ב) אין גם צורך לשלם מיד עכשיו, אלא רק לכשייחתם ההסכם הקיבוצי. מה שמשאיר סימני שאלה לגבי האם ומתי.
ג) חרף האמור בסעיף ב' העובד יכול באופן מידי ליהנות ממועדון ההטבות. גם נהנה וגם אינו משלם. זו כמובן תועלת, אך תועלת עקיפה שכן אנו עוסקים, כדאי לזכור, בהצטרפות לארגון עובדים ולא בהצטרפות למועדון הטבות.
10. אם כך, המסר העיקרי המועבר בשיחות המכירה הוא: למה לא? "עולה מעט", "אין מחויבות", לא משלמים עכשיו ולא ברור מתי ואם בכלל. מאידך מקבלים מועדון הטבות ויש גם מתנות. אז האם הייתה זו הפיצה שהטתה את הכף והביאה את העובד להצטרף? קשה לדעת. אבל כאשר בוחנים את המכלול ניתן להניח בביטחון שאילו המסר היה יותר מפורש ומדויק, המחויבות ברורה, מועד תחילת התשלום קרוב ומוגדר, ולא היו הטבות
--- סוף עמוד 68 ---
ומתנות – הייתה לכך השפעה על התוצאה. ובהקשר זה יש לבחון גם את ה"הצטרפות הטלפונית".
11. מכירה טלפונית קיימת ורווחת כבר עשרות שנים עוד מן התקופה בה "תפסת" אדם בביתו באמצעות טלפון קווי. ההסתדרות לא אפשרה עד עתה הצטרפות טלפונית וזה אומר דרשני.
12. הופיע בפנינו העד מר מנחימוב, שמתמליל שיחת המכירה שנערכה עמו התרשמתי שהוא ביקש לקבוע פגישה לצורך קבלת הסבר ואלו נציגת ההסתדרות, ללא ידיעתו, צרפה אותו להסתדרות. להסתדרות ולנציגיה יש עניין בצרוף של כמה שיותר אנשים במהלך ההתארגנות הראשונית, אך גם אם נניח שהנציגה פעלה בתום לב, יש בכך כדי להצביע על הבעייתיות שבהצטרפות טלפונית: צד א' אומר דבר אחד וצד ב' מבין אחרת. וכשעובד עונה "סבבה" - האם זה אומר שהחליט? מה הוא החליט?
13. מקרה זה מדגיש גם את המובן מאליו: כיוון שלא העובד בעצמו ממלא את הטופס, הקלטת השיחה היא הבסיס לטופס ומהווה חלק אינטגרלי מהטופס. ללא ההקלטות – אין קיום לטפסים. בהעדר כל ההקלטות כולן לא ניתן לדעת האם הטפסים שהוגשו אכן מייצגים נאמנה את שנאמר בין הצדדים לשיחה. לא הוצגו בפנינו תמלילי כל השיחות ונציג ההסתדרות בעדותו העיד שאינו יודע באם כל השיחות אכן מוקלטות ואם כן לכמה זמן הן נשמרות. בהעדר הקלטות איננו יכולים לקבוע מה העובדים רצו. איננו יודעים מה הוצג בפניהם והאם אכן הביעו הסכמה להצטרפות. הטענה שמתוך שלא בטלו סימן שרצו - שגויה. ברירת המחדל אינה צרוף אוטומטי ואז מי שאינו מעוניין שיבטל. ההיפך, רק מי שהגיש טופס כשר ייחשב כמצטרף..
14. בנוסף לכך, שיחת המכירה הטלפונית לא נוצרה ביוזמת העובד אלא "נופלת" עליו בהפתעה, כשהוא טרוד בענייניו ואין וודאות שהוא פנוי להקשיב, לשקול ולהחליט. החלטת הקניה הסופית מתקבלת רק כאשר אדם "שולף את ארנקו". זה נכון תמיד, אך ביתר שאת כשהעובד אפילו לא הראה כוונה בכך שיזם את הפניה. כשהעובד אינו נדרש בהליך לחתום ו/או לשלם – לא ניתן לקבוע שהוא אכן גמר אמר להצטרף. ההסתדרות הציגה מספר דוגמאות לעסקות אחרות שנערכות באמצעות הטלפון, אלא שבכל אותן דוגמאות הלקוח מחזיר טופס חתום ו/או נותן פרטי אשראי.
15. השוואת טופס ההצטרפות (הידני והמקוון) לתמלילי שיחות ההצטרפות הטלפונית מעלה בעיות נוספות שמעידות שההליך ה"הצטרפות הטלפונית" לא נבחן ותוקף כנדרש:
--- סוף עמוד 69 ---
א) בנגוד להצטרפות הידנית והמקוונת - בשיחת הטלפון, העובד אינו נדרש לאשר את נכונותם של הפרטים האישיים שמסר. הוא גם אינו מאשר להסתדרות לפנות למאגרי המידע של משרד הפנים, ואינו מאשר למשרד הפנים למסור פרטי מידע שלו להסתדרות. איך מבטיחים את הזיהוי? במיוחד כשאין פרטי אשראי והפניה אל העובד נעשתה באמצעות רשימת מספרי טלפון שאמינותה לא ברורה.
ב) בשיחת הטלפון נציג ההסתדרות נוקב בעלות 0.9% מהשכר ואילו בטפסים: "הריני מבקש ממעסיקי לנכות משכרי דמי חבר להסתדרות העובדים החדשה וזאת בהתאם להחלטות מוסדותיה". מה קורה היה והמחיר יעלה? יעלה רק לאלה שלא הצטרפו טלפונית? כיצד מיישבים את הפער בין הנאמר לעובד בשיחת המכירה לבין הכתוב בטופס שנטען שמגיע במועד מאוחר יותר? לעובד הוצג טלפונית שהעלות קבועה והיא 0.9% משכרו. בטופס שלכאורה היה צריך לסכם את ההסכמות כתוב שהעלות משתנה לפי החלטה בלעדית של ההסתדרות - משמע עלולה להיות פי כמה יותר. העובד אינו חותם על הטופס – מה אם כן הוסכם בין הצדדים אם בכלל? האם העובדה שהעובד לא פנה ומחה מעידה על כך שהסכים לשינוי?
ג) על טופס שהוצג כנשלח לעובד כתוב "הטופס מולא ונשלח ע"י העובד באופן מקוון בתאריך " אבל זה לא מה שקרה באמת.
ד) בהצטרפות מקוונת אדם נכנס לאתר האינטרנט וממלא פרטיו ואז המערכת שולחת קוד לטלפון שלו ובכך מצליבה שהטלפון שהוא מזין אכן בידו. בהצטרפות הטלפונית ההסתדרות מראש התקשרה לטלפון ולכן לקוד אין שום משמעות.
הצטרפות "טלפונית מקוונת" אינה אלא שם שהומצא לצורך ההליך המשפטי. זהו אלתור שאינו באמת קיים. לא בתקנון ההסתדרות, לא על פי נוהל העבודה וגם לא נעשה בו שימוש זולת במקרה זה.
16. הוויתור על חתימה ושליחה חזרה יכול שמעיד על חשש שהטרחה עלולה למנוע מהעובד להצטרף. אם כך הדבר וטרחה מינימלית כזו אכן הייתה מונעת את הצטרפותו הרי יש לכך שתי השלכות:
א) הטרחה תמנע מהעובד גם לבטל.
ב) זו עדות לכך שהעובד שווה נפש בנוגע להצטרפות. במצב כזה יש לתת משקל רב יותר למתנה ולא ניתן לשלול שהיא כן היוותה שיקול משמעותי בהחלטה. חשוב להדגיש שאין צורך שמתנה "תעבוד" על כלל
--- סוף עמוד 70 ---
המצטרפים, די שתשכנע את מקצתם, את אלה שהם יותר "חובבי מבצעים ומתנות", בכדי להקפיץ את כל הקבוצה כולה אל מעבר לרף היציגות.
17. יש להפריד בין "עסקי הליבה" לבין שאר השירותים שההסתדרות נותנת לחבריה שכן ההסתדרות זוכה למעמד המיוחד מכוח היותה ארגון עובדים ולא כמועדון הטבות (כשם כולל לכלל השירותים הנלווים). לכן ההצטרפות צריכה להיות "נטו" לארגון עובדים ועדיף לאסור כליל מיני הטבות, מתנות ושאר גימיקים עד לאחר קביעת היציגות. ולו רק למען מראית עין של בחירה נקיה והוגנות כלפי כלל העובדים.
18. ביטול ההצטרפות חייב שיהיה באותה רמת קושי כמו ההרשמה. עיון באתר ההסתדרות מעלה כי אין לשונית: "ביטול הרשמה". נציג ההסתדרות בחקירתו הסביר שלצורך ביטול יש לפנות באתר באמצעות "צור קשר" או באמצעות מספר הטלפון של ההסתדרות שמופיע על שלטי החוצות באיילון. לא תקין שכן זה מחייב את המבטל ליוזמה, לטרחה ולמעקב שעומדים בניגוד לקלות ופשטות ההצטרפות. בדעת הרוב נאמר "עובדי המשיבה הם ברובם הגדול שליחים הנעים ממקום למקום כל הזמן. התשלום לעובדים הוא לפי כמות המשלוחים שהם מבצעים ולכן, מטבע הדברים, העובדים מנסים למקסם את מספר השליחויות ביום עבודה ואינם פנויים לשבת, להאזין באריכות ו"למלא טפסים". אם כך אין לדרוש מהם לפעולה יזומה ולטרחה רבה דווקא בנושא הביטול. מי שמוכן לוותר על דרישת משלוח טופס הצטרפות חתום לא יכול לדרוש משלוח של בקשת ביטול. רצוי גם לתקן את חוקת ההסתדרות כך שרק מי שיש לו פנאי "למלא טפסים" יחויב בטופס. המסקנה העולה מכך שהעובדים אינם פנויים לשבת להאזין ולמלא טפסים היא שהנושא ההצטרפות להסתדרות אינו חשוב להם. בכדי לקבל משכנתא הם היו מתפנים. ושם, להבדיל, אין מדובר בטופס קצרצר ובחתימה אחת.
19. באשר לטענה שהעובד מקבל מייל עם פרטי ההרשמה. לא הוכח שהעובד אכן מקבל מייל כזה או שבמידה וקבל אכן ראה אותו. אולי הגיע לתיקיית זבל, אולי הוא אבד בין כל הפניות והפרסומות מארגונים וחברות. (ע"ע חוק הספאם). יתרה מכך, הטופס המופיע בסעיף 44 לפסק הדין אינו נראה כטופס אישור להרשמה אלא נחזה כטופס הרשמה רגיל. כבקשה להירשם. בנוסף, על הטופס מופיע משפט שאינו אמת: "הטופס מולא ונשלח ע"י העובד באופן מקוון בתאריך " העובד יודע שלא מילא ולא שלח. לתנאים בטופס העובד נחשף בפעם הראשונה. כיצד ניתן לקבוע כי העובד מבין שזאת הודעה
--- סוף עמוד 71 ---
המאשרת שכבר נרשם ולא טופס שאם ייחתם וישלח יהווה רישום? כל שנדרש היה הוא לבקש מהעובד לחתום על הטופס ולהחזירו לשולח. בהצטרפות מקוונת העובד מקבל טופס במייל חרף העובדה שהוא מילא את הטופס במו ידיו, אישר את התנאים, שילם וחתם. ראייה לכך שהטופס במייל אינו מחליף או מייתר חתימה.
20. בנוסף:
א) כשאדם מבקש הלוואה הוא נדרש לחתום על חוברת עבת כרס של מסמכים שברור שאינו מסוגל לקוראם במקום. לכן הוא יכול לקחת את חוברת המסמכים בכדי לעיין ולהתייעץ. איש אינו טוען שאם לא חזר ואמר איני מסכים הרי שדינו כמי שהסכים וחתם.
ב) תפיסתית, בעיני האנשים: לא חתמתי – לא התחייבתי.
ג) על אחת כמה וכמה כאשר קיימות סתירות בין הנאמר בשיחה לבין הטופס הלא חתום. על מה הסכימו? ואולי המשמעות הפער היא שאין הסכמה.
ד) הטופס כלל אינו נראה כאישור אלא כטופס הרשמה.
ה) ויתור על חתימה והחזרת טופס ההצטרפות נובעים מחשש שהנושא אינו מספיק חשוב לעובד והטרחה תמנע את ההצטרפות. אותה נימוק תקף גם לגבי הביטול. בשיחה מבטיחים לעובד מחיר אחד ואילו בטופס מופיע מחיר אחר. היינו מצפים למבול של טלפונים מתקוממים. זה לא קורה. ככל הנראה הנושא לא מעניין אותם. אי אפשר להסיק דבר ממה שלא נעשה.
ו) כל זה בהנחה, שלא הוכחה, שיש הקלטות. ללא הקלטות – אין טפסים. נניח לצורך הדיון שאיש הסתדרות אמר לעובד: אני עושה לך מבצע מיוחד. תתחיל להיות מחויב רק בחלוף שנתיים מההסכם הקיבוצי. חלפו כבר עשרה חודשים מאותה שיחה ואין הסכם קיבוצי באופק ומכיוון שהעובד מתרוצץ כל היום הוא לא בודק כל תלוש – ולכן הוא יגלה שמחייבים אותו רק שנתיים לאחר אותה שיחה. ההקלטות, במידה וקיימות, לכמה זמן הן נשמרות?
21. קיים כיום מגוון פתרונות: ניתן להתקשר לעובד טלפונית ואם הוא מביע רצון לשלוח אליו "לינק" לטופס מקוון. לחילופין הוא יכול להדפיס את הטופס, לחתום, לסרוק ולהחזירו חתום, או לצלם ולשלוח בווטסאפ, או בפקס, או
--- סוף עמוד 72 ---
לחתום על המסך. ואכן במהלך הדיונים התברר שההסתדרות כבר עושה שימוש בהצטרפות באמצעות שיחת טלפון שבעקבותיה נשלח לינק ומשם העובד מצטרף באופן מקוון. בהינתן שהאפשרות הטכנית קיימת, זמינה ובשימוש לא נותר אלא לתהות מדוע במקרה זה בחרה ההסתדרות שלא להשתמש באופציה זו. ולמותר לציין שפתרון זה נותן מענה גם לאופיו המיוחד של מקום העבודה שבו עסקינן, לתקופת הקורונה ולכל סיבה "מיוחדת" אחרת.
22. ה"הצטרפות הטלפונית" היא שלב נוסף בתהליך שבו מפעם לפעם מבוטל/מוצנע מה שיכול להוות חסם להצטרפות (עלות גבוהה, תשלום מידי, מחויבות, טרחה) ומנגד מצורפים פיתויים חיצוניים שאינם קשורים בהסתדרות כארגון עובדים. התוצאה: בדיון הוצג מקרה של הצטרפות להתארגנות ביום האחרון לעבודה בחברה. האם הצטרפו למען הפיצה? כבדיחה? מגמה זו של פיחות זוחל ויצירת הליך הצטרפות "לייט" יכולה להביא לעיוות ולייצוג שגוי של הרצון האמתי של העובדים. לו עובד היה נדרש, למשל, לשלם דמי הרשמה – ההצטרפות ביום העזיבה, שיש בה פגיעה בעובדים המתנגדים, הייתה נמנעת. דרישת דמי הרשמה מקובלת כהוכחת רצינות.
23. ניתן להניח שכאשר ההסתדרות מוותרת על חתימה, מוותרת על תשלום ונותנת מתנות והטבות – כל זה נעשה מתוך הערכה שזה יביא לה מצטרפים נוספים, שאלמלא עשתה כך, לא היו מצטרפים. יש בכך כמובן פגיעה בזכויות העובדים המתנגדים. יתרה מכך, אני הייתי מצפה כי תהליך שכנועם של מאות עובדים להצטרף להסתדרות יהיה כרוך במספר ימים של שיחות שכנוע ארוכות ולרוב גם צורך בשיחות חוזרות. בפועל אנו עדים לשיחות קצרות של דקות ספורות במהלכו של יום אחד בודד. תמוה בעיני. בכל מקרה, התוצאה של מדיניות זו היא שמצטרפים נוספים אלה, שהחלטתם התקבלה "על רגל אחת" ויתכן מאוד שבהשפעת הפיצה, רבים מהם גם יבטלו את הצטרפותם באותה קלות. זו הסיבה להצטברות ביטולים רבים בארגון תחרות וזו הסיבה שיש לאפשר פרק זמן ארוך יותר למחשבה שניה ולביטולים. זו איננה תחרות ריצה. יש לנו עניין רב לדעת אם שבועיים אחר כך הנרשמים עדיין מעוניינים. גם חוקי הצרכנות מאפשרים תקופת זמן ארוכה יותר לחרטה ולביטול ותקופה ארוכה עוד יותר במקרה של עסקאות טלפוניות.
24. בקשת ארגון תחרות לבדיקת טפסי הביטול על ידי גורם אובייקטיבי ולא על ידי ההסתדרות הגיונית ובמקום. כאשר בעת בחירות אותו הגורם עצמו הוא
--- סוף עמוד 73 ---
גם אחד המתמודדים וגם מנהל את הקלפי – החששות מוצדקים. למען שהצדק יעשה וגם יראה יש להעביר את בדיקת הטפסים לגורם אובייקטיבי. אינני רואה כיצד ניתן לקבל גישה מתחשבת ומקלה בנושא ההצטרפות הטלפונית ובאותה עת גישה נוקשה ובלתי מתחשבת בנושא טופסי הביטול שבארגון תחרות. אם טופסי הביטול הם אותנטיים הרי שהם מייצגים את רצון העובדים ואסור לבטלם בגין פרוצדורה, על אחת כמה וכמה כשמכשירים את ההצטרפות הטלפונית שעל דעת כולם פגומה באופן מהותי.
25. סיכומו של דבר, בהליך ההצטרפות להסתדרות נפלו פגמים רבים הכוללים בין השאר, כפי שפורט לעיל, מתן מידע חלקי ומטעה ביחס לעלות הכוללת ולאפשרות הביטול, חוסר בהירות לגבי מועד התשלום והימנעות מגביית דמי הרשמה כאינדיקציה לרצינות. לדעתי די בפגמים אלה בכדי לפסול את ההליך. ה"הצטרפות הטלפונית" היא נדבך נוסף של פגמים כמפורט בהרחבה לעיל ובהינתן שמצוי בשימוש ההסתדרות פתרון טכנולוגי הולם של משלוח לינק לרישום מקוון בעקבות שיחת הטלפון, אך ההסתדרות נמנעה מלעשות בו שימוש ולא ניתן לכך הסבר – טופסי ההצטרפות הטלפונית פסולים ודי בכך בכדי לקבוע שההסתדרות אינה הארגון היציג.
26. אינני מקבל את הקביעה של דעת הרוב, כי יש בעובדי החברה, באופי עבודתם או ב"מצב" יחוד כלשהו המצדיק סטייה מן התוצאה אליה הגענו, ובוודאי שלא את הפיכתה. דעת הרוב נסמכת על הקביעה: "נסיבות אלה של תקופת קורונה, אופי עבודה שהוא מהיר וזריז מטבעו והעדר נקודת מפגש או משרד מסודר לפגישה עם העובדים, יוצרות קושי ממשי על ההתארגנות בשלביה הראשונים." נבחן זאת אחת לאחת: