בית הדין האזורי לעבודה באר שבע
סע"ש 49697-12-20
16 פברואר 2021
לפני: כב' השופטת רחל גרוס
נציג ציבור (עובדים) מר אריק חדד
נציגת ציבור (מעסיקים) גב' אילנה מסד
המבקשת: סי – אליאנס בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד אילן וינדר
–
המשיב: שגיא יהלום
ע"י ב"כ: עו"ד כרמית לוי
החלטה
1. לפנינו בקשת המבקשת, סי אליאנס בע"מ (להלן: "המבקשת"), לתת צו מניעה זמני כנגד המשיב, מר שגיא יהלום (להלן: "המשיב"), האוסר על המשיב לקיים קשר מסחרי, לנהל משא ומתן או כל מגע אחר עם לקוחות המבקשת ברשימה שצורפה כנספח 1 לבקשה, למשך שנה ממועד סיום העסקת המשיב אצל המבקשת, קרי עד ליום 1.1.22, ולמצער עד לאחר עונת הקיץ 2021.
כמו כן, מבוקש, לתת צו האוסר על המשיב להעביר, להפיץ, לגלות או לעשות כל שימוש שהוא במידע שהגיע לידיעת המשיב במהלך עבודתו אצל המבקשת, "לרבות מידע הקשור ללקוחותיה של המבקשת, כל מידע אחר הנוגע ללקוחות או לספקים של המבקשת לרבות רשימת לקוחות, צרכיהם המיוחדים, רשימת ספקים, תנאי התקשרות כולל תמחור והצעות מחיר ללקוחותיה של המבקשת ולספקיה". עוד מבוקש, לתת צו האוסר על המשיב להעביר לצד שלישי כלשהו או להפיץ באופן אחר כל מידע הנוגע למבקשת אשר עלול להזיק או לפגוע בעסקיה; וצו האוסר על המשיב לגרום תוך ידיעה ובכוונת תחילה, להפרות חוזה שבין המבקשת לצדדים שלישיים.
התשתית העובדתית הלכאורית
2. המבקשת הינה חברה פרטית העוסקת בייבוא ומכירה של ספינות ויאכטות, ובמתן שירותים לבעלי יאכטות. המבקשת פועלת במרינה הרצליה ובמרינה באילת.
3. בשנת 2014 או סמוך לכך, התקשרה המבקשת עם מר בוריס וינר (להלן: " מר וינר"), הבעלים של יאכטה בשם Irina V (להלן: "היאכטה" או "יאכטה אירנה"). במועד ההתקשרות, היאכטה עגנה באיטליה ומשכך, כחלק מההסכם, המבקשת נדרשה להביא את היאכטה מאיטליה למרינה באילת (להלן: "המרינה").
4. מאז שנת 2015 (למעט תקופה מסוימת בשנת 2016 או סמוך לה), המבקשת העניקה למשפחת וינר שירותי ניהול מקיפים ליאכטה אירנה. הסכם ניהול בין המבקשת למשפחת וינר נחתם ביום 27.4.15 וחודש משנה לשנה (להלן: "הסכם הניהול") . כמו כן, נחתמו מעת לעת הסכמי עגינה בין חברת ישרוטל בע"מ, שהינה המפעילה והמנהלת של מרינת מלון המלך שלמה בה עגנה יאכטה אירנה (להלן: "ישרוטל"), לבין המבקשת בשם משפחת וינר.
בהתאם להסכם הניהול, שילמה משפחת וינר למבקשת סך של 2,000 יורו בחודש על שירותי הניהול ליאכטה. כמו כן, למבקשת נוצרו הכנסות מהשכרת היאכטה לצדדים שלישיים.
5. ביום 5.5.14 התקשרה המבקשת עם המשיב בהסכם עבודה לצורך הבאת היאכטה מאיטליה למימי מדינת ישראל. החל ממועד זה (5.5.14) הועסק המשיב כסקיפר (משיט) ליאכטות אשר מצויות בניהולה של המבקשת במרינה באילת. לכל אורך תקופות העבודה של המשיב אצל המבקשת (לעניין תקופות העבודה ראו להלן), עיקר עבודתו היה במתן שירותים ללקוח הספציפי - יאכטה אירנה.
6. בהודעת דוא"ל מיום 5.5.14 מאת מר איתי זינגר, מנכ"ל המבקשת (להלן: "מר זינגר"), אל המשיב , פורטו תנאי העסקתו של המשיב, כשבשלב זה עבודת המשיב הייתה קצובה לחודש בלבד, ותפקיד המשיב היה להביא את היאכטה מאיטליה למימי מדינת ישראל. בהודעה, נמסר למשיב, בין היתר, כי הוא מחויב בסודיות ללא הגבלת זמן, ובאי-תחרות במבקשת בנוגע ליאכטה אירנה באופן ספציפי, לתקופה של עד שנה לאחר סיום העבודה, כדלקמן:
"שגיא שלום,
בהמשך לשיחתנו ופגישתנו במשרד הסכמנו שאתה תהיה הסקיפר של הספינה IRINA V. עבודתך תחל ביום ה-5 לחודש הזה לתקופה של חודש ימים עד ה-5 לחודש יוני השנה.
תמורת עבודתך במהלך החודש הזה תקבל 15,000 ₪ ברוטו בתוספת הוצאות בחו"ל כנגד חשבוניות.
מטרת העבודה הנה להביא את הספינה שבנדון לאילת בהפלגה בבטחה וביעילות ולדאוג לכול הצד האופרטיבי של הספינה עד לסוף התקופה.
במסגרת העבודה את (הטעות במקור – ר.ג.) מחוייב בסודיות כלפינו.
במסגרת העבודה אתה מחוייב באיסור תחרות לגבי הספינה והלקוח הספציפי הזה לתקופה של עד 12 חודשים לאחר סיום העבודה" (ה.ש.ר.ג).
מר זינגר ציין בהמשך הודעת הדוא"ל, כי "כוונתנו להמשיך לשתף פעולה לטווח ארוך. בסוף החודש נדון ונסכים על ההמשך בהתאם לצרכים והדרישות של הספינה ובכלל".
7. עוד באותו היום (5.5.14) נחתם בין הצדדים הסכם עבודה אישי (להלן: "הסכם העבודה") . סעיף 1 להסכם העבודה קבע כי "הסכם זה יהיה תקף החל ממועד חתימתו ולתקופה של 12 חודשים עד ליום 31.5.15". סעיפים 5-6 להסכם העבודה קבעו חובת אמון אישי, כדלקמן:
"5. אמון אישי – העובד מתחייב למלא את כל תפקידיו, כפי שיוטל עליו מעת לעת, במסירות ובנאמנות, להשתמש בכל מרצו, כישוריו, ידיעותיו וניסיונו, לתועלת החברה וזאת ברמה הגבוהה והיעילה ביותר וכפי שיקבע על-ידי החברה ו/או הממונים מטעמה, הנוגעות לאופן ביצוע העבודה, התפקיד, סדרי העבודה, המשמעת ההתנהגות והדיסקרטיות.
6. בתקופת הסכם זה, יקדיש העובד את כל מרצו, זמנו וכושרו לביצוע כל תפקיד שיוטל עליו ולא יעסוק במישרין ו/או בעקיפים בכל עבודה ו/או עיסוק אחרים ללא קבלת אישורה מראש ובכתב של החברה. תפקידו של העובד כרוך בהכשרה מרובה, סודיות, אחריות וסמכות רבים, כשל בעלי תפקידי הנהלה אחרים בחברה, הדורשים מידה רבה ומיוחדת של אמון אישי".
סעיפים 12-13 להסכם העבודה קבעו חובות סודיות ואיסור תחרות, כדלקמן:
"12. סודיות – העובד מתחייב לשמור, בזמן העבודה ואחריה, על סודיות מוחלטת בכל הקשור לעסקי החברה, שיטות עבודה, עובדים, לקוחות, ספקים, קשרים עסקיים, הזדמנויות עסקיות, וכל הגורמים הקשורים עם החברה, ולא לפגוע בדרך כלשהי במוניטין של החברה ו/או במאגר הלקוחות ו/או בעסקיה. תנאי העסקת העובד יישמרו על-ידי העובד בסוד. תוקף התחייבות זו היא לתקופה בלתי מוגבלת אף לאחר תום העסקת העובד על-ידי החברה.
13. איסור תחרות – העובד מתחייב במשך שנה לאחר סיום עבודתו בחברה לא לתת שירות באופן שיתחרה בחברה לספינה IRINA V ו/או למי מטעמה ו/או הקשרו עמה".
8. אין חולק, כי בשלב מסוים לאחר כריתת הסכם העבודה והבאת היאכטה לישראל, עבודתו של המשיב אצל המבקשת הופסקה למשך כשנה עד לאמצע שנת 2015 (להלן תיקרא תקופת העבודה החל מכריתת הסכם העבודה ועד להפסקת העבודה: "תקופת העבודה הראשונה").
9. במהלך שנת 2015 חזר המשיב לעבוד ברציפות אצל המבקשת באותו תפקיד - סקיפר במשרה מלאה על יאכטה אירנה - וזאת עד ליום 20.7.16, לאחר שפוטר עקב בקשת משפחת וינר להפסיק את שירותי הסקיפר (להלן: "תקופת העבודה השנייה"). בסיכום השימוע שנערך למשיב חודש לפני כן, ביום 20.6.16, ושעליו חתום מנהל סניף אילת של המבקשת, מר סער גולדברג (להלן: "מר גולדברג"), נכתב בין היתר כדלקמן:
"לכבוד: שגיא יהלום
הנדון: סיכום פגישה, שימוע
הבוקר ערכתי לך שימוע, בו הודעתי שאין באפשרותנו להמשיך ולהעסיקך בחברת סי אליאנס בע"מ כקפטן עקב החלטת בעלי הספינה "אירינה וי", עליה אתה מפקד, לסגור את הספינה לתקופה ראשונית של שישה חודשים.
עידכנתי אותך שכרגע אין ודאות או ידיעה לגבי ההמשך באותה ספינה לאחר אותם 6 חודשים ושאין לנו משרה בספינה אחרת להציע לך.
לפיכך אנו נאלצים, בצער רב, להפסיק את עבודתך בפועל החל מתאריך 30/6/2016, כאשר את כל המגיע לך תקבל עפ"י חוק.
כמובן שאשמח להיעזר בשרותיך בעתיד במידה והספינה תחזור לפעילות או שתהיה אופציה אחרת" .
במכתב הפיטורים עליו חתום מר זינגר נכתב כדלקמן:
"בעקבות השימוע שנערך לך היום במשרדנו, הריני להודיעך כי הוחלט להפסיק את עבודתך בחברת "סי אליאנס בע"מ", בה שימשת כקפטן ספינה מיום 26/04/2015 ועד היום.
פיטוריך נובעים מאי רצון בעלי הסירה להמשיך ולהעסיק קפטן במשרה מלאה ובכלל.
הודעה זו נושאת תוקף החל מהיום ועם זאת זוהי הודעה מוקדמת לפיטוריך, שתסתיים ביום 20/07/2016.
זוהי הזדמנות מצוינת להודות לך על שירותיך הטובים לחברה ולאחל לך הצלחה בהמשך דרכך" .
10. בשלב מסוים בהמשך שנת 2016, חזר המשיב לעבוד אצל המבקשת באותו תפקיד, וזאת ברציפות עד להתפטרותו שנכנסה לתוקף ביום 1.1.21 (להלן: "תקופת העבודה השלישית"). אין חולק, כי בתקופות העבודה השנייה והשלישית לא חתמו הצדדים על הסכם עבודה כפי שעשו בתקופת העבודה הראשונה.
11. במהלך תקופת העבודה השלישית, בחודש מרץ 2020, על רקע התפשטות נגיף הקורונה בישראל ולבקשת מר וינר, צומצמו השירותים שהעניקה המבקשת ליאכטה אירנה. החל ממועד זה (מרץ 2020) המשיב הוצא לחופשה ללא תשלום (להלן: "תקופת החל"ת"). עם זאת, אין חולק, כי במהלך תקופת החל"ת המשיב המשיך להגיע ליאכטה אירנה על בסיס קבוע ודאג לתחזק את היאכטה כפי שעשה לפני שיצא לחל"ת.
12. בהמשך, בסוף חודש יולי 2020 ביקש מר וינר לסיים את כלל ההתקשרות עם המבקשת, והודיע למבקשת על ביטול ההסכם עמה. בהודעת הביטול שצורפה כנספח 6 לבקשה, נרשם כי הפסקת ההתקשרות הינה החל מיום 1.8.20. במסגרת ההודעה ייפה מר וינר את כוחה של בתו, הגב' אמילי וינר (להלן: "גב' אמילי"), לצורך התחשבנות סופית בשל הפסקת ההתקשרות. עם זאת, עוד באותו היום ציין מר זינגר בפני גב' אמילי, כי בהתאם להסכם הניהול, לצורך סיום ההתקשרות יש לתת התראה 60 יום מראש, ולכן ההתקשרות בין הצדדים תסתיים רק ביום 24.9.20 .
13. ביום 30.7.20, לאחר ביטול ההסכם עם משפחת וינר, כתב מר זינגר בקבוצת ה"ווטסאפ" של עובדי היאכטה (שחברים בה, בין היתר, המשיב, מר זינגר ומר גולדברג; להלן: "קבוצת הווטסאפ"), כך: "עדכון מצב- החל מהיום הספינה (יאכטה אירנה – ר.ג.) רק עוגנת במרינה ולא מקבלת שום שירות. אף אחד לא עולה על הספינה ללא אישור. לקראת סוף ספטמבר יוחלט על המשך פעילות. תודה". המשיב הגיב להודעה זו דקה לאחר מכן: "אוקי קיבלנו" .
14. אין חולק כי חרף ההנחיות הברורות של מר זינגר, המשיב המשיך להגיע ליאכטה על מנת לדאוג ולתחזק אותה, לאחר ביטול ההסכם בין המבקשת לוינר, וזאת על בסיס כמעט יומיומי. זאת ועוד, ביום חמישי 27.8.20, בעודו בחל"ת, שלח המשיב הודעת "ווטסאפ" למר זינגר לפיה לבקשת גב' אמילי, הוא יארח אורחים שלה על היאכטה במהלך סוף השבוע הקרוב. אין חולק כי הודעת המשיב נשלחה למר זינגר כשהמשיב כבר יצא עם היאכטה מתחומי המרינה. מר זינגר השיב כי הדבר בלתי אפשרי, וכשהמשיב נמנע מלהגיב הביע מר זינגר את תדהמתו ממעשי המשיב, והודיע לו כי יש במעשיו משום הפרת הסכם העבודה. לנוכח חשיבות הדברים נביא להלן את ההתכתבות כהווייתה (צורפה כנספח 7 לבקשה):
"משיב: איתי שלום. לבקשתה של אמלי ויינר אני מארח את אורחיה של הגב במהלך הסופש הקרוב ביאכטה.
מר זינגר: 16:02 - שלילי, בלתי אפשרי לצערי.
16:18 - אתה מבין למה זה בעייתי?
17:05 - אפילו לא עונה לי..... וואאווו יפה! טוב, נשתמע כבר.
22:04 - שגיא אנחנו בהלם ממך מאוכזבים עד עמקי נשמתנו. נתנו בך אמון של שנים ואתה ככה הלכת ובגדת בנו עם לקוח שהכרנו לך!! אתה בהפרת חוזה העסקה, אתה בהפרת חל"ת, אתה גורם לעצמך נזק אדיר ואולי בלתי הפיך. אני ממליץ לך לצמצם לך נזקים ולא
22:06 - ולחזור מיידית למרינה ולעצור את כל הדבר הזה לפני שזה יוצא משליטה. תחזור בך ותעצור את הצארטר הזה כל עוד אתה יכול. הנזק שלך גדול בהרבה מהתועלת".
15. בעקבות המקרה, זימנה המבקשת את המשיב לשימוע שהתקיים ביום 2.9.20, בנוכחות מר זינגר ומר גולדברג. בהתאם לאמור בפרוטוקול השימוע המשיב נמנע מלהסביר את פשר מעשיו:
"איתי שאל אותך לפשר המעשים שלך על יאכטה אירינה V מיום חמישי ה 27/08/2020 ועד שבת 29/08/2020. תשובתך הייתה שאתה בוחר לא להגיב בשלב זה.
איתי ציין ווידא שאתה יודע שאנחנו רואים בחומרה רבה את ההתנהלות וההתנהגות שלך. ענית שאתה בוחר לא להגיב.
איתי שאל האם יש שאלות או הערות, תשובתך הייתה "לא"...".
16. בהמשך, ביום 16.9.20, ועוד בטרם הסתיים הסכם הניהול בין המבקשת לוינר, פנה המשיב כנציג מטעמו של וינר למנהלת גבייה וכספים בישרוטל, שבין תפקידיה עוסקת גם בגבייה כספית הקשורה במרינה, ושילם לה את דמי העגינה הנדרשים עבור החודשים אוקטובר עד דצמבר 2020 .
17. להשלמת התמונה נציין, כי על אף שבאופן רשמי המשיב שהה בחל"ת, הוא ביצע לכאורה גם עבור המבקשת עבודה בזמן החל"ת.
18. ביום 1.12.20 הגיש המשיב למבקשת מכתב התפטרות, כדלקמן:
"לכבוד:
סי אליאנס בע"מ
א.ג.נ שלום רב,
הנדון: התפטרות בדין מפוטר
לאור העובדה כי בתאריך 22.03.20 הוצאתם אותי לחל"ת, ללא תאריך חזרה משוער.
ולאור העובדה שלמרות הגדרתה של העיר אילת כ- "אי ירוק" בחקיקה, טרם הודעתם לי על חזרה לעבודה.
וכן לאור העובדה שעד מועד זה לא הודעתם על תאריך משוער לחזרה לעבודה.
הריני להודיעכם על סיום עבודתי בחברה ביום 1.1.2021 בדין מפוטר.
...
בהזדמנות זו אני מבקש להודות לכם על תקופת ההעסקה ומאחל לכם הצלחה בהמשך הדרך.
בברכה,
שגיא יהלום..." .
19. במהלך תקופת החל"ת ובסמוך להתפטרותו, המשיב ביצע לכאורה עבודה ביאכטה נוספת בשם "אריאל", אשר הינה בבעלות מר יוחנן לחיאני (להלן: "יאכטה אריאל"). כך למשל, קיימת התכתבות "ווטסאפ" מיום 14.12.20 בה כותב המשיב למר לחיאני: "בוקר טוב. כיסיתי הבוקר את המזרונים. שים לב יש התראה מוגברת לסערה דרומית הלילה. בכל מקרה אני באזור אם יהיה צורך אוסיף לך חבלים. היה לי כיף כמו תמיד דש לחצי השני של המשפחה".
20. התפטרות התובע נכנסה לתוקף ביום 1.1.21.
טענות הצדדים
21. עיקר טענות המבקשת
המשיב מפר את התחייבותו לאי-תחרות ולשמירת סודיות בהסכם העבודה, תוך שהוא מסב למבקשת נזק ממוני רב. למבקשת ראיות מהימנות לכאורה לכך שהמשיב השתמש במידע סודי של המבקשת ובסודותיה המסחריים, לרבות רשימת לקוחות, היכרות עימם, צרכיהם, תנאי ההתקשרות עמם, תוך שהמשיב הפר את התחייבותו לאי-תחרות ולשמירת סודיות, והכל בחוסר תום לב קיצוני. המבקשת הציגה ראיות שלפיהן המשיב פונה ללקוחות המבקשת ומשדלם לעבוד עמו תוך הפרת תניית איסור התחרות עליה הוא חתום, ותוך שהוא עושה שימוש במידע סודי שהתחייב לשמור בסוד. כמו כן, המשיב הפר את חובות האמון, הנאמנות וההגינות המוגברות החלות עליו כעובד במבקשת, ואת החובות החלות עליו מכח הדין וההסכם. פנייתו הישירה של המשיב ללקוחות המבקשת, שעה שהתחייב במפורש לא לעשות כן, תוך ידיעה שהדבר יגרום לפגיעה בעסקי המבקשת, מהווה הפרת חובת האמון והתנהגות בחוסר תום לב קיצוני ובוטה, המטיל במשיב ובהתנהגותו דופי כבד.
המבקשת מפנה לפסקי הדין בעניין ורגוס וגירית לתמיכה בטענתה שלפיה בכך שהמשיב התחיל להתחרות במבקשת עוד בטרם הופסקה העסקתו אצלה, בתחומים הזהים לתחומים בהם עוסקת המבקשת, יש משום הפרת אמון. מדובר בהפרת התחייבות לאי-תחרות ובהפרת חובת אמונים למבקשת, באופן המגיע לידי פגיעה ב"אינטרס לגיטימי" של המעסיק ושל הציבור בכללותו. בענייננו, מדובר בעובד לשעבר של החברה, שאחראי על חלק מלקוחותיה, ששימש במשרת אמון, אשר בידיו הופקד מידע מסחרי סודי של החברה. לאור האמור, המשיב הפר בפעולותיו את חובות האמון והנאמנות החלות עליו כעובד.
זאת ועוד, בהתנהגות המשיב כמתואר, יש משום גזל סוד מסחרי של המבקשת בהתאם לסעיף 6(ב) לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק עוולות מסחריות"). המשיב נחשף במהלך עבודתו במבקשת ללקוחותיה, לצרכיהם ולתנאי ההתקשרות עמם – מידע המהווה זכות קניינית שלה והעולה כדי "סוד מסחרי" הראוי להגנה.
המבקשת מוסיפה וטוענת, כי בענייננו היא לא עתרה לצו מניעה גורף לתקופה ארוכה, אלא להגבלה מצומצמת בהיקפה (רשימת לקוחות בודדים כמפורט בנספח 1 לבקשה) ולתקופה מוגבלת (שנה ממועד הפסקת עבודת המשיב, כקבוע בהסכם העבודה), זאת על מנת להגן על סודותיה המסחריים של המבקש ועל קניינה. מכאן, שלא מדובר בהגבלת עיסוק "עירומה" אלא בהגבלת עיסוק מצומצמת, סבירה ומידתית אשר מאזנת בין זכותו של המשיב לחופש עיסוק לבין זכותה של המבקשת לכך שקניינה יישמר.
לטענת המבקשת, בנסיבות כבענייננו כבר נפסק כי יש למנוע את התחרות אף בהיעדר תניית אי-תחרות חוזית (תוך שהיא מפנה לנפסק בעניין יבין פלסט ), וקל וחומר שיש למנוע את התחרות שעה שהתחייבות כאמור קיימת בהסכם בין הצדדים.
לאור כל האמור, מבקשת המבקשת להגביל את עיסוקו של המשיב כאמור ברישא של הבקשה.
22. עיקר טענות המשיב
בפתח תגובתו טוען המשיב כי המבקשת הינה חברה הנותנת בין היתר שירותי כוח אדם, ובהתאם לכך הציבה את המשיב כסקיפר במשרה מלאה ביאכטה אירנה. מכאן, ובהתאם לסעיף 12א לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996, המשיב נקלט כעובד משפחת וינר לאחר תשעה חודשי העסקה במבקשת, שכן משפחת וינר הינה מעסיקתו בפועל.
לגופו של עניין טוען המשיב, כי אין ולא היה סוד מסחרי שהמשיב היה חשוף אליו במסגרת העסקתו אצל המבקשת. המבקשת מידרה את המשיב מכל העניינים הכספיים והניהוליים, שכן ראתה בו סקיפר למתן שירותים ללקוחותיה, הא ותו לא.
עוד טוען המשיב, כי לא מתקיימים בענייננו התנאים למתן סעד זמני. כך, לעניין מאזן הנוחות טוען המשיב כי פרנסתו מבוססת בעיקרה על תפקידו ביאכטה אירנה, ולעומתו המבקשת הינה חברה בינלאומית בתחום היאכטות אשר עסקיה במתן שירותים ליאכטות באילת הינם זניחים ביותר ביחס לפעילותה הבינלאומית. ממילא, הנזק שייגרם למשיב אם יינתנו הצווים המבוקשים עולה עשרת מונים מזה שייגרם למבקשת.
עוד טוען המשיב, כי הבקשה דנן לוקה בשיהוי ממושך. המשיב הוצא לחל"ת בחודש מרץ 2020, בחודש יולי 2020 סיימה משפחת וינר את התקשרותה עם המבקשת, ביום 27.8.20 בוצעה תכתובת בין מר זינגר למשיב בה הטיח הראשון באחרון אישומים לבגידה ולהפרת הסכם העבודה, ובסמוך לאחר מכן, ביום 2.9.20, נערך למשיב שימוע, שלא התקבלה בגינו החלטה כלשהי. עם זאת, במועד השימוע המבקשת נמנעה מלהגיש את הבקשה דנן, אלא המתינה לצורך כך כ-3 חודשים ממועד השימוע ו-22 ימים ממועד התפטרות המשיב. ממילא אין כל בהילות במקרה דנן למתן הצווים, בפרט לנוכח העובדה שמשפחת וינר כבר אינה לקוחה של המבקשת מאז יולי 2020.
עוד מציין המשיב, כי רשימת הלקוחות שצורפה כנספח 1 לבקשה אינה רלוונטית ואין בה כל סוד מסחרי. פרטי בעלי היאכטות הינם מידע שניתן להשיגו בנקל ואשר ידוע בקרב סקיפרים רבים באילת שאינם מועסקים במבקשת.
עוד טוען המשיב, כי הסכם העבודה שבמסגרתו עוגנה תניית אי-תחרות, חל על הצדדים רק במהלך תקופת העבודה הראשונה, והוא אינו חל על תקופת העבודה שהסתיימה כעת והחלה בחודש אוקטובר 2016 (תקופת העבודה השלישית). לתמיכה בטענתו זו, מפנה המשיב לנפסק בעניין אגייב . המשיב מוסיף וטוען, כי בכל מקרה תניית אי-התחרות בהסכם העבודה אינה עומדת במבחני הפסיקה – כך, אין כל הכשרה מיוחדת שהמבקשת נתנה או מימנה למשיב, המשיב לא קיבל כל תגמול בגין התנייה האמורה, לא מדובר במשרת אמון והמשיב לא נכנס ב"סוד" הצעות המחיר שהועברו לבעלי היאכטות, לשירותי הניהול או לכל שירות אחר שהמבקשת הציעה לבעלי היאכטות.
עוד טוען המשיב, כי זהות בלי היאכטות, פרטי הקשר שלהם וצרכיהם אינם בגדר "סוד מסחרי" כאמור בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות ואינם עומדים במבחני הפסיקה בהקשר זה. לעניין זה, המשיב טוען, כי המבקשת לא נקטה בכל אמצעי לשמור על סודיות המידע (ראו הגדרת "סוד מסחרי" בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות). כמו כן, לעניין צרכי הלקוחות, מדובר בידע אישי שצבר המשיב בקשר עם עבודתו (סעיף 7(א)(1) לחוק עוולות מסחריות), ואין מדובר בסוד מסחרי.
המשיב סיכם, כי משלא קיימת תניית אי-תחרות תקפה ואף אין סוד מסחרי בר-הגנה, לא ניתן להגביל את עיסוקו; ועל כן, יש לדחות את הבקשה, תוך חיוב המבקשת בהוצאות.
המסגרת הנורמטיבית
23. הזכות לחופש העיסוק של כל אזרח או תושב בישראל הינה זכות יסוד המעוגנת בסעיף 3 לחוק יסוד: חופש העיסוק. הזכות לחופש העיסוק משמעותה, "בין השאר, החופש של עובד שסיים את קשר ההעסקה עם מעבידו להתקשר עם כל מעביד שיחפוץ וכן החופש של העובד לפתוח לעצמו עסק משלו, בלא שיהיה כבול בהתחייבויות להגבלת המסחר. מחופש העיסוק נגזר חופש התחרות..." . עם זאת, ככל זכות יסוד, הזכות לחופש העיסוק אינה מוחלטת ועשויה לסגת מפני זכויות ואינטרסים אחרים, כדוגמת חופש ההתקשרות וזכות הקניין.
24. בפסק הדין בעניין יבין פלסט, הוגבלה אפשרותו של עובד לעסוק בעבודה תוך ניצול סודות עסקיים של מעסיקו האחרון, מכוח חובת תום הלב וחובת הנאמנות שעובד חב כלפי מעסיקו, וזאת אף בהעדר תניית הגבלת עיסוק מפורשת בחוזה העבודה:
"על עובד מוטלת חובה, הנגזרת מיחסי האמון שבינו לבין מעבידו והמעוגנת בחוזה עם מעבידו ובצורך לבצע חוזה זה בתום-לב, לשמור על סודות עסקיים של המעביד, לא לנצלם לצרכיו הוא או לצורכי זולתו ולא לגלותם אלא ברשות המעביד. חובה זו מוטלת על העובד במשך קיומם של יחסי העבודה ואף לאחר סיומם, והיא באה לסיומה רק כאשר הסוד העסקי חדל להיות סוד שלא מיוזמת העובד. קיומה של חובה זו אינו מותנה בקיום הוראה מפורשת בחוזה העבודה" (ההדגשה הוספה- ר.ג.).
25. בפסק דין צ'ק פוינט, שניתן שש שנים לאחר מכן, נקבעו אמות המידה שבגינן ניתן להגביל את חופש עיסוקו של עובד לאחר סיום יחסי העבודה, כשלעניין זה הבחין בית הדין הארצי בין הגבלת עיסוק על-מנת למנוע מעובד להשתמש ב"סוד מסחרי" השייך למעסיקו הקודם - שאינה מצריכה תניה מפורשת להגבלת עיסוק בחוזה העבודה, שכן סודות מסחריים מוגנים בחקיקה ובין היתר בחוק עוולות מסחריות - לבין הגבלת עיסוק מכוח נסיבות אחרות ביניהן הפרת חובות תום הלב והאמון, המצריכה תניה כאמור:
"15. באילו מקרים ניתן לאכוף את תניית הגבלת העיסוק בחוזה עבודה? ... בטרם יגביל בית-הדין את עיסוקו של העובד, עליו לבחון את הנסיבות שלהלן:
(א) סוד מסחרי: יש להגביל את חופש העיסוק של עובד כדי למנוע ממנו מלהשתמש, שלא כדין, ב"סוד מסחרי" השייך למעסיקו הקודם. "סודות מסחריים" מוגנים מכוח החוקים העוסקים בקניין רוחני ובעתיד אף מכוח חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 ... מכיוון שהנושא מוסדר בחקיקה, אין צורך בתניית הגבלת עיסוק על-מנת לאכוף את זכויות המעסיק הקודם...
(ב) הכשרה מיוחדת: במקרה בו המעסיק השקיע משאבים מיוחדים ויקרים בהכשרת העובד ובעקבות זאת התחייב העובד לעבוד אצלו למשך תקופה מסוימת, ניתן להצדיק את הגבלת העיסוק של העובד למשך תקופה מסוימת; זאת, כתמורה עבור ההשקעה של המעסיק בהכשרתו. ברי, שאם העובד רכש את ההכשרה במהלך עבודתו הרגילה או על חשבונו ובזמנו הפנוי, אין המעסיק הקודם רשאי להגבילו בשימוש שיעשה בה.
(ג) תמורה מיוחדת עבור הגבלת העיסוק: יש לבחון האם העובד קיבל תמורה מיוחדת עבור התחייבות מצדו שלא להתחרות בעתיד במעסיק הנוכחי, עם תום יחסי עובד-מעביד.
(ד) חובת תום-הלב וחובת האמון: יש ליתן משקל לתום-לבם של העובד ו/או המעסיק החדש. בין עובד לבין מעביד קיימים יחסי אמון. חובת האמון שחב עובד כלפי מעבידו מטילה עליו נורמות התנהגות חמורות יותר בהשוואה לחובת הקיום בתום-לב. דוגמה להפרת חובת האמון היא התקשרות עובד בזמן עבודתו עם אנשים אחרים כדי להעתיק את תהליך הייצור של מעסיקו...
בהקשר זה נציין, כי חובות האמון המוטלות על בעלי תפקידים בכירים רחבות יותר בהשוואה לעובדים זוטרים יותר. מחובת האמון המוטלת על עובד נגזרות חובות רבות, שרובן מתייחסות לפרק הזמן בו מתקיימים יחסי עובד-מעביד. עם זאת, חובת האמון מתקיימת גם בתום יחסי העבודה, ובדרך כלל קשורה לנושא התחרות של העובד עם מעסיקו הקודם (ראה 1142/92 ורגוס בע"מ ואח' נ' כרמקס בע"מ ואח' [פורסם בנבו] [11]).
16. באשר לשלושת הנסיבות האחרונות, כאשר הן אינן מוגנות בחוק כלשהו, בית-הדין יגביל את חופש העיסוק של עובד, רק אם קיימת תניית הגבלת עיסוק בחוזה העבודה שנחתם בין העובד לבין מעסיקו הקודם. יש לציין, כי החובה לנהוג בתום-לב וחובות האמון חלות על העובד אף ללא תניה חוזית מפורשת" (ההדגשה הוספה – ר.ג.).
26. בעניין סער, ציין בית המשפט העליון כי "לתניה חוזית חשיבות "ראייתית". ומכוחה ניתן להראות מה נתפס בעיני הצדדים כסוד מסחרי או כרשימת לקוחות או כ"אינטרס לגיטימי" אחר, החשיבות שהם מייחסים לכך, מידת הידע שהיה להם על כך ומידתיות ההגבלה...".
27. לעניין הפרת חובת תום-הלב וחובות האמון והנאמנות החלות על עובד, נודעה חומרה יתרה בפסיקה למקרים בהם העובד החל לרקום יחסי עבודה תחרותיים כנגד מעסיקו עוד בהיותו מועסק אצלו. בפרשת גירית נדון מקרה בו עובדים בכירים אצל המעסיק ("גירית") קשרו קשר במהלך עבודתם עם הסוכן הראשי של מעסיקם על-מנת לפתוח עסק מתחרה לאחר סיום עבודתם בחברה. בפועל, התקשרו העובדים עם חברה שהייתה ספק עיקרי של מעסיקם ("קרונה"), ובכך נגסו בייצוג הבלעדי של קרונה ע"י גירית מזה תקופה של כארבעים שנה . באותו מקרה נקבע, כי במעשים אלה הפרו העובדים את חובות תום הלב והנאמנות שהם חבים כלפי מעסיקם:
"18. בהתנהגותם זו הפרו המשיבים את ההתחייבות שנטלו עליהם בחוזה העבודה שלא להתקשר עם ספק של החברה בסיום עבודתם, והפרו את חובת האמון ותום-הלב במהלך תקופת עבודתם, המתחייבת מביצוע החוזה, ושהיא יסוד מוּסָד במערכת היחסים שבין עובד למעסיקו...
20. ... המשיבים הפרו את חובת האמון ואת חובת תום-הלב המוגברת במהלך עבודתם בחברה שהבשילה פרי באושים עם צאתם ממנה. חופש התחרות לו הם טוענים, לידתו בחטא של הפרת יחסי האמון של המשיבים כלפי גירית ותוצאתה – גזלת הספק ונגיסה בחוזה הבלעדיות של גירית, להפצת מוצריו בישראל".
28. בית הדין האזורי בפרשת גירית – אשר קביעותיו למעט תקופת הגבלת העיסוק לא שונו בבית הדין הארצי – קבע כי "עובד העושה מעשה בעת עבודתו על מנת לגרום לכך שלקוח חשוב של העסק בו הוא עובד, יעזוב את מעבידו ויעבור להיות לקוח שלו – של אותו עובד – לאחר הפסקת עבודתו בעסק, מפר את חובת האמון אותה חב העובד למעבידו. חומרה יתרה נודעת להפרת חובה זו מקום בו העובד הינו הממונה מטעם העסק על הקשרים עם אותו לקוח ומקיים עמו יחסי עבודה הדוקים" .
29. בית המשפט העליון בפרשת ורגוס פסק ברוח דומה אף בנסיבות של הקמת עסק מתחרה בסמוך מאד לעזיבת המעסיק הקודם וללא תקופת צינון:
"יש לתת את הדעת לאינטרס הציבורי להצבת נורמה של התנהגות המאופיינת בהגינות ובתום-לב. בעיקרון, מחייב איזון כזה כי עובד שפרש ממקום עבודה, ישמור על הסודות המסחריים של מעבידו הקודם, יקיים את חובת האמון שלו כלפיו ולא יתעשר על חשבונו שלא כדין...
באלמנט ההתארגנות, העזיבה המשותפת המיידית, הקמת החברה החדשה והפתיחה מיד, ללא תקופת צינון, בתחרות בתחומים זהים לתחומים שבהם עסקה ורגוס ולגבי מוצרים זהים ולקוחות זהים, יש היבט של הפרת אמון. הקירבה בזמן מחדדת את חוסר הלויאליות למעביד כאשר עד לפרישה ולהקמת המפעל המתחרה, ייצגו העובדים את המעביד וקידמו את האינטרסים שלו. לכך יש להוסיף פניה מיידית לרשימת הלקוחות והספקים..." .
בעניין קאנטרי פלורס הביע בית הדין הארצי את מורת רוחו מהתנהגותו של עובד המתחיל לגבש עסקה עם לקוח מסוים בכובעו כעובד שכיר של מעסיק פלוני, ומשלים את העסקה עם הלקוח באופן ישיר תוך גזילתו ממעסיקו הקודם:
"...מתן שירות ללקוח שהכיר במסגרת עבודתו אצל מעסיק קודם והשלמת עסקה שבה טיפל או היה אחראי באופן ישיר או עקיף במסגרת עבודתו אצל אותו מעסיק, ואשר גיבושה טרם הסתיים בתקופת עבודתו, עולה כדי גזלה של ממש. התנהלות זו פסולה היא. בוודאי שאין ליתן יד למצב שבו תוך כדי עבודה חותר העובד תחת מעסיקו לגזול עסקאותיו" .
30. מכאן, שבהעדר תניית הגבלת עיסוק החלה על הצדדים במועד סיום העבודה, ובהעדר סודות מסחריים או מקצועיים המצויים בידי העובד לשעבר ושעליהם מבקש המעסיק האחרון להגן מכוח החוק – ככלל, אין מקום להגבלת עיסוקו של העובד לאחר סיום יחסי העבודה . עם זאת, בתוצאה שלפיה עיסוקו של עובד לא יוגבל עקב העדר תניית הגבלת עיסוק בחוזה העבודה, אין כדי לאיין את חובת תום הלב וחובות האמון והנאמנות החלות על עובד כלפי מעסיקו. חובות אלה עצמאיות הן, והפרתן על ידי העובד עשויה להיות בעלת השלכות כלפי העובד, גם אם לא תוגבל העסקתו בעין לנוכח העדר תניית הגבלת עיסוק.
31. יש לציין, כי בהתאם להלכה הפסוקה, תניה בהסכם המגבילה את חופש עיסוקו של עובד בתקופת עבודה אחת לא תחול על תקופת עבודה מאוחרת יותר אצל אותו מעסיק, אלא אם הדבר הוסכם במפורש גם ביחס לתקופה המאוחרת .
32. לעניין הגבלת עיסוק מכוח שימוש בסוד מסחרי, סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות מגדיר מהו "סוד מסחרי", כדלקמן:
""סוד מסחרי", "סוד" - מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו".
סעיף 6(א) לחוק קובע איסור על אדם לגזול סוד מסחרי של אחר. סעיף 6(ב) לחוק קובע שלוש חלופות למהו גזל סוד מסחרי, כשלענייננו רלוונטית החלופה שבס"ק (2) להלן:
"(ב) גזל סוד מסחרי הוא אחד מאלה:
...
(2) שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמת בעליו כאשר השימוש הוא בניגוד לחיוב חוזי או לחובת אמון, המוטלים על המשתמש כלפי בעל הסוד".