ב"כ המאשימה השיב לטענות רונית, באומרו שאיש מעולם לא הטריד אותה, לא עקב אחריה או האזין לה לטלפון הנייד, וביקש לקבוע שרונית שיקרה בבית המשפט. ב"כ הנאשמים טענו בסיכומיהם, שב"כ המאשימה התייחס לחקירות רונית במח"ש ולא התייחס לתשובותיה בבית המשפט – טיעון מוטעה, וב"כ המאשימה התייחס, בניגוד לנאשמים, לכל הראיות, כולל חקירות רונית במח"ש ובבית המשפט.
בעדותה בבית המשפט חזרה בה רונית מדבריה בחקירותיה ת/6 ו- ת/7, ולדבריה "כשבאתי למח"ש ושאלו אותי את השאלות אמרתי את האמת. אח"כ היה שינוי" (עמ' 45, שורה 19), וסיבת הדבר היא כי "הלחיצו אותי לשקר" (עמ' 45, שורה 25), והסבירה זאת באומרה "זלזלו בי בצורה לא רגילה" (עמ' 45, שורות 26-27). לדבריה, בחלק הראשון של חקירתה "אמרתי את כל האמת" כי התייחסו אליה יפה (עמ' 45, שורות 32-33), וכך נשאלה בעניין זה (עמ' 46, שורות 1-6):
"ש. בחלק הראשון אמרת אמת כיוון שהתייחסו אליך יפה ובחלק השני לא אמרת אמת כיוון שהלחיצו אותך?
ת. כן. ממש.
--- סוף עמוד 26 ---
ש. בחלק הראשון שאת קוראת לו חלק ראשון, את סיפרת, אני מזכיר לך, שחתמת בפניי הגב' המנוחה אידית איתן, חתמת על הצוואה.
ת. כן"
ב"כ המאשימה המשיך ושאל את רונית "בחלק השני, את אומרת שהלחיצו אותך. אמרת בעצם אני מתמצת, שמי שהעביר לך את הצוואה זו הייתה מירה כרסנטי ולא חתמת בפני המנוחה", ותשובתה (עמ' 46, שורות 9-12):
"אני חתמתי, המנוחה ביקשה ממני, חתמתי אצלה בבית. הזמנתי את הבת שלי, ביקשתי ממנה. חתמה, ישבנו איתה. נחמדה מאוד. זה מה שהסברתי בתחילת כשבאתי וסיפרתי מה היה. אז אמרו לי כל מיני דברים שבית המשפט לא מסכים שאני אומר, שאני ראש ארגון פשע, ושאני אכנס 25 שנה לכלא ועוד הרבה דברים. מח"ש אמרו לי מה להגיד."
והמשיכה (עמ' 46, שורות 13-14):
"ש. בגלל שאמרו לך שתכנסי לכלא אז בחלק השני לגרסתך אמרו לך מה להגיד?
ת. כן".
באי כוח הנאשמים ביקשו לאמץ את דברי רונית, בנוגע לתיאור מעמד החתימה שלה ושל בתה אתי – אין בידי לקבל בקשה זו, מכיוון שיש לבחון את דברי רונית ביחס למכלול הראיות בתיק, וחזרתה על אותו משפט יותר מפעם אחת אינו אמור להעיד בהכרח על נכונותו של אותו משפט. מכלול הראיות, כולל אלה האובייקטיביות, מפריך את גרסתה של רונית, כפי שכתבתי עד כה, וכפי שאמשיך לפרט בהמשך.
ב"כ המאשימה חקר את רונית על דבריה בת/6, ומה שכונה "החלק השני", שלדבריה לא היה אמת (עמ' 46, שורות 15-24):