כך, בדרכי מרמה, עורמה ותחבולה, הסתירה גן-רווה, בידיעת פינס, בלולו ונפתלי פרץ את הוצאות השכר ששולמו לפועלים הסינים, ורשמה ברישומיה הוצאות אלה כהוצאות עבור א.א.נ. חשמל.
319. פרץ פדה את השיקים הדחויים למזומן, בבית עסק למתן שירותי מטבע (להלן: "הנש"מ"), שילם לנש"מ עמלה, נטל 5% מערך השיק לעצמו, ואת יתרת הסכום במזומן העביר לפינס. פינס נטל לכיסו סכום שאינו ידוע במדויק, הנאמד באלפי ₪ מכל שיק, ואת היתרה העביר לפועלים הסינים במזומן (יובהר כי פריט זה מופיע בפרק השישי של האישום הראשון, ופינס הורשע שם בהתאם לניתוח הדברים להלן). פרץ הנפיק בדרכי מרמה חשבוניות כוזבות, עליהן נרשם בכזב כי א.א.נ. חשמל סיפקה לגן-רווה עובדים זרים (להלן: "החשבוניות הכוזבות") סכום החשבוניות הכוזבות,
--- סוף עמוד 115 ---
3,128,928 ₪, לפי הפירוט הבא: בשנת 2009 - 188,000 ₪, בשנת 2010 - 2,389,410 ₪, ובשנת 2011 - 551,518 ₪.
גן-רווה, פינס ובלולו, בכוונה להתחמק ממס, רשמו את החשבוניות הכוזבות בהיקף של 3,128,928 ₪ כהוצאות בספרי הנהלת החשבונות של גן-רווה, ובכך צמצמו את הכנסותיה והתחמקו מתשלום מס הכנסה.
העבירות המיוחסות לפינס, בלולו וגן-רווה בגין אישום זה
1. הכנה וקיום של פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים (שלוש עבירות לשנות המס 2009 - 2011) – לפי סעיף 220(4) לפקודת מס הכנסה.
2. מרמה, ערמה ותחבולה (שלוש עבירות לשנות המס 2009 - 2011) – לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה.
לפינס יוחסה עבירה של השמטת הכנסה לפי סעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה, במסגרת האישום האישום הראשון בפרק השישי, והוא הורשע בה בנסיבות המפורטות באישום זה.
תשובות הנאשמים לאישום הרביעי
תשובת נאשם 1 – ניסים פינס
320. פינס הכחיש את הקשר הנטען. אשר להיטל עובדים זרים, טען, כי הפועלים הסינים הועסקו על ידי חברת כוח-אדם ולא על ידי גן-רווה, ושכרם שולם לפי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה. מאחר והיטל עובדים זרים משולם על גמול לפי סעיף 2(2) לפקודה, ממילא לא חלה חובת תשלומו על גן-רווה, שכן העובדים לא הועסקו כשכירים. אשר לחשבוניות הכוזבות, טען, כי לא נוצר מנגנון כאמור, וממילא הדין מתיר לרשום הוצאות ביצור הכנסה גם במקרים בהם לא מופקת חשבונית. אשר לכספים מתוך שכר הפועלים הסינים שנטען שלקח לכיסו, טען פינס, כי הוא לא שילם להם ולא הפיק לעצמו הכנסה מפריטת השיקים. סכומים שקיבל לידיו שימשו "קופה קטנה" של המיזם ולא ניטלו לכיסו.