בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
ס"ק 63504-10-20
לפני:
כב' הנשיאה הדס יהלום
נציג ציבור (עובדים) מר משה כהנא
נציג ציבור (מעסיקים) מר ערן בסטר
המבקשת
הסתדרות העובדים הכללית החדשה – האגף להתאגדות עובדים
ע"י ב"כ: עוה"ד ענת גוטמן, עדי גולן, אלעד מורג
–
המשיבה
סקובר בע"מ
ע"י ב"כ: עוה"ד דפנה שמואלביץ, אסתי נדל
פסק דין
1. עניינו של ההליך שבפנינו בבקשת המבקשת, הסתדרות העובדים הכללית למתן סעדים קבועים כנגד פגיעה בזכות ההתארגנות של עובדי המבקשת ולתשלום פיצוי בגין הפגיעה בהתארגנות, בסך כולל של 1,200,000 ₪. כן עתרה המבקשת למתן צו הצהרתי הקובע כי ההסתדרות היא ארגון העובדים היציג במשיבה החל
--- סוף עמוד 2 ---
מיום 23.10.20 ולמתן צו המורה למשיבה לקיים עימה משא ומתן להסדרת תנאי העסקת העובדים בהסכם קיבוצי.
2. הרקע העובדתי
חברת 10 ביס. קו. איל. בע"מ (להלן - תן ביס) היא חברה ישראלית העוסקת בהקמה ותפעול של פלטפורמה לשירותי מזון, בדרך של יצירת קשר בין מסעדות לצרכנים, המבצע הזמנות משלוחי מזון.
המשיבה, סקובר תל אביב בע"מ, הוקמה בחודש דצמבר 2018 ועוסקת במתן שירותי שליחויות לבתי עסק המקושרים עם תן ביס בערים תל אביב, חיפה, באר שבע, ראשון לציון, רחובות, פתח תקווה, ירושלים וערים נוספות.
המשיבה ותן ביס הן חלק מקבוצתTakeAway הבינלאומית, הנקראת כיום Just Eat Takeaway.com.
3. במסגרת ההליכים הזמניים הובאה ההיררכיה הניהולית והתפקידים של עובדי החברה, כדלקמן:
- בראש החברה עומד מנהל החברה מר אוהד פרי.
- דרג הניהולי הראשון (הנהלה מצומצמת) –מנהל פרוייקט התרחבות (Team Lead) ומנהלת משאבי אנוש.
- דרג הניהולי השני (הנהלה בכירה) – מנהל משגרה, מנהל העיר תל אביב, מנהל תהליכים, מנהל תכנון עסקי ותחזיות, מומחית רכש ומינהל ומנהלת גיוס.
- דרג ביניים ניהולי - 7 מנהלי ערים.
- תחת כל מנהל עיר פועל מערך השטח הכפוף לו, כדלקמן:
ראשי צוותים - אחראים על סידורי העבודה, קליטת שליחים חדשים בעיר (מבחינת טפסים), מעקב אחר נוכחות במשמרות, טיפול בציוד, מתן מענה לפניות שליחים בשעת הצורך וכאשר יש לחץ הזמנות או מחסור בשליחים ראשי הצוותים משתלבים בביצוע שליחויות.
קפטנים – שליחים וותיקים המתפקדים במשמרות כשליחים ועוסקים גם בחניכה של שליחים חדשים.
אסים – עובדים במחסן ציוד בתל אביב, בעיקר בעבודות אחזקה ויוצאים לשליחויות לפי הצורך.
--- סוף עמוד 3 ---
שליחים – מבצעים את השליחויות בפועל, נדרשים להשמע להנחיות השוטפות של ראשי הצוותים והמתפעלים במהלך המשמרת והם כפופים ישירות למנהלי הערים.
מתפעלים – יושבים מול מסכי מערכת המשלוחים במשרדים בתל אביב ומוודאים שהמשמרת מתנהלת כסדרה בכל הערים. בכלל זה מוודאים שציוות המשלוחים מבוצע נכון, שמצבת השליחים תואמת את עומסי ההזמנות, מנהלים את ההפסקות של השליחים ופותרים בעיות בשטח.
4. במשיבה נעשו שני ניסיונות התארגנות קודמים כדלקמן:
הראשון, בשנת 2018 בקרב עובדי תן-ביס (מספר חודשים לפני שהוקמה המשיבה). במסגרת התארגנות זו, הכירה חברת תן ביס בהתארגנות עובדיה במסגרת הסתדרות העובדים הלאומית ואולם המשא ומתן לא יצא אל הפועל.
השני, ניסיון ההתארגנות שהחל בתחילת שנת 2020 באמצעות הסתדרות הפועל המזרחי בישראל. ביום 28.2.20 הגישה הסתדרות הפועל המזרחי בקשה למתן צו מניעה כנגד המשיבה ופיצוי כספי עקב פגיעה בהתארגנות ראשונית (ס"ק 68783-02-20). ביום 21.10.20 גובשה הסכמה בין הצדדים בדבר מחיקת ההליכים המתנהלים וביום 22.10.20 הוגשה הודעה משותפת מטעם הסתדרות הפועל המזרחי והמשיבה לפיה הגיעו להסכמה למחיקת ההליכים במלואם. הודעת הצדדים קיבלה תוקף של פסק דין.
5. באותו יום, 22.10.20, בשעות הבוקר, פתחה ההסתדרות בצעדים להחתמת עובדי המשיבה להתארגן בשורותיה. בכלל זה, נשלחו הודעות SMS לעובדים הקוראות להם להצטרף להסתדרות הכללית, נציגי ההסתדרות יצרו קשר טלפוני עם עובדי המשיבה על מנת לצרפם להסתדרות והמתינו לעובדים בנקודות מהן יוצאים לתחילת משמרת לצורך החתמתם על טפסי הצטרפות להסתדרות.
במקביל, בבוקר יום 22.10.20, פרסמה המשיבה הודעה לעובדיה בדבר הרחבת תכנית התמריצים שחלה בתל אביב, לערים נוספות ובדבר הקמת פורום "מדברים סקובר" שנועד להידברות בין העובדים להנהלה.
--- סוף עמוד 4 ---
כמו כן, ביום 22.10.20 מסרה החברה ליו"ר הוועד מר אדם שטיינר, זימון לשימוע לפני פיטורים.
6. בהמשך אותו יום, פנתה ההסתדרות במכתב אל ב"כ המשיבה שכותרתו "התערבות שלא כדין במהלך התארגנות וזימון לשימוע לפני פיטורים של יו"ר ועד הפעולה".
7. ביום 23.10.20 ב"כ המשיבה השיבה במכתב הדוחה את הטענות. במכתב נאמר שהמנהלים הבכירים קיבלו הנחיות ברורות לכבד את חופש הבחירה של העובדים ולהימנע מכל השפעה על קבלת החלטה בעניין ההתארגנות וכי עובדים זוטרים ובכללם "קפטנים", אחראי משמרת, עובדי האב וראשי צוותים, אינם בגדר מנהלים והם רשאים להביע את עמדתם בנושא.
8. ביום 23.10.20 הודיעה ההסתדרות למנהל המשיבה כי החל מיום 22.10.20 מעל שליש מעובדי המשיבה הצטרפו לשורותיה וכי ההסתדרות הכללית היא ארגון העובדים היציג במשיבה.
9. עם פרוץ ההתארגנות, החלה קבוצה של עובדי המשיבה המתנגדים להתארגנות, לפעול כנגד ההתארגנות. העובדים המתנגדים להתארגנות שלחו הודעות בקבוצות הווטסאפ השונות של עובדי החברה, ופעלו להחתמת עובדים על טופסי ביטול חברות בהסתדרות. הדברים יפורטו בהמשך. קבוצת העובדים המתנגדים נכחה באופן פעיל בדיונים שהתקיימו בפנינו.
10. תמצית ההליכים בפנינו
ביום 29.10.20 הגישה ההסתדרות בקשה למתן סעדים זמניים כנגד פגיעה בניסיון התארגנות של עובדי המשיבה (להלן – הבקשה הראשונה).
בבקשה הראשונה פורטו אירועים שהתרחשו במשיבה מיום 22.10.20 ועד למועד הגשת הבקשה. נטען כי אירועים אלה מעידים על השפעה בלתי הוגנת בה נקטה המשיבה כנגד ההתארגנות, באמצעות ראשי צוותים וכן בדרכים נוספות.
לאחר שקיימנו דיון בבקשה, ניתנה החלטתנו מיום 11.11.20 בה דחינו את הבקשה תוך שקבענו כי על פי מכלול הראיות שהובאו בפנינו עד לאותה עת, לא
--- סוף עמוד 5 ---
הוכחה בפנינו התערבות פסולה של הנהלת המשיבה בהתארגנות העובדים, לרבות מטעם ראשי הצוותים.
11. ביום 15.11.20 הגישה ההסתדרות בקשה דחופה שנייה, בה נטען לקיומן של ראיות חדשות לפגיעת המשיבה בהתארגנות.
לאחר דיון שהתקיים, התקבלה ביום 13.12.20 החלטה, על דעת ראש המותב ונציג ציבור מר משה כהנא המקבלת את הבקשה באופן חלקי, כנגד דעתו החולקת של נציג ציבור מר ערן בסטר שסבר שיש לדחות את הבקשה.
על פי דעת הרוב, נמצא כי קיים קשר בין הפעלת "פורום מדברים סקובר" על ידי המשיבה לבין ניסיון ההתארגנות. בנוסף, נמצאו תימוכין לכך שמנהל בכיר בחברה מביע עניין בפעילות של עובדים למניעת הצטרפות עובדים נוספים להתארגנות ומדרבן עובד המתנגד להתארגנות, להמשיך בהתנגדותו.
לפיכך, הורינו למשיבה שלא לכנס את פורום סקובר עד למתן פסק דין בהליך העיקרי ולהימנע מלערב מנהלים שלה במניעת ההתארגנות. כן הורינו למשיבה לחדד את הנחיותיה למנהלים על מנת לוודא כי לא מתבצעת השפעה בלתי הוגנת על העובדים בנוגע להתארגנות באופן ישיר או עקיף.
12. בין לבין, ההסתדרות הגישה את בקשת הצד בהליך העיקרי, שלאחריה הוגשו תשובה ותגובה נוספת מטעם כל אחד מהצדדים.
13. הגשת טופסי ביטול חברות שהושגו על ידי צד שלישי כראייה מטעם המשיבה
המשיבה ציינה בתצהיריה כי קיבלה ביום 1.11.20 מכתב מאת עמותת "תחרות – התנועה לחירות בתעסוקה (ע"ר)" (להלן – תחרות).
במכתב (נספח 72 לתגובה) נטען כי קבוצת עובדי המשיבה פנו לתחרות כנציגיהם של עובדים רבים במשיבה, בבקשת סיוע לשמירה על זכותם לחופש מהתאגדות שנכפית עליהם בניגוד לרצונם. על פי המכתב, נטען כי אותה נציגות עובדים המתנגדים להתארגנות, החתימה את עמיתיהם לעבודה על טפסים לפיהם הם מבקשים לבטל את חתימתם בהסתדרות באופן מיידי וכי עד למועד משלוח המכתב נאספו מאות חתימות של שליחים המבקשים לבטל חברות בהסתדרות.
במכתב הועלו טענות שונות כנגד כשרות ההצטרפות להסתדרות והתבקש כי טרם הכרה ביציגות תבוצע בדיקה של טופסי ההצטרפות וטופסי הביטול על ידי גורם חיצוני.
--- סוף עמוד 6 ---
בהתאם להחלטות שניתנו, מנכ"ל תחרות, מר אלון תובל הגיש תצהיר עדות ראשית ונחקר בישיבת 20.1.21.
14. ביום 18.2.21 ניתנה החלטתנו בסוגיית המסמכים שבידי תחרות. על פי דעת רוב חברי המותב וכנגד דעתו החולקת של נציג ציבור המעסיקים מר ערן בסטר, כל עוד טופסי ביטול החברות לא נמסרו להסתדרות, הרי שעל פי חוקת ההסתדרות ביטול החברות לא נכנס לתוקף ולכן אין לבית הדין ולצד שכנגד זכות לעיין בהם.
במסגרת ההחלטה, הורינו להסתדרות להגיש הודעה לתיק בית הדין, ככל שטופסי הביטול יגיעו לידיה.
15. ביום 1.3.21 הודיעה ההסתדרות כי התקבלו אצלה טפסים מאת מנכ"ל ארגון תחרות. המשיבה ביקשה גילוי ועיון במסמכים אלה וכן בטפסי ביטול חברות שנמסרו להסתדרות ישירות על ידי עובדי החברה.
בהחלטה מיום 9.3.21 הורינו להסתדרות להמציא את טופסי הביטול שבידה לעיון בית הדין והמשיבה. בר"ע שהגישה ההסתדרות על ההחלטה (30076-03-21) נדחתה.
16. המשיבה הגישה את המסמכים הבאים כראיות מטעמה:
א. 285 טופסי ביטול חברות שנמסרו להסתדרות מאת ארגון תחרות והועברו למשיבה על ידי ההסתדרות.
ב. 14 הודעות בכתב בדבר ביטול חברות, שהועברו ישיבות להסתדרות מאת עובדי המשיבה ונמסרו למשיבה על ידי ההסתדרות.
ג. תצהיר מר רום דביר מיום 13.4.21 המודיע כי נתקבלו בהסתדרות 9 הודעות ביטול טלפוניות.
ד. טבלה מסכמת שהכינה המשיבה, המפרטת את שמות העובדים שלטענת המשיבה ביטלו חברותם בהסתדרות.
17. ביום 29.4.21 ההסתדרות הגישה עמדתה ביחס למסמכים אלה, בצירוף תצהיר מאת רום דביר. על פי עמדת ההסתדרות, טופסי ביטול ההסתדרות אינם קבילים כראיה והם אינם מעידים על אבדן היציגות במבקשת. טענות ההסתדרות בעניין זה יפורטו בהרחבה בהמשך פסק הדין.
--- סוף עמוד 7 ---
18. ביום 3.5.21 התקיים דיון הוכחות חמישי במספר בו נשמעו עדויותיהם של גב' שקד ושל מר דביר ביחס למסמכים שהוגשו.
לאחר מכן הגישו הצדדים סיכומים בכתב.
19. הצדדים הגישו לתיק ראיות רבות ובכלל זה תמלילים, הקלטות, תכתובת עניפה של מסרונים שנכתבו על ידי עובדי המשיבה בווטסאפ ובטלגרם וכן מאות טפסים לגביהם נטען על ידי ההסתדרות כי מהווים טופסי הצטרפות המבססים את טענת היציגות וטפסים שהוגשו כאמור על ידי המשיבה, לגביהם נטען כי מעידים על היעדר יציגות.
20. מטעם ההסתדרות העידו - יו"ר הוועד מר אדם שטיינר, נציגי ההסתדרות - ורד גרנסקי, רום דביר, רועי פרלמן וכן עובד המשיבה מר איליה גמיל.
מטעם המשיבה העידו - גב' שקד מנהלת משאבי אנוש, מר אוהד פרי מנהל יחידת המשלוחים, מר תובל מנכ"ל ארגון תחרות, ראשי צוות במשיבה - מורן יצחק, אפרים מנחימוב, רועי בכר, השליחים אלכס פרולצ'וב ומור אברהם.
21. הסוגיות המרכזיות העומדת להכרעתנו בהליך, הן אלה:
א. האם ההסתדרות היא ארגון יציג בקרב עובדי המשיבה?
ב. האם המשיבה פעלה להשפעה בלתי הוגנת על ההתארגנות? ואם כן, מהו גובה הפיצוי שיש להשית עליה.
22. המחלוקות העומדות בבסיס שאלת היציגות של ההסתדרות בקרב עובדי המשיבה הן אלה:
א. שאלת תוקפה של הצטרפות להסתדרות באמצעות שיחת טלפון מנציג ההסתדרות לעובד, כאשר הליך ההצטרפות מבוצע בפועל באופן מקוון על ידי נציג ההסתדרות ולא על ידי העובד בעצמו.
ב. האם ההסתדרות פנתה אל עובדי המשיבה תוך הפרת פרטיותם ותוך שהפרה את חוק הספאם.
--- סוף עמוד 8 ---
ג. האם מתן הטבה שוות כסף לעובדים המצטרפים להסתדרות מהווה השפעה בלתי הוגנת על העובדים ומעמידה בספק את הסכמתם להצטרף להסתדרות?
ד. שאלת תוקפם, מעמדם ונפקותם של טופסי ביטול חברות אשר הושגו בתיווך ארגון תחרות.
23. האם ההסתדרות היא ארגון יציג במשיבה?
המסגרת הנורמטיבית – הזכות להתארגנות אל מול הזכות שלא להתאגד
זכות ההתארגנות הוכרה בדין הישראלי כזכות יסוד חוקתית השומרת על כבוד העובד במקום העבודה.
ביחס לזכות להתארגנות נאמר בפסק הדין בעניין פלאפון :
"...נוסף למעמדה החוקתי של הזכות להתארגנות ובהתאם להכרה במעמדה התת-חוקתי במשפט העבודה, נקבעה בחוק הסכמים קיבוציים התשי"ז – 1957 הכרה חוקית מפורשת בזכות העובדים להתארגנות בארגון עובדים, ולצידה ההגנה המתחייבת על זכויות העובדים במישור הקיבוצי ובמישור האינדיבידואלי.
...
חוק הסכמים קיבוציים מעניק הגנה לשני הפנים של חופש ההתארגנות בארגון עובדים: הפן האישי, עניינו בזכותו של הפרט להצטרף לארגון עובדים לפי בחירתו. הפן הקיבוצי - הקולקטיבי, מכוון לקבוצה המאורגנת, ועניינו בזכות הארגונית לפעול במסגרת קיבוצית. בד בבד, הוכרה בפסיקה הזכות לחופש התארגנות "כזכות משולבת דו מימדית - הכוללת בחובה לא רק את זכותו האישית של הפרט, אלא גם הגנה על ההתארגנות הקיבוצית על מנת לאפשר לה את הגשמת מטרותיה כארגון.
בהמשך פסק הדין מבהיר בית הדין הארצי כי לזכות להתארגנות יש גם פן שלילי, המבטא את הזכות שלא להתאגד:
"במימד האישי, שני פנים לזכות ההתארגנות: הפן החיובי - המבסס את זכותו של העובד כפרט להצטרף לארגון עובדים קיים, להקים ביחד עם אחרים, ארגון עובדים ולהיות פעיל בו; הפן השלילי, המבטא את זכות העובד שלא להצטרף לארגון עובדים כלשהו."
עס"ק (ארצי) 25476-09-12 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - האגף להתאגדות עובדים נ' פלאפון תקשורת בע"מ, מיום 2.1.13 וההפניות שם.
24. ביחס להתארגנות ראשונית נאמר בעניין פלאפון:
--- סוף עמוד 9 ---
"מטרתה של ההתארגנות הראשונית לאגד את העובדים בארגון יציג במקום העבודה, תוך שהיא נושאת עימה פוטנציאל ממשי לשינוי מבני ביחסי הכוחות בין הצדדים במקום העבודה ... פעילות זו עשויה לפגוע בכוחו של המעסיק "כבעל השליטה היחיד במפעל, תוספת ניכרת לעלות העבודה, וכפועל יוצא, ייקור המוצר שהוא מייצר". מכאן, האינטרס כבד המשקל של המעסיק למנוע את ההתארגנות, ולהותיר על כנו את מערך יחסי הכוחות הקיים במקום העבודה, המקנה לו כוח סוציו-כלכלי עודף".