172. במסגרת ס' 10 לתוספת השנייה הובהר כי נכון למועד חתימתה אין עדיין אישור לביצוע עבודות שלב ב' של הפרויקט, והוסכם כי ככל שתהיה התקשרות ביחס לשלב ב' של הפרויקט, תחושב התמורה בגין ביצוע העבודות בשלב זה עפ"י מדידת כמויות, וכי התנאים וההסכמות שסוכמו לגבי שלב א' יחולו גם בשלב ב'.
173. כן הובהר במסגרת ס' 12 להסכם, כי הקבלן יהא זכאי לתשלומים על פי ההסכם והתוספת להסכם, בכפוף לכך שאושרו ע"י מנוליד, ולאחר שאושרו ושולמו בפועל לידי מנוליד, ע"י המזמין.
174. מן האמור לעיל עולה, כי סלטי, נטלה על עצמה התחייבות מפורשת לעמוד, במלוא התחייבויותיה של מנוליד כלפי דניה סיבוס, וחיובה של מנוליד בתשלום סכומים כלשהם כלפי דניה סיבוס, ככל שאלה נובעים מעבודתה/ מעשיה/ מחדליה של סלטי, מקימים לה גם את הזכות לקזז אותם מתשלומיה לסלטי.
175. עם זאת, אין בנקוב לעיל כדי לאיין את חובתה של מנוליד להוכיח כי הסכומים אותם היא מבקשת לקזז מחשבונה של סלטי, אכן קשורים לעבודתה של סלטי ונובעים ממנה. כל זאת מקום בו אין חולק כי לבד מסלטי, הועסקו ופעלו בפרויקט ארנה קבלני משנה נוספים, לרבות אלו אשר עסקו בבינוי, במיזוג אויר ועוד.
176. טרם בחינת זכאותה של מנוליד לבצע קיזוזים פרטניים, יש להקדים ולציין כי מנוליד נסמכה לצורך ביצוע החשבון הנקוב בכתב התביעה ובתצהירים, על טיוטה של חשבון סופי בינה לבין דניה סיבוס.
--- סוף עמוד 40 ---
במסגרת ההליך התברר כי ביחס לאותה טיוטה, התנהל בין מנוליד לדניה סיבוס דין ודברים, ולא מן הנמנע כי בסופו של יום, חלק מהחיובים אותם ביקשה מנוליד לבצע, בהסתמך על טיוטת חשבון זו, לא בוצעו או לא יבוצעו בפועל, או בוצעו/יבוצעו באופן חלקי.
עוד יודגש כי הגם שהליך זה החל לפני למעלה מארבע שנים, לא מצאה מנוליד לנכון, עד לסיומו של ההליך ועד למועד כתיבת שורות אלו, לפזר את העננה הנוגעת להתחשבנות הסופית בינה לבין דניה סיבוס.
לא הוצג הסכם, לא הוצג חשבון סופי, ולא הוצגו מסמכים בדבר התחשבנות סופית בפועל.
די בכך כדי להצדיק דחיית חלק הארי של טענות מנוליד באשר לזכאותה לבצע קיזוז של סכומים אלו ואחרים מחשבונה של סלטי, שכן לצד זכות הקיזוז, היה על מנוליד להציג ראיות באשר להיקף הסכום לחיוב.
התבססות במשך שנים על טיוטה של חשבון סופי, אינה זו אשר ניתן לראות בה כסבירה, או כזו אשר יש בה די.
בבחינת למעלה מן הנדרש , הוספתי ונתתי דעתי גם לרכיבי החיובים והקיזוזים לגופם, וכמפורט להלן;
ד. סעיף 5 – חיובים שונים של הקבלן הראשי – סך של 73,747 ₪.
177. לטענת מנוליד מדובר בחיובים שוטפים המתווספים על בסיס חודשי תוך כדי ביצוע ומשויכים לקבלני המשנה השונים.
לא מצאתי לאשר הפחתה של סכום זה, מקום בו לא הובהר באילו חיובים שוטפים מדובר, בגין איזו תקופה, ואיזה חלק שלהם, אם בכלל, מיוחס לסלטי (להבדיל מקבלני משנה אחרים).
ה. ס' 6 – חיובים בגין איחורים/ קנסות/ נזקים, על פי חלקן היחסי של עבודות החשמל – 326,782 ₪.
178. לא מצאתי לאשר הפחתה של סכום זה, וזאת מקום בו מדובר בסכום כולל ולא מפורט.
סלטי לא הייתה קבלן המשנה היחיד בפרויקט. לא הוכח כי החיובים אותם מבוקש להפחית אכן נובעים מעבודתה של סלטי, מעשיה או מחדליה, ולא מעבודתו של קבלן משנה אחר כלשהו.
יתרה מכך, לא ברור מהו הסכום המיוחס לכל אחת מהקטגוריות.
ככל שמדובר באיחורים מהי תקופת האיחור ומהו הבסיס לחישוב, ככל שמדובר בקנסות
--- סוף עמוד 41 ---
– בגין מה ניתנו וככל שמדובר בנזקים – מה הם אותם נזקים קונקרטיים אשר אותם גרמה סלטי, ואשר בעטיים מבוקש לבצע הפחתה מן הסכומים המגיעים לה.
179. יצוין כי מר יוסי ולס, מנהל הפרויקט מטעם המזמין, העיד כי היה מעורב בעריכת החשבונות, וכי לא זכור לו כי בוצעו בפועל חיובים כלשהם בגין איחורים (ר' ע' 101, ש' 23-32 לפרוטוקול הדיון מיום 1.6.2020).
180. קביעת ההפחתות באופן בו נעשתה, אינה מאפשרת לסלטי, לבחון את החיובים שמבוקש לבצע או להתמודד עמם.
מנוליד אף לא מצאה לנכון להציג פירוט של טיוטת החשבון הסופי בינה לבין דניה סיבוס, שממנה ניתן היה ללמוד ממה הורכבו החיובים הנטענים.
מר פלג העיד כי הוא לא קיבל פירוט כאמור מדניה סיבוס, על אף שביקש אותו, והבהיר כי הוא יודע להסביר רק את המקרו שבחיובים, אך לא את הדקויות (ר' ע' 69 ש' 21-28 לפרוטוקול הדיון).
קיזוז של כ-300,000 ₪, אינו בגדר "דקויות", ומקום בו מבקשת מנוליד לבצע הפחתה כה משמעותי מהסכומים המגיעים לקבלן המשנה, ניתן היה לצפות כי תוכל להציג ביחס לכך ראיות וחישוב סדור.
ו. סעיפים 7 ו- 8 – חיובים בגין שימוש בחשמל ובמים – סך של 207,952 ₪ עבור שימוש בחשמל וסך של 53,473 ₪ עבור שימוש במים.
181. בסעיף 15ב' להסכם ארנה נקבע כדלהלן:
"במידה וקבלן המשנה יזדקק לצורך ביצוע העבודה לשימוש בחשמל, במים, טלפון וכו', החברה רשאית לספק לו בהתאם לשיקול דעתה הבלעדי את אפשרות ההתחברות בקווים ראשיים בלבד לקווי החשמל, המים והטלפון כפי שהם קיימים באתר...הוצאות ההתחברות לקווי החשמל, המים, הטלפון וכן הוצאות השימוש בהם יתחלקו בין החברה וקבלן המשנה באופן יחסי לעומסים ולכמויות שינוצלו ע"י כל צד".
182. בהינתן הוראת סעיף זה, עמדה לכאורה למנוליד הזכות לחייב את סלטי בגין חלקו בשימוש בחשמל ובמים.
183. עם זאת, במסגרת התוספת השנייה להסכם ארנה, הוסכם על מעבר לתשלום פאושלי וכן נקבע כי עבור שלב א' של הפרויקט ישולם סך כולל של 12,350,000 ₪, אשר יהווה את התמורה הסופית והכוללת עבור ביצוע העבודות בשלב זה.
מסעיף 4 לתוספת השנייה ניתן לכאורה להסיק מגמה, שלא לחייב את הקבלן, בהוצאות שקדמו למועד חתימת התוספת השנייה.
--- סוף עמוד 42 ---
184. חשוב מכך, אף מקום בו היה נמצא כי קיימת הצדקה לחייב את סלטי בגין השימוש בחשמל ובמים, ללא קשר ועל אף הנקוב בתוספת השנייה להסכם, היה על מנוליד להציג פירוט של דרך חישוב הסכום אותו היא מבקשת לקזז, לרבות התקופות בגינן מבוקש לבצע את החיוב והסכום המיוחס לכל תקופה ותקופה. החשבונות הרלבנטיים לא הוצגו, ולסלטי לא ניתנה כל אפשרות לבדוק את נכונות החשבונות והחיובים.
קושי זה מתחזק מקום בו מנוליד לא מצאה לנכון לחייב את סלטי בגין השימוש בחשמל ובמים, באופן שוטף, במסגרת החשבונות החלקיים, והיא עשתה כן רק במסגרת החשבון הסופי, תוך שהיא מבקשת לבצע הפחתה של סכום כולל באבחה אחת.
185. מר יוסי ולאס העיד, כי הוא אינו זוכר חיובי חשמל שבוצעו, בסכומים של מאות אלפי שקלים, אלא עשרות אלפי ₪, כי חיוב כספי בהיקף של כ- 208,000 ₪ בגין חשבונות חשמל נשמע לו גבוה, וכי הוא אינו זוכר כי הם חייבו בסכומים כאלה.
עוד העיד מר ולאס כי אין זה מקובל, בדרך כלל, לחייב קבלני משנה בעלויות של חשמל, אלא אם מדובר באירוע חריג (ר' ע' 103 ש' 12-24 לפרוטוקול הדיון).
186. עדותו זו מתיישבת גם עם עדותם של מוחמד סלטי ושל חאלד סלטי, אשר לא נסתרה, לפיה סלטי מעולם לא חויבה בגין חשמל או מים באיזה מהפרויקטים הרבים בהם עבדה מול מנוליד (ר' ס' 89ד' לתצהיר מוחמד סלטי ועדות חאלד סלטי בעמוד 122 ש' 19-22 לפרוטוקול הדיון מיום 7.6.2020).
לכל אלו יש להוסיף גם את עדותו של מר פלג על פיה הוא האמין שאם סלטי לא הייתה מסולקת מהפרויקט לא היו מקזזים סכומים אלו. (ר' ע' 72 ש' 24-25 לפרוטוקול הדיון).
187. בנסיבות אלה, בהיעדר פירוט של החיובים, לרבות התקופה אליהם הם מתייחסים, שעה שכלל לא ברור אם החיובים הנטענים מתייחסים לשלב א' של הפרויקט, לשלב ב' או לשניהם, ומקום בו לא הוצגו החשבונות הרלוונטיים, נדחות טענות מנוליד בדבר זכאותה לקיזוז סכומים אלו.
ז. סעיף 10 - קיזוז בגין בדיקות (1%) - 27,624.5 ₪
188. בסעיף 16ד' להסכם ארנה נקבע כדלהלן:
"כל הבדיקות שיידרשו על ידי החברה או מזמין העבודה בקשר לעבודת קבלן המשנה יעשו על חשבון קבלן המשנה. החברה תהיה רשאית להפחית את הוצאות הבדיקות מכספים שיגיעו לקבלן המשנה, אך לא פחות מ- 0.6%".
189. במסגרת התוספת להסכם הוחלט על תיקון הסעיף, תוך מחיקת המילים "אך לא פחות מ 0.6" כאשר במקומן ייכתב: "בסך 0.6" (ס' 6 לתוספת להסכם).
--- סוף עמוד 43 ---
190. במסגרת התוספת השנייה להסכם ארנה, בו הוסכם על מעבר לתשלום בשיטה פאושלית, הוסכם כי בגין שלב א' של הפרויקט, ישולם סך כולל של 12,350,000 ₪, וכי מהסכום הנ"ל לא יקוזזו הוצאות בדיקות וביטוח. (ס' 3 לתוספת השנייה להסכם ארנה).
191. עוד נקבע בהסכם, כי ככל שיוסכם על ביצוע עבודות שלב ב' של הפרויקט, תסוכם התמורה בנפרד, תוך התבססות על כתב הכמויות שבהסכם החתום בין מנוליד לסלטי, וכי:
"... התנאים וההסכמות שסוכמו לגבי שלב א' יחולו במלואן גם על שלב ב'".
(ס' 10 לתוספת השנייה להסכם ארנה).
192. בנסיבות אלה, היתה מנוליד רשאית לקזז, לכל היותר, סך של 0.6% בגין ביצוע בדיקות בשלב ב' וחריגים, דהיינו סך של 16,575 ₪ בלבד (0.6% X 2,762,453 ₪).
193. אין בקביעה על פיה: "התנאים וההסכמות שסוכמו לגבי שלב א' יחולו במלואן גם על שלב ב'" (ס' 10 לתוספת השנייה), כדי למנוע את חיובה של סלטי בתשלום עבור הבדיקות, שכן הפטור שניתן לכך, במסגרת שלב א', נבע, באופן ישיר, מהפיכת ההסכם לפאושלי, מה שאינו רלוונטי, לגבי שלב ב'.
194. בשולי פרק זה אציין כי אני ערה לעובדה על פיה במסגרת פרויקט בית לוינשטיין, לא בוצע קיזוז כלשהו בגין ביצוע בדיקות. עם זאת, בעובדה זו כשלעצמה, אין כדי לשלול את אפשרות ביצוע הקיזוז, מקום בו קיימת הוראה חוזית מפורשת המאפשרת את ביצוע אותו קיזוז.
195. בהינתן כל אלו, אני מורה כי מנוליד רשאית לקזז סך של 16,575 ₪ בגין ביצוע בדיקות.
ח. סעיף 11 – קיזוז בגין ביטוח (1%) בגין עבודות שלב ב' וחריגים - 27,624.5 ₪
196. ס' 28 להסכם ארנה קובע את חובתו של הקבלן, לקיים ביטוחים שונים, כאשר במסגרת ס"ק ה' נקבע כי ככל שהקבלן לא יעמוד בחובתו בעניין זה, תהא החברה רשאית לבצע את הביטוחים עבור קבלן המשנה על חשבונו, ולנכות את הסכומים הנדרשים לצורך כך מן הסכומים המגיעים ממנה לקבלן.
197. לא נטען ולא הוכח, כי סלטי לא ערכה את הביטוחים הנדרשים, ומכאן שלא ברור הבסיס לחיובה של סלטי בסכום המבוקש. עוד לא הוכח בסיס ודרך חישוב החיוב על ידי מנוליד.
198. בנסיבות אלו, נדחות טענותיה של מנוליד באפשר לחיוב סלטי בסכום זה.
ט. סעיפים 13-17 – הפחתת תשלומים לספקים בסך כולל של 4,113,343 ₪
199. סכומים אלה אינם שנויים במחלוקת בין הצדדים.
--- סוף עמוד 44 ---
י. סעיף 18 – תשלום בגין מכולות – סך של 50,400 ₪ (על פי חישוב של 2 מכולות בעלות של 700 ₪ לחודש בהתייחס לכל תקופת ההסכם של 3 שנים).
200. בגוף הסכם ארנה, לא אותרה התייחסות פרטנית לסוגיית החיוב בתשלום עבור מכולות.
201. במסגרת ס' 15ג' להסכם ארנה נקבע כדלהלן: "במידה וקבלן המשנה ישתמש בחומרים, כלים ציוד או כל פריט אחר של החברה, תחייב החברה את קבלן המשנה בשווי השימוש בהתאם לקביעת החברה..."
עוד נקבע כי החברה תהא זכאית לגבות את הסכומים המגיעים לה באמצעות קיזוז מחשבון קבלני המשנה.
202. עם זאת, במסגרת המעבר להסכם פאושלי, נחתמה התוספת השנייה להסכם ארנה, כאשר המגמה העולה ממנה היא לא לחייב את הקבלן בהוצאות שקדמו למועד חתימת התוספת השנייה (ס' 4 לתוספת השנייה).
203. מר אורן פלג העיד, כי היו הרבה מכולות אשר שימשו את הפרויקט, כאשר שתיים מהן הוקצו לטובת סלטי לצורך מחסנים ומשרדים תוך שמנוליד נשאה בעלותן (ר' ע' 71 ש' 1-8 לפרוטוקול הדיון).
הוסיף מר פלג וטען כי החיוב בוצע בהתאם להנחיה של מר שטרית, וכי אין בידו מסמכים המעידים על כך שסלטי ביקשה את אותן מכולות, מאחר וסלטי כבר הייתה בפרויקט עוד לפני שהוא הגיע אליו (ע' 71 ש' 1-19 לפרוטוקול הדיון).
204. מר פלג לא ידע להשיב כדבעי, מדוע חויבה סלטי בהוצאות בגין המכולות על פני תקופה של שלוש שנים, הגם כי מסעיף 4 של התוספת השנייה נלמדת מגמה שלא לחייב את הקבלן בהוצאות אשר קדמו למועד חתימת אותה תוספת.
יתרה מכך, מעדותו עלה כי לתובעת לא הייתה כל כוונה לקזז לסלטי כספים כלשהם שלא יקוזזו ממנוליד קודם למועד בו הוחלט על סילוק ידה של סלטי, וכי הוא סבור כי לא היו מקזזים לסלטי סכומים אלו, אלמלא סולקה מהפרויקט (ר' ע' 72 ש' 12-25 לפרוטוקול הדיון).
205. העובדה כי ההחלטה לקיזוז סכומים אלו בוצעה בדיעבד נלמדת גם מהחשבונות החלקיים אשר הוצגו לעיוני, ומהם עולה כי לא הייתה למנוליד כל כוונה לגבות תשלום עבור שימוש זה.
206. על אלו יש להוסיף את העדר הבהירות באשר למקור הסכום לחיוב והיקפו.
207. בהינתן כל אלו, נדחות טענות מנוליד בדבר חיוב סלטי בסכומים אלו.
--- סוף עמוד 45 ---
יא. סעיף 19 – תשלום בגין הובלות שונות (מכולות, שנאים, לוחות חשמל וכו' – 25,000 ₪ (נספח 28 לכתב התביעה ונספח 36 לתצהיר מר פלג).
208. במסגרת התוספת השנייה הוסכם כי "... קבלנים שקדמו לקבלן בעבודות בשטח ו/או עובדים ו/או הוצאות חומרים ו/או הוצאות ניהול שהיו עד כה לא יקוזזו מהקבלן".
דהיינו: מסעיף זה עולה הסכמה על פיה לא יקוזזו סכומים אשר מקורם בהוצאות בגין התקופה שקדמה ליום 6.8.2013 (מועד חתימת התוספת השנייה).