פיצויים
66. משנקבע, כי רוב רובם של הפרסומים כלל אינם מהווים לשון הרע, וביחס לחלקם עומדות הגנות לפי חוק איסור לשון הרע, לא עלה בידי התובע להוכיח את עילת התביעה ואין עוד צורך לדון בפסיקת פיצויים לתובע.
67. אולם, אפילו הייתי קובעת כי ביחס לחלק מהפרסומים אין עומדת הגנה כלשהי, הרי שנוכח גבוליות הגדרתם של הפרסומים כלשון הרע, ובשל תרומתו המהותית של התובע להפצת חלק מהפרסומים במשך תקופה ממושכת, הרי שהמסקנה היא כי יש לו אחריות מהותית ביחס לנזקים שנגרמו לו, ככל שנגרמו. יתר על כן, גם בהקשר של פסיקת הפיצויים, לא ניתן להתעלם, מתגובתו המשתלחת של התובע לפרסומים הראשונים, שאינה עומדת במידתיות כלשהי. משמע, התובע הוא שהוביל לפרסום נרחב בהרבה של הפרסומים הראשונים וגם הביא לתגובות נגדו. למעשה, התובע אישר כי הקבוצה של שעריים היא קבוצה סגורה ואילו דף הפייסבוק שלו פתוח לרבים. גם נתבע 1 העתיק את הפרסומים מתוך הפייסבוק של התובע. (פרוטוקול הדיון, בעמ' 39, 40). התובע גם הוסיף ופרסם את הדברים בכתבה שבה התראיין (נספח ב' לכתב ההגנה). משמע, שהתובע הוסיף והוביל לפרסום נוסף של הדברים ולהמשך התגובות, בהקשר זה.
68. כאן המקום להוסיף, כי אמנם הונחה תשתית בדבר סכסוך בין חלק מהנתבעים לתובע, ובפרט ביחס לנתבע 3, וזאת על רקע חילוקי דעות שנוצרו בעת שהתובע שימש כיושב ראש ועזיבתו את תפקידו. אולם, לא די בסכסוך זה כדי ללמד כי יש מקום לפסוק פיצויים, משלא הונחה תשתית מספקת לקיומה של עילת לשון הרע.
69. גם לא הונחה תשתית בדבר פרסום נרחב של הכתבה שפרסם נתבע 1 באתר המקומי. לא ניתן להתעלם בהקשר זה מטענות נתבע 1, כי לכתבה לא היו צפיות רבות ושתי תגובות בלבד. כאמור, דווקא הפרסום על ידי התובע בדף הפייסבוק שלו הוא שהביא לתפוצה הנרחבת, כאשר התובע לא הוריד את הפרסום במשך תקופה ממושכת ואף במהלך ניהול המשפט. התובע גם לא מחק את הפרסום מהפוסט שלו ויכול היה לעשות כן.
סיכום
70. רוב רובם של הפרסומים מושא כתב התביעה אינם מהווים כלל דברי לשון הרע, כהגדרתם בחוק איסור לשון הרע, ובכלל זאת, הפרסום הראשון, השני והשלישי ורוב רובו של הפרסום החמישי.
71. ביחס לפרסומים המהווים לשון הרע, משמע, הפרסום הרביעי, חלק מהפרסום החמישי והפרסום השישי, נקבע כי עומדות לנתבעים הגנת אמת דיברתי או הגנת תום הלב.
72. מכאן, שלא עלה בידי התובע להוכיח כי קיימת לו עילה לפי חוק איסור לשון הרע. ממילא, אין כל מקום לפסיקת פיצויים או למתן צווים כעתירתו.
73. לאור כל האמור, התביעה – נדחית.
74. בקביעת שכר הטרחה וההוצאות לקחתי בחשבון, בין היתר, את סכום התביעה, כמות הדיונים, לרבות חקירות נגדיות ממושכות, הגשת התביעה נגד 8 נתבעים, ועוד. שכר הטרחה נפסק כסכום אחד, הואיל ובא כוח הנתבעים ייצג את כולם יחדיו.
לפיכך, התובע ישלם לנתבעים שכר טרחה והוצאות כדלקמן: שכר טרחה בסכום של 26,017 ₪ והוצאות לכל נתבע – למעט נתבע 2 – בסכום של 2,000 ₪. הסכומים ישולמו תוך 30 ימים מהיום ואחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית עד למועד התשלום בפועל.
המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים