--- סוף עמוד 3 ---
בדיקות במאגר הנתונים שבמערכת המחשוב המשטרתית, על פי תעודת הזהות של הגב' רות גלסברג, קשישה ערירית ילידת 1930, וזאת בנוגע למידע דמוגרפי וקשרי משפחה שלה, ושלא לצרכי עבודתה. בתאריכים 4.5.14 ו- 5.5.14 בשעות הבוקר, ערכה נאשמת 1 בדיקות במאגר הנתונים שבמערכת המחשוב המשטרתית, על פי תעודת הזהות של הגב' אדית איתן (להלן: "המנוחה"), בניסיון לאתר קיומם של קרובי משפחה למנוחה, וזאת במערכת "אדם" המשטרתית, ושלא לצרכי עבודתה. החיפוש העלה כי קרובי משפחתה של המנוחה מדרגה ראשונה, הוריה ואחיה, נפטרו, וכי המנוחה מעולם לא נישאה ולא נולדו לה ילדים, על כן אין לה קרובי משפחה מדרגה ראשונה העשויים לתבוע את ירושתה.
עובר ליום 12.5.14, הגיעה נאשמת 1 לביתה של חברתה רונית רוזנצוייג, בטירת הכרמל, בו נכחה גם בתה של רונית, אתי סויסה. נאשמת 1 הביאה עימה מסמך שכותרתו "צוואה", הנחזה להיות מסמך חוקי, בו הודיעה המנוחה על רצונה להוריש לנאשמים את כל רכושה, הכולל דירת מגורים, תכולתה, וכל הכספים המצויים בחשבונות הבנק שלה, ביטוחי מנהלים, קופות גמל, ביטוחי חיים, קרנות השתלמות וקרנות פנסיה (להלן: "הצוואה המזויפת"). הנאשמת הציגה את המסמך לרונית ולאתי, תוך הצגת מצג שווא, לפיו המנוחה הינה חברה טובה של אמה ז"ל, ושהנאשמים טיפלו במנוחה לאורך השנים, ומכאן רצון המנוחה להוריש להם את כל רכושה (להלן: "המצג הכוזב"). בעקבות המצג הכוזב, ולבקשת הנאשמת 1 ובנוכחותה, חתמו רונית ואתי על המסמך כעדות, באופן הנחזה להיות כאילו אישרו בחתימתן, שבתאריך 20.9.13 חתמה המנוחה בפניהן ובנוכחותן על המסמך, מרצונה הטוב והחופשי, ללא כפיה ואונס, בהיותה בדעה צלולה, ולאחר שקראה את המסמך בנוכחותן והצהירה בפניהן שזו צוואתה, הגם שלא היה הדבר כך. עובר ליום 12.5.14, זייפו הנאשמים, או מי מטעמם, את חתימתה של המנוחה על המסמך, באופן הנחזה להיות כאילו בתאריך 20.9.13 הצהירה על רצונה בהורשת כל רכושה לנאשמים בפני העדות רונית ואתי, וכאילו חתמה על המסמך בפניהן ובנוכחותן, הגם שלא היה כך הדבר.
ביום 12.5.14 הגישה נאשמת 1 את המסמך למשרד הרשם לענייני ירושה בחיפה, במסגרת בקשה לצו קיום צוואה. בעקבות הגשת הבקשה, ביום 29.5.14 נתנה הרשמת לענייניי ירושה בחיפה צו קיום צוואה בעניין עיזבונה של המנוחה, בו הוצהר, שהמסמך המוריש את כל רכושה של המנוחה לנאשמים, הוא בר תוקף. בעקבות צו קיום הצוואה, העבירו הנאשמים את דירת המנוחה על שמם בטאבו, וכן פנו לבנק בו נוהל חשבון המנוחה, וביקשו כי הכספים המופקדים בחשבון יועברו לרשותם.