגן. לא הרי סטייה חמורה מהשורה כהרי סטייה קלה מהשורה; לא הרי סטייה נמשכת כהרי סטייה חד-פעמית"
בית המשפט התייחס גם לשאלה, אם מעשה הנאשמת אמור להיות כרוך באופן ישיר במילוי תפקידה הרשמי, ונקבע, שדי בכך שהעבירה התאפשרה בשל תפקידו של עובד הציבור, וכלשון בית המשפט בתיק עפ 355/88 רפאל לוי נ' מדינת ישראל, מג (3) 221, 237 (1989):
"אין צורך להצביע על מעשה, הכרוך באופן ישיר במילוי התפקיד הרשמי הפורמאלי, אלא די בכך שהעבירה נתאפשרה בשל כך שעובד הציבור המסוים מחזיק במשרה האמורה ומנצל את הסמכות או את הקשרים או את ההשפעה שבידו, היונקים כוחם מהמשרה וממידת השררה שהופקדו בידו".
"הקשר עם תפקידו של המערער אינו חייב לנבוע מפעולות שנעשו כדין, אלא הפרת אמונים יכולה לנבוע מן הניצול לרעה של מעמד וקשרים. לא מילוי התפקיד כסדרו חייב להיות כרוך בכך דווקא אלא עיוות החובה על ידי ניצול למטרה פסולה של קשרים שנוצרו בתוקף תפקידו".
הנאשמת נכנסה למערכות המשטרה לצרכיה האישיים, והוציאה פרטים אודות שתי הגבירות, תוך שימוש במשאבים המשטרתיים בניגוד לכללים, וניצלה את המידע שקיבלה, בכדי להמשיך בפעילותה הבלתי חוקית, ולרשת שלא כדין את גב' אדית איתן, על כן הגעתי למסקנה, לפיה כל יסודות העבירה של הפרת אמונים התקיימו בעניינה של הנאשמת, והוכחו כנדרש, והנני מרשיעה בביצוע שתי עבירות של הפרת אמונים.
--- סוף עמוד 123 ---
האישום השני