--- סוף עמוד 48 ---
מר פרולצוב העיד כי העובדים המתנגדים ארגנו את המסיבה ומימנו את הדפסת הכרזות.
גב' גב' שקד העידה בעניין זה:
"ש. ראית את הסרטון של המסיבה בהב?
ת. כן.
ש. אתם טוענים שהמקום שבו הוקמה עמדת הדי.ג'יי לא בשליטתכם ולא נדרש אישור לעשות שם רעש?
ת. כן.
ש. אז גם אנחנו יכולים לבוא לשם מחר?
ת. זה בדיוק מה שעשיתם, בהפועל המזרחי חילקתם שם נקניקיות.
ש. ראית את הסרטון על הפלקטים שתלויים בהב?
ת. כן.
ש. הם עדיין תלויים שם?
ת. לא יודעת, לא הייתי שם ממרץ.
ש. אני שואל על פלקטים של "נותנים ביס להסתדרות" "שומרים על הבית"
ת. לא הייתי שם ממרץ.
ש. האם בדקת את הטענה שלנו שאתם מאפשרים לתלות שם פלקטים מהסוג הזה?
ת. בדיוק כמו שאנחנו מאפשרים למתנגדים."
מהראיות עולה כי מדובר במסיבה שנערכה ביוזמת עובדי המשיבה ולא הוכחה מעורבות של הנהלת המשיבה בארגון המסיבה או כי בוצע שימוש במשאביה לצורך קיומה.
102. סיכומו של דבר, מכלל העדויות שהובאו בפנינו, לא הוכח כי פעילות העובדים המתנגדים להתארגנות, בין השאר בהחתמת עובדי המשיבה על טופסי הביטול, נעשתה ביוזמת המשיבה או בשיתוף פעולה עמה.
לאור מסקנה זו, נבחן להלן מהו משקלם של טופסי הביטול, אם בכלל, בשאלת היציגות.
103. בהתאם לפרק ג' לחוקת ההסתדרות, ביטול חברות נעשה בדרך של מתן הודעה להסתדרות.
מהראיות עולה כי 232 טפסי ביטול נחתמו בסמוך לאחר הודעת היציגות אך לא הועברו להסתדרות אלא הוחזקו בידי ארגון תחרות. בהחלטה מיום 18.2.21 קבענו בעניין זה:
--- סוף עמוד 49 ---
16". אשר לעמדתנו - הטעמים שהועלו, כמפורט לעיל, אינם מצדיקים סטיה מהכלל שלפיו ביטול חברות יעשה בהודעה להסתדרות.
בהתאם לפסיקה, פרישה מהארגון צריכה להיעשות מתוך רצון חופשי.
איננו מוצאים כל פסול בכך שההסתדרות תפנה, אם רצונה בכך, לעובדים שהצטרפו לשורותיה והודיעו לאחר מכן על ביטול הצטרפותם, בין אם לצורך בירור סיבת הביטול ובין אם כדי לוודא שנעשה מרצון.
17. העובדים אשר הצטרפו להסתדרות (בין אם ההצטרפות חוקית ובין אם לאו – בכך נכריע במסגרת פסק הדין) ומבקשים כעת לחזור בהם מההצטרפות, מחוייבים – על פי חוקת ההסתדרות – להודיע על ביטול החברות להסתדרות עצמה. ככל שארגון תחרות מסייע לעובדים בעניין זה, עליו לפעול בהתאם לאמור בחוקת ההסתדרות.