209. לעניין זה טען מר פלג בחקירתו הנגדית כי עניינו של הסעיף דנא מתוך התוספת השנייה להסכם ארנה עניינו הקבלנים וספקי משנה, להבדיל משירות לוגיסטי שלא קשור לקבלני המשנה, אלא לתובעת בלבד. עם זאת, מר פלג הוסיף ואישר בחקירתו כי הדרישה לקיזוז סכומים אלו מקורה בהחלטה לסילוק ידה של סלטי מהפרויקט, וכי לא הייתה כל כוונה מלכתחילה לקזז סכומים אלו. (ר' ע' 72 ש' 16-25 לפרוטוקול הדיון).
210. במסגרת נספח 28 עליו מבססת מנוליד את דרישת התשלום לעניין סעיף ההובלות, צורפו מספר הזמנות. רב רובן של ההזמנות, מתייחסות למועד שקדם לחתימת התוספת השנייה, ומשכך לא היה מקום לאשר קיזוז בגינן (הזמנה מס' 47603 מיום 31.5.2012; הזמנה מספר 39412 מיום 18.9.11(עוד טרם כניסתה של סלטי לפרויקט); הזמנה מס' 47475 מיום 28.5.2012; הזמנה מס' 47404 מיום 24.5.2012).
211. ההזמנה היחידה המתייחסת למועד שלאחר חתימת התוספת השנייה היא הזמנה מס' 73764 מיום 29.6.2014 בגין הובלה של 4 מכולות מפרויקט ארנה למחסן התובעת בעמק שרה.
אני ערה לעובדה כי על גבי ההזמנה צוין כי היא משויכת לפרוקיט ארנה ולחשמל, ואולם לא הובהר הקשר של סלטי למכולות אלה, וודאי מקום בו מנוליד עצמה לא טענה כי סלטי עשתה שימוש בארבע מכולות, אלא בשתיים. בנסיבות אלו, החיוב בתשלום עבור הובלה של ארבע מכולות למחסני התובעת ביוני 2014, תמוה, ואין מקום לחיוב הנתבעים בגינו.
יב. סעיף 20 – תשלום לספק דיסאנו בגין השלמת גופי התאורה ומערכת החירום – 305,000 ₪
212. סכום זה אינו שנוי במחלוקת בין הצדדים.
יג. סעיף 21 – תשלום בגין התקנה מחודשת של גופי תאורה לקבלן אלי יוסף (כולל במות, עובדי מנוליד וחומרים) בתוספת 12% רווח קבלני – סך של 72,927 ₪ (נספח 30).
213. במסגרת נספח 30 לכתב התביעה צורפו אסמכתאות לביצוע הזמנות של ציוד (זרוע טלסקופית) מחברת מנופי אבי, החל מחודש יולי 2015, כמו גם אסמכתאות ל-"הזמנת עבודה כחלופה לסלטי" מיום 5.9.2015 בסך של 8,385 ₪.
--- סוף עמוד 46 ---
214. בהינתן הקביעה על פיה סילוקה של סלטי מהפרויקט, לא נעשה כדין, ומקום בו לא הוכח כי סלטי לא יכולה הייתה לבצע את העבודות, אין מקום לחיובה בתשלום זה או קיזוז הסכום מהתמורה המגיעה לה.
215. למעלה מכך, אף אילו היה נמצא כי התובעת זכאית להיפרע מסלטי בגין השלמת ביצוע עבודות אלו ואחרות, היה מקום להוסיף ולפרט את מהות והיקף העבודות. מתוך המסמכים שצורפו לא ניתן היה להסיק מיהו הקבלן המבצע, האם אכן מדובר היה בעבודות המצויות בתחום אחריותה של סלטי או מהות הרכיבים בהם נעשה שימוש.
216. בהינתן כל אלה נדחות טענות התובעת ביחס לזכאותה לחייב את הנתבעים בגין סכומים אלו.
יד. סעיף 22 – תשלום בגין לוח חשמל שנשרף לספקים לומר, א. אחמד, אלי בן עזרא ושניידר (לרבות צילום ועובדים מטעם מנוליד) – 118,000 ₪
217. כפי שהובהר לעיל, הוכח כי מקור התקלה בלוח החשמל שנשרף הייתה בייצור של המוצר, דהיינו כי האחריות המרכזית רובצת לפתחו של יצרן הלוחות – שטרן את ביטון, ולא נובעת מהתקנה אשר בוצעה ע"י מנוליד.
218. בנסיבות אלו, אין מקום לחיובה של סלטי בתשלום עלות תיקון הלוח, או בתשלומים ששולמו למר בן עזרא, בקשר לבדיקות כאלה ואחרות שנעשו עם לוח החשמל שנשרף.
219. מחדלה של סלטי, בהתייחס ללוח החשמל, התבטא בהיעדר נכונות מצדה, לפעול לביצוע התיקון, בין היתר, באמצעות פנייה מידית ליצרן הלוחות, אולם גם ב"כ התובעת הבהיר במסגרת הדיון שהתקיים בפני, כי התובעת אינה רואה בה אחראית לשריפת הלוח עצמו. (ראה עמוד 96 ש' 10-13 לפרוטוקול הדיון מיום 1.6.2020).
220. בנסיבות אלה איני מוצאת להתיר קיזוז סכום זה.
טו. ס' 23 – תשלום בגין תהליך המסירה כ-6 חודשים לאחר סילוק יד של סלטי (עלות עובדים, אחזקת רכב, תקורות וכו' – 623,700 ₪ "כמקובל בשוק העבודה ובהתאם לדרישות המזמין לנושאים השונים הקשורים במסירה"
221. טענות התובעת ביחס לרכיב זה, היו כלליות מאוד, סתמיות, ולא נתמכו בראיות כדבעי.
כך לדוגמא לא הובא כל פירוט לעניין העבודות אשר נטען כי בוצעו בפועל, היקף וזהות כח האדם שהועסק, העלויות הכרוכות בכך, דרישות המזמין, ועל בסיס מה נקבע אותו מונח: "המקובל בשוק".
כל זאת עוד קודם שאדרש לשאלה בדבר ההצדקה בחיובה של סלטי ברכיב זה, נוכח ההכרעה בדבר העדר הצדקה בדין להורות על סילוק ידה של סלטי מהפרויקט.
--- סוף עמוד 47 ---
עתירת התובעת לחיוב הנתבעים בגין רכיב תביעה זה, נדחית.
טז. סעיף 25 – תשלום בגין צוותי ניהול מנוליד (מנהל פרויקט, מנהל עבודה ומנהל בכיר, למשך כל חיי הפרויקט לרבות תקופת הבדק ואחזקת רכב) – 1,841,850 ₪
222. כאמור לעיל, מנוליד לא הרימה את הנטל הראייתי להוכיח כי העמידה כוח אדם ניהולי במקומה של סלטי במסגרת פרויקט ארנה.
חלף זאת עלה מהראיות כי העמדת צוותי הניהול ע"י מנוליד נעשתה ללא קשר להעמדה או אי העמדה של כח האדם הניהולי ע"י סלטי.
223. יתרה מכך, מצאתי את התנהלותה של מנוליד, בכל הנוגע לקיזוז דמי הניהול, כזו המעוררת חוסר נוחות רבה, עד כדי מסקנה בדבר התנהלות שבחוסר תום לב.
לעניין זה אציין כי מתוך הראיות עלה כי במשך שלוש שנות ניהול פרויקט ארנה (כמו גם פרויקט בית לוינשטיין אשר יידון בהמשך), לא מצאה התובעת לנכון לקזז דמי ניהול, להודיע לסלטי כי בכוונתה לחייב בגין דמי ניהול מידי חודש, או לחילופין להודיע כי שכרה את שירותיו של פלוני לצורך מילוי תפקיד בפרויקט חלף נציג של הנתבעת.
רק בשלב החשבון הסופי, כאשר בין הצדדים כבר קיימות מחלוקות מהותיות, בין היתר בהתייחס לפרויקטים אחרים בהם הייתה סלטי מעורבת, ולאחר תקופה ארוכה בה לא בוצע לסלטי כל תשלום, מצאה מנוליד לנכון, לפתע פתאום, לקזז מהסכומים המגיעים לנתבעת, סכומי עתק, בטענה כי אלו מהווים דמי ניהול (כמו גם בגין חיובים נוספים).
כפי שהובהר לעיל, אני ערה לעובדה כי נמצאו מעת לעת חסרים נקודתיים של כוח אדם מצדה של סלטי, ולא ניתן להורות כי התנהלותה כקבלן משנה, לכל אורך תקופת הפרויקט, הייתה מיטבית. כן אני ערה להודעות שנשלחו ביחס לכך על ידי התובעת.
עם זאת, עסקינן במקרים מוגדרים ונקודתיים, והניסיון , אשר כל כולו בדיעבד, לחייב את קבלן המשנה, אשר לא קיבל תמורה עבור עבודתו במשך חודשים ארוכים, בעלות העמדתו של כוח אדם ניהולי שוטף לכל אורך תקופת הפרויקט, אין לו כל הצדקה.
224. יצוין כי בהתייחס לקיזוז ע"ס 19,108 ₪ מחודש אוגוסט 2013, אשר ביחס אליו נשלחה לסלטי הודעת קיזוז ספציפית מיום 4.9.2013 (במסגרת נספח 5 לתצהיר מר שטרית), העיד מר שטרית כי הוא אינו זוכר אם סכום זה קוזז בפועל (ר' ע' 25 ש' 20-23 לפרוטוקול הדיון); ואילו מר פלג העיד ביחס לקיזוז זה כי לדעתו הוא לא קוזז בפועל, אלא היווה סוג של התראה ונועד לעורר את סלטי, להחזיר את צוות הניהול לאתר (ע' 58 ש' 23-25 פרוטוקול הדיון).
225. יתרה מכך, מנוליד היתה מודעת להתנגדותה של סלטי לקיזוז בגין דמי ניהול, כפי שעלה גם מהודעת הדוא"ל שנשלחה ע"י מר רמי סלטי לאורן פלג ולנתן שטרית ביום 17.7.2014, במסגרתה התריע רמי סלטי כי בכוונתה של סלטי להוציא את עובדיה מן
--- סוף עמוד 48 ---
האתר, בין היתר עקב קיזוז דמי ניהול, אשר לא היה מקובל עליה, ולשיטתה אף עמד בניגוד להוראות ההסכם בין הצדדים. (ר' נספח 7 לתצהיר מר פלג).
226. מצאתי את התנהלות מנוליד בפועל, לעניין זה, כזו הנגועה בחוסר תום לב, ואפרט;
ניתן לצפות כי קבלן המבצע עבודות עבור מזמין עבודה (במקרה זה סלטי ומנוליד), במשך תקופה של כשלוש שנים, ידע מהי המציאות הכלכלית במסגרתה הוא מתנהל. אין זה סביר כי התובעת תמלא פיה מים, במשך שנים, תניח לקבלן להמשיך לבצע עבורה עבודות, מבלי שהוא יידע, באופן ברור ומפורש, כי בכוונתה לקזז מהתמורה המגיעה לו סכומים נכבדים, לרבות שיעור אותם סכומים, וכי אלו יקוזזו לבסוף אך לאחר סילוקו מהאתר.
227. האמור לעיל מקבל משנה תוקף מקום בו עלה מעדותו של מר מוחמד סלטי, אשר לא נסתרה, כי בין הצדדים התקיימו התקשרויות חוזיות רבות בפרויקטים שונים לאורך השנים וכי בשום פרויקט לא קוזזו דמי ניהול מהתמורה שהגיעה לנתבעת (ר' ס' 40 לתצהירו).
228. די בנקוב כדי להביא לדחיית טענותיה של מנוליד ביחס לרכיב זה בחשבון. אלא כי מעבר לכך, ואף ככל והיה נמצא כי עומדת למנוליד הזכות לבצע קיזוז של דמי הניהול, היה עליה להוסיף להניח מצע ראייתי באשר לשיעור הקיזוז. בפועל, האופן בו חושב שיעור דמי הניהול לקיזוז, מעורר אי נוחות.
מכתב התביעה (ס' 48 (25)) כמו גם מחוות דעתו של המומחה מר אופיר עולה, כי חישוב העלויות של הצוות הניהולי בפרויקט ארנה, בוצע על ידו בהתייחס לתקופה של כל משך הפרויקט, קרי: 36 חודשים (ר' ס' 3, 4 ו- 19 לחוות הדעת).
עם זאת, במסגרת התוספת השנייה להסכם ארנה, מיום 6.8.2013 הוסכם מפורשות כי
"... קבלנים שקדמו לקבלן בעבודות בשטח ו/או עובדים ו/או הוצאות חומרים ו/או הוצאות ניהול שהיו עד כה לא יקוזזו מהקבלן". (ס' 4 לתוספת השנייה, נספח 3 לתצהיר מר שטרית; ההדגשה לא במקור – ה.ס).
229. גם הודעת הדוא"ל מיום 15.8.2013 (נספח 5 לתצהיר מר שטרית) , לא מלמדת על העמדת כח אדם ניהולי מטעם מנוליד תוך חיובה של סלטי בגינו, טרם לאותו המועד, וניתן היה לראות בה, לכל היותר, התראה על כוונתה העתידית של מנוליד לעשות כן. זאת ועוד;
230. מחוות הדעת עולה כי הנחת היסוד של המומחה מר אופיר, היתה כי סלטי אמורה הייתה להעמיד בפרויקט מנהל פרויקט ומנהל עבודה שהוא מהנדס חשמל. כפי שפורט לעיל, ביחס לפרויקט ארנה, לא אותרו דרישות אלו, באופן הנטען על ידי מנוליד.
מר אופיר טען כי מקום בו לא הועמד צוות ניהולי ע"י הנתבעת, התובעת נאלצה להעמיד צוות ניהולי משלה, שכלל מנהל פרויקט, מנהל עבודה ומנהל בכיר.
--- סוף עמוד 49 ---
231. ואולם, התובעת לא הבהירה את הצורך במינוי "מנהל בכיר" ואת המסגרת החוזית המעגנת את הצורך במינוי מנהל כאמור. יתרה מכך, לא ברור מדוע היה צורך בהעמדת שני מנהלי פרויקט (הן מר שטרית והן מר פלג), תוך חיובה של סלטי בעלות העסקתם. לעניין זה אציין כי הגם שכל אחד מהם שימש לכאורה כ"מנהל פרויקט משותף", דמי הניהול נתבעו בגין עבודתו של כל אחד מהם בנפרד.
מר אורן פלג עצמו העיד כי "הביאו אותי לפרויקט הזה ככל הנראה על מנת שיהיה זוג עיניים נוספות מטעם התובעת שיוכלו לסייע בבקרה ובניהול השוטף של העבודה..."
(ע' 58 ש' 31-32 לפרוטוקול הדיון).
232. המומחה מר אופיר הבהיר כי כלל הנתונים עליהם הוא הסתמך לצורך עריכת החישוב, נמסרו לו ע"י התובעת.
כן הוא הבהיר, כי בהסכם ההתקשרות בין מנוליד לסלטי, לא מוגדרות שעות העבודה הנדרשות עבור כל תפקיד, ומשכך הוא הסתמך על ניסיונו האישי בלבד לצורך אומדן שעות העבודה, ויצא מנקודת הנחה כי הצוות הניהולי הועסק במשרה מלאה בהיקף של 180 ש"ע בחודש. לשיטתו, "מטעמי חסכון, שמרנות וגמישות" בניהול הפרויקט הספציפי, נערך התמחיר למשרת המנהל הבכיר בהיקף של 70% משרה למשך 24 חודשים ו- 25% משרה למשך 12 חודשים נוספים, ואילו התמחיר של מנהל פרויקט הוצע בהיקף של 75% משרה לתקופה של 12 חודשים (ס' 13 ו- 14 לחוות הדעת).
מר אופיר הבהיר כי לא הוצגו בפניו יומני העבודה לצורך ביצוע החישוב, וכי על אף שהוא דרש אותם ונאמר לו כי הם קיימים, נאמר לו גם כי אין בהם צורך (ר' ע' 54 ש' 1-4 לפרוטוקול הדיון).
כן לא הוצגו בפניו תלושי משכורת בהם מגולמים הוצאות רכב ודלק, בסך של 4,750 ₪ לחודש, ולא ברור כלל על מה מבוסס חיוב זה (ר' ע' 54 ש' 5-14 לפרוטוקול הדיון).
233. עוד עלה כי הוא הסתמך על מחירונים המצויים בשוק (מחירון דקל, מחירון רמדור ותעריפי משרד הביטחון). כל זאת הגם שעלה מתוך עדותו כי לרוב, המחיר הקבוע במחירון מהווה בסיס למשא ומתן בין הצדדים, ואינו בהכרח המחיר הסופי (ר' ע' 55 ש' 6-8 לפרוטוקול הדיון).
234. בנסיבות אלה אני סבורה כי מנוליד לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את זכאותה לקיזוז סכומים כלשהם בגין דמי ניהול, לא כל שכן את שיעור הסכומים שקוזזו בפועל.
איחור בביצוע המסירה
235. במסגרת ס' 41 להסכם ארנה נקבע כדלהלן:
"הוסכם בין הצדדים כי אם יאחר קבלן המשנה בביצוע של שלב או גמר העבודה ומסירתה, הרי שמבלי לגרוע בכל סעד אחר לו זכאית החברה, קבלן המשנה יהיה חייב
--- סוף עמוד 50 ---
לשלם לחברה 1% מסכום החשבון המאושר המצטבר האחרון בגין כל שבוע או חלק משבוע של איחור, כפיצוי מוסכם ומוערך מראש, וזאת מבלי לפגוע בזכויות החברה לפיצויים בגין נזקים שיגרמו לחברה בפועל. סכום הפיצוי המוסכם יהיה צמוד למדד הבסיס והחברה רשאית לקזזו מהתמורה המגיעה לקבלן המשנה. יובהר כי בכל מקרה סך הפיצוי המוסכם האמור לא יפחת מ 50,000 ₪."
236. במסגרת תביעתה עתרה מנוליד לחיוב הנתבעים בסכום של 1,264,596 ₪, בגין איחור במסירת העבודות.
237. לא מצאתי כי התובעת הוכיחה את תביעתה בעניין זה. כפי שיובהר להלן, טענותיה היו כלליות ביותר ונטענו ללא בסיס ראייתי.
238. מעדותו של מר אורן פלג, מטעם מנוליד, עלו הדברים הבאים:
"קשה להעריך בכמה זמן התעכבה המסירה בעקבות התנהלותה הכושלת של חברת סלטי. לפיכך מעריכה מנוליד – וזאת לצרכי התביעה בלבד, ובהערכה שמרנית במיוחד, כי כתוצאה מהמצב לו גרמה חברת סלטי התעכבה המסירה ב- 12 שבועות (כאמור בהערכה שמרנית). בגין איחור זה יש לחייב את חברת סלטי בפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם ארנה" (ס' 57 לתצהירו).