מר חן: לא נתתי לה את זה.
(עמוד 223, שורה 34; ועמוד 224, שורות 1–17).
86. אין חולק כי הנתבע לא פרע את חובות התובעת למיכאל מור (נקודה/סעיף 2 במסמך גיאורגיה) (ר' גם עדותו הברורה של מור בתיק זה) (ר' גם עדות התובעת בעוד 144, שורות 32–34; עמוד 150, שורות 4–15; ובעמוד 151, שורות 3–13). כך גם בתמלול ט1 ציינה התובעת בפני הנתבע כי הוא התחייב לפרוע למור את חובה, תשובתו: "...למה שאני אחזיר .למה שאני אחזיר" (עמוד 13 שורות 16-13).
87. אין חולק כי הנתבע לא פרע את המשכנתה של התובעת לבנק לאומי (ר' נספח יא5 למוצגי התובעת; סעיף 79 לעיל) (נקודה/סעיף 4 במסמך גיאורגיה). כך גם ולמען הסר ספק באשר לחובות לוועד הבית (ר' נספחים יא 2-1 למוצגי התובעת).
88. בקשר לסילוק המשכנתה והתשלום למיכאל מור יצוין, כי בתמלול ט1 (תמלול שיחה בין התובעת לבין הנתבע), תועד בין היתר כדלהלן:
היה לנו חצי שנה שימי להשיג עסקה שהיא הוגנת שהיא פיירית שבאת באמת כמו שהצגת את עצמך עוזר לי. מביא אותי למצב שאני יוצאת מהחובות שיש לי לבנק [...] כמו שאמרת לי אני אשלם לבנק אל תדאיג. אני אשלם למיכאל אל תדאגי [...]
--- סוף עמוד 19 ---
שמעון: מאיפה, מאיפה רצית שאני אשלם. מאיפה רצית שאני אשלם.
שילה: אתה אמרת שיש לך את האמצעים. אני פניתי אליך. אתה אמרת אני אעזור לך.
שמעון: מאיפה אני אשלם. ומה. ואני אשלם ומה. ואני אשלם ומה.
(עמוד 6, שורות 21–27; עמוד 7, שורות 1–6).
89. אין חולק כי הנתבע לא שילם לתובעת סכום נוסף של 350,000 דולר בגיאורגיה או בכלל
(ר' נקודה/סעיף 5 במסמך גיאורגיה).
90. למען הסר ספק יודגש כי הנתבע לא המציא שום ראיה או תיעוד כלשהו באשר לתשלומים שביצע ביחס לסכומים שפורטו בנקודות 1, 2, 4 ו־5 במסמך שנחתם בגיאורגיה (מושא סעיפים
85–89 לעיל).
91. בשיחה בין ב"כ התובעת לבין הנתבע (ר' התמלול מוצג ט2) מנסה ב"כ התובעת לבחון מה צריך לעשות כדי למחוק את הערת האזהרה הרשומה על שם הנתבע (ר' עמוד 5, שורות 11–20; עמוד 8, שורה 6 ואילך). בשיחה זו הציג עו"ד א' אפרוני בפני הנתבע כי התובעת מכרה את הדירה
(ר' עמודים 6–7 לתמלול), והוא בדק עם הנתבע כיצד ניתן להגיע להסדר עימו על מנת שתמחק הערת האזהרה (ר' למשל בעמוד 8, שורות 1–27; עמוד 9, שורות 1–3).
92. בהמשך השיחה ציין עו"ד אפרוני כי נתבקש לברר כמה כסף ידרש לשלם לנתבע על מנת למחוק את הערת האזהרה:
שמעון: אז תראה, אתה מבין שזה כבר ברגע שהיא עשתה איתי הליך בנוגע לבית ולפתע פתאום היא באה למישהו אחר.
אלדד אפרוני: הליך משפטי? איזה הליך?
שמעון: משפטי, הליך...
אלדד אפרוני: אה אתה מדבר על הייפוי כוח? אוקיי, נו.
שמעון: זה לא, זה לא רק הייפוי כוח. היא קיבלה תמורות. היא קיבלה תמורות (עמוד 18, שורות 6–13).
93. במהלך השיחה הציג עו"ד אפרוני בפני הנתבע כי הוא -
בא לפתור את העניין איתך. עכשיו אם אתה בא ואומר חייבים לי כסף מאה אחוז. אם אתה אומר לי משהו אחר בוא נשמע משהו אחר.
שמעון: אני לא רוצה למכור את הבית. אני סתם עכשיו תיאורטית קניתי את הבית בדולר. אני לא רוצה למכור את הבית.
אלדד אפרוני: אבל אז אתה תצטרך ללכת לבית משפט להגיד אני לא רוצה למכור ישאלו אותך רגע על סמך מה אתה לא רוצה למכור? אז בוא תסביר לי למה אתה לא רוצה למכור.
שמעון: כי קניתי את הבית ושילמתי על הבית כסף.
אלדד אפרוני: כן. ויש הסכם מכר שהיא כבר דיווחה עליו ועשתה הכל?
שמעון: יש הכל, זה לא משנה אם יש הסכם מכר או אין הסכם מכר, אם דווח או לא דווח או איך דווח ומה דווח. מה שמגיע למסים יקבלו ואם צריך עם ריבית והצמדה. זה לא משנה (עמוד 19, שורות 6–18).
94. פעם נוספת בהמשך השיחה בין עו"ד אפרוני לנתבע מבקש הוא לדעת מהן דרישות הנתבע כדי למחוק את הערת האזהרה, לדברי ב"כ התובעת:
היא אומרת שהערת האזהרה הזאת היא לא צריכה להיות והיא יכולה למחוק אותה והיא שלחה אותי כדי למחוק אותה דרכך. איתך.
[...]
שמעון: בשביל למחוק אותה זה בסביבות ה-1,000,000 דולר. עכשיו אם הוא קנה את זה בסכומים שאין לו מקום לשלם את זה ואת הבנק או לא שווה לא [צריך להיות "לו" – ד"ח] שייצא מהעניין, אין מה שניפגש.
אלדד אפרוני: איך מיליון דולר? על מה? אתה העברת לה מיליון דולר?
--- סוף עמוד 20 ---
שמעון: שמעת? עכשיו אל תיכנס איתי לפרטים. העברת לה, נתת לה, שלחת לה, היא חייבת לך, אל תיכנס איתי לפרטים אני לא אענה לך על זה גם.
[...]
אלדד אפרוני: כלומר לצורך העניין אני לא מגיע איתך להסכמה אני מחר תובע אותך אז אתה הטענה שלך שמגיע לך מיליון דולר.
שמעון: סדר גודל, כן.
אלדד אפרוני: [...] אם אני מגיש מחר בבוקר כתב תביעה [...] אתה אומר לבית משפט אני אמחוק את הערת האזהרה אבל זה כנגד מיליון דולר שישלמו לי.
שמעון: לא יודע אם אני אגיד שאני אמחוק את ההערת אזהרה כנגד מיליון דולר. יכול להיות שאני אגיד שאני שילמתי מיליון דולר ואני רוצה עכשיו, מגיע לי מיליון דולר.
אלדד אפרוני: כן.
שמעון: מכוח הערת האזהרה הזאת בגלל איקס וואי זד (עמוד 21, שורות 15–27; עמוד 22, שורות 1–27).
95. ב"כ התובעת ביקש להבין מהנתבע את תחשיב החוב, באומרו:
אני צריך להבין כדי לבוא לקונה להגיד לו כמה אתה צריך לשלם לבחור הזה כדי לגמור איתו עסקה [...] אני רוצה להבין.
שמעון: אז הנה אז אני אומר לך. יש בסביבות 800 או 900 אלף שקל לבנק. יש חובות משכנתא.
אלדד אפרוני: משכנתא אתה מתכוון.
שמעון: כן. יש ארנונה עוד חובות. יש ועד בית עוד חובות.
אלדד אפרוני: נו. זה כבר אני יודע.
שמעון: זה אתה מודע? אוקיי. בסדר.
אלדד אפרוני: יש ועד 35,000 אני אגיד לך את זה בעל פה [...]
שמעון: 35,086 חברת ניהול תתקשר אליהם תבדוק.
אלדד אפרוני: [...] יש חברת חשמל 8,000 ארנונה 5,000. הכל אני יודע.
שמעון: כן.
[...]
שמעון: זה הסכומים בגדול מה שאתה אמרת זה הסכומים בגדול...
אלדד אפרוני: אבל זה לא סכומים שאתה דורש אותם. זה חובות.
שמעון: לא, לא, לא, זה חובות שצריך חוץ ממני.
אלדד אפרוני: בסדר, זה חובות. 35,000 אני יודע להתמודד.
שמעון: כן ויש את המשכנתא ויש אותי.
אלדד אפרוני: אז אני אומר אתה בא עכשיו שאני אומר לה שירה תגידי לי את השתגעת? הוא מדבר על מיליון דולר מאיפה הבאת את המיליון דולר הזה עכשיו?
שמעון: הקונה שלך קנה מה זה משנה לך.
[...]
שמעון: מה אתה רוצה? מה יותר מזה אתה צריך? נתתי לך את המספרים, את הוועד בית וארנונה יש לך. חשמל יש לך. בנק יש לך. אותי יש לך. (עמוד 23, שורות 6–27; עמוד 24, שורות 1–15).
בהמשך נרשם מפי הנתבע:
שמעון: אני עבדתי, בוא נאמר הגנתי על עצמי כמו שצריך. העניין הוא שהיא, היא יש לה כל יום גחמות חדשות וזו הבעיה.
אלדד אפרוני: לגבי מכירת הדירה?
שמעון: לגבי הכל, כל ההתנהלות הזאת. בוא תמכור תביא לי את מה שמגיע לי. באיזה מחיר תמכור. תקנה אתה. תשלם את. זה חלק מהסיבה שלא רצתי לשלם את הבנק ולהגיד שלום על ישראל הבית שלי וזהו. זה חלק מהסיבה אתה מבין? ששום דבר לא סגור כמו שצריך איתה..." (עמוד 27, שורות
18–25).
--- סוף עמוד 21 ---
96. הנתבע התייחס בשיחתו עם ב"כ התובעת בין היתר לאופן חישוב הסכום של מיליון דולר, לדבריו:
למה היא לא רצתה? ממיליון טענות. חתמתי, סתם חתמתי, נתתי, סתם נתת לי, לא נתת לי, כן הבאת לי, לא הבאת לי. סיכמנו, לא סיכמנו, חתמנו כך, סיכמנו כך. כל מיני סיפורים. תעביר את הכסף לזה, ההוא לא קיבל, ההוא כן קיבל. הכל. מיליון, כל יום היה סיפור חדש, סרט חדש... אתה מבין? זה לא משהו שאתה יכול זה להתמודד. עכשיו בוא נאמר ככה אני גם לא לבד בתמונה אתה מבין? אני לא לבד. אני לא דעת יחיד. יש עוד אנשים גורמים שנמצאים בתמונה שנתנו לה כספים ולחלקם היא מתכחשת, לחלקם לא, היה ביניהם הסכמים, חלקם היא מתכחשת חלקם לא, אולי היום לכולם כן אז לכן אני אומר.
אלדד אפרוני: הכל במסגרת של ה-1,000,000 דולר הזה?
שמעון: כן, הכל במסגרת של ה-1,000,000 דולר הזה. אלא אם כן שמה זה יותר אני לא יודע איזה גורמים (עמוד 33, שורות 16–27).
97. בהמשך השיחה מזכיר הנתבע את מיכאל מור, שלדבריו התובעת חייבת לו כספים. ב"כ התובעת מציין כי התובעת אומרת "שהיא חייבת לו כסף ושמהמכירה היא תשלם לו" הנתבע השיב בהקשר זה בין היתר כי "הקונה בשביל להוריד אותי צריך לשלם לו", ובהמשך:
שמעון: מי הוא?... הערת האזהרה שלי מכסה חלק ממנו. המיליון דולר זה חלק ממנו. כן.
אלדד אפרוני: אהה זה לא נוסף.
שמעון: זה לא נוסף, לא... מיליון דולר זה חלק ממנו (עמוד 34, שורות 9–27).
98. כך גם התייחס הנתבע לחוב שחייבת התובעת למור וציין:
אלדד אפרוני: אוקיי. אבל מה אכפת לך מה כמה אני אשלם לו? מה זה אכפת לך?
שמעון: אהה באמת שלא אכפת לי. יש לו סכום שחלק מהערת אזהרה שלי. והיות ואני ערב לסכום הזה וזה חלק מהערת האזהרה שלי בהסכם בינינו. והיות וכך אז אכפת לי שייסגר איתו העניין. במידה ולא ייסגר איתו העניין זו עוד עילה לא להוריד את הערת האזהרה שלי.
אלדד אפרוני: אבל זה ייסגר אני אומר לך. היא אומרת שהיא תשלם לו.
שמעון: היא יכולה לסגור איתי ולא לסגור איתו אז זה לא יירד. היא יכולה לסגור איתו ולא איתי זה לא יירד. היא צריכה לסגור אותי... שאני אקבל איקס כסף ובזה אני סוגר אותי ואת מיכאל מור... אז הכסף יעבור בנאמנות לעורך דין, תעביר את הבעלות או לא תעביר זה לא מעניין אותי.
אלדד אפרוני: בסדר.
שמעון: הכסף הראשון יעבור לבנק, הכסף השני יעבור אליי, אחרי זה תעשה בעלות לא תעשה בעלות זה לא עניין שלי. (עמוד 36, שורות 11–27; עמוד 37, שורות 1–3).
99. במהלך השיחות שניהל הנתבע עם התובעת ובא כוחה (מוצגים ט1–ט3) טען הוא כי הדירה נרכשה על ידי צד ג עלום. כך למשל בעמוד 9 לתמלול ט1 ציינה התובעת כי היא מעוניינת למחוק את הערת האזהרה ולמכור את הדירה. והנתבע השיב: "אוקי. הדירה הזאת נמכרה. את רוצה את הכסף בואי תקחי את הכסף" (שם, שורות 21–24).
100. בשיחה (מושא מוצג ט3) מציג הנתבע לתובעת כי הוא עשה עסקה למכירת הדירה, "הבנ"א עשה הסכם, אמר לי הנה הכסף, אמרתי לו תביא את הכסף... עשיתי עסקה עם בנ"א ואמרת לי בסדר" (עמוד 3, שורות 2–12). בהמשך השיחה מציג הנתבע כאילו הדירה נמכרה לפי 3 מיליון ₪, "1,000,000 יש אצלי... 3,000,000 ועוד 1,000,000 שקל יש לשלם למיכאל ול... ומה שיישאר הוא ישלים. זה הסיפור... הוא נתן לנו מיליון שקל מקדמה". התובעת מציינת כי
--- סוף עמוד 22 ---
המקדמה לא הגיעה לחשבון הבנק והנתבע הבהיר כי המקדמה נמצאת אצל עורך הדין שלו. התובעת מדגישה כי לא הסכימה למכירה זו ולא נשאלה על־אודותיה, "עדיין העסקה שנמכרת ב-3 היא לא מקובלת עליי. זה לא מקובל עליי. 3,000,000 זה סכום שהוא חצי ממחיר הדירה... אתה אומר שאתה בעדי ואז אנחנו מוציאים עסקה שהיא מגוחכת" (עמוד 8, שורות 22–25). הנתבע מצידו טען כי התובעת נתנה לו הסכמה למכור ב־3 מיליון והתובעת מכחישה זאת (עמוד 9, שורות 15–17). הנתבע שב ומציין כי "עכשיו מדובר שיש קליינט, קנה, ב-3,000,000 שקל" (עמוד 11, שורות 5–6).
101. בהמשך שיחתם מציגה התובעת לנתבע כי היום יש מישהו שמוכן לשלם 4 מיליון ₪:
שימי: אי אפשר.
שילה: יש, אבל יש בן אדם כזה.
שימי: זה כבר נמכר.
שילה: אבל אתה לא, אתה לא יכול להגיד לי זה נמכר, אתה לא יכול להגיד לי שזה נמכר.
שימי: את לא יכולה, מי שקנה יכול למכור את זה ב-4,000,000. אם אתה לא רוצה להבין את זה ופתאום נהיה לך עין גדולה.
[...]
שימי: בן אדם קנה בשלוש ואת רוצה.
[...]
שילה: אבל הלקוח שאתה מדבר עליו עדיין לא קנה.
שימי: הוא קנה. (עמוד 15, שורות 22–28; עמוד 16, שורות 1–28).
102. זאת ועוד, בהמשך השיחה (מוצג ט3) נשאל הנתבע על ידי התובעת:
שילה: העסקה של ה-3,000,000 שקיבלה אישור שלי?
שימי: כן, היא מתועדת מה זאת אומרת.
שילה: אבל מעולם לא אמרתי שיש עסקה של 3,000,000 ומעולם לא אמרתי לך כן שימי אני מסכימה.
[...]
שילה: אז תשלח לי, אני רוצה לראות שאמרתי כן לעסקה של 3,000,000 שקל.
שימי: בסדר... (עמוד 25, שורות 6–15).
לדבריו בהמשך הוסכם על פיצוי בסך מיליון ₪ "למי שחוזר בו מהעסקה, את רוצה לתת לו? תני לו" (עמוד 25, שורות 25–27).
103. בהמשך השיחה ולקראת סיומה, נשאל הנתבע על ידי התובעת האם הוא "מוכן בעצם לפנות את הערת האזהרה והפיצוי לאותו לקוח תוך כדי משא ומתן", תשובתו: "ומה עם כל הכסף שאני הפסדתי בהליך הזה....?