41. סעיף 11 לחוק איסור לשון הרע מטיל חובות גם על עורך אמצעי תקשורת בעתונות, בשידורי הרדיו ובטלוויזיה. בסעיף שותק ביחס לעורך עמוד פייסבוק.
מאז נחקק חוק איסור לשון הרע חלו תמורות רבות במפת התקשורת העולמית, ובכלל זה ברחבי מדינת ישראל. בהמשך לכך קבע בית המשפט העליון, כי יש להחיל את הוראות החוק, בהתאמה, גם על פרסומים ברשת האינטרנט, ובכלל זאת על פרסומים בפייסבוק. בית המשפט העליון אף הוסיף וקרא למחוקק לתקן את החוק, כך שיתאים למציאות המשתנה (רע"א 4447/07 רמי מור נגד ברק אי.טי.סי. (1995) החברה לשרותי בזק בינלאומיים בע"מ (25.3.10); עניין שאול, בסעיף 76).
42. בין היתר עמדו בתי המשפט, לא אחת, על השאלות המתעוררות ביחס להטלת אחריות על מנהל או עורך דף פייסבוק, מנהל פורום או אתר אינטרנט. בתי המשפט נוהגים, בהקשר זה, להבחין בין סוגי פרסומים ובין סוגים שונים של בעלי תפקידים, לרבות מידת השליטה של בעל התפקיד באתר (ראו, למשל: ע"א 51326-10-15 (ת"א) ד"ר יצחק לבנה נגד ליגמנט בע"מ ואח' (26.9.16) וכן רע"א 8562/16 ליגמנט בע"מ ואח' נ' ד"ר יצחק לבנה (27.12.16); ת"א (חי') 7685-10-16 צבי (ציקי) אבישר נ' ניר פוטר (27.9.18)).
43. לעמדתי, אין דין פרסום תגובית או פרסום בפורום כדין פרסום כתבה עיתונאית. גם אין דין פרסום באתר שלעורכו ישנה שליטה על התכנים כדין פרסום באתר שבו לעורכים אין שליטה וסינון מראש של התכנים. במקרים בהם מידת השליטה, בטרם הפרסום, היא מינימאלית, אין מקום להטיל על בעלי האתר או עורכיו אחריות על התכנים. עם זאת, ניתן להטיל עליהם אחריות, בדיעבד, אם לא הסירו תכנים פוגעניים.
44. נתבעים 5, 6 ו-8 לא היו מעורבים באילו מהפרסומים, אולם הם שימשו כעורכי דף הפייסבוק של האוהדים. כל זאת, בהשוואה לנתבע 3 אשר היה מעורב בפרסומים וכבר נדון בהקשר של הפרסומים עצמם.
45. נתבע 5 ציין בתצהירו ובעדותו, כי תפקידו כמנהל עמוד הפייסבוק של האוהדים כלל אישור חברים ופרסום פרסומים של הקבוצה עם מידע על משחקים. לטענתו, לא פיקח על התכנים, לא היתה לו כל שליטה עליהם וגם לא ידע שעליו לפקח. עוד ציין, כי אינו עוקב אחר הפרסומים והתגובות וגם אינו מוחק פוסטים, גם אם יש בהם קללות או איומים. כן מסר, כי כלל לא ראה את הפרסומים מושא כתב התביעה בזמן אמת וכי גם אם היה רואה אותם, לא היה מייחס להם חשיבות מיוחדת, וזאת ביחס למקובל בדפי הפייסבוק של אוהדי כדורגל, בכלל, ודף הפייסבוק של האוהדים, בפרט (פרוטוקול הדיון, בעמ' 107 - 111).
46. נתבע 7 מסר בתצהירו ובעדותו, כי נתבע 3 הקים את דף האוהדים והיה האחראי העיקרי על העלאת התוכן. לדבריו, היו מספר מנהלים של דף הפייסבוק והוא שימש אך כגיבוי למקרים בהם נתבע 3 לא יכול היה לעלות תכנים. לטענתו, הוא נמצא חלק גדול של השנה בחו"ל במסגרת עבודתו, לא ידע כלל על הפרסומים ולא היה מעורב בהם. אכן, נתבע 7 ניסה תחילה לצמצם בתיאור תפקידו כאוהד בלבד. אולם, במסגרת חקירתו הנגדית התברר, כי הוא משמש כדובר של הקבוצה בהתנדבות, ובמסגרת תפקידו העביר מידע על המשחקים לאוהדים. עוד אישר כי בחודש יוני 2017 הפך להיות יושב ראש הקבוצה, למרות שלא ציין זאת בתצהירו. תחילה אמר כי לא יכול היה להסיר פוסטים, אולם לאחר מכן אישר כי אינו יודע אם זה היה בסמכותו אם לאו (שם, בעמ' 74 - 78).
על פניו, נתבע 7 ניסה להסיר מאחריותו, שכן מעורבותו בקבוצה היתה גבוהה בהרבה בתקופה הרלוונטית. נתבע 7 גם לא תיאר במדוייק את תפקידיו במשרד החוץ ואת משך התקופות בהן הוא שוהה בחו"ל. אולם, לא מצאתי בכל אלו רלוונטיות למחלוקת מושא כתב התביעה, כמו גם לחקירות הנגדיות הממושכות, שנערכו בהקשר זה. בסופו של דבר, לא הונחה תשתית כלשהי על ידי התובע כי תפקידו של נתבע 7 כעורך אתר, בדומה לעורכים הנוספים, כלל סינון מידע מראש.
47. גם נתבע 8 שימש בעבר כאחד ממנהלי דף הפייסבוק של האוהדים. בתצהירו ובעדותו הוסיף, כי תפקידו בעמוד הפייסבוק של האוהדים התמצה באישור או סירוב כניסה לדף הפייסבוק. לטענתו, היו מספר מנהלים בתקופה הרלוונטית, והוא לא עסק בתכנים ולא בחן את התכנים בעיניים משפטיות. עוד מסר, כי לא אחת כללו התגובות לאחר המשחקים קללות והשמצות. בה בעת טען, כי מנהלי דף הפייסבוק הורידו את הפרסומים, מייד לאחר פניית התובע בטענה כי הפרסומים פגעו בו (שם, בעמ' 83).
48. הנה כי כן, נתבעים 5, 7 ו-8 אמנם שימשו כמנהלים או עורכי אתר הפייסבוק של האוהדים, אולם לא היתה להם כל שליטה על התכנים המועלים לאתר. למעשה, אופי דף הפייסבוק של האוהדים, הפרסומים והתגובות מלמדים, כי לעורכי האתר לא היו סמכויות הנוגעות לסינון מידע ולשליטה על המידע המועלה באתר. בנסיבות אלו, די בכך שהפרסומים נגד התובע הורדו לבקשתו, כדי ללמד כי אין להטיל עליהם אחריות בגין הפרסומים עצמם.