180. על-פי חוות דעת גרפולוגית מאת ד"ר מרדכי ורדי (אשר השכלתו הפורמאלית היא בתחום הפיזיקה, כפי שציין בחוות דעתו), שהוגשה על-ידי המבקש, נטען כי: "קיימת אפשרות בדרגת סבירות גבוהה של 85% שאותו אדם שצייר את הסמל המצויר, כלומר א"ק, הוא שחרט את הסמל החרוט" (ראו: נספח 247 לבקשה למשפט חוזר). לשיטתו, הן הסמל החרוט והן הסמל המצויר ייחודיים, בכך שבחריטה "הקו המרכזי הארוך של ה"קלשון" "עולה" מלמטה ולא נעצר בהיקף המעגל אלא יש חוד, המצביע על חיבורו הרציף עם קשת המעגל", ובציור "ה"קלשון" פונה קלות ימינה, ומתחבר בקו עבה יותר לקשת המעגל, אשר גם היא פונה נגד כיוון השעון לקראת השלמת המעגל". אם ירדתי לסוף דעתו של המומחה ורדי, הרי שלגישתו, הקו המרכזי החוצה את העיגול המופיע ב"סמל השלום", נעשה הן בחריטה והן בציור "מלמטה למעלה", כאשר עם ההגעה של הקו החוצה להיקף המעגל – יוצר הסמל משך, בכל אחד מהמקרים, את הקו בסמוך להיקף המעגל ונגד כיוון השעון, במקום להפסיק את החריטה. נוסף לכך, בין היתר, המומחה ורדי ציין את העובדה שהן בחריטה והן בציור – הקו החוצה את המעגל חורג מההיקף, ואחת מהקרניים היוצאות מהקו החוצה, איננה מגיעה עד להיקף המעגל.
המשיבה הגישה "התייחסות" לחוות דעת ורדי מאת רפ"ק גבי ורדי ממחלקת סימנים במז"פ (נספח ע"ב לתגובת המשיבה), שלפיה: "לא ברור על מה המומחה מבסס את קביעותיו לגבי כווני הכתיבה וסדר כתיבת הקווים. על מנת לקבוע כיוון כתיבה של קו יש לראות חריצים שנוצרים במהלך הכתיבה או חיבורים בין קווים. אף אחד מהשניים לא נראים, לא בציור ולא בחריטה". עוד נטען כי כלל, לא ניתן להשוות בין ציור "בכלי כתיבה קונבנציונלי" לבין חריטה, וכי יש לשים לב לכך שחריגה מחריטה יכולה לנבוע מהיעדר שליטה בכלי החריטה. בשורה התחתונה, נטען כי: "קביעת קשר בין הסמל המצויר לסמל החרוט היא מופרכת לחלוטין", וכי לשם קביעה הסתברותית סטטיסטית, כפי שד"ר ורדי קובע בחוות דעתו – נדרש מאגר נתונים, שלא ברור אם מאגר כזה עמד לרשותו.
181. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בסוגיה זו – דומני כי על אף שאין לשלול לחלוטין זיקה של א"ק לסמל החרוט, הרי שאין לקבל את טענות המבקש בעניין זה
--- סוף עמוד 102 ---
במלואן. הטעם העיקרי לכך נובע מהעובדה כי כלל לא ברור שמבצע הרצח הוא שחרט את הסמל החרוט, ובהחלט ייתכן כי החריטה נעשתה עוד קודם לכן. חיזוק לכך ניתן למצוא בעובדה שהאזור על דלת התא בו בוצעה החריטה – היה סטרילי כמעט לחלוטין מסימני דם, ובחריצים השונים לא ניכרו שאריות דם, שהיה מצופה לכאורה לגלות בעקבות החריטה, שבוצעה על פי הנטען בכלי הרצח. עוד יש לציין את העובדה כי נושא החריטה על דלת התא לא הוזכר כלל על ידי א"ח בחקירתו, אף שהוא ידע, כביכול, לספר בפרוטרוט נתונים שונים על ביצוע הרצח.
יתרה מכך, כפי שטוענת המשיבה, על אף שקיימות מספר נקודות השקה בין שני הציורים (למשל, בכך שאחת מ"קרני הקלשון" איננה מגיעה אל היקף המעגל) – ניכרות גם נקודות שוני (למשל בכך שבסמל החרוט, קצהו העליון של קו האמצע בקלשון חוצה את היקף המעגל, ואילו בסמל המצויר, הקו החוצה איננו מגיע עד להיקף המעגל). עוד אציין כי דומני שיש ממש בטענת רפ"ק גבי אריאל שלפיהן קיים קושי בהשוואת החריטה לציור, בנסיבות העניין דנא.
לכן, אינני רואה לייחס לראיה זו משקל משמעותי, אשר היה בה לבדה כדי להביא לעריכתו של משפט חוזר, אולם, כאמור, אין מדובר בראיה הנעדרת משקל כלל ובית המשפט המחוזי שידון במשפט החוזר יהיה רשאי להידרש לכך, במידת הצורך.
182. מן הראוי לציין כי קיימים עם זאת מספר נתונים נוספים שיש בהם כדי ללמד על ערך מסוים שניתן היה לייחס להודעתו של א"ח (כגון: העובדה כי אכן נעשתה שיחת טלפון אליו ממכשיר הטלפון של א"ק בצהרי יום הרצח; העובדה כי א"ק חמקה, כביכול, אל התא הסמוך לתא השני, ולא יצאה מהתא הסגור בקפיצה קדימה; דחפים לביצוע מעשי אלימות ברוטאליים, המקננים (או לכל הפחות קיננו) בקירבה של א"ק, לרבות התקרית בה איימה בפגיעה בש' ורצונה לפגוע בשכנה כאשר כבר הכינה לכך "סכין וכפפות" (ראו בעניין זה נספח נ"ו לתגובת המשיבה); הקירבה היחסית בין מקום מגוריה של א"ק לבית הספר, ולבסוף – האפשרות כי יש בראיית הדנ"א המיטוכונדריאלי, שעניינה יפורט להלן, משום פרט מוכמן שהיה בידיעתו של א"ח).
183. יחד עם זאת, מהאמור עד הנה עולה כי אין מקור ישיר המפליל את א"ק במעורבות בביצוע רצח המנוחה. כפי שצוין, עיון בחומר החקירה מעלה כי כאשר א"ק נשאלה על כך במסגרת חקירותיה המשטרתיות – היא הכחישה באופן גורף כי היתה
--- סוף עמוד 103 ---
מעורבת בביצוע הרצח. אף כאשר שהתה בבית החולים, בעודה מתמודדת עם מחלת הנפש בה לקתה, כאשר היא סיפרה לצוות הרפואי על תחושותיה – א"ק לא הודתה בביצוע המעשים, שהמבקש מייחס לה, ודבקה בטענה כי מדובר בעלילה של א"ח, אותה טווה על-פי תיאור הרצח, כפי שהכירו מפרשת הרשעת המבקש. לכל זה יש להוסיף את הסכסוך שפרץ בין א"ק ל-א"ח, לרבות מעשים שעלו לכאורה כדי עבירות אלימות, איומים והטרדה מצידו של א"ח, השתהותו הממושכת במתן גרסתו, הרקע הנפשי שלו, וממצאי החקירה שנערכה לו שלימדה כי הוא הכיר את פרטי העובדות בפרשת הרשעתו של המבקש, ואף לא ניפק הסברים למסמכים הכוללים פרטים על הפרשה שאגר במחשבו האישי, או לעובדה כי הסכין שכביכול שימשה לביצוע הרצח, נתפסה על-ידי המשטרה חודשים קודם לכן (כפי שעולה מהעימות שנערך ביניהם, ומהחקירות שנערכו לא"ק וא"ח). לכל אלה מצטרפת העובדה כי על אף שגורמים רבים תושאלו לאחר ביצוע הרצח בנוגע לדמות חשודה ששהתה בבית הספר, ואף אחד מהם לא מסר תיאור התואם את המראה המתואר של א"ק (בת המחופשת לבן החובשת פאה לראשה), ואינדיקציות שליליות רבות נוספות המתוארות בתגובת המשיבה לבקשה למשפט חוזר (ראו שם, בפיסקה 479).
בהינתן האמור, ובשים לב להסתייגויות שנמנו בתחילת פרק זה בכל הנוגע לקביעת ממצאים מתוך תיק חקירה במסגרת בקשה למשפט חוזר – סבורני כי אין לייחס להודעתו של א"ח, המפלילה את א"ק, משקל ממשי לצורך הבקשה שבפניי.
ראיית הדנ"א המיטוכונדריאלי
184. כפי שתואר לעיל, בכל הנוגע לראיית הדנ"א המיטוכונדריאלי, הוגשו מטעם המשיבה מספר חוות דעת כנגד הטיעון וחוות הדעת מטעם המבקש. לצד חוות דעתה של ד"ר נורית בובליל מהמרכז הלאומי לרפואה משפטית, אשר הציגה את ממצאיה לגבי השערה 2703Q3, הוגשה כזכור גם חוות דעת של ד"ר בהר (חוות הדעת של ד"ר בובליל ושל ד"ר בהר הוגשו כאמור מטעם המרכז הלאומי לרפואה משפטית, ואולם זאת לבקשת ובמימון המבקש). האחרון (ד"ר בהר) הדגיש כי לא ניתן לקבוע מההפלוטיפ של השערה קביעה חד-חד ערכית בנוגע לזהות בעליה. כמו כן, צוינה בחוות הדעת המורכבות שבגזירת מסקנות סטטיסטיות ברורות על בסיס בדיקה מסוג זה, לרבות קביעת שכיחותם הכללית של הממצאים באוכלוסייה. למרות האמור, חוות דעת בהר ביקשה לאמוד את שכיחות ההפלוטיפ בקרב האוכלוסייה הכללית בישראל, בהינתן הקשיים השונים שתוארו לעיל וכן קשיים נוספים, ומצאה כי: "ההפלוטיפ המיטוכונדריאלי
--- סוף עמוד 104 ---
עשוי להימצא במספר אלפי אנשים עד מספר בודד של עשרות אלפי אנשים בישראל" (עמ' 9 לחוות דעת בהר). מנגד, הוגשה כזכור גם עמדה מטעם המומחה האמריקאי בודולה, אשר העמיד סימני שאלה משמעותיים בכל הנוגע לאפשרות לקבוע ממצא פרטני על בסיס ראיות מיטוכונדריאליות, קשיים שעל חלקם נסמכה גם חוות דעת בהר. שיקולים אלה נמנו לעיל, אולם יש לציין ולהדגיש בהקשר זה את הקושי בקביעת אמות המידה להערכתו של בהר באשר לשיעור השכיחות של ההפלוטיפ בקרב האוכלוסייה בישראל; את בעיית הפיזור הגיאוגרפי שיכולה להעיד על תפוצה נרחבת, או מצומצמת של ההפלוטיפ באזורים מסוימים וכן את העובדה כי הרצח בוצע בתא שירותים, שרבים פקדו אותו.
185. המבקש סבור כי מדובר בבדיקה מדעית "אמינה ואובייקטיבית המפיקה ערכים מדויקים", ובבקשה למשפט חוזר הוא מתאר את עמדתה של המשיבה (שסברה בתחילה שאין בבדיקה כדי לסייע להגנתו של המבקש) כ"ספין". לגישתו של המבקש, הממצאים המיטוכונדריאליים מאשרים לא רק את הצורך בעריכתו של משפט חוזר בעניינו, אלא אף את הוודאות, לשיטתו, באשמתה של א"ק. לגישתו, לנוכח מסכת הראיות שתוארה לעיל, קיומה של ראיה פורנזית חדשה בדמות הממצא המיטוכונדריאלי, בצירוף העובדה כי א"ח בחקירתו משנת 2012 ציין כי א"ק ביצעה את הרצח כשהיא לובשת את מכנסיו (של א"ח) – מהווה ראיה "נבואית" מוכמנת, המעידה על אמיתות גרסתו של א"ח. יש להעיר כי המבקש לא נסמך בעניין זה על חוות דעת עצמאית של מומחה מטעמו, ולכן במסגרת תוספת לבקשה למשפט חוזר מתאריך 17.12.2019, בא-כוח המבקש הוסיף כי על-פי חישוביו, בעת ביצוע הרצח שהו בקצרין כ-29 בני אדם הנושאים את הרצף המיטוכונדריאלי המדובר, זאת בהתבסס על ממצאיו של ד"ר בהר, שלפיהם 0.46% מאוכלוסיית המדינה נושאת את הרצף, וחישובו מתוך מספר התושבים המתגוררים בעיר; לגישתו, בהפחתת מספר התינוקות והילדים מבין אותם 29 אנשים, המספר נמוך עוד יותר.
186. כשלעצמי, לאחר שעיינתי בטענות הצדדים בסוגיה זו, סבורני כי על אף שלפנינו ראיה פורנזית המקיימת זיקה כלשהי לגרסתו של א"ח, כפי שנמסרה בשנת 2012 למשטרה (שנמצאה, כפי שתואר לעיל, כבעלת אמינות נמוכה) – הרי שאין לגזור ממנה ממצאים ממשיים, אשר יש בהם, לבדם, כדי לבסס עילה למשפט חוזר. הטעם לכך, נעוץ בקשיים אותם מנה ד"ר בודולה בחוות דעתו (מקצועיותו ומומחיותו מגלים כי הוא בעל שם עולמי בתחום פיענוח דנ"א מיטוכונדריאלי), שברובם לא נסתרו. כזכור,
--- סוף עמוד 105 ---
חוות דעת בהר עצמה מגלה כי הדרישה להסיק מסקנות על הסתברות סטטיסטית מבדיקת דנ"א מיטוכונדריאלי היא מוקשית, וכי הממצאים שנקבעו במסגרת חוות דעת זו צריכים להילקח בעירבון מוגבל, בייחוד לנוכח הקשיים שצוינו בחוות דעת בודולה בנוגע ליכולת להתבסס על מדגמי האוכלוסיה שהוצגו בחוות הדעת בובליל ובהר, והעובדה כי: "תוצאות של בדיקת DNA מיטוכונדריאלי משמשות במקרים רבים לצורך שלילת קשר במסגרת הליכים פליליים או למטרות הגדרת קשר בלבד במקרים של נעדרים, ולא לצורך קביעת זהות" (ההדגשות הוספו – ח"מ; ראו: בעמ' 2 לחוות דעת בודולה). זאת ועוד: אף אם אקבל את טענות המבקש לכך שעשרות בודדות של בני אדם שהתגוררו בקצרין בעת ביצוע הרצח הם נשאים של אותו רצף מיטוכונדריאלי – עדיין ספק רב אם די בכך כדי להביא לכרסום משמעותי במסכת הראיות שבתיק. זאת, לנוכח הקושי המובנה בהתבססות על ערכה הראייתי של דגימה הנלקחת משערה:
"דרך כלל, בדיקות DNA מיטוכונדריאלי שמורות לדגימות ממקור אחד, כאלה שיש סיבה טובה להניח שיש להן ערך ראייתי משמעותי. במקרים של נעדרים, עצם של אדם או שן, מטבע הדברים היא בעלת ערך ראייתי. לעתים נדירות בלבד מבוצעות בדיקות דנ"א מיטוכונדריאלי למספר רב של שערות שערכן הראייתי אינו ודאי. הפשע בוצע בתא שירותים שרבים פקדו אותו והשירו/העבירו אליו שיער. ייתכן שהקורבן באה במגע עם מספר אנשים לפני הירצחה ושערות יכלו לעבור. שערות רבות נאספו מהקורבן ומזירת הפשע. אולם, למיטב ידיעתי, אין סיבה משמעותית להניח שאחת מהשערות הייתה שייכת למבצע הפשע. בשים לב שנשירה והעברה של שיער הן דבר נפוץ, ערכן הראייתי של שערות שנמצאו בזירת הפשע מוטל בספק. שלוש שערות במקרה זה לא התאימו לקורבן, ולכל אחת מהן היה סוג אחר של DNA מיטוכונדריאלי. אין סיבה סבירה להניח, שלשערה אחת יש יותר חשיבות מאשר לשערה אחרת. יתר על כן, ישנה סבירות גבוהה יותר למצוא פרופיל כלשהו ככל שיותר שערות נבדקות. זאת ועוד, אילו אפשר היה לספק נתונים סטטיסטיים מובהקים, דבר שנראה בלתי סביר בעניין זה, מציאתן של שלוש שערות בעלות פרופיל שונה זו מזו, מפחית עוד יותר את עוצמת הראיה" (חוות דעת בודולה, בעמ' 5).
כך או כך, לנוכח העובדה כי מסקנתי היא שיש לערוך ממילא משפט חוזר בעניינו של המבקש, בגין מה שעולה מחוות דעת המומחים בעניין עקבות הנעליים הזרות וזליגת הדם על גבי עקבת הנעל שעל מכסה האסלה ומציאת כתם הדם של המנוחה בתא השלישי, וכן מפאת העובדה כי טרם יצאה הלכה ברורה בעניין מעמדן הראייתי של
--- סוף עמוד 106 ---
ראיות מיטוכונדריאליות – סבורני שמוטב כי ההרכב אשר ידון במשפט החוזר, יבחן, ככל שימצא לנכון, אף את האפשרות לדון בהשלכות שתיתכנה, אם בכלל, לראיה המיטוכונדריאלית שנטען כי נמצאה כאן (וזאת חרף העובדה כי טענות המבקש בסוגיה זו נטענו עד כה מבלי לגבותן בחוות דעת מומחה).
סיכום
187. המסקנה המתקבלת מכל האמור לעיל היא כי די בסוגיית זליגת הדם על גבי העקבה שעל מכסה האסלה (לצד הימצאות כתם דמה של המנוחה בתא השירותים השלישי), כדי להורות על קיום משפט חוזר בעניינו של המבקש. לגישתי, על בית המשפט המברר לצלול לעומק הסוגיה הנוגעת לזליגת הדם על גבי העקבה שעל מכסה האסלה, וכן לגבי הימצאות דם המנוחה בתא השלישי, לקיים בפניו חקירות של המומחים, אשר חוות הדעת שלהם הוגשו בהקשרים אלה במסגרת ההליך של בקשה למשפט חוזר, ולעמוד על טענות הצדדים בעניין עקבות הנעליים הזרות וראיית הדנ"א המיטוכונדריאלי, ונפקויותיהם האפשריות של כל אלה על הרשעה, או זיכוי. בגדר השלכותיהם של נושאים אלה יוכל בית המשפט המחוזי לבדוק מחדש גם את התוודותו והודאותיו של המבקש, והתיישבותן עם מה שעולה מהחומר החדש, לרבות הפרטים המוכמנים והחיזוקים שנזכרו בדעת הרוב בפסק הדין בערעור.