סוף דבר
234. עדותה של התובעת הייתה מלאת סתירות בכל נושא ובכל הנוגע למעמדה, ולרכיבי התביעה. רק כדוגמא, בנוסף לשלל הסתירות שפורטו לעיל, בתצהירה טענה כי יש בידה הקלטות בה הנתבעים מודים שחייבים לה שכר אחרון ומתנים בחתימה על כתב סילוק תביעות (סעיף 25 לתצהירה). בחקירתה הנגדית מציינת "לא היה כזה דבר ולא נברא. לא היו שום הקלטות. אני המומה ממה שכתוב פה. ש. מי כתב את כל מה שכתוב בתצהיר הזה. את? ת. אני כתבתי יחד עם עורך הדין." (עמ' 16 ש' 27-32). התובעת הפריכה את סעיף 25 לתצהירה במו פיה ולא היה זה הסעיף היחידי.
235. כפי שהרחבנו לעיל, גם העדים מטעמה לא שפכו אור על טענותיה ובחלק מעדותם אף סתרו את גרסתה. חוות דעת המומחה נמצאה תיאורטית ומשוללת כל קשר לעובדות.
236. מנגד גם עדות הנתבעים ועדיהם, פרט ליהודה ולגב' מיכל רם, לא הייתה בחלקה קוהרנטית. הנתבעים אף נמנעו מלהביא עדים ומסמכים שהיה בהם כדי לחזק את גרסתם, וזאת יש לזקוף לחובתם, ולמעט ממשקל גרסתם. ועדיין גרסתם הייתה יותר מבוססת מגרסת התובעת הכל כמפורט לעיל.
237. כפי שציינו בתחילה, הליך זה נידון והוכרע על פי נטלי הוכחה. בעניין זה על התובעת נטל ההוכחה בדבר קיום יחסי עובד ומעסיק והזכויות הנטענות.
238. התביעה לקיום יחסי עובד ומעסיק עד 30.8.2011 נדחתה לעיל. אף התביעה לכלל הזכויות בגין תקופה זו ואף הטענה לרציפות העסקה נדחו.
239. בנוסף הוכח כי לאחר מועד זה (30.8.2011) לא התקיימו יחסי עובד ומעסיק. העובדות שהוכחו בתמצית הן כי התובעת, לאחר שפרשה לגמלאות ב-2011, חיפשה עיסוק ומצאה מקום להתנדב ולתרום בו מניסיונה וכישרונה הרב, על יכולותיה לא חלקו. הנתבעים חלקו לה כבוד רב וכינו אותה "מפקחת", הגם שלא היו לה סמכויות. היו מפקחות ממשרד החינוך כל התקופה . התובעת באה להתנדב והלכה כפי הבנתה, הגדילה או צמצמה את היקף הגעתה כפי הבנתה בלא שהתקיים כל פיקוח מטעם הנתבעים על בואה וצאתה. הסכום הקטן שניתן לה היה בגין החזר הוצאות, מקופה קטנה של תרומות, ולא מכספי ההורים בחיוב המוסד החינוכי מטעם משרד החינוך. זהו לוז היחסים. הא ותו לא. הוכח כי לא התקיימו יחסי עובד מעסיק והתובעת לא הוכיחה מעמדה כ"עובדת " מ- 30.8.2011 ואילך . לא כעובדת הנתבעת ולא כעובדת הנתבע 2.
240. ביחס לנסיבות סיום ההתנדבות הוכח כי התובעת הוציאה דיבתו רעה של המוסד החינוכי בו התנדבה. בעניין זה היו גם עדי התובעת, גם התובעת עצמה וגם עדי הנתבעת תמימי דעים כי נסיבות הפסקת התנדבותה היו פועל יוצא של השתלחותה במוסד החינוכי בפני ההורים, באופן נוקב ולא מכבד כלפי הנתבעים. ואף שנתבקשה לחדול לא חדלה. לפיכך התנדבותה הפכה לנטל מזיק, והופסקה במכתב.
241. לאור כל האמור, נדחית תביעת התובעת לפיצויי פיטורים, לפיצוי בגין אי עריכת שימוע, הפרשי שכר, הלנת שכר ופיצויי הלנת פיצויים, תשלום חלף הפרשות לביטוח מנהלים וקרן השתלמות, תשלום דמי נסיעה, דמי הבראה, הפרשי גמולים ומילוי מקום. נדחית התביעה להשלמת שכר עד סוף שנת הלימודים, וכן נדחית התביעה לפיצוי בגין חוק הגנת השכר. נדחית כלל תביעת התובעת פרט ל- 2000 ₪ כמפורט מטה.
242. באשר לתביעה להחזר ההוצאות עבור החודש האחרון בסך 2,000 ₪, הוכח כי הוא לא שולם, וכי יש להעניקו לתובעת. הנתבעים רצו לשלמו במועד ויהודה בא לשלמו אולם התובעת סירבה לקבלו. לפיכך ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, סך כולל של 2,000 ₪ לתובעת. סכום זה ישולם תוך 30 יום ויישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.
243. באשר לתביעה לפיצוי בגין עוגמת נפש. מחד, גרמה התובעת נזק ועוגמת נפש לנתבעים, כאשר הוכח בפנינו שמדובר במוסד שהוקם יש מאין במאמצים רבים, בהתנדבות ומתוך מסירות נפש, כך טענו כלל העדים. מצד שני, הוכח כי ההתנהלות של המוסד הייתה בלתי תקינה בנושאים הקשורים לכספי הקופה הקטנה . כך עלה מהרבה מאוד עדויות, כפי שפירטנו לעיל. אולם דווקא כלפי התובעת נהגו בכבוד רב.
244. בנסיבות אלה סבורים אנו כי יש קיזוז הדדי בעוגמת הנפש שנגרמה אהדדי.
245. על כן גם רכיב זה נדחה .
246. הוכח כי הסכומים ששולמו לתובעת לא היו שכר עבודה אלא נסיעות והחזר הוצאות. התובעת עצמה העידה כי לא הובטח לה דבר. הוכח כי שולם מזומן לבקשתה, כאשר סירבה לקבל המחאות.
247. באשר לטענה למעסיקים במשותף. מאחר והנתבע 2 הוא זה שהורה על תשלום הסכומים, שלא במסגרת העמותה, כך עלה מכל העדויות, אלא במסגרת תרומות, ומאחר ואת השירות בהתנדבות נתנה התובעת לעמותה, אזי מבלי להיכנס לשאלה אם הם מעסיקים במשותף , נוכח הרמת המסך ,ומאחר ומדובר בהתנדבות, מחויבים שני הנתבעים ביחד ולחוד בסכום הכולל של 2,000 ₪ לעיל.
248. הטענה לאי תקינות בניהול הנתבעת 1 נסתרה .הוכח כי רק ביחס לקופה הקטנה לא הוצגו רישומים אף כי יהודה פנחסוב העיד "כל מה שיוצא מהעמותה עובר בספרים(ע' 49 ש' 27). עשינו שימוש בהרמת מסך לתפקידו של הנתבע 2 אך רק בנוגע לתובעת. אין הרמת מסך בהקשר אחר מאחר והוכח כי הכל נעשה לטובת הנתבעת 1, לצורך שיפור וטיוב המוסד החינוכי, בהתנדבות מטעם הנתבע 2 אשר לא הוכח כי לקח לכיסו ולו פרוטה . אף נתבע 2 נהג כלפי התובעת בכבוד ומתוך דרך ארץ. המכתב יצא רק כשלא חדלה למרות בקשותיו לדבר סרה בנתבעים .
249. מתקבלת התביעה שכנגד . הוכח כי התובעת פרסמה לשון הרע כנגד הנתבעים . בהתחשב בהיותה פנסיונרית, ובשים לב למכלול תשלם התובעת לנתבעת 1 פיצוי בסך 5,000 ₪ ולנתבע 2 פיצוי בסך 2000 ₪ . מסכומים אלה יש לקזז סך כולל של 2000 ₪ בהם חוייבו לעיל הנתבעים ביחד ולחוד לטובת התובעת.
250. היותה של התובעת פנסיונרית, על פי פסיקת בית הדין הארצי מחייבת לכאורה שלא להשית עליה הוצאות.
251. טענו הנתבעים כי במקרה זה נוכח סכום התביעה 1,880,268 ₪, ותוצאתו יש להחיל את ההלכות שנפסקו בעב 8097/03 זיידמן דב נ' אי.סי.איי.טלקום בע"מ, ע"ע 537/09 זיידמן דב נ' אי.סי.איי.טלקום בע"מ (פורסמו בנבו)). לטעמו של בית הדין חל גם האמור בע"א 8553/19 ע"א 161/20 אלכסנדר אורן ואח' נ' יהודית כהן ואח' (פורסם בנבו ).
252. נוכח היקף התביעה , ההשקעה והמשאבים שנדרשו מהנתבעים וההוצאות שנגרמו להם, וחרף היותה פנסיונרית , יש מקום לחייב את התובעת לכל הפחות בשכ"ט בא כח הנתבעים אף כי בסכום מינימלי של 7,500 ₪.
253. התובעת תשלם סכומים אלו תוך 30 יום. לא ישולמו במועד יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.
ניתן היום, כ ניסן תשפ"א, (4 מרץ 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
החתימה המקורית של נציג הציבור מצויה בתיק בית הדין.