א) גם נהגי משאיות, נהגי אוטובוס, סוכני מכירות, טכנאי מזגנים, אנשי אבטחה ועוד רבים אחרים עובדים בשטח, ניידים, מפזורים בארץ. ההסתדרות ידעה, וצריכה לדעת, להתמודד.
ב) גם בתקופת הקורונה מנהלי הצוותים נפגשו באופן שוטף עם השליחים. אירוע "פיינטוך" התרחש בנקודת מפגש כזו. היו נקודות מפגש, גם אם מיקומן שונה עקב הקורונה, וההסתדרות הגיעה לנקודות מפגש אלה. ההסתדרות העלתה טענות כנגד "מסיבה" שערכו המתנגדים ומנגד ההסתדרות אפילו ארגנה טורניר כדורגל לעובדים – והכל בצל הקורונה. אך מעבר לכל אלה, במאה העשרים ואחת יש דרכי קשר נוספות זולת קשר פנים אל פנים. ההוכחה הניצחת לכך שלהסתדרות לא הייתה בעיה להגיע אל האנשים גם בתקופת הקורונה היא כמות טפסי ההצטרפות. אין הגיון
--- סוף עמוד 74 ---
בלפצות את ההסתדרות בגין קושי להגיע לעובדים כאשר לא היה קושי כזה וגם לא נטען שהיה קושי כזה. לו ההסתדרות הייתה מגיעה לכמעט שליש אזי היה אולי מקום להתחשבות אך פסילת ההצטרפות הטלפונית איננה קשורה לא קורונה ולא לאופי העבודה. הימנעות ההסתדרות ממשלוח לינק להצטרפות מקוונת בהמשך לשיחת הטלפון אינה נובעת מהקורונה או מאופי העבודה. אם יש משהו שנובע מאופיו של מקום העבודה הרי זה שלכל השליחים יש טלפון חכם לצורך האפליקציה, הם חיים באינטרנט ומילוי טופס מקוון עבורם הוא שיגרה.
ג) בזמן כתיבת פסק הדין הקורונה עדיין אתנו במלוא עוזה ואין יודע לכמה זמן. האם משמעות הדבר שניתן להסתדרות פטור גורף מעמידה בדרישות החוק והפסיקה עד אחרי הקורונה? במיוחד כאשר, כאמור, קיימים פתרונות טכניים רבים לבעיית המפגש הפיזי. פתרונות שההסתדרות עושה בחלקם שימוש קבוע, אלא שכאן מטעמיה שלה, בחרה שלא להשתמש בהם.
הפגמים בהתקשרות הטלפונית הם בסיסיים ומהותיים ולא מתקיימים תנאים מיוחדים שמצדיקים את היפוך התוצאה. אינני מוכן לקבל גישה סלחנית, גמישה ומעגלת פינות בנושא כה קרדינלי שכן זו אפליה הפוגעת בעובדים המתנגדים.
27. בנוסף על האמור, אינני מקבל את הקביעה שההנהלה נהגה מנהג שונה בין קבוצות העובדים. אתייחס לטענות ההסתדרות:
א) העדר פקפוק ההנהלה בטופסי הביטול. פקפוק ההנהלה בטפסי ההרשמה נעשה בדיעבד במסגרת ההליך המשפטי - שם הפוזיציה שלה מוגדרת. אני מפנה גם לעדותו של נציג ההסתדרות שאמר בדיון שאין זה מתפקידו לנהל את קמפיין הביטולים. הוא צודק, ולפי אותו הגיון גם אין זה תפקידה של ההנהלה, ואין לצפות זאת ממנה, לעשות את עבודת ההסתדרות ולפשפש בטפסי הביטול.
ב) העדר מחאה כנגד פעילות המתנגדים. ההנהלה מחתה בגין פניות טלפוניות של ההסתדרות לעובדים וזאת במסגרת הדיון המשפטי בו, כאמור, מקומה מוגדר. אילו ההנהלה הייתה מתייחסת לפעילות העובדים בשטח, תומכים או מתנגדים, היא הייתה מואשמת בהתערבות אסורה בהתארגנות.
--- סוף עמוד 75 ---
ג) הראיון של מר שטיינר. אין דין עמוד פייסבוק, שעל פי העדויות ההנהלה כלל לא הייתה ערה לתוכנו, כדין ראיון פומבי בכלי תקשורת. אין דין פגיעה במוניטין החברה כדין יחסים בין עובדים לבין עצמם. המקרים אינם דומים וגם תגובות אינן יכולות או צריכות להיות זהות.
ד) אירוע "פיינטוך". באירוע "פיינטוך" נמצאו עובדים מתנגדים ליד דוכן החתמה שלצדו עמדו נציגות ההסתדרות ולא הייתה התייחסות שונה לאלה ולאלה. השליחים נדרשו לצאת בזמן. גם מר בכר אינו מאפשר פעילות ביטול ומונע באותה עת פעילות החתמה. בכל מקרה, מדובר גם בשני אנשים שונים במקומות שונים ובנסיבות שונות. האחד אינו יודע כיצד האחר הגיב. מעבר לכך, לניסיון לברור ולדלות שני מקרים בודדים מתוך סדרת אירועים, שהתרחשו בזמנים שונים, במקומות שונים, עם אנשים שונים ובנסיבות שונות ומתוך כך להסיק אפליה – אין רגליים. לעולם, בחברה פעילה עם אלפי עובדים ועשרות מנהלים ולאורך זמן ניתן יהיה למצוא הבדלים. כי כל אדם שונה, כי האירוע שונה, כי הנסיבות שונות. מה גם שסנונית אחת אינה מבשרת את האביב ואירוע בודד יכול להיות מקרי.
ה) העובדה שהרשימה שבאי כוח ההסתדרות הצליחו ללקט כל כך דלה ומצומצמת – יש בה דווקא משום אות כבוד לחברה ולהתנהלותה. עובדה זו מצטרפת לכך שמרבית טענות ההסתדרות בפסק הדין נדחו, בקשת הצו הראשונה של ההסתדרות נדחתה במלואה ומרבית טענות ההסתדרות בבקשת הצו השנייה נדחו גם כן. הטקטיקה של ירי לכל הכיוונים בתקווה לפגוע במשהו מעידה על העדר ראיות של ממש ומחסור בטענות כבדות משקל, שאילו היו בנמצא לא היינו דנים בזוטי זוטות.
28. כאמור אינני רואה פער בהתייחסות ההנהלה לקבוצות העובדים ואני דוחה טענה זו מכל וכל. אבל גם הטענה המופיעה בדעת הרוב, כאילו פער נטען זה (שכאמור אינו קיים) מהווה "פגיעה בהתארגנות מבחינת המסר" שגויה:
א) מקופלת בטענה זו הנחה שהעובדים יודעים שביום מסוים ברעננה מר פיינטוך אמר דבר אחד וביום אחר בירושלים מר בכר אמר דבר אחר. שכן אם הם אינם יודעים – אין מסר. והדבר נכון גם לשאר הטענות.
ב) אבל אפילו וידעו, למה העובדים נזקקים לפתרון כתב חידה מסובך כשהתשובה מרוחה באותיות קידוש לבנה על הקיר לפניהם. לפי אותו הגיון, בעצם העובדה שההנהלה לא הסכימה להכיר ביציגות ומתנהל
--- סוף עמוד 76 ---
חודשים ארוכים הליך משפטי יש משום העברת מסר. מסר חזק וברור הרבה יותר מהדוגמאות דלעיל.
ג) הדרישה מהמעסיק היא שלא יתערב והוא אכן, ואני קובע זאת באופן חד משמעי, לא התערב. לא במעשה ולא באמירה, לא במישרין ולא בקריצה, וגם לא בהעברת מסר חבוי או נרמז.
29. אני חולק על הקביעה שנהגו במר שטיינר באופן חריג או לא מידתי. לטעמי ההנהלה נהגה בו דווקא בכפפות של משי:
א) ההליכים נגד מר שטיינר החלו עוד טרם ההתארגנות החלה ולכן אינן בגינה.
ב) לא סביר בעיני שראש ועד העובדים של החברה יעבוד באותה עת, במקביל, גם בחברה מתחרה. יש בכך ניגוד אינטרסים מובנה שיכול להביא, בצדק, לעמדה תקיפה ביותר כנגדו. את מי הוא מייצג? בשם מי הוא פועל? מר שטיינר לא עמד במכסת המשמרות המינימלית הנדרשת חרף ההזהרות שניתנו לו, ובאותה עת הוא עשה משמרות בחברה מתחרה. חברות בוועד אינה מקנה חסינות.
ג) למנהל סניף ירושלים יכולה להיות גישה ניהולית משלו וגם צרכים המיוחדים לסניפו והוא רשאי לפעול על פיהם ולפי שיקול דעתו. אין בכך כדי לחייב שאחרים בחברה ינהגו בדיוק באותו אופן. שוב, הניסיון להשוות פעולות בודדות של אנשים שונים במקומות שונים ובזמנים שונים ובמנותק מההקשר מוטעה ומוביל למסקנות שגויות. מה גם שהטענות כלפי מר שטיינר לא הסתכמו באי עמידה במכסת המשמרות.
ד) החברה דווקא נזהרה מאוד בכבודו של מר שטיינר. הליך ההזמנה לשימוע, למרות שהחל עוד טרם ההתארגנות, נדחה מספר פעמים וזאת חרף המשך התנהגותו המתריסה ואי עמידתו בדרישת מינימום המשמרות. התנהגות המעוררת תהיה אם מר שטיינר לא עשה זאת כדי שינקטו כנגדו צעדים על מנת שיוכל לזעוק "פגיעה בהתארגנות". קשה גם להצביע על פגיעה אמתית ובעלת משמעות בו. העונש שהושת עליו הוא מינימלי וסביר בנסיבות.
30. סיכום.
--- סוף עמוד 77 ---
א) כאמור ל"הצטרפות הטלפונית" פגמים רבים, ובהינתן שמצוי בשימוש ההסתדרות פתרון טכנולוגי הולם של משלוח לינק לרישום מקוון בעקבות שיחת הטלפון, אך ההסתדרות נמנעה מלעשות בו שימוש ולא ניתן לכך הסבר – אין לקבל את טפסי ההצטרפות הטלפונית ולפיכך ההסתדרות אינה הארגון היציג. הפגמים בהתקשרות הטלפונית הם בסיסיים ומהותיים ולא מתקיימים תנאים מיוחדים שמצדיקים את היפוך התוצאה
ב) בשים לב לאמור לעיל ולכך שלריבוי ההליכים אחראים שני הצדדים (ההסתדרות הגישה בקשות צו שניה בתוך ארבעה ימים מהפסיקה בבקשה הראשונה) וגם לכך שמרבית טענות ההסתדרות נדחו בפסק הדין ואלה שהתקבלו התקבלו רק בגין "נסיבות מיוחדות" - לו דעתי הייתה נשמעת, לא היו נפסקים לא פיצוי ולא הוצאות.
132. סוף דבר – דעת הרוב
סיכומו של דבר, לאור נסיבותיו המיוחדות של מקום העבודה שבו עסקינן, אנו מאשרים את שיטת ההצטרפות באופן "מקוון טלפוני".
לאור זאת אנו קובעים כי ההסתדרות הכללית היא הארגון היציג במשיבה וכי עליה לנהל משא ומתן עם ההסתדרות הכללית, בהתאם להוראות חוק הסכמים קיבוציים.
עוד אנו קובעים כי על המשיבה לפצות את ההסתדרות בשל פגיעה בהתארגנות, בסך 80,000 ₪.
133. בשים לב להליכים הרבים שהתקיימו בפנינו ולתוצאות ההליך, אנו סבורים כי מתקיימים התנאים החריגים המצדיקים חיוב בהוצאות משפט בהליך סכסוך קיבוצי. המשיבה תשלם להסתדרות הוצאות משפט בסך 15,000 ₪.
ניתן היום, ח' אלול תשפ"א, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
נציג ציבור עובדים
מר משה כהנא
הדס יהלום, נשיאה
נציג ציבור מעסיקים
מר ערן בסטר