--- סוף עמוד 76 ---
75. אישום 7
228. על פי אישום 7, "סמוך לתאריכים המפורטים באישום זה" (דצמבר 2014 – ינואר 2015) הנחה הנאשם את המנויים בקו המאבק וקשר עמם קשר להטריד את גלעד אליעזר מרום, שהיה במועד הרלוונטי לכתב האישום מנהל יחידת המודיעין בחברת החשמל באמצעות שיחות טלפון רבות ומסרונים לטלפון הנייד שלו.
במסגרת אישום זה מתואר כי וייסנשטרן התקשר אל מרום 96 פעמים, באמצעות טלפון הנייד שלו.
229. ההגנה טענה ביחס לאישום זה כי: "... אכן קצב מעורר התפעלות (של השיחות- ש.ב), אך כל אחת מן 'השיחות' נמשכת שנייה אחת בלבד".
230. התביעה מצידה לא טענה דבר באופן ספציפי לגבי אישום זה בסיכומיה, וממילא לא ראתה להפנות את בית המשפט אל ראיות שיש בהן להצביע על אשמתו של הנאשם במיוחס לו באישום זה.
231. מרום בעדותו בבית המשפט סיפר על ההטרדות שהוא חווה ("...מבול של טלפונים למכשירי טלפונים ניידים להנהלת החברה, יו"ר, מנכל, היחידה המשפטית, יחידת הפרסום ויחידת הביטחון של חב' חשמל, מבול כוונה מאות טלפון בכל יום... שיבוש מהותי של שגרת העבודה"), וציין במיוחד את ויסנשטרן, לאחר שהזדהה בשמו, ו - "בדקתי בפרטים המופיעים אצלי במערכת וראיתי את הפרטים שלו במערכת חברת חשמל". עוד סיפר מרום: "הוא (ויסנשטרן – ש.ב) הביע את מחאתו כפי שאמרתי כאן, אמרתי לו הבנתי בסדר מספיק תפסיק להתקשר אלי ואל האחרים. הודעתי לו שהוא מבצע עבירה פלילית של הטרדה. כשהוא המשיך אמרתי לו שאני הולך להגיש תלונה פלילית על הטרדה, הוא עדיין המשיך ורק לאחר שחסמתי אותו בטלפון שלי הוא הפסיק".
232. מרום התייחס לפלטי שיחות שהוצגו לו על ידי ההגנה, שם הופיעו שיחות בנות שנייה אחת בלבד, כך: " כולן שנייה אחת. כן זה מטריד. בדפים שמוצגים כאן מספר הטלפון הם חסומים אצלי בנייד ולכן המערכת האוטומטית דוחה את השיחות, וזה מסביר את השיחה כאילו אורכת שנייה ולמעשה לא התקיימה. כל אחד מאלה נחסם לאחר עשרות שיחות".
233. ביחס לאישום זה הוכיחה התביעה כי ויסנשטרן לכל הפחות ניסה להטריד את מרום; ביחס לשיחות נשוא כתב האישום, בנות השנייה, סיפר מרום כי הן לא הגיעו אליו. כמו כן הוכחו דברי "עידוד" להטריד את חברת החשמל (כולה), הא ותו לא.
234. "דברי העידוד" בקו המאבק כלפי הטרדת חברת החשמל, כפי שהוגשו לבית המשפט, מפורטים לעיל, ואין, כאמור, כל אינדיקציה לכך שטריגר הפציר במאזיני להטריד את מרום, דווקא; עוד לא הוכח מתי הושמעו דברי העידוד. בנוסף, גם במקרה דנא לא הוכיחה התביעה
--- סוף עמוד 77 ---
כי ויסנשטרן אכן שמע את דברי העידוד (אם היו) להטריד את מרום, וממילא לא הוכח הקשר הסיבתי בין קו המאבק לבין ביצוע ההטרדות.
235. יובהר שוב בעניין זה, כמפורט לעיל, כי שוכנעתי כי ויסנשטרן לא היה טעון הנעה מנטלית, וזו התקיימה בו ללא קשר לקו המאבק.
236. אשר על כן, אני מורה על זיכויו של הנאשם מהמיוחס לו במסגרת האישום השביעי.
76. אישום 8
237. אישום 8 מספר כי סמוך לתאריך 20.2.2015 הנחה הנאשם את המנויים בקו המאבק וקשר עמם קשר להטריד את אלון זמר, שהיה במועד הרלוונטי לכתב האישום סמנכ"ל שיווק בחברת קוקה קולה באמצעות שיחות טלפון רבות ומסרונים לטלפון הנייד שלו.
אישום זה מתאר כי בתאריך 20.2.2015 שלח וייסנשטרן אל זמר מספר מסרונים, בהם כתב, בין היתר: "עד מתי לא מצאתם עם מי לעשות עסקים רק עם הלא נאמן תגיד לא נמאס לך? מי שמחרים יוחרם זה תלוי רק בכם אתם משלמים למשרד פרסום כדי שיפרסם אתכם אם אתם מבינים שהוא רק מזיק לכם תגידו לו שיפסיק למה אתה שותף להסתה למה אתם משתפים פעולה עם הרשעים מיתד לא נאמן".
238. על פי כתב האישום, חרף בקשתו של זמר כי וייסנשטרן יפסיק להטרידו, הוא לא חדל, והמשיך לשלוח לזמר מסרונים בהם כתב, בין היתר: "אנא הפסיקו לפגוע בנו בשיתוף פעולה עם רודפנו. אתה כן אשם בהמשך המחלוקת ורדיפת ציבור בני התורה".
239. ההגנה טענה ביחס לאישום זה כי "אישום זה כולל מסרונים בלבד... אלה אינם מהווים לדעתו הטרדה, בוודאי שלא הנאשם שידל את יעקב, המלא זעם בעצמו לשלוח אותם ותוכנם ... מעידים על עצמם כי הם פרי רוחו ויוזמתו של יעקב".
240. התביעה מצידה לא טענה דבר באופן ספציפי לגבי אישום זה בסיכומיה, וממילא לא ראתה להפנות את בית המשפט אל ראיות שיש בהן להצביע על אשמתו של הנאשם במיוחס לו באישום זה.
241. זמר העיד בבית המשפט אודות ההטרדות שהוא חווה, ובכלל חברת קוקה קולה, טרה, פריגת וכו'. זמר הגיש לבית המשפט הודעות שהתקבלו אצלו מאת ויסנשטרן (ת/3) שמהן בהחלט עלתה עבירה לכאורה של הטרדה באמצעות מתקן בזק מצידו.
242. ואולם, אין די בביצוע העבירה כדי להרשיע את הנאשם טריגר באישום זה; עיון בראיות המוסכמות שהוגשו העלה כי לא הוכחו "דברי העידוד" בקו המאבק כלפי זמר, או כלפי קוקה
--- סוף עמוד 78 ---
קולה בכלל. בנוסף, גם במקרה דנא לא הוכיחה התביעה כי ויסנשטרן אכן שמע את דברי העידוד (אם בכלל היו) להטריד את זמר, וממילא לא הוכח הקשר הסיבתי בין קו המאבק לבין ביצוע ההטרדות.
243. יובהר שוב בעניין זה, כמפורט לעיל, כי שוכנעתי כי ויסנשטרן לא היה טעון הנעה מנטלית, וזו התקיימה בו ללא קשר לקו המאבק.
244. אשר על כן אני מורה על זיכויו של הנאשם מהמיוחס לו במסגרת האישום השמיני.
77. אישום 9
245. על פי אישום 9, סמוך לתאריכים המפורטים באישום זה (דצמבר 2014 – ינואר 2015) הנחה הנאשם את המנויים בקו המאבק וקשר עמם קשר להטריד את ניצן אריה גולדברג, שהיה במועד הרלוונטי לכתב האישום מנכ"ל חברת אסם, באמצעות שיחות טלפון רבות ומסרונים לטלפון הנייד שלו.
אישום זה מספר כי וייסנשטרן התקשר אל גולדברג 46 פעמים מהטלפון הנייד שלו.
246. ההגנה טענה ביחס לאישום זה כי "כל השיחות בנות שנייה אחת בלבד".
247. התביעה מצידה לא טענה דבר באופן ספציפי לגבי אישום זה בסיכומיה, וממילא לא ראתה להפנות את בית המשפט אל ראיות שיש בהן להצביע על אשמתו של הנאשם במיוחס לו באישום זה.
248. דברי ה"עידוד" ביחס לאסם פורטו לעיל, כאמור, בית המשפט מצא כי בזמן כלשהו, שלא הוכח ("קובץ מספר 1"), אמר טריגר בקו המאבק "זה חשוב מאוד להתקשר שוב למספרים האלה, זה המספרים הישירים של המנכ"לים כפי שמובא בשלוחה 7, חשוב מאוד, אלו החברות העיקריות שנשארו לנו, כל החברות האחרות הרי ירדו, עלית שטראוס, יפאורה, אסם, זה אמרנו בבוקר, מטרנה, סימילאק, לא נשאר כמעט כלום ברוך ה' ורק החברות האלה חייבים להמשיך בכל הכוח...".
עוד עלה מהראיות המוסכמות כי הוגשה שיחה שכותרתה היתה "הטרדה אסם" ("קובץ מספר 11"), אך לא ברור מי הדוברים בשיחה (עלה מתוכנה כי ה"מוטרד" הוא אדם ששמו הוא לכאורה לוי), מתי היא התבצעה, ועל רקע מה.
249. גם כאן, נראה שלא בכדי לא הפנתה התביעה את בית המשפט לראיות ביחס לעידוד של טריגר לבצע הטרדות ביחס לאסם, וממילא כלפי גולדברג – שכן אלו אינן קיימות בחומר הראיות.
--- סוף עמוד 79 ---
250. מעבר להעדר הוכחת דברי הפצרה מפי הנאשם להטריד את גולדברג בקו המאבק, אף לא הוגש בדל ראיה המצביע על כך שויסנשטרן בכלל שמע משהו בקו המאבק לגבי אסם, או לגבי גולדברג; ואם לא די בכך, אפנה שוב אל דבריו של ויסנשטרן בעצמו, כפי שהובאו לעיל, לפיהם היתה לו ממילא מוטיבציה לביצוע ההטרדות, אם או בלי "עזרתו" של קו המאבק, והיתה לו הנעה פנימית משל עצמו לביצוע עבירות ההטרדה (למצער – ניסיון לעבור אותן).
251. מעדותו של גולדברג (ת/10) עלה, כי הוא הגיש פלט שיחות של חלק מהשיחות שהטרידו אותו, אולם לא ברור על איזה פלט מדובר. ממילא, אין בכך כדי להעלות או להוריד, שכן לא היה בעדותו של גולדברג כדי להצביע על קשר סיבתי בין קו המאבק לבין ההטרדות, וכן לא היה בה כדי לקשור את היסוד הנפשי של ויסנשטרן אל קו המאבק.
252. אשר על כן, נוכח העובדה כי לא הוכחו דברי העידוד, לא באמצעות הקלטת קו המאבק ולא בדרך אחרת, לא הוכח כי ויסנשטרן שמע אותם (ככל שהיו), לא הוכח כי הדברים ששמע (אם שמע) הם שהניעו אותו לביצוע העבירה, ומנגד שוכנעתי כי לויסנשטרן היתה הנעה לביצוע (או ניסיון לביצוע) ההטרדות כלפי גולדברג, שאינה קשורה בהכרח לקו המאבק - התביעה לא עמדה נטל להוכיח אישום זה.
253. לאור האמור לעיל אני מורה על זיכויו של הנאשם מהמיוחס לו במסגרת האישום התשיעי.
78. אישום 10
254. אישום 10 מספר כי סמוך לתאריכים המפורטים באישום זה (דצמבר 2014- ינואר 2015), הנחה הנאשם את המנויים בקו המאבק וקשר עמם קשר להטריד את אברהם חייבי, שהיה במועד הרלוונטי לכתב האישום מנהל מכירות בחברת אסם.
אישום זה מספר כי וייסנשטרן התקשר אל חייבי 37 פעמים מהטלפון הנייד שלו.
255. ההגנה טענה בסיכומיה כי גם במקרה דנא, השיחות שבוצעו על ידי ויסנשטרן אל חייבי היו כולן בנות שנייה אחת. עוד טענה ההגנה כי: "... גם כאן אין התביעה מצביעה על כל קשר עם הנאשם ולמדנו כבר להכיר את יעקב, מן המסרים ששלח, הוא פגוע, הוא חש נרדף, חורה לו שחברות גדולות במשק משתפות פעולה עם יתד נאמן ומחרימים את עיתון הפלס ופוגעים בציבור גדול של אנשים ומשפחות, ברובן מרובות ילדים האנוסים להשתמש במוצרי אסם שגומלת להם רעה תחת טובה. יעקב לא זקוק לנאשם שישדל אותו, או יקשור עמו קשר, או יסייע לו, את מספרי הטלפון השיג בעצמו, מכל מקום לא הובאה ראיה כי מספרו של אברהם חייבי, נכלל בקו המאבק וכאמור אם התקשר באמצעות קו המאבק היתה השיחה נרשמת כיוצאת ממספר הטלפון של קו המאבק".
--- סוף עמוד 80 ---
256. התביעה מצידה לא טענה דבר באופן ספציפי לגבי אישום זה בסיכומיה, וממילא לא ראתה להפנות את בית המשפט אל ראיות שיש בהן להצביע על אשמתו של הנאשם במיוחס לו באישום זה.
257. דברי ה"עידוד" ביחס לאסם פורטו לעיל, כאמור, בית המשפט מצא כי בזמן כלשהו, שלא הוכח ("קובץ מספר 1"), אמר טריגר בקו המאבק "זה חשוב מאוד להתקשר שוב למספרים האלה, זה המספרים הישירים של המנכ"לים כפי שמובא בשלוחה 7, חשוב מאוד, אלו החברות העיקריות שנשארו לנו, כל החברות האחרות הרי ירדו, עלית שטראוס, יפאורה, אסם, זה אמרנו בבוקר, מטרנה, סימילאק, לא נשאר כמעט כלום ברוך ה' ורק החברות האלה חייבים להמשיך בכל הכוח...".
עוד עלה מהראיות המוסכמות כי הוגשה שיחה שכותרתה היתה "הטרדה אסם" ("קובץ מספר 11"), אולם כלל לא ברור מי הדוברים בשיחה (עלה מתוכנה כי ה"מוטרד" הוא אדם ששמו הוא לכאורה לוי), מתי היא התבצעה, ועל רקע מה.
258. ושוב, נראה שלא בכדי התביעה לא הפנתה את בית המשפט לראיות ביחס לעידוד של טריגר לבצע הטרדות ביחס לאסם, וממילא כלפי חייבי – אלו אינן קיימות בחומר הראיות.
259. מעבר להעדר הוכחת דברי הפצה בקו המאבק להטריד את חייבי, אף לא הוגשה ראיה המצביעה על כך שויסנשטרן בכלל שמע משהו בקו המאבק לגבי אסם, וממילא לגבי חייבי; ואם לא די בכך, אפנה שוב אל דבריו של ויסנשטרן בעצמו, כפי שהובאו לעיל, לפיהם היתה לו ממילא מוטיבציה לביצוע ההטרדות, אם או בלי "עזרתו" של קו המאבק, והיתה לו הנעה פנימית משל עצמו לביצוע עבירות ההטרדה (למצער – ניסיון לעבור אותן).
260. מעדותו של חייבי (ת/11) עלה כי אנשים "המשויכים לעיתון הפלס" התקשר אליו "עשרות ואף מאות פעמים, ממאתיים מספרים שונים"; חייבי לא התייחס (וגם לא נשאל) בעדותו אודות השיחות נשוא כתב האישום.
261. אשר על כן, נוכח העובדה כי לא הוכחו דברי העידוד, לא באמצעות הקלטת קו המאבק ולא בדרך אחרת, לא הוכח כי ויסנשטרן שמע אותם (ככל שהיו), לא הוכח כי הדברים ששמע (אם שמע) "הביאו אותו" לביצוע העבירה, ומנגד שוכנעתי כי לויסנשטרן היתה הנעה לביצוע (או ניסיון לביצוע) ההטרדות כלפי חייבי, שאינה קשורה בהכרח לקו המאבק, הרי שהתביעה לא עמדה בנטל להוכיח אישום זה.
262. לאור האמור לעיל, אני מורה על זיכויו של הנאשם מהמיוחס לו במסגרת האישום העשירי.
79.
80. --- סוף עמוד 81 ---
81.
82. אישום 11
263. אישום 11 מתאר כי סמוך לתאריכים המפורטים באישום זה (ינואר 2015), הנחה הנאשם את המנויים בקו המאבק וקשר עמם קשר להטריד את יניב פיינשניידר, שהיה במועד הרלוונטי לכתב האישום מנהל שיווק בחברת טרה, באמצעות שיחות טלפון רבות ומסרונים לטלפון הנייד שלו.
על פי אישום זה, וייסנשטרן התקשר אל פיינשניידר 27 פעמים מהטלפון הנייד שלו.
264. ההגנה טענה ביחס לאישום זה כי גם במקרה דנא כל השיחות נשוא כתב האישום היו למשך שנייה אחת בלבד, וכן "... עז היה רצונו של יעקב ושל אחרים אכן להביע את זעקתם, בפני החברות הגדולות שנהגו בהם באפליה".
265. גם כאן, התביעה מצידה לא טענה דבר באופן ספציפי לגבי אישום זה בסיכומיה, וממילא לא ראתה להפנות את בית המשפט אל ראיות שיש בהן להצביע על אשמתו של הנאשם במיוחס לו באישום זה.
266. כמפורט לעיל, על פי "קובץ מס' 7", תמלול ההקלטה מדיסק ד.כ 28.1.2015 – 25.1.2015 עלה כי טריגר אמר בקו המאבק, ביחס לחברת טרה, את הדברים הבאים:
"הנה טרה, אסור לאף אחד לשבת בצד אחרי שרואים את גודל ההצלחה האדירה והעצומה והנפלאה, בסיעתא דשמיא ובעזרת ה' יתברך, את ההצלחה האדירה... בצהריים בפרוייקט מיוחד, את כל ההצלחה מכל ההיבטים כעת חייבים כולם, כעת בבוקר... הבא בצהריים וכולם, אף אחד אסור לוותר אמר... בע"ה, לא מתקדמים מהר לקראת התוצאה הטובה.
כולם מתקשרים לשירות לקוחות 1800, שלוש פעמים, 7 שלוש פעמים 3, 1800-777-333 ושואלים אותם ששמעתם על המבצע טרה זה רע. שוב, תכניסו להם מילים, מילים מאוד יפות טרה זה רע, אחרים זה ציבור בני התורה... אצל עצם הקמפיין תגידו להם יש קמפיין אדיר בציבור החרדי טרה זה רע, לא קונים טרה, טרה זה רע, לא קונים טרה, תשאלו אותם מתקשרים וכן המספרים הנוספים טרה כפי שיועברו בשלוחה 7.
מוקד המאבק, היום שלישי בוקר טוב, השעה שמונה וחצי, אם כך בואו נסכם יש לנו בסה"כ שלוש חברות גדולות לפעול השבוע, יוניליוור, טרה ויטבתה... פעילות מול דברים קטנים, אך בראש ובראשונה מי שמתחיל לפעול בו מהיום לא ינוח, לא ייתכן שאדם עושה צחוק מציבור בני התורה, משקר עליהם בשקר גלוי ומצח נחושה, ומול ציבור בני התורה עומדת החברה של ד"ר גפן שמפרסמת כך באופן בולט בעמוד... מודעה גדולה כל יום שלישי ושישי, וכשמתקשרים אליהם הם אומרים כן... ואחרי זה מתפלאים שעושים צחוק. המתנו שבוע, נתנו להם צ'אנס שבועיים, אולי לכן הם הפסיקו, אך הכל שקרים ובדיות. היום כולם, גם מחר וגם מחרתיים בשעות הבוקר, הערב והצהריים מתקשרים כולם לד"ר גפן לפאלפון
--- סוף עמוד 82 ---
(נמצא בטקסט) תרשמו את המספר אצלכם, עוד פעם ד"ר גפן (נמצא בטקסט), והטלפון של המרפאה של המזכירה (נמצא בטקסט), לפעול מרגעים אלו. שאר החברות כמובן כפי שנורה ונאמר כאן בקו, אך אפשר להתחיל שירותי הלקוחות של יוניליוור 1800-780-780, להכריז על חרם על קורנפלקס... נשמח לקבל רעיונות ... כבר נרשמו, להגיד להם חמשת אלפים, אפשר להגיד להם חמשת אלפים נפשות נרשמו לחרם זה הולך ועולה, הולך ועולה בכל הארץ... מוצרי תלמה חשוד מאוד וכן טרה, טרה זה טרע או טרה זה רע. להתקשר כולם לשירות לקוחות וכן ליטבתה, כאן בע"ה נביא ת'טלפונים, חלק נמצאים כבר בשלוחה 7. יוניליוור, כל המספרים בשלוחה 7, ובשלוחה 5 ישירות, ובע"ה ממשיכים לפעול כל ציבור בני התורה".
267. גם במקרה דנא, הדברים שהשמיע טריגר בקו המאבק ביחס לטרה, המופיעים בתיק המוצגים המוסכם, לא כוללים את המוטרד, יניב פיינשניידר, אלא את שירות הלקוחות של טרה ואדם בשם "ד"ר גפן". התביעה לא הציגה כל ראיה אחרת שיש בה כדי להצביע על כך שטריגר קרא להטריד את פיינשניידר דווקא.
268. שנית, התביעה לא הביאה בדל ראיה ביחס למועד הקלטת דברי העידוד בקו המאבק, לא כל שכן ביחס לזמן פרסומם שם; כיצד ניתן לקבוע, כבקשת התביעה, שטריגר פרסם את הדברים טרם תחילת ההטרדות (או ניסיון ההטרדות) שבוצעו כלפי פיינשניידר? אולי הם פורסמו דווקא אחרי? וגם, ממילא לא הוכח כי וייסנשטרן שמע את הדברים שפורסמו בקו המאבק ביחס לטרה.
269. פיינשניידר בעדותו סיפר אודות ההטרדות הקשות שהוא ואף משפחתו חוו, אך לא היה בעדותו כדי לתמוך בעובדות נשוא כתב האישום; אדרבא, ההגנה הציגה לו את פלטי השיחות שהיו באורך של שנייה אחת והוא השיב כי "אחרי גל של חצי שנה, לימדו אותנו איזה מספרים של המטרידים וחסמנו 70%-80% מהמטרידים".
270. הנה כי כן, לא הוכחו דברי העידוד להטריד את פיינשניידר דווקא (אם באמצעות הקלטות קו המאבק, או בכל דרך אחרת), וממילא לא ברור מתי הושמעו בקו המאבק אמרותיו של טריגר כלפי טרה, כמו כן לא הוכח כי ויסנשטרן שמע אותם, וכן לא הוכח כי הדברים ששמע (אם שמע) "הביאו אותו" לביצוע העבירה. מנגד, שוכנעתי כי לויסנשטרן היתה הנעה לביצוע (או ניסיון לביצוע) ההטרדות כלפי פיינשנייידר, שאינה קשורה בהכרח לקו המאבק. נוכח כל האמור לעיל, הרי שהתביעה לא עמדה בנטל להוכיח אישום זה.
271. אשר על כן, אני מורה על זיכויו של הנאשם מהמיוחס לו במסגרת האישום האחד-עשר.
83. אישום 12
--- סוף עמוד 83 ---
272. אישום 12 מספר כי סמוך לתאריכים המפורטים באישום זה (דצמבר 2014 – ינואר 2015[18]), הנחה הנאשם את המנויים בקו המאבק וקשר עמם קשר להטריד את בן עזרא רשתי, שהיה במועד הרלוונטי לכתב האישום מנהל מכירות בחברת אסם, באמצעות שיחות טלפון רבות ומסרונים לטלפון הסלולרי שלו.
אישום זה מתאר כי זינגר התקשר 3 פעמים אל רשתי מהטלפון הסלולרי שלו, ווייסנשטרן התקשר אליו 62 פעמים.
273. גם ביחס לאישום זה טענה ההגנה כי שיחותיו של ויסנשטרן אל רשתי היו בנות שנייה אחת בלבד.
274. כרגיל, התביעה מצידה לא טענה דבר באופן ספציפי לגבי אישום זה בסיכומיה, וממילא לא ראתה להפנות את בית המשפט אל ראיות שיש בהן להצביע על אשמתו של הנאשם במיוחס לו באישום זה.
275. ראשית, ביחס לאישום זה, ראיתי לקבוע כי שלוש השיחות שביצע זינגר אל רשתי אינן מגלמות הטרדה באמצעות מתקן בזק, בהתאם למבחן הכמותי. כתב האישום לא תיאר את תוכן הדברים שאמר זינגר לרשתי (אם בכלל), ועל כן פשיטא כי גם מבחן התוכן לא מתקיים. אשר על כן, זינגר לא עבר עבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק כלפי רשתי, אף לא ניסה לעבור, ועל כן אני מורה על זיכויו של טריגר משידולו לבצע עבירה זו.
276. דברי ה"עידוד" ביחס לאסם פורטו לעיל, כאמור, בית המשפט מצא כי בזמן כלשהו, שלא הוכח ("קובץ מספר 1"), אמר טריגר בקו המאבק "זה חשוב מאוד להתקשר שוב למספרים האלה, זה המספרים הישירים של המנכ"לים כפי שמובא בשלוחה 7, חשוב מאוד, אלו החברות העיקריות שנשארו לנו, כל החברות האחרות הרי ירדו, עלית שטראוס, יפאורה, אסם, זה אמרנו בבוקר, מטרנה, סימילאק, לא נשאר כמעט כלום ברוך ה' ורק החברות האלה חייבים להמשיך בכל הכוח...".
עוד עלה מהראיות המוסכמות כי הוגשה שיחה שכותרתה היתה "הטרדה אסם" ("קובץ מספר 11"), לא ברור מי הדוברים בשיחה (עלה מתוכנה כי ה"מוטרד" הוא אדם ששמו הוא לכאורה לוי), מתי היא התבצעה, ועל רקע מה.
277. מעבר להעדר הוכחת דברי הפצרה להטריד את גולדברג בקו המאבק, אף לא הוגשה בדל ראיה המצביע על כך שויסנשטרן בכלל שמע משהו בקו המאבק לגבי אסם, או לגבי רשתי; ואם לא די בכך, אפנה שוב אל דבריו של ויסנשטרן בעצמו, כפי שהובאו לעיל, לפיהם היתה לו ממילא מוטיבציה לביצוע ההטרדות, אם או בלי "עזרתו" של קו המאבק, והיתה לו הנעה פנימית משל עצמו לביצוע עבירות ההטרדה (למצער – ניסיון לעבור אותן).
--- סוף עמוד 84 ---
278. רשתי סיפר בעדותו בבית המשפט, בין היתר, כי: "כשאנו מפרסמים ביתד נאמן מתחיל כמו בולמוס של טלפון אחרי טלפון, לפעמים יכול להיות תוך 10 דקות וגם ממתינות. בגלל שהטלפון שלי מפורסם בקטלוגים של נסטלה אני מחויב לענות. אני לא מזהה את הטלפונים אבל רק אחרי תחילת השיחה אני חייב לענות בגלל העבודה שלי...".
279. אשר על כן, נוכח העובדה כי לא הוכחו דברי עידוד של טריגר להטריד את רשתי, לא באמצעות הקלטת קו המאבק ולא בדרך אחרת, לא הוכח כי ויסנשטרן שמע אותם (ככל שהיו), לא הוכח כי הדברים ששמע (אם שמע) "הביאו אותו" לביצוע העבירה, ומנגד שוכנעתי כי לויסנשטרן היתה הנעה לביצוע (או ניסיון לביצוע) ההטרדות כלפי רשתי, שאינה קשורה בהכרח לקו המאבק, וכן מעדותו של רשתי לגבי תחילת ביצוע ההטרדות ניתן ללמוד, מעבר לצורך, כי לויסנשטרן יכולה היתה להיות הנעה אחרת לניסיון ביצוע העבירה (קמפיין פרסומי ביתד נאמן, כמובן) ולא הוכח כי גובשה החלטתו לבצע את ההטרדות עקב מה ששמע בקו המאבק (אם בכלל) הרי שגם כאן לא עמדה התביעה בנטל להוכיח אישום זה.
280. לאור האמור לעיל, אני מורה על זיכויו של הנאשם מהמיוחס לו במסגרת האישום השנים-עשר.
84. אישום 13
281. באישום 13 מתואר כי סמוך לתאריכים המפורטים באישום זה (דצמבר 2014 – ינואר 2015) הנחה הנאשם את המנויים בקו המאבק וקשר עמם קשר להטריד את יפה ורטהיימר, שהיתה במועד הרלוונטי לכתב האישום מנהלת לקוחות במשרד פרסום "מימד", באמצעות שיחות טלפון רבות ומסרונים לטלפון הסלולרי שלה.
על פי אישום זה, שלח וייסנשטרן אל ורטהיימר, באמצעות הטלפון הסלולרי שלו, 4 הודעות בהן כתב, בין היתר: "למה אתה מתערב במחלוקת? למה אתם ממשיכים לרדוף את עולם התורה?"; בהמשך, התקשר אליה וייסנשטרן 46 פעמים.
282. גם ביחס לאישום זה טענה ההגנה כי השיחות שביצע ויסנשטרן אל ורטהיימר היו בנות שנייה אחת בלבד.
283. התביעה מצידה, שוב לא טענה דבר באופן ספציפי לגבי אישום זה בסיכומיה, וממילא לא ראתה להפנות את בית המשפט אל ראיות שיש בהן להצביע על אשמתו של הנאשם במיוחס לו באישום זה.
284. ורהטיימר, בעדותה בבית המשפט, סיפרה אודות ההטרדות שהיא חוותה, והתייחסה גם אל הודעות הטקסט שנשלחו מאת ויסנשטרן, ביום 20.12.2014 בשעה 18:28 כתב: "למה אתה
--- סוף עמוד 85 ---
ממשיך לרדוף את עולם התורה", ובשעה 19:42: "למה אתה מתערב במחלוקת", יום לאחר מכן כתב בשעה 09:17: "למה אתם ממשיכים לרדוף את עולם התורה", ו - "למה אתה מתערב במחלוקת".
285. עיון בראיות המוסכמות שהוגשו העלה כי לא הוגשו "דברי העידוד" בקו המאבק כלפי ורטהיימר, או כלפי משרד הפרסום מימד, בכלל. בנוסף, גם במקרה דנא לא הוכיחה התביעה כי ויסנשטרן אכן שמע דברי הפצרה כלשהם (אם בכלל היו) להטריד את ורטהיימר, וממילא לא הוכח הקשר הסיבתי בין קו המאבק לבין ביצוע ההטרדות (או ניסיון ההטרדות).
286. יובהר שוב בעניין זה, כמפורט לעיל, כי שוכנעתי כי ויסנשטרן לא היה טעון הנעה מנטלית, וזו התקיימה בו ללא קשר לקו המאבק.
287. אשר על כן אני מורה על זיכויו של הנאשם מהמיוחס לו במסגרת האישום השלושה-עשר.
85. אישום 14
288. על פי אישום 14, סמוך לתאריכים המפורטים באישום זה (דצמבר 2014 – ינואר 2015) הנחה הנאשם את המנויים בקו המאבק וקשר עמם קשר להטריד את יעקב אהרון ביבלה, שהיה במועד הרלוונטי לכתב האישום בעלים של רשת חנויות ספרים "אור ספרים" שמטעמה התפרסמו מודעות בעיתון "יתד נאמן", באמצעות שיחות טלפון רבות ומסרונים לטלפון הסלולרי שלו.
באישום זה מתואר כי זינגר התקשר 10 פעמים אל ביבלה מהטלפון הסלולרי שלו.
289. שני הצדדים לא התייחסו בסיכומיהם לאישום זה.
290. עיון בראיות העלה כי גם לגבי אישום זה אין די ראיות על מנת להרשיע את הנאשם בשידולו של זינגר להטריד את ביבלה.
291. ביבלה סיפר בעדותו בבית המשפט אודות ההטרדות שהוא ומשפחתו חוו, והתייחס אל השיחות של זינגר נשוא כתב האישום, כך: "אני לא בכתב האישום, לא כתבתי את כתב האישום. קודם כל, גם עשר שיחות מטרידות מאדם שמאיים ומגדף. הוא לא התקשר לשמח אותי. הבן אדם מתקשר ומאיים".
292. גם אם אצא מתוך נקודת הנחה שזינגר אכן הטריד את ביבלה, אין ראיות המצביעות על אשמתו של טריגר בשידולו לעשות כן: לא הוגשו כל "דברי העידוד" בקו המאבק כלפי ביבלה, או אף ביחס לחנות הספרים שלו. בנוסף, גם במקרה דנא לא הוכיחה התביעה כי זינגר אכן
--- סוף עמוד 86 ---
שמע דברי הפצרה כלשהם (אם בכלל היו) להטריד את ביבלה, וממילא לא הוכח הקשר הסיבתי בין קו המאבק לבין ביצוע ההטרדות.
293. יובהר שוב בעניין זה, כמפורט לעיל, כי שוכנעתי כי גם זינגר לא היה טעון הנעה מנטלית, וזו התקיימה בו ללא קשר לקו המאבק.
294. אשר על כן אני מורה על זיכויו של הנאשם מהמיוחס לו גם במסגרת האישום האחרון, הארבעה-עשר במספר.
86. מעצרו של הנאשם
295. המסגרת העובדתית אשר למעצרו של הנאשם לא היתה שנויה במחלוקת, ועלתה מדוח הפעולה והחיפוש שנלווה אל המעצר, וכן מעדויותיהם של השוטרים אריאל אסולין ואייזיק סיימון.
296. מדוח הפעולה שערך השוטר אסולין בו תועדו הפעולות שנעשו טרם מעצרו של טריגר, ובמהלכו, עלה כי המעצר בוצע בשעה 03:05-03:30 לפנות בוקר; עוד נכתב בדוח הפעולה כי:
"הגענו לכתובת ... ודפקנו בדלת ביתו (של טריגר – ש.ב) ולאחר כ-2 דק' שלא היה מענה, אך האור בתוך הבית נדלק ונשמעו רעשים. דפקנו שוב בדלת בבית והזמנו משטרה אך שוב לא היה מענה. על פי הנחיית יוסי בכר נתבקשתי לפרוץ את דלת הבית באמצעות פטיש 5 קילו. בשלב זה דפקתי מספר פעמים עם הפטיש על הדלת עד שנשמעה צעקה מתוך הבית 'אל תשברו את הדלת אני פותח. בשלב זה הפסקתי לדפוק על הדלת עם הפטיש ולאחר מספר שניות נפתחה הדלת והבחנו בגבר. הזדהינו בפניו על ידי הצגת תעודת מינוי משטרתית וביקשנו ממנו להזדהות. הנ"ל זוהה על ידי תעודת זהות שהוא הציג בפני כאברהם מאיר טריגר..."..
297. השוטר אסולין העיד בבית המשפט ביחס לנסיבות המעצר, כך:
"ש. באיזו שעה?
ת. כמו שמצוין.
ש. ב3 בלילה. למה ב3 בלילה?
ת. אני מבצע, אני מקבל את ההנחיות מהמפקדים שלי.
ש. הענין הזה של אני ממלא הוראה יצא מהפרק. למה באת לביתו של טריגר ב 3 בלילה ויש לו ילדים ואישה ודופק לו על הדלת.
ת. יש לי מפקדים שהם מחליטים.. והם מנחים אותי.
ש. שאלת את עצמך למה באים לטריגר הבנת במה הוא חשוד?
ת. סחיטה ואיומים. כמו שמצוין בדוח. לא נכנסתי לתיק. אני בלש ולא חוקר.
--- סוף עמוד 87 ---
ש. שאלת למה באים ב 3 בלילה, אתה הרי מבצע משהו. אומרים לך תחטוף מישהו מהבית. שאלת את עצמך למה אומרים לי את זה?
ת. שוב אני עונה שהמפקדים שלי אמרו לי בשעה 3 לבצע מעצר ובצעתי. אין לי תשובה אחרת. תשאל את המפקדים שלי. אלה שיקולים של הפיקוד שאינני יודע אותם.
ש. ולא מתפקידך לשאול?
ת. לא.
ש. לא רק באתם ב 3 בלילה, צלצלתם?
ת. כמו שמצוין בדוח
ש. ולא ענו, וצלצלתם שוב ולא ענו. מה עשיתם?
ת. מצוין בדוח שנשמעו רעשים מהדירה והאור נדלק ואפשר לראות דרך העינית. שמעננו רעשים בדירה, נתנו זמן סביר לפתוח את הדלת ולא נפתחה. הסברנו שאם הדלת לא תפתח נאלץ לפרוץ אותה.
ש. אמרתם דברים כאלה?
ת. נאמרו דברים כאלה בדירה, בדוח לא מצוין.
ש. למה?
ת. לא צוין.
ש. אולי אתה ממציא?
ת. אני לא ממציא
ש. אתה יודע עד כמה זה קיצוני שבאים ב 3 בלילה מצלצלים ונדלק אור ואתה לא יודע שום דבר על מי שגר בבית. אולי גרה שם משפחה עם ילדים. אתה במו ידיך לקחת פטיש 5 קילו והלמת בדלת כמה פעמים?
ת. מספר פעמים. עד אשר שמענו צעקות
ש. המפקד שלך אמר לך להלום בפטיש?
ת. כמו שרשום בדוח, שהנחה אותי לפרוץ את הדלת. יוסי בכר היה הקצין הממונה שם בחיפוש.
ש. לפי הנחית יוסי בכר, התבקשתי לפרוץ את הדלת הבית באמצעות פטיש 5 קילו. לא שאלת את יוסי , אולי נעמוד עוד 5 דקות לפני שניקח פטיש ב 3 בלילה, ויש עוד בתים שם?
ת. זה בנין מגורים.
ש. למה לא חיכיתם עוד כמה דקות, אמרת שאתם משטרה?
ת. כן אמרנו. הוא גם הבין שאנחנו משטרה.
ש. כתוב כך – הגענו לכתובת הנל ודפקנו בדלת ביתו, לאחר כ 2 דקות שלא היה מענה אור הבית נדלק ונשמעו רעשים. דפקנו שוב והזדהינו כשוטרים. היית לבוש בגדי שוטר?
ת. אני לבוש בבגדי אזרח.
ש. היה לך כובע?
ת. לא זוכר.
ש. כמה אנשים הייתם?
ת. לא זוכר.
ש. ואז לקחת פטיש והלמת בדלת כמה פעמים. איך אתה רואה פעולה זו היום?
--- סוף עמוד 88 ---
ת. אם אני מגיע לבית ואני מבין שיש בן אדם בבית שמסרב לפתוח את הדלת לאחר שהזדהיתי כשוטר ויש לי צו חיפוש וצו מעצר לבית יש בסמכותי לפתוח את הדלת. יש לי את הסמכות לפרוץ מחשש להעלמת ראיות.
ש. איך אתה רואה את כל הפעולה ? ידעת מי גר בבית?
ת. אני לא סתם אפרוץ דלת.
ש. ידעת מי גר שם?
ת. ידעתי שאנו צריכים את אותו בן אדם וזה הבית שלו.
ש. ידעת מי האיש? בדקתם אם יש ילדים בבית?
ת. אני לא עונה לדבר הזה. אתה בא לעשות ממני צחוק.".
298. השוטר רפ"ק אייזיק סיימון, ראש מחלק הונאה של מחוז ירושלים בתקופה נשוא כתב האישום, נשאל בחקירתו הנגדית בבית המשפט אודות הנחיצות לבצע את מעצרו של טריגר באישון ליל, כך:
"ש. מה היה הצורך לעצור את טריגר שהיה אז אברך ישיבה, לא המחבל המפורסם קרלוס, יש לו 6 ילדים - ב 4 בבוקר?
ת. אומר כך – תוך כדי ניהול חקירה נשקלו השיקולים.... השיקולים המבצעיים אתה נכנס לסביבה בעייתית, ואתה צריך לבצע את כל החקירות במקביל מחשש לשיבוש ולכן עצרנו את כולם.
ש. אני אבוא אליך ב 4 בבוקר עם כוח משטרתי אליך הביתה ואני קורא לזה הטרדה הרבה יותר חמור מטלפון שלא מצלצל. גם שברו את הדלת עם פטיש, הבהילו את הילדים והאישה. האם ניסיתם להזמין אותו למשטרה?
ת. בפעם האחרונה שאני הסתובבתי בבני ברק ב 4 בבוקר היו הרבה אנשים ... שנית, יש שיקולים מבצעיים וחשש לשיבוש..
ש. אבל למה ב 4 בבוקר?
ת. כי זו סביבה בעייתית.
ש. בני ברק ב 4 בבוקר זה כמו כיכר מלכי ישראל... מסכים איתי שב 4 בבוקר יכולה להתחולל אותה מהומה שחששתם ממנה כמו בשמונה ובעשר? אני אומר לך שיש לנאשם ילדים, יש לו תינוק של כמה חודשים, גר בירושלים ברמות, 12 בלילה מלא? יש הרבה אנשים?
ת. אני הייתי בבני ברק...
ש. אני אומר לך שאתם בצעתם מעשה שערורייתי, אתם באים לבן אדם שוברים לו את הדלת ב 4 בבוקר, נכנסו 8 שוטרים לביתו הצנוע ברמות, מבהילים את האישה והילדים. זה דבר שהמשטרה לא צריכה לעשות. מסכים?
ת. קודם כל העובדות שאתה אומר, תראה לי מסמכים... לגבי החיפוש אני מסכים שאפשר לבצע חיפוש גם ב 4 בבוקר. לגבי הברוטליות – אני לא מסכים. תראה לי דוחות.
ש. תתיחס לסעיף הזה כסעיף שאני צריך להראות אותו. בהנחה שהגיעו ב 4 בבוקר ובהנחה שהגיעו 8 שוטרים ובהנחה שאין לו עבר פלילי ואין שום ראיות על אלימות, למה לא הזמנת אותו למשטרה?
--- סוף עמוד 89 ---
ת. צו החיפוש וצו המעצר בוצע כדין מבית המשפט. אם התנהל במהלך הסיטואציה לביצוע מעצר או ביצוע חיפוש יש לך אפשרות לפרוץ את הדלת.
ש. שאלת ב.ה. – תסכים איתי שלשבור ולפרוץ דלת של אזרח, לא עבריין אלים, ב 4 בבוקר צריכה להיות סיבה טובה לכך?
ת. מסכים. אני מניח שיכול להיות שהיתה התנגדות או התגודדות.
ש. שאלת ב.ה. מה היתה הסיבה בהנחה שהבית נפרץ כך? אני מניח שהמשטרה אם עושה זאת יש לה סיבה טובה. האם אכן פרצו לו ואם כן מה הסיבה?
ת. אשמח לראות את הדוח. אני מניח שיש תשובה בדוח הפעולה.
ש. אומר יותר מזה – כל המעצרים של האנשים שהובאו למעצר התבצעו באותה צורה. מעצר שמתרחש בין 3-4 בבוקר, כוח משטרתי גדול, שבירת דלת אבל לא בכל המקרים, בחלקם, כאשר השוטר עוד בחוץ שלא הספיקו להתנגד למעצר, השוטר נכנס תוך פריצת הדלת...אתה יודע מה זה לדפוק על הדלת עם פטיש 5 קילו ?
ת. זו פעילות משטרתית שנעשתה כדין ובהתאם לסמכויות בחוק".
299. הנאשם העיד בבית המשפט אודות מעצרו, וההשלכות של אופן המעצר על משפחתו, בין היתר, כך:
"ה ש. ספר לנו על המעצר שלך?
ת. כמו שאמרתי לא הייתי מוכן בכלל. הייתי נורמטיבי, אדם רגיל ולא הסתרתי דבר. גרתי ברחוב סולם יעקב 7. זה היה ערב פסח
ש. מי היו בבית?
ת. אני ושבעת ילדיי.
ש. באיזה גילאים?
ת. שנה עד 7. היו אז 6 ילדים. הגדולה היתה בת 7. הקטנה בת חצי שנה. הלכתי לישון בחדר, ביחד עם אשתי.
...
פתאום אשתי מעירה אותי ב 3 וחצי, אמרה נראה לי שדופקים על הדלת. קפצתי באמצע הלילה, ואני שומע משטרה לפתוח, משטרה לפתוח. ממש בום על הדלת. דפיקות. הסתכלתי בעינית, אני רואה 7 אנשים, עם טריקו קצר לבן, פנים שחומות, חלק... אולי בני עדות המזרח. חששתי שאולי מדובר בערבים. ניסיתי להתקשר למשטרה ולא חלמתי שהמשטרה יבוא לעצור אותי. ואמרתי קודם, אנשים אמרו לי תזהר על החיים שלך, לקחתי טלפון של מישהו שאם יבואו אנשים להרביץ לי, ניסיתי להזעיק עזרה ממישהו ולא היתה קליטה. ודקה אחרי, לא ידעתי מה אני עושה עם עצמי
...
היינו בפאניקה מטורפת. ולא הספקתי לחשוב, פטיש 5 קילו וכל הבנין רעד. פחדתי שאנשים
באו להזיק לי, אשתי אמרה לי הילדים התעוררו. זה היה בשבילי יותר מהכל. אמרתי על החיים ועל המוות אני פותח את הדלת יהיה מה שיהיה. ואז פורצים 6-7 אנשים, אחד מהם
--- סוף עמוד 90 ---
עם רובה גדול, אמרו משטרה אתה עצור. למעשה הייתי בטוח מה יכול לקרות, הרי הכל חוקי. פתאום אני הופך לעבריין...
...
ש. שאלת ב.ה. אם היית מקבל הזמנה לסור למשטרה היית מגיע?
ת. ברור. אני אומר למה להסתיר? כל הקו היה גלוי, ויש את השיחות, איפה יש פה הכחשה שצריכים באמצע הלילה לעצור אותי? משם לקחו אותי למשרד, כשנכנסו לבית התמקדו ברחוב יואל 4, שאלו איפה זה. בסוף חפשו בבית, באנו ליואל 4. וכל השכנים בחוץ, ערב פסח כל הבנין רעד, חייכתי לשכן. השוטר מאחורי אמר אל תחייך. לקחו אותי לרכב ליואל 4, זה במאה שערים. שמה קצת יותר מסוכן. הייתי מלווה ב 4 רכבי חבלנות, כאילו הולכים למוקד מרכז הטרור העולמי של הפלג הירושלמי...".
300. ההגנה טענה כי אופן מעצרו של הנאשם, באמצע הלילה ובאגרסיביות יתרה, מוביל למסקנה שיש להורות על זיכויו בשל הגנה מן הצדק. כך, בין היתר, טענה ההגנה:
"... אין דרך להגדיר את מעצרו של הנאשם אלא כבריונות אלימה, כברוטליות בשירות החוק ללא הצדקה. לא נזק או סמים חיפשו, לא ראשי ארגוני פשע, לא רוצחים שכירים, או אנסים סדרתיים, אלא הטרדות באמצעות מכשירי בזק שהיו מגובים או לא מגובים בפלטי טלפון... זו התנהגות שערורייתית שאין לה מקום במדינה דמוקרטית. זו התנהגות של קלגסים הרואים בקהילה החרדית מחבלים, מוקצים, לא בני אדם".
301. התביעה השיבה, בין היתר, כי "סיכומי ההגנה נפתחו בדברי נהי על נסיבות מעצרו של הנאשם"; ובהמשך: "... מן המפורסמות כי הנאשם נמנה באוכלוסייה שידועה בהעדר שיתוף הפעולה עם החלטות ממשלה ועם רשויות החוק"; "... די מובן שטיעוני ההגנה מתמקדים בסבלו של הנאשם, אך בטיעוני הסבל יש משום צביעות רבה נוכח התעלמות מוחלטת מהסבל שגרמו מעשיו של הנאשם כלפי אנשים שכל פשעם הוא לקום בבוקר וללכת לעבודתם". עוד טענה התביעה כי "שיקול הדעת של צוות המעצר היה כי האוכלוסייה איתה נמנה הנאשם היא אוכלוסייה שבהכרח לא משתפת פעולה וקיים פוטנציאל התקלחות אם כוחות משטרה יגיעו בצהרי יום לבית המדרש ולבתי הכנסיות ויעצרו במשותף קרוב ל 15 איש. חומר הראיות בתיק יכול ללמד על קבוצה מאורגנת ומתוזמנת, מאוד יעילה בהעברה מסרים והודעות בזמן אמת ולכן יש פוטנציאל התלקחות נוסף".
302. הגנה מן הצדק מאפשרת, במקרים המתאימים, את ביטול כתב האישום מטעמים של צדק והגינות משפטית, וזאת - ללא קשר לשאלת אשמתו של הנאשם ראו בעניין זה למשל את קביעת בית המשפט העליון במסגרת ע"פ 6144/10 גטצאו נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (ניתן ביום 10.4.2013)).
303. על פני הדברים, המשטרה, שהיו בחזקתה צווי חיפוש ומעצר מאת בית המשפט (להלן: הצווים), היתה רשאית לפעול בכוח סביר על מנת לבצע אותם, בהעדר מענה מהבית נשוא הצו (ראו סעיף 45 לפקודת סדר הדין הפלילי [נוסח חדש], תשכ"ט-1969); ברי כי לעיתים נאלצת
--- סוף עמוד 91 ---
המשטרה לבצע מעצר או חיפוש בביתו של חשוד באישון לילה, תוך הערת ילדים קטנים משנתם, וכפועל יוצא – תוך הבהלתם, לשון המעטה.
304. ברם, במקרה דנא, לא שוכנעתי כי היה הצדק סביר לביצוע הצווים באישון לילה, בטח ובטח לשבירת הדלת בעזרת פטיש כבד. כל זאת, מבלי לפחות לבחון, אפשרות לבצע המעצר בדרך פוגענית פחות. מעדותו של אסולין עלה שלא היה כל ניסיון למזער את הפגיעה בחשוד ומשפחתו; הוא השיב, לשאלת הסניגור מדוע הגיע באישון לילה ושבר את הדלת שהוא "נשמע להוראות", ולגבי הילדים הישנים השיב: "אני לא עונה לדבר הזה. אתה בא לעשות ממני צחוק".
305. בשים לב למהות החשדות שעמדו נגד טריגר, ומנגד העובדה שהיה נעדר עבר פלילי, שוכנעתי כי גם אם היה עיכוב מסוים בפתיחת הדלת עת הגיעה המשטרה לביתו (הוא הסביר, באופן די משכנע, שהוא פחד וניסה בעצמו לקרא למשטרה), ניתן היה לחשוב, לכל הפחות, על דרך לבצע את הצווים באופן פוגעני פחות, מאשר להלום בדלת, ולנסות לפרוץ אותה באמצעות פטיש כבד, בשעה שלוש לפנות בוקר.
306. בתוך עמי אני חי. ראיתי לא אחת, בחדשות למשל, כי יש קבוצות ופלגים הקוראים תיגר על משטרת ישראל, בעקיפין גם על שלטון החוק, ויש ביניהם העומדים פנים אל פנים אל שוטרים העושים את עבודתם נאמנה, ומטיחים בהם שהם "נאצים", יימח שמם, וכיוצא באלה קללות, ולמען האמת הלב נחמץ, והצופה הנדהם מסרב להאמין למשמע אוזניו.
אולם, בכל זאת. גם אם אניח, שאולי יש קשר בין המראות המתוארים לעיל ולבין הסברי המשטרה כי ביצוע הצווים באישון ליל התחייב מכך שטריגר משויך ל"סביבה בעייתית" (כך רפ"ק סיימון), או "אוכלוסייה שידועה בהעדר שיתוף פעולה עם החלטות ממשלה..." (התביעה בסיכומיה) – עדיין, קשה להלום, תרתי משמע, בדלת של "רבע עוף" נעדר כל עבר פלילי, כטריגר זה, הנחשד בביצוע שידול להטרדה במתקן בזק, בשעה שלוש בלילה, תוך גרימת פאניקה למשפחתו.