8. בהקשר זה אעיר כי הערתכם (בסעיף 5 למכתבכם) לפיה על חותמי העצומה בעניין ה-BDS מצויים גם שישה זוכי פרס ישראל בעבר אינה רלבנטית לחלוטין בהעדר כל טענה לפיה למי מהם הוענק הפרס לאחר החתימה על העצומה האמורה ומתוך מודעות לתמיכתו בתנועת ה-BDS. ממילא מעשיו של זוכה בפרס ישראל לאחר קבלת הפרס, כאשר מדובר במעשים שיש בהם כדי לשלול את המועמדות, אינם מהווים 'הכשר' למעשים דומים של מועמד לפרס" (ההדגשה במקור – י"ע).
5. בהמשך לכך, שוחח יו"ר ועדת השופטים עם פרופ' גולדרייך וקיבל ממנו מכתב בחתימתו, המופנה אל יו"ר ועדת השופטים, שבו נכתב "בתשובה לשאלתך, הריני מצהיר בזאת כי אינני תומך ב-BDS ומעולם לא תמכתי בארגון זה".
6. ביני לביני התגלגלו הדברים לתקשורת ונחשף שמו של פרופ' גולדרייך כזוכה המיועד של פרס ישראל (בניגוד להוראות הסודיות בתקנון). מכל מקום, משלא הכריז שר החינוך על פרופ' גולדרייך כזוכה בפרס ישראל, הוגשה העתירה דנן ביום 30.3.2021, כשבועיים ימים לפני יום העצמאות.
הדיון בעתירה נקבע ליום שני ה-5.4.2021 אך נדחה לבקשת משיבי המדינה ליום 8.4.2021, על מנת לבחון את האפשרות לייתר את העתירה. המדינה הייתה אמורה להגיש תגובתה עד ליום 7.4.2021 שעה 12:00, אך לאחר מספר דחיות שנתבקשו, הוגשה תגובת משיבי המדינה סמוך לשעה 19:30.
7. בתגובה, שהוגשה כאמור ערב הדיון, נאמר כי לעת הזו שר החינוך אינו יכול לקבל החלטה בעניין אישורה של המלצת ועדת השופטים, וזאת על רקע מספר פרסומים שנכתבו או נחתמו על ידי פרופ' גולדרייך, לרבות מהעת האחרונה. הכוונה לעצומה שעליה חתם פרופ' גולדרייך ובה "תזכורת" וקריאה לאיחוד האירופי להפסיק שיתופי פעולה של מוסדות או תכניות הקשורים לאיחוד האירופי עם אוניברסיטת אריאל (להלן: העצומה בנוגע לאוניברסיטת אריאל). שר החינוך טען כי קיימת אפשרות שיגיע לידיו מידע רלוונטי נוסף שאותו יידרש לבחון וכי יאפשר לפרופ' גולדרייך להתייחס אליו. בתגובה נאמר כי בכוונתו של שר החינוך לקבל החלטה בעניין הפרס בתוך כחודש ימים, וככל שיוחלט להעניק לפרופ' גולדרייך את הפרס, ניתן יהיה לעשות כן בטקס פרסי ישראל שייערך בשנה הבאה או במועד מוקדם יותר לפי בחירתו של פרופ' גולדרייך.
המשיב 4, היועץ המשפטי לממשלה, הביע בתגובתו את עמדתו לגבי הפרסומים המיוחסים לפרופ' גולדרייך. לדידו, בשלושה מהם אין די כדי להצדיק החלטה של שר החינוך שלא לאשר את המלצת ועדת השופטים. ברם, באשר לעצומה בנוגע לאוניברסיטת אריאל, סבר היועץ המשפטי לממשלה, כי החלטתו של שר החינוך בדבר הצורך בהמשך בירור העניין אינה חורגת ממתחם הסבירות. לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, בשים לב לעיתוי הפרסום ולתוכנו; בשים לב לפסיקת בית משפט זה המכירה באופן עקרוני, לעניין הענקת הפרס, באפשרות קיומם של מקרים חריגים שבהם ניתן יהיה להביא בחשבון שיקולים "חיצוניים" לשיקולים המקצועיים הצרים; בשים לב להוראות החוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע"א-2011 (להלן: חוק החרם) ולאפשרות כי קריאה לחרם עשויה להיכנס בגדרם של מקרים חריגים אלו; בשים לב להערכת שר החינוך בדבר קיומם של מסמכים רלוונטיים נוספים ולצורך בפרק זמן נוסף לבחינת העניין, לרבות מתן אפשרות להידרש להתייחסותו של פרופ' גולדרייך לדברים בטרם קבלת החלטה סופית; ובשים לב לכך שמדובר בשאלה "לא טריוויאלית" שעשויה לדרוש ליבון משפטי שקיים קושי לבצעו עד טקס הענקת הפרס – הרי שהחלטת שר החינוך לקבל החלטה בתוך כחודש ימים אינה חורגת ממתחם הסבירות, ולכשתתקבל ניתן יהיה להעמידה לבחינה משפטית.