למען בהירות הדברים והרצאתם באופן שוטף – תובא להלן התשתית ששימשה להרשעתו של המבקש בבית המשפט המחוזי בפסק הדין הראשון ובפסק הדין המשלים במאוחד.
8. בפסקי הדין: הראשון והמשלים, המחזיקים יחד מאות עמודים, תיאר בית המשפט המחוזי הנכבד את מהלך חקירתו של המבקש ואת ההודעות וההודאות שמסר, שעיקרן בהתוודות מפורטת בפני המדובב והודאות בפני חוקרי המשטרה, בהן פירט כיצד ביצע את מעשה הרצח. ראיות אלו עמדו במוקד ההרשעה, לנוכח העובדה כי לא נמצאו באותו שלב בזירה ממצאים ביולוגיים, או טביעות אצבע הקושרים את המבקש לרצח המנוחה (אם כי התגלו בזירה מספר ראיות פורנזיות אחרות, כפי שיפורט בהמשך). בתוך כך, נקבע ביחס להתוודות בפני המדובב כי המבקש גולל את מעשה הרצח שביצע בפני המדובב – מבחירה וללא אילוץ, כאשר בין המבקש לבין המדובב לא נוצר מתח, שכן המבקש ביקש למצוא לעצמו אוזן קשבת ועצה טובה אצל המדובב. עוד
--- סוף עמוד 9 ---
נמצא, כי ההתוודות בפני המדובב היתה מפורטת ביותר, וכללה הדגמות ותצוגות של מעשה הרצח, שרבות מהן הצביעו "בעליל" על האותנטיות של גירסת המבקש. כן צוין כי התנהלותו של המבקש לימדה בבירור על כך שביקש "לשפוך" את לבו בפני ארתור, בן שיחו, מרצונו החופשי.
על רקע זה, נדחתה טענת ההגנה כי ההתוודות בפני המדובב היתה הודאת שווא, וכן הטענה החלופית כי יש לייחס להתוודות זו משקל נמוך בלבד.
בית המשפט המחוזי הגיע למסקנה דומה אף בכל הנוגע להודאה הראשונה בפני החוקרים, כאשר נקבע שמדברי המבקש שם ניכרו סימני אמת, רמת פירוט גבוהה והפלגה בתיאורים גרפיים, שאינם מאפיינים הודאות שווא. לגבי ההודאה השנייה בפני החוקרים מתאריך 21.12.2006, נקבע כי התנהגותו של המבקש בחקירה זו נשאה אופי מניפולטיבי, בהתחשב בכך ששינה את גרסתו מספר פעמים, אך נמצא כי גם דבריו באותה חקירה פועלים לחובתו, לנוכח פרטים מוכמנים שונים שמסר במסגרתה.
9. לצד הודאותיו של המבקש, מצא בית המשפט המחוזי הנכבד כי קיימות מספר ראיות חיצוניות התומכות בביסוס אשמתו של המבקש, אשר מגיעות אפילו כדי "סיוע". ממצאים אלה עומדים במוקד המחלוקות שבכאן, ואף שבית המשפט המחוזי הנכבד ערך ניתוח מפורט ומדוקדק לגביהם וביחס לתוקפם הראייתי, אביא להלן רק את "השורה התחתונה" של מסקנת בית המשפט המחוזי הנכבד באשר לכל אחד מהם:
טביעת הנעל על גופת המנוחה – בין הצדדים נתגלעה מחלוקת ביחס למעמדם הראייתי של סימני דם שנתגלו על מכנסי המנוחה. בהקשר לכך הוגשו מטעם הצדדים חוות דעת מומחים מנוגדות בכל הנוגע לאפשרות כי סימני הדם הללו הם למעשה עקבות נעליים המוטבעות בדם, שנמצאו על מכנסי הג'ינס שלבשה המנוחה, וכן נדונה האפשרות כי עקבות אלה הן עקבות נעליו של המבקש, אשר בעת ביצוע הרצח נעל נעליים מסוג "סלמנדר", שאינן שכיחות בארץ. בהקשר לכך, בית המשפט המחוזי העדיף את חוות דעתו של המומחה מטעם התביעה, רפ"ק ירון שור, לפיה קיימת סבירות גבוהה מאוד כי הנעליים שנעל המבקש ביום הרצח הן שהותירו את הטביעות שנמצאו על גבי מכנסי המנוחה, כאשר צוין כי מדובר בסוג נעליים נדיר מאוד בישראל (להלן: חוות דעת שור). בקליפת אגוז ייאמר כי על-פי חוות דעת שור, ניתן היה לאתר על מכנסי המנוחה שש טביעות נעליים, וכי לאחר השוואתן לנעליו של המבקש – ניתן היה לזהות את מחציתן ככאלה השייכות לנעלי המבקש בדרגת התאמה של "אפשרי בהחלט", ואילו