עד התביעה דורון דנן אישר את גרסת בלולו, לפיה לא היה מעורב בהתנהלות מול הסינים ולא חתם על ההסכמים עמם, אלא רק על השיקים עבורם (פרוטוקול עמודים 394, 433 ו-462). פינס בחקירתו אישר את הדברים: "...אני לא זוכר אם עדכנתי אותו ספציפית איך אני עושה ומה אבל שמעון בטח ידע שעובדים סינים ובטח ידע שאנחנו מקבלים את החשבונית עבור העבודה של הסינים מנפתלי אבל לפרטים מה הסידור, כמה זה? אני לא סגור על זה שהוא ידע." (פרוטוקול עמוד 3211). אמנם, ההיגיון אומר שפינס שיתף את בלולו בהסדר שלו עם פרץ, שכן מה בצע לו בביצוע מהלכים המיטיבים עם גן-רווה, וחוסכים ממנה תשלום מיסים, מבלי לשתף בכך את בלולו?
אלא שבמבחן הראייתי, דהיינו בשאלה, האם הוכח כי בלולו היה מודע לסידור המיוחד שבו נפתלי לא מעסיק את הסינים, ורק "מוכר" חשבוניות בתמורה ל-5% - 7% מערכן לגן-רווה, העדים שהעידו לעיל, סתרו מודעות זו.
340. יש לזכור כי גן-רווה הוציאה את השיק בהתאם לעבודת הסינים. רק התשלום בפועל, דהיינו לאחר שהשיק נפרט בצ'יינג', היה 20% פחות. כך שהשיק שהוציא בלולו תאם למעשה את הסיכום החודשי של עבודת הסינים. בלולו לא עומת עם החשבונות שערך דנן, לא בחקירתו ביחידת יהלום ולא בחקירתו בבית המשפט. הוא לא נשאל, ברחל בתך הקטנה, האם החשבונות שערך דורון דנן, שם תוארו ההפחתות של 20%, הוצגו לו טרם הוצאת השיקים, באופן שניתן היה לבדוק את מודעותו להן. פינס אמר בחקירתו, כי כאשר הו הסיני התעקש לקבל לידיו את מלוא סכום החשבון, ללא הקיזוזים שפינס ביקש לקזז, הגיע להרודיון והתווכח ישירות עם בלולו על הסכום (ת/1328 שורה 222 וגם ת/1330 עמודים 74 – 75). לכאורה, יש בדברים אלה כדי לחזק את הראיות בדבר מודעותו של בלולו להסדר, אך אין באפשרותי לבסס עליהם מסקנות, כי פינס לא נחקר על כך בבית
--- סוף עמוד 123 ---
המשפט ולא אישר אותם. משכך הם נותרו בגדר אמרת חוץ של נאשם אחד נגד רעהו. גם בלולו לא עומת עם הדברים בחקירותיו.
עוד יש לזכור, כי בלולו אינו עומד לדין על העסקה שלא כדין של פועלים זרים, דהיינו, על כך שלא בדק מה יחסי העבודה בין נפתלי פרץ לבין הסינים, והאם הם חוקיים. בלולו אף אישר כי לא חשב שפרץ הוא בעל חברת כוח אדם שסיפקה פועלים סיניים: "אני לא טוען את זה. ניסים אמר לי שלנפתלי יש קבוצה סינית והוא רוצה לעשות את העבודות במקום גשר חסון. אני שמעתי את זה מניסים ואישרתי" (פרוטוקול עמוד 3394).