--- סוף עמוד 61 ---
מר שטיינר נחקר על כך בישיבת 20/1/21 ואישר כי הופיע למעט מאד משמרות בחודש ינואר. לטענתו, יש סיבות רפואיות לכך ואם ידרש – ימסור אותן. ואולם מר שטיינר לא הציג למעסיקיו את הסיבות אשר לטענתו מונעות ממנו מלהשתבץ למשמרות. אם כך – הסיבה לאי שיבוצו למשמרות אינה נעוצה במשיבה כי אם במר שטיינר עצמו.
על אף האמור, אין בכך כדי להצדיק את העונש החמור שהושת עליו.
ראשית, המשיבה צירפה לתגובת הצד דוגמאות לשלושה זימונים לשימוע של עובדים שלא עמדו בדרישת מינימום המשמרות. ההחלטות ביחס לעובדים אלה, לא הובאו בפנינו. לא ניתן לדעת מה הסנקציה שננקטה נגדם, אם בכלל.
שנית, על פי עדותו של מר יוני גאלי, ראש צוות בעיר ירושלים, המשיבה אינה נוהגת לזמן לשימוע במקרה שעובד לא עומד בדרישת המשמרות. כך העיד:
"ש. מי קיים את השיחות עם העובד שכתובות בסעיף 77?
ת. אני.
ש. כתוב שם שהוא נדרש או לתת משמרות או להודיע על התפטרות.
ת. זה נכון.
ש. ככה מקובל בתן ביס?
ת. כן.
ש. מה קורה למי שלא מעלה את מספר המשמרות אבל לא מודיע על זה.
ת. שום דבר. היום אנחנו 93 שליחים ועד היום לא פיטרנו אף אחד גם מי שלא עמד בתנאים.
ש. מי שלא עומד במספר המשמרות מפטרים אותו?
ת. זה לא שחור לבן. זה שיקול שלנו.
ש. זה נתון להחלטה של תן ביס.
ת. זה נתון להחלטה של מנהל העיר עם ראשי הצוות ואיך שהשליח מתנהל בעבודה."
לאור האמור, מצאנו כי המשיבה נהגה בחומרה יתירה בעניינו של מר שטיינר, באופן בלתי סביר ובלתי פרופורציונלי. כפי שעולה מהאמור, מסקנות השימוע מוכתמות בהיותו של מר שטיינר יו"ר ועד הפעולה בהתארגנות העובדים.
התנהלותה של המשיבה בעניינו של מר שטיינר מהווה פגיעה בזכות ההתארגנות בניגוד לחוק הסכמים קיבוציים, והיא מקימה זכות לפיצוי.
125. הקמת "פורום מדברים סקובר"
--- סוף עמוד 62 ---
בהחלטות בבקשות לסעדים זמניים קבענו ממצאים עובדתיים ביחס להודעת המשיבה לעובדים מיום 22.10.20 בדבר הקמת "פורום מדברים סקובר".
בהודעת המשיבה נכתב כך:
"אנו בסקובר מאמינים שכוחנו ועוצמתנו היא בשליחים שלנו ושואפים לשמוע מכם את הצרכים, הרצונות, הקשיים וגם הפידבקים החיוביים. לצורך כך, עסקנו בימים האחרונים בהקמת פורום "מדברים סקובר" שישמש פורום הידברות ישיר לעובדים ולהנהלה.
הפורום, שיכלול שני נציגים שיבחרו מכל עיר על ידי שליחי העיר, יושק היום ותקבלו הודעות על כך מהמנהלים."
בהחלטה מיום 13.12.20 קבענו, על בסיס הראיות שהובאו בפנינו כי קיים קשר בין ניסיון ההתארגנות בשורות ההסתדרות לבין הרחבת פעילותו של הפורום והורינו על הקפאת פעילותו. כך נקבע בהחלטה:
"15. בהתאם לפסיקה עניפה, בית הדין מכיר בחשיבותה וביתרונותיה של תקשורת ישירה בין העובדים להנהלה באמצעות מפגשים כגון אלה שהתקיימו בפורום.
יחד עם זאת, כאמור לעיל, פעילות הפורום התרחבה בסמוך להתארגנות, הן מבחינת היקף העובדים המשתתפים בו והן מבחינת תדירות המפגשים.
סמיכות הזמנים בין ההודעה על היציגות לבין הרחבת הפעילות של הפורום, מצביעה על קשר בין השניים, באופן אשר יש בו יותר מחשד לנסיון לייתר את הצורך בהתארגנות העובדים במסגרת ההסתדרות הכללית.
16. אף אם מצאנו כי חידוש הפעילות של הפורום, בהודעת החברה מיום 22.10.20, נעשה ללא ידיעה על התארגנות העובדים במסגרת ההסתדרות הכללית, הרי שהמשך הפעילות של הפורום ותדירות המפגשים, קשורים לטעמנו לנסיון ההתארגנות של העובדים.
זכותה של החברה להיות קשובה לעובדיה ולפעול להדברות עם העובדים. יחד עם זאת, עת הדברים נעשים במקביל לנסיון התארגנות ראשוני, הדברים מחייבים משנה זהירות של החברה וריסון עצמי שלה, עד שתתברר סוגיית היציגות.
זאת ועוד. הנושאים שהועלו בפורום, הם נושאים כלכליים טהורים (שכר עבודה בשבת, מרחקי נסיעה, תגמולים ועוד). נושאים אלה יכולים לשמש כר למשא ומתן במסגרת התארגנות עובדים.
17. המשיבה טענה (סעיף 30 לסיכומים) כי ככל שתתבקש, תהא מוכנה לדחות את כינוסו של הפורום בחודש נוסף, עד לאחר תום ההוכחות בהליך העיקרי ועד להתבהרות השאלות הנוגעות לסוגיית יציגותה של ההסתדרות במשיבה.
--- סוף עמוד 63 ---
בשל סמיכות הזמנים שבין ההתארגנות הראשונית לבין כינוס המפגשים האמורים, הגדלת התדירות שלהם והרחבת העובדים המשתתפים, ובשל הצורך לנטרל כל חשש להפרעה להתארגנות, אנו מורים למשיבה להפסיק ולכנס את פורום סקובר, לכל הפחות עד להכרעה בשאלת היציגות.
126. בעקבות החלטתנו בהליך הזמני, הופסקה פעילות הפורום וכפי שהובהר במהלך הדיונים, הפורום אינו מתכנס.
לאור ההכרה ביציגות ההסתדרות, החלטתנו בעניין הפסקת כינוס הפורום הפנימי בעינה עומדת, שכן המשך כינוס הפורום עשוי לפגוע במשא ומתן שתקיים המשיבה עם ההסתדרות.
127. הסעדים
בבקשת הצד עתרה ההסתדרות לחייב את המשיבה בתשלום פיצויים לדוגמא בסך כולל של 1,200,000 ₪ בשל ההפרות הנטענות.
על פי הפסיקה, קיימת קשת רחבה של שיקולים שיש לשקול בעת פסיקת פיצויים בגין פגיעה בהתארגנות: מהותה של ההפרה ומידת חומרתה, עיתוי ההפרה ומשך הזמן בו התבצעה, סוג האמצעים בהם השתמש המעסיק כדי לנסות ולפגוע בהתארגנות, זהות הגורמים המעורבים בביצוע ההפרה, מספר העובדים כלפיהם בוצעה הפרה, מספר ההפרות שבוצעו על ידי המעסיק והאם מדובר ב"שיטה נוהגת אצל אותו מעסיק", ההשלכות שהיו לביצוע ההפרה, תיקון דרכיו של המעסיק מאז ההפרה, מידת תום לבם של הצדדים ואופן התנהגותם במסגרת ההליכים השיפוטיים וכן גודל המעסיק ואפיוניו.
עסק (ארצי) 30866-04-19 נטו מלינדה סחר בע"מ - הסתדרות העובדים הכללית החדשה, מיום 9.9.19 וההפניות שם.
עוד נקבע בעניין נטו מלינדה, על בסיס הלכות קודמות, כי טרם פסיקת סכום הפיצוי הכולל, יש להבהיר מהו מספר ההפרות שהוכח, ובהתאם מה היא מסגרתו המקסימאלית של הפיצוי בהתאם להוראות חוק הסכמים קיבוציים.
128. במקרה שבפנינו מדובר בשלוש הפרות.
--- סוף עמוד 64 ---
ביחס ליו"ר וועד העובדים, מר אדם שטיינר, שקלנו את העובדה שמר שטיינר לא פוטר בסופו של דבר ומצאנו כי מר שטיינר אכן החל לצמצם את עבודתו בשורות המשיבה עד לכדי מינימום משמרות בחודש, זאת ללא שמסר סיבה מספקת לכך.
יחד עם זאת, המשיבה התנהלה שלא כדין בכך שנטלה ממנו סמכויות בין השאר בשל תפקידו בהתארגנות העובדים.
החלטה זו עשויה להתפרש אצל עובדי המשיבה כמסר שלילי בגנות ההתארגנות.
עוד קבענו כי הוכח יחס שונה של הנהלת המשיבה לעובדים התומכים בהתארגנות אל מול היחס לעובדים המתנגדים להתארגנות. לטעמנו יש בכך משום תמיכה ולו עקיפה, בעובדים שמתנגדים להתארגנות.
ביחס לפורום "מדברים סקובר" קבענו שלא היה מקום לכנסו בסמיכות להתארגנות הראשונית. מכיוון שהמשיבה הביעה נכונות לדחות את כינוסו אף בטרם ניתנה החלטנו, הרי שיש לפסוק פיצוי ברף הנמוך.
נציין כי לטעמנו אין מדובר בהפרות המצדיקות פיצוי ברף המקסימלי הגבוה.
עוד נתנו משקל לגודל החברה, המעסיקה כ – 1,500 עובדים ולאופי עבודתם הייחודי של השליחים אשר הקשה על ההתארגנות.
129. לאור מכלול הנסיבות ולאור הקריטריונים שנקבעו בפסיקה, אנו מעמידים את הפיצוי בגין פגיעה בהתארגנות על סך 80,000 ₪.
130. עמדת נציג ציבור עובדים מר משה כהנא
אני מצטרף לפסיקתה של כב' הנשיאה השופטת הדס יהלום.
לענין סעיף 54 לפסק הדין אבקש להוסיף:
חוק בתי הדין לעבודה נחקק בשנת 1969, לאחר שנסיון קודם לחוקקו בהמלצת ועדה בראשות השופט העליון צבי ברנזון לא צלח עקב התנגדותו של שר המשפטים דאז, דב יוסף, וכן מרבית הממסד המשפטי. החוק נחקק למרות התנגדויות רבות, ובדיון לקריאה השניה ושלישית הובאו הסתייגויות רבות להצעת החוק. בדברי תשובתו להסתייגויות של יו"ר הועדה המשותפת של ועדת החוקה חוק ומשפט, ושל ועדת העבודה, ח"כ משה ברעם, בפרוטוקול הכנסת מיום 18/3/1969 הבהיר היו"ר כדלהלן:
--- סוף עמוד 65 ---
"משה ברעם (יו"ר הוועדה המשותפת):
אחד מיסודות החוק הוא כי השופטים, שיכהנו בבתי הדין לעבודה, יתמנו במיוחד להיות שופטי בית הדין לעבודה. תפיסה זו היא חלק אינטגרלי של הרעיון הכללי המונח ביסודו של החוק על הקמת מערכת משפטית נפרדת לענייני עבודה, שהשופטים המתמנים אליה יהיו אנשים בעלי כשירויות הולמות מיוחדות ובעלי גישה נאותה לענייני עבודה, אשר יתמחו במיוחד בתחום זה. שופטים אלה יעמדו בקשר הדוק עם נציגי ציבור ויצטרכו לגשת לפתרון סכסוכי העבודה, שיובאו לפניהם, בדרך של הבנה מיוחדת לבעיות שיתעוררו, ולא תמיר בדרך משפטית פורמלית גרידא. (ההדגשה לא במקור).
בהליך שבפנינו, נחשף בפני בית הדין דפוס העסקה אשר משקף את התאמת התנהלות המשק בימים מאתגרים אותם מייצרת מגפת הקורונה, וכן את ההתקדמות הטכנולוגית המואצת בכל הקשור לתחום התקשורת. תופעות אלו מוציאות במידה מסוימת את ההתנהלות הכללית מהמסגרות הקבועות והמוסדרות בחקיקה, וכתוצאה מכך מצריכות גישות חדשניות וגמישות בפעילות המשק, בחקיקה ובפסיקה. ואכן חידושים אלו באים לידי ביטוי בהתנהלות המשק על כל רבדיו.
לעניות דעתי תשובתו של יו"ר הועדה למסתייגים להצעת חוק בתי הדין לעבודה הייתה נכונה ומדויקת בימים בהם חוקק החוק, ונכון שבעתיים בימינו אלה על כל האתגרים המלווים אותנו.
131. דעת מיעוט - נציג ציבור מעסיקים מר ערן בסטר
1. בהתמודדות בין העובדים התומכים לעובדים המתנגדים, בעת התארגנות ראשונית, תנאי הפתיחה נוטים לטובת התומכים. הן משום שדי בהצטרפותם של שליש מהעובדים בכדי לכפות את רצונם על הכלל והן משום שלצד התומכים עומדת ההסתדרות, ארגון גדול ורב ניסיון במצבים כאלה. מצב זה מחייב אותנו להקפדה בכל הקשור לאופן ההצטרפות לארגון העובדים שכן מתן הקלות נוספות והתחשבות מיוחדת בהכרח יבוא על חשבון, ויפגע בזכויות, העובדים המתנגדים.
2. העובדים התומכים בהתארגנות יוצגו בדיון על ידי באי כוחה של ההסתדרות. יש להם גם מעמד וגם ייצוג, קולם נשמע ויש מי שדואג לאינטרס שלהם. מאידך העובדים המתנגדים לא היו חלק מההליך, לא היה להם ייצוג משפטי ולא היה מי ששמר עליהם. כל העובדים כולם יושפעו מההליך המשפטי אבל מרביתם כלל לא היו חלק ממנו. לכן, בדומה למצב בתובענות ייצוגיות, אנו מחויבים במשנה זהירות בכל הקשור לזכויותיהם.
3. מעיון בתקנון ההסתדרות עולה:
--- סוף עמוד 66 ---
א) אין בו "הצטרפות טלפונית" וגם לא "הצטרפות טלפונית מקוונת" ואין זה עניין של מה בכך. במידה וההסתדרות מבקשת להוסיף ערוץ הצטרפות חדש עליה לעשות זאת בדרך הנאותה - קרי רק לאחר בחינה ומתן תוקף טכני ומשפטי מראש ולא באמצעות פניה לבית הדין לקבלת הכשר בדיעבד. אין זה עניין פנימי שכן יש לכך השפעה על כלל העובדים.
ב) אין הגדרה לגבי "טופס הצטרפות" אך מעיון באתר ההסתדרות עולה כי העובד נדרש בעת מילוי טופס הצטרפות לארבעה דברים:
1) מילוי הטופס
2) אישור התנאים
3) חתימה
4) תשלום באמצעות כרטיס אשראי, הוראת קבע או הוראה למעסיק לנכות מהשכר .
4. ההסתדרות הציגה בפנינו מספר תמלילי שיחות "הצטרפות טלפונית" שלא ברור כיצד נבחרו ולפיכך אינן מייצגות. אך די אפילו בתמלילים שהוצגו כדי ללמד כי העובד, במהלך ההצטרפות הטלפונית, אינו מקיים אף לא אחת מהדרישות. הוא אינו ממלא בעצמו את הטופס, אינו מאשר את התנאים, חותם וגם לא משלם. יש להדגיש כי בהצטרפות מקוונת העובד ממלא את כל הדרישות במלואן.
5. תמלילי השיחות מאפשרים לנו, אולי בפעם הראשונה, ללמוד על תהליך המכירה. בעת התארגנות ראשונית, עובד הבוחן את האפשרות להצטרף שוקל שיקולי כדאיות, עלות מול תועלת. רבים יצטרפו ורבים יבחרו שלא להצטרף, איש איש והערכת העלות מול תועלת הפרטית שלו. היה והוכרזה יציגות, העובד, כמו גם עמיתיו שבחרו להצטרף לארגון העובדים וכמו גם אלה שבחרו שלא להצטרף, כולם כאחד הופכים למעין "לקוחות שבויים" שיכולים אמנם להתנתק מ"הספק" אך אינם יכולים בפועל להתנתק מ"השרות". הם ימשיכו להיות מחויבים, בכל מקרה, בחלק הארי של העלות לתקופה שיכולה להיות ארוכה מאוד. לפיכך המחויבות והסיכון שהעובד נוטל בהצטרפות גדולים. מה שבולט לעין מתמלילי השיחות הוא דווקא מה שאין בהן: אין כל התייחסות לנושא זה. להיפך. הנציגים אומרים: "אין פה שום מחויבות" ו"זה דבר מאוד וולונטרי".
--- סוף עמוד 67 ---
6. יש לספק לעובדים כל מידע מהותי, אשר בלעדיו הם עלולים לקבל החלטה שגויה ולהימנע מהטעייה. הטעיה נוצרת כאשר קיים פער בין הדברים הנאמרים (או מוסתרים) לבין המציאות.
7. מכיוון שהחברות בארגון עובדים כרוכה בתשלום, חובה להציג בפני העובד במהלך המכירה את מלוא התמונה, כולל המידע המלא בנוגע לביטול ולעלות הכוללת. חובה זו אף מתגברת מכיוון שהמעסיק מנוע מלדבר. מי שקבל "מונופול" על השיח יש עליו חובה מוגברת להקפיד להציג את מלוא התמונה, כולל הצדדים הפחות אטרקטיביים. העובדה שההסתדרות חרטה על דגלה דאגה לטובת העובדים אינה פוטרת אותה מחובת ההגינות ותום הלב.
8. עיון בתמלילי השיחות מעלה גם כי אין בהן כמעט התייחסות לנושא שלכאורה אמור היה להיות מסר המכירה המרכזי: "חשיבות ויתרונות העבודה המאורגנת". מוכרים עבודה מאורגנת מבלי לדבר על עבודה מאורגנת. ההסתדרות טוענת אומנם שהעובדים קבלו מידע נוסף שהופץ בדרכים אחרות, אך אין ודאות שהעובד נחשף לו, במיוחד בלוחות הזמנים הצפופים שבמקרה זה.
9. הדגש בכל השיחות הוא דווקא על צד העלות:
א) הסיסמה היא "פחות מאחוז", שיוצרת רושם של מחיר פעוט. כמובן, שבדומה לתכנית חיסכון, גם אם הסכום החודשי נמוך, על פני שנים זה מצטבר לכסף גדול. אך כאמור "פחות מאחוז" נתפס על ידי השומע כזניח.