ניכר מעדותו של פדר כי התקיימו, על פני הדברים, "מקורות דרבון" אחרים לביצוע ההטרדות כלפיו, והיו מתקשרים רבים, מעבר לזינגר, ויסנשטרן וריזי, אשר הטרידו אותו ואת ומשפחתו; כל זאת נוכח הפרסום של חברת טרה בעיתון יתד נאמן, לאחר מועד מסוים (ימי שלישי, עת העיתון מופץ בחינם).
כך העיד פדר: "... מידי יום שלישי לפני שראיתי את העיתון אני מקבל טלפונים למה אני מפרסם ביתד. הם רואים את העיתון לפניי. אז למה צריך לפרסם? הרי הם ראו את העיתון. אחרת לא היו מתקשרים אלי"; ובהמשך: "... העיתון של יתד יוצא ביום שלישי, כשאני מפרסם החל מאותו בוקר, זה עיתון עם תפוצה גדולה כי הוא חינם בימי שלישי. הוא מפורסם במגזרים החרדיים. מאותו יום שיוצא העיתון עד יום שני שלאחריו הטרדות בלתי פוסקות. על מנת לא לפרסם בעיתון הבא...".
יוער כי פדר לא ידע לספר בעדותו מי היו המטרידים, וכאשר הוצג לו על ידי הסניגור מספר הטלפון של ויסנשטרן הוא השיב שהוא "לא זוכר בעל פה"; עוד העיד פדר כי הוא "יכול להגיד
--- סוף עמוד 70 ---
שמות" של מטרידים: "... יש אחד בשם מוטי למשל והשני יעקב...". פדר טען כי גם הנאשם "התקשר להטריד אותו" אולם ציין כי הטרדה זו באה לידי ביטוי בכך שהוא הבחין באדם שזוהה כ"אברהם טריגר" בשיחה אחת שהוא בחר לא לענות לה.
71. התוצאה
196. בנסיבות אלה, נוכח תוכן דברי "העידוד" שהוגשו לתיק המוצגים המוסכם, שלא הופנו כלפי פדר, אלא כלפי טרה באופן כללי עם הנחייה להתקשר אל שירות הלקוחות, העדר ראייה ביחס למועד פרסומם, העדר ראיות מספיקות ביחס לשמיעת הדברים (או דברי עידוד אחרים כלפי פדר) על ידי זינגר ויסנשטרן, וכן נוכח התקיימות יסוד נפשי עצמאי אצלם - אני מורה על זיכויו של הנאשם משידולם להטריד את פדר, וקשירת קשר עמם.
197. אשר על כן אני מורה על זיכויו של הנאשם מהמיוחס לו במסגרת האישום השלישי.
72. אישום 4
198. אישום 4 מספר כי סמוך לתאריכים המפורטים באישום זה (נובמבר 2014 - פברואר 2015), הנחה טריגר את המנויים בקו המאבק וקשר עמם קשר להטריד את יעקב חיים הלפרין, שהיה במועד הרלוונטי לכתב האישום בעליה של חברת אופטיקה הלפרין, באמצעות שיחות טלפון רבות ומסרונים לטלפון הנייד שלו.
כתב האישום מפרט את המתקשרים השונים ושיחות הטלפון שביצעו אל הלפרין, באמצעות הטלפונים הניידים שלהם, כך: ריזי התקשר אל הלפרין 8 פעמים; ויסנשטרן – 70 פעמים[17]; דושינסקי - 23 פעמים, וזינגר התקשר אל הלפרין 17 פעמים.
199. ההגנה טענה ביחס לאישום זה, בין היתר, כי "מכל מקום חסר הנדבך שבו קורא הנאשם באמצעות קו המאבק לציבור להתקשר ליעקב הלפרין, ובאותן קריאות ששמענו בקולו, הקריאה לחרם צרכנים או לפנייה למוקד לקוחות, לא שמעתי את הנאשם מוסר לציבור את מספרו של יעקב הלפרין והאישום כולו מבוסס, כמו שאר האישומים, על ההנחה שאם מישהו מתקשר הרבה פעמים ליעקב הלפרין מן הסתם הודח לעשות זאת על ידי הנאשם... ".
200. צודקת ההגנה: גם במקרה זה, כתב האישום לא גילה מה אמר טריגר, ומתי בדיוק אמר טריגר במסגרת ה"עידוד" לביצוע ההטרדות נגד הלפרין. התביעה מצידה לא הפנתה את בית
--- סוף עמוד 71 ---
המשפט אל הקלטה ספציפית שיש בה כדי להוכיח עובדות אלה, ואכן, מעיון מדוקדק (ומתיש, יש לומר) בתיק המוצגים המוסכם – בית המשפט לא מצא אמרות של טריגר בקו המאבק ביחס לאופטיקה הלפרין, וממילא לא כלפי יעקב הלפרין.
201. נוכח העובדה שהתביעה לא הוכיחה את דברי "העידוד" של טריגר במסגרת קו המאבק כלפי אופטיקה הלפרין וממילא כלפי יעקב הלפרין, הרי שברור כי לא ניתן לקבוע שהוא השמיע דברים אלה בקו המאבק. מעבר לכך, התביעה לא הוכיחה מה, אם בכלל, שמעו המטרידים בקו המאבק ביחס להלפרין, מתי, והאם וכיצד "אימרות" עלומות אלה, השפיעו על היסוד הנפשי לביצוע עבירות ההטרדה אצלם.
202. אדרבא: ויסנשטרן מצידו העיד בבית המשפט כי טריגר כלל לא דיבר על הלפרין בקו המאבק, כך:
"ש. התעקשת במיוחד להשיג את יעקב הלפרין. ניסית בדצמבר ובינואר 2015, כ 103 שיחות טלפון ליעקב הלפרין.
ת. דבר ראשון אני רוצה להגיד שלפי מה שידוע לי, טריגר אף פעם לא פנה למחות עם יעקב הלפרין. הלפרין פרסם באופן קבוע ביתד נאמן משך תקפה ארוכה. הוא לא דיבר איתי מעולם. הוא אמר שבכלל הוא לא הלך למשטרה אלא המשטרה הגיעה אליו. אולי הוא הגיש תלונה דרך הטלפון".
203. אף זאת: כל המטרידים סיפרו בעדותם בבית המשפט כי לא "נזקקו" לקו המאבק על מנת לעודדם לבצע את ההטרדות (כולן, לא רק ביחס להלפרין). ראו ביחס לריזי עדותו מיום 21.11.2016 עמ' 41 ש' 1-2; עדותו של זינגר מיום 29.3.2017 עמ' 42 ש' 25-30; עדותו של ויסנשטרן מיום 6.1.2019 עמ' 122 ש' 14-27; עדותו של דושינסקי : ת/5, עמ' 2 ש' 15-16, עמ' 3 ש' 59-61, עמ' 4 ש' 72-79, 82-88, 90-92, עמ' 5 ש' 107-120, וכן עדותו בבית המשפט מיום 29.3.2017 עמ' 45 ש' 10-14.
204. נוכח העדר הוכחת "דברי העידוד", לא כל שכן – העדר הוכחה לשמיעתם על ידי מי מהמטרידים, וכן העובדה שהם העידו כי היה להם יסוד נפשי לביצוע העבירה בלי קשר לקו המאבק, וכן בהעדר הוכחת קשר בין עדותו של הלפרין לשיחת נשוא כתב האישום ולקו המאבק, שוכנעתי כי התביעה לא הוכיחה את עבירת השידול להטריד את הלפרין ביחס למעורבים נשוא כתב האישום, וכן לא הוכחה קשירת הקשר לעשות כן.
205. אשר על כן, אני מורה על זיכויו של הנאשם מהמיוחס לו במסגרת האישום הרביעי.
--- סוף עמוד 72 ---
206. לא נעלמה מעיני עדותו של ריזי לפיה הוא נעזר בקו המאבק על מנת להשיג את מספר הטלפון הנייד של הלפרין. עם זאת, התביעה לא ביקשה להרשיע את הנאשם בעבירת הסיוע. בנסיבות אלה, לא ראיתי לדון בעבירה זו ביוזמת בית המשפט.
73. אישום 5
207. על פי אישום 5, סמוך לתאריכים המפורטים באישום זה (ינואר 2015) הנחה הנאשם את המנויים בקו המאבק וקשר עמם קשר להטריד את אסף קידר, שהיה במועד הרלוונטי לכתב האישום מנהל מרחב בחברת אסם, באמצעות שיחות טלפון רבות ומסרונים לטלפון הנייד שלו.
במסגרת אישום זה מתואר כי וייסנשטרן התקשר אל קידר 23 פעמים, באמצעות טלפון הנייד שלו.
208. ההגנה טענה ביחס לאישום זה כי כל השיחות שביצע וייסנשטרן אל קידר היו בנות שנייה אחת "וגם הנדבכים האחרים של חובת ההוכחה הקושרת את יעקב וייסנשטרן לנאשם לא מתקיימים... הוא העיד ומסר כי את המספרים לא קיבל בהכרח מקו המאבק וכי בסך הכל ניסה לשכנע את ה'מוטרדים', וגם אסף קידר העיד על שיחות מטרידות, מכאן ששיחות בנות שנייה הן שיחות שלא התממשו כלל ונשארו כלואות באיזה מחסום תקשורתי".
209. התביעה מצידה לא טענה דבר באופן ספציפי לגבי אישום זה בסיכומיה, וממילא לא ראתה להפנות את בית המשפט אל ראיות שיש בהן להצביע על אשמתו של הנאשם במיוחס לו באישום זה.
210. חרף זאת, גם כאן, הפשלתי שרוולי, פשפשתי בקלאסרים ועיינתי בראיות המוסכמות שהוגשו, אך העליתי חרס. נמצא, כי גם בעניין הטרדתו של קידר – אין בדל ראיה המצביעה על כך שויסנשטרן שודל, באמצעות קו המאבק, להטרידו.
211. ראשית, תמלילי קו המאבק (שרובם ממילא נעדרי תאריך) לא העלו ההתייחסות ספציפית כלפי חברת אסם, וממילא לא כלפי קידר; בית המשפט מצא כי בזמן כלשהו, שלא הוכח ("קובץ מספר 1"), אמר טריגר בקו המאבק "זה חשוב מאוד להתקשר שוב למספרים האלה, זה המספרים הישירים של המנכ"לים כפי שמובא בשלוחה 7, חשוב מאוד, אלו החברות העיקריות שנשארו לנו, כל החברות האחרות הרי ירדו, עלית שטראוס, יפאורה, אסם, זה אמרנו בבוקר, מטרנה, סימילאק, לא נשאר כמעט כלום ברוך ה' ורק החברות האלה חייבים להמשיך בכל הכוח...".
--- סוף עמוד 73 ---
עוד עלה מהראיות המוסכמות כי הוגשה שיחה שכותרתה היתה "הטרדה אסם" ("קובץ מספר 11"), אולם לא ברור מי הדוברים בשיחה (עלה מתוכנה כי ה"מוטרד" הוא אדם ששמו הוא לכאורה לוי), מתי היא התבצעה, ועל רקע מה.
212. נראה שלא בכדי התביעה לא הפנתה את בית המשפט לראיות ביחס לעידוד של טריגר לבצע הטרדות ביחס לאסם; אלו פשוט אינן קיימות בחומר הראיות.
213. יובהר בנוסף, כי אף לא הוגשה ראיה לכך שויסנשטרן בכלל שמע משהו בקו המאבק ביחס לאסם; ואם לא די בכך, אפנה שוב אל דבריו של ויסנשטרן בעצמו, כפי שהובאו לעיל, לפיהם היתה לו ממילא מוטיבציה לביצוע ההטרדות, אם או בלי "עזרתו" של קו המאבק.
214. עדותו של קידר לא תמכה בקשר שבין השיחות המנויות בכתב האישום (שביצע ויסנשטרן) אל השיחות שגרמו לו להטרדה; ממילא, לא היה בה כדי לקשור את היסוד נפשי של ויסנשטרן עם קו המאבק. אדרבא, קידר סיפר בעדותו, בין היתר, כי: "ברגע שהיה מתחיל פרסום כל שהוא שלנו בעיתונות, בעיתונים המתחרים, בעיקר ביתד נאמן, זה יכול להיות גם בהמבשר, אך לא בפלס – באותו יום שהיה פרסום יש איזה גל מאוד ארוך של טלפונים. זה נמשך כמה ימים".
215. אשר על כן, נוכח העובדה כי לא הוכחו דברי העידוד מאת טריגר, לא הוכח כי ויסנשטרן שמע אותם (ככל שהיו), לא הוכח כי הדברים ששמע (אם שמע) "הביאו אותו" לביצוע העבירה, ומנגד עדותו של קידר העלתה שההטרדות היו בזמנים ספציפיים בהם היתה יכולה להיות לויסנשטרן הנעה שאינה קשורה לקו המאבק, (בכל מקרה – הוא טען שקו המאבק לא השפיע על שיקול דעתו), מבלי שהוכח קשר סיבתי כלשהו בין קו המאבק לביצוען – הרי שתביעה לא עמדה בנטל להוכיח אשמתו של הנאשם באישום זה, הן ביחס לעבירת השידול, והן בנוגע לעבירת קשירת הקשר.
216. אשר על כן, אני מורה על זיכויו של הנאשם מהמיוחס לו במסגרת האישום החמישי.
74. אישום 6
217. אישום 6 מתאר כי סמוך לתאריכים המפורטים באישום זה (דצמבר 2014 – פברואר 2015) הנחה הנאשם את המנויים בקו המאבק וקשר עמם קשר להטריד את אסתר יעיש לוגסי, שהיתה במועד הרלוונטי לכתב האישום מנהלת לשכת הדוברות של חברת החשמל באמצעות שיחות טלפון רבות ומסרונים לטלפון הנייד שלה.
על פי אישום זה, וייסנשטרן התקשר אל לוגסי 95 פעמים מהטלפון הנייד שלו, ושלח לה 26 מסרונים, בהם כתב, בין היתר: "עד מתי", "חרם", "למה אתם משתפים פעולה עם הרשעים
--- סוף עמוד 74 ---
מיתד לא נאמן", "למה אתה שותף להסתה", "שבוע רע לרשע רע", "לא מפסיק להחרים גם אנחנו לא נפסיק למחות", "מי שמחרים יוחרם", ועוד אימרות שפר כגון דא.
218. ההגנה טענה ביחס לאישום זה כי גם השיחות שביצע ויסנשטרן אל לוגסי היו בנות שנייה אחת בלבד; ביחס להודעות הטקסט טענה ההגנה כי "מסרים אלה אינם מהווים עבירה של הטרדה אבל מכל הם מעידים עד כמה בערה חמתו של יעקב, שהוא אכן אחד הכוכבים של שיחות השנייה בפלטי הטלפון. הוא לא זקוק לנאשם שישדל אותו".
219. התביעה מצידה לא טענה דבר באופן ספציפי לגבי אישום זה בסיכומיה, וממילא לא ראתה להפנות את בית המשפט אל ראיות שיש בהן להצביע על אשמתו של הנאשם במיוחס לו באישום זה.
220. על פי "קובץ מספר 12", שלא ברור מתי הוקלט ומתי הושמע בקו המאבק, יגעתי ומצאתי התייחסות לחברת החשמל; כך אמר טריגר, בין היתר:
"... שוב אנחנו לא יודעים ... עם כל הטלפונים, כולנו מתקשרים כמובן מלבד וכן חוץ מ... שגם אליהם פועלים רצופה בלי שום הפסקה, שוב ושוב מתקשרים, לא מתייאשים, חברת החשמל, בנק מרכנתיל, עילית שטראוס, טמבור, כל החברות כולם כולם...".
221. בקשר לעבירת ההטרדה, לוגסי הגישה לבית המשפט שני פלטים שהופקו על ידיה (באמצעות חבר); ת/1 – פלט שיחות טלפון "אקראי" של השיחות המטרידות, בפלט לא מופיע מספרו של ויסנשטרן, אף לא פעם אחת. ת/2 – הודעות כתובות, שם הוצגו גם הודעות מאת מספר הטלפון של ויסנשטרן, מיום 19.12.2014, כמו למשל : "למה", "עד מתי", "איך אפשר", "חרם" "יונים", ומיום 2.1.2015 "לא מצאתם על מי לעשות עסקים רק עם הלא נאמן", למה אתם משתפים פעולה עם הרשעים מיתד לא נאמן", "עכשיו ברצינות למה", ועוד.
222. עולה מהאמור לעיל, כי במסגרת אישום זה, הוכיחה התביעה כי ויסנשטרן ביצע עבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק כלפי לוגסי, ואף הוכחו דבר ה"עידוד" להטריד את חברת החשמל.
223. ברם, אין די בעובדות אלה כדי להרשיע את טריגר בשידולו של ויסנשטרן לבצע את ההטרדות, ובקשירת קשר עמו לעשות כן.
224. ראשית, לא הוכחו דברי השכנוע של טריגר להטריד את לוגסי דווקא, בניגוד לחברת החשמל באופן כללי. שנית, לא ברור מתי הושמעו דברי טריגר ביחס לחברת החשמל בקו המאבק. שלישית, לא הוכח כי ויסנשטרן שמע בקו המאבק דברי עידוד ביחס ללוגסי, או בכלל בנוגע לחברת החשמל; אמירתו הכללית לפיה היתה שם "קריאה" להתקשר לחברות – אין די בה. רביעית, כאמור, שוכנעתי כי ויסנשטרן לא היה טעון הנעה מנטלית, וזו התקיימה בו ללא קשר לקו המאבק.
--- סוף עמוד 75 ---
225. גם במקרה דנא, סיפרה לוגסי על תזמון ההטרדות, שהחלו "... בכל פעם שמתפרסם קמפיין פרסומי בחב' החשמל מגיעות שיחות גל של שיחות טלפון שיכולות להימשך מספר ימים מגיעות למשרד ולנייד שלי עם שאלות ועם טענות ומענות למה חב' החשמל מפרסמת בעיתון יתד נאמן ולא בעיתון הפלס. בימים הראשונים עשרות שיחות ביום. הם לא מזדהים. אומרים שהם מדברים מטעם עיתון הפלס. איך חב' החשמל מפלה ציבור כזה רחב ומפרסמת ביתד נאמן ובפלס לא".
226. עולה מהאמור, מעבר לצורך, כי לויסנשטרן יכולה היתה להיות הנעה אחרת (קמפיין פרסומי כמובן) ולא הוכח כי גובשה החלטתו לבצע את ההטרדות עקב מה ששמע בקו המאבק (אם בכלל).
227. אשר על כן, אני מורה על זיכויו של הנאשם מהמיוחס לו במסגרת האישום השישי.