בהמשך, סלטי חזרה בה מהסכמתה זו (ר' ס' 51-59 וכן נספחים 25 ו- 26 לתצהיר מר שטרית ועדותו בע' 32 ש' 31-36).
המגעים בין הצדדים נמשכו, ולבסוף הושגה הסכמה עקרונית על פיה, ככל שתושג הסכמת דניה סיבוס למעבר לתשלום על בסיס פאושלי, תקבל גם סלטי תמורה על בסיס פאושלי, ובסכום כולל של 4,300,000 ₪.
הסכמה עקרונית זו, הועלתה ע"י מר שטרית על הכתב, והמסמך נחתם ע"י מר מוחמד סלטי בלבד, שקיבל לידיו עותק, תוך שהמקור נותר בידיה של מנוליד (ר' ת/1).
מר שטרית טען במסגרת חקירתו הנגדית כי המדובר בהסכמה עקרונית, אשר כניסתה לתוקף הותנתה בשני תנאים, אשר לא התקיימו: הסכמה על תמורה פאושלית בגין שלב ב' במישור היחסים שבין דניה סיבוס לבין מנוליד, וקבלת הסכמתה של הנהלת מנוליד.
לבסוף נטען על ידי מר שטרית כי מסמך העקרונות, לא נחתם על ידי מנוליד או נציג כלשהו מטעמה, לרבות מר יוני ברוקר, אשר כלל לא נכח בפגישה ולא היה מוסמך לקבל החלטות מסוג זה בפרויקט (ס' 65 לתצהירו).
152. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ומכלול הראיות שהוצגו במסגרת ההליך, באתי לכלל מסקנה על פיה, לא הרימו הנתבעים את הנטל המוטל עליהם להוכיח כי אכן שונו בפועל ההסכמות בין הצדדים, לעניין תשלום התמורה בגין שלב ב', תוך הפיכת הבסיס לתשלום לפאושלי בהיקף של 4,300,000 ₪, ומן העבר השני, להתרשמותי הבלתי אמצעית, הייתה התנהלותה של מנוליד בכל הנוגע להגעת הצדדים להסכמות לעניין בסיס התשלום, עמומה במתכוון, והיה בה כדי לעורר חוסר נוחות רבה.
153. אין חולק כי המסמך אשר הוצג ע"י סלטי, נספח 5 לתצהירו של מר מוחמד סלטי, הוא העתק צילומי של המסמך המקורי אשר נותר בידיה של מנוליד (ר' גם ס' 73 לתצהירו ועדותו בעמוד 132 שורות 9-12 לפרוטוקול הדיון).
על המסמך המקורי (ת/1) לא מופיע הכיתוב: "יוני ברוקר סמנכ"ל אלקטרומכניקה מנוליד חירות מערכות בע"מ", ואף לא חתימתו של מר ברוקר, בכתב יד.
מר יוני ברוקר העיד, כי הוא לא נכח בפגישה במסגרתה נערך המסמך, לא חתם עליו, וכי חתימתו על גבי המסמך זויפה (ר' ס' 1 ו-2 לתצהירו ועדותו בעמוד 43 ש' 20, בעמוד 46 ש' 27 ובעמוד 47 שורה 2 לפרוטוקול הדיון).
לחיזוק טענה זו צירפה מנוליד חוות דעת של מומחה מטעמה, מר אבנר רוזנגרטן, מהמכון למדע פורנזי, ממנה עלה כי חתימתו של מר יוני ברוקר הוספה למסמך בדרך של הרכבה צילומית (כן ר' עדותו של מר רוזנגרטן בעמודים 36-37 לפרוטוקול הדיון).
--- סוף עמוד 35 ---
לעניין זה, אבהיר כי לא מצאתי לקבל את טענת הנתבעים בדבר קיומה של סתירה בין עדותו של מר יוני ברוקר, לפיה חתימתו זויפה, לבין מסקנת המומחה לפיה החתימה הוספה למסמך בדרך של הרכבה צילומית, שהרי הרכבה צילומית, כמוה כזיוף. בין אם מדובר בהוספת חותמת וחתימה, ע"י מאן דהוא, ובין אם מדובר בהוספתם באמצעות הרכבה צילומית, כנטען ע"י המומחה, מדובר בזיוף, וברי כי ככל ואכן מדובר בזיוף, מר ברוקר לא בהכרח יכול לדעת באיזו דרך בוצע הזיוף הנטען.
בניגוד לנטען על ידי הנתבעים, לא מצאתי כי חקירתו הנגדית של מר ברוקר בסוגיה זו הייתה מבולבלת או לא עקבית. נהפוך הוא. מר ברוקר עמד בתוקף על גרסתו על פיה, הוא עצמו לא חתם על המסמך הנחזה לשאת את חתימתו.
אין בעובדה שעלתה בחקירה הנגדית, ועל פיה למר ברוקר מספר חתימות שונות בהן הוא נהג להשתמש, כמו גם בטענה כי החתימה על גבי ת/1 הוספה באמצעות חותמת גומי, כדי לפגוע באמינות גרסתו.
154. הנתבעים מצדם בחרו שלא להגיש חוות דעת נגדית, והנקוב בחוות דעתו של המומחה מטעם התובעת, לא הופרך.
זאת ועוד; מנוסח המסמך עצמו עולה, כי כניסתו לתוקף, הוכפפה להסכמים אשר נחתמו עם סלטי עד לאותו מועד, כמו גם קבלת הסכמתה של הנהלת מנוליד. לעניין זה, של אותה הסכמה של הנהלת מנוליד, לא צורפה על ידי סלטי ראייה כלשהי.
155. אני ערה לטענה על פיה גם על גבי התוספת השנייה של הסכם ארנה לא הוספה חתימה של נציג מטעם מנוליד, אלא אך חותמת של החברה. עם זאת, התוספת השנייה, צורפה להסכם כחלק בלתי נפרד הימנו. בנוסף, עובדתית, לא הייתה ביחס לתוקפה של תוספת זו, כל מחלוקת בין הצדדים.
156. באשר להיות ההסכמות כפופות להסכמים הקודמים בין הצדדים, טען מר שטרית בתצהירו כי כוונת הצדדים הייתה כי כניסתו של מסמך זה לתוקף תוכפף להסכמת דניה סיבוס לביצוע התשלום, כתשלום פאושלי. (ס' 64.1 לתצהיר מר שטרית).
לא מצאתי לקבל טענה זו, עת כי היא אינה עולה במפורש מהמסמך, ולא ניתן לראותה כחלק מובנה מהסכמות הצדדים. הצדדים הכפיפו את ההסכמה נשוא נספח 5, להסכמות קודמות ביניהם, ולא להסכמה או אי הסכמה עם מזמין העבודה.
157. בהינתן הנקוב, בהעדר ראייה לעניין חתימתה של חב' מנוליד על המסמך הפאושלי, ביקשתי להוסיף ולבחון האם ניתן היה ללמוד מהעדויות והראיות הנוספות, על קיומה של הסכמה בפועל בין הצדדים, כי תשלום התמורה בגין שלב ב', ייעשה על בסיס פאושלי.
--- סוף עמוד 36 ---
158. לעניין זה אקדים ואציין כי טענת מנוליד על פיה מתווה התשלום לסלטי, יהיה קשור ויושפע מהמתווה עליו הוסכם במערך היחסים שבינה לבין דניס סיבוס, היא זו אשר לצידה רציונל כלכלי ברור.
עת קבעו בעלי הדין במסגרת התקשרותם המקורית כי סלטי תשמש כקבלן משנה של מנוליד, בתנאי "גב אל גב", בקשר עם מלוא חובותיה והתחייבויותיה של מנוליד כלפי דניה סיבוס, אך הגיוני הוא כי מנוליד תשאף לקיומה של התאמה גם בהתייחס לנושא של תשלום התמורה.
ואולם, דווקא בשל כך, ניתן היה לצפות כי מנוליד תהיה מעוניינת ואף תציג בפועל את ההסכם בינה לבין דניה סיבוס, תוך הפניית שימת הלב לאותם סעיפים המלמדים, כפי טענתה, כי ההסכם שלה מול דניה סיבוס לא היה הסכם פאושלי.
אלא כי מנוליד, מטעמים אשר אינם ברורים, בחרה שלא לצרף את ההסכם בינה לבין דניה סיבוס.
159. מן העבר השני, הוצגו ראיות מהן ניתן היה ללמוד כי מר מוחמד סלטי לא היה דמות הזרה למסדרונות מזמין העבודה, דניה סיבוס או מנוליד. מעדותם של ה"ה שטרית, ומר ואלס, מטעם מזמין הפרויקט, עלה כי בין מוחמד סלטי לבין המזמין-חב' מוריה, כמו גם בינו לבין דניה סיבוס, התקיים קשר יום-יומי, ישיר ורציף, וממילא סלטי היה מעורה בכלל הפרטים הרלוונטיים (ר' עדות מר שטרית בע' 33 ש' 20-27 לפרוטוקול הדיון ועדות מר ואלס בע' 102 ש' 27-32 לפרוטוקול הדיון מיום 1.6.2020).
בהינתן ראיות אלו, ניתן היה לצפות כי מר סלטי יהיה אף הוא מודע להיקף או מהות ההתקשרות של המזמין עם דניה סיבוס או של דניה סיבוס עם מנוליד, וממילא ככל והיו ברשותו ראיות המלמדות על קיומה של מערכת הסכמית שונה מזו עליה הצהירה מנוליד, כי יכול להציגה.
160. מתוך תצהירי העדות הרשאית של עדי התובעת, והחקירות הנגדיות של עדים אלו, לא ניתן היה להסיק כי מנוליד אכן הגיעה להסכמות עם דניה סיבוס בדבר תשלום על בסיס פאושלי (ר' עדות מר שטרית בעמ' 30 ש' 14-17 לפרוטוקול הדיון; עדות מר פלג בסעיפים 14, 65-71 לתצהירו וכן בעמוד 60 ש' 30-33 לפרוטוקול הדיון ועדות מר ברוקר בע' 4 ש' 27-ע' 49 ש' 2 לפרוטוקול הדיון).
161. ההסכמות המקוריות בין הצדדים לעניין דרך חישוב התמורה בגין ביצוע העבודות בשלב ב' לא קבעו תשלום פאושלי. השינוי בהסכמות, צריך היה להיות ברור ומפורש, ואף לעלות מתוך המסמכים , מעבר למסמך הפאושלי.
162. טענת הנתבעים על פיה הוסכם על תשלום סכום פאושלי בין מנוליד לבין סלטי, וזאת ללא כל קשר למה שיוסכם בין סלטי לבין דניה סיבוס (ס' 71 לסיכומי הנתבעים), היא טענה
--- סוף עמוד 37 ---
שבהיבט הכלכלי קיים קושי לראותה כסבירה, וחשוב מכך – היא לא נטענה מפורשות במסגרת כתב ההגנה.
163. הנתבעים ביקשו להוסיף וללמוד על היות ההסכם בינם לבין מנוליד, בגין שלב ב', הסכם על בסיס פאושלי, מעדותו של מר יוסי ולאס, אשר שימש כמנהל הפרויקט מטעם המזמין – חב' מוריה, תוך שהם מפנים לעדותו בעמוד 102 ש' 6-12, בע' 107 ש' 27-31 ובע' 108 ש' 1-7 לפרוטוקול הדיון מיום 1.6.2020 (ר' ס' 75 ו- 76 לסיכומיהם).
מצאתי את עדותו של מר ולאס כמהימנה מאוד וסדורה, ואולם מעדותו זו עלה כי היא מתייחסת למישור היחסים שבין דניה סיבוס לבין המזמין – חב' מוריה, ולא למישור היחסים שבינה לבין מנוליד (ר' ע' 107 ש' 23-25 ועמוד 108 ש' 6-18 לפרוטוקול הדיון).
מר ולאס הבהיר בעדותו, כי הוא אינו מעורה במערכת ההסכמית שבין דניה סיבוס למנוליד (ר' ע' 104 ש' 4-5 לפרוטוקול הדיון מיום 1.6.2020) או במערכת ההסכמית שבין מנוליד לסלטי (ר' ע' 107 ש' 8-10 לפרוטוקול הדיון מיום 1.6.2020).
כאמור, הגם הרציונל הכלכלי בשרשור דרך התמורה מהמזמין – לדניה סיבוס ומשם למנוליד ולסלטי, לא הוצגה בפני כל שרשרת ההסכמות החוזיות, אשר יכול והיה בה כדי ללמד גם על ההבנות שבין בעלי הדין בהליך שבפני.
164. לעניין זה יש לזכור כי במסגרת המעבר להסכם פאושלי בשלב א' של הפרויקט, נערכה תוספת מסודרת ומפורטת להסכם, בה פורטו כלל התנאים להתקשרות, כפי שסוכמו בין הצדדים. מצופה היה, כי ככל שיתקיים מעבר להסכם פאושלי גם ביחס לשלב ב', ייערך מסמך דומה.
מר מוחמד סלטי אישר בחקירתו כי מסמך כאמור לא נערך (ר' ע' 133 ש' 26-32).
165. מחשבון חלקי 37 אותו ערכה דניה סיבוס לתובעת ביום 5.7.2025, עלה כי עבודות החשמל ביחס לשלב ב' (פרק 15.8) חושבו על פי מדידה ולא באופן פאושלי (לעניין זה ראה נספח 30 לתצהירו של מר פלג וכן ר' חשבון חלקי 32 – נ/7)
בנוסף, מהראיות אשר הונחו בתיק בית המשפט עולה כי גם סלטי עצמה לא הגישה את החשבונות החלקיים הנוגעים לשלב ב' של הפרויקט באופן המעיד על קיומו של הסכם פאושלי, שכן חשבונות אלו כללו בדיקות ומדידות של כמויות בפועל, בעוד ככל ועסקינן בהסכם פאושלי לא היה באלו צורך.
מר מוחמד סלטי, מר חאלד סלטי ומר ראמי סלטי נשאלו ביחס לכך במסגרת חקירתם הנגדית, אך לא הצליחו לתת תשובה מניחה את הדעת לשאלה, מדוע היה צורך במדידת כמויות שעה שדובר בהסכם פאושלי (ר' נספח 12 לתצהיר מר אורן פלג וכן עדות מר מוחמד סלטי בע' 133 ש' 22-23; עדות מר ח'אלד סלטי בעמוד 120 ש' 26 – ע' 121 ש' 2
--- סוף עמוד 38 ---
ובעמוד 122 ש' 4-11 ועדות מר ראמי סלטי בעמוד 113 ש' 1-24 לפרוטוקול הדיון מיום 7.6.2020).
166. בהינתן כלל הראיות אשר נמנו לעיל, כמו גם אי הצגתן של ראיות אשר ניתן היה לצפות כי יוצגו על ידי הנתבעים, באתי לכלל מסקנה כי הנתבעים לא הוכיחו קיומה של הסכמה של תשלום על בסיס פאושלי ביחס לשלב ב' של הפרויקט.
167. מקום בו סלטי לא הכחישה את הסכום הכולל לתשלום בהתאם לכתב הכמויות
שנחתם מולה, כמו גם את ניכוי הסך של 191,400 ₪ בגין שנאי שסופק ע"י מנוליד, אני מוצאת להעמיד את הסכום המגיע בגין עבודות חשמל בשלב ב', על פי מדידה, על סך של 2,399,275 ₪.
ג. סעיף 3 - תשלום בגין חריגים שאושרו בניכוי 12% רווח קבלני למנוליד – 363,178 ₪.
168. הצדדים לא היו חלוקים ביניהם ביחס לרכיב תשלום זה.
הפחתת חיובים שונים
169. כעולה מכתב התביעה, מנוליד ביקשה להפחית מחשבונה של סלטי סכומים שונים, וזאת תוך הסתמכות על טיוטת החשבון הסופי אשר נערכה בינה לבין דניה סיבוס, ההפחתות אשר בוצעו במסגרתו, והוראת סעיף 36 להסכם ארנה המקנה למנוליד את זכות הקיזוז, בהתאם לשיקול דעתה.
לשיטתה של מנוליד, היא רשאית לחייב את סלטי, בכל חיוב בו היא עצמה חויבה, במסגרת יחסיה עם דניה סיבוס, ובשיעור החלק היחסי של עבודות החשמל אשר בוצעו ע"י סלטי, בפרויקט.
מנוליד ביקשה לבסס התחשבנות זו על נקודת מוצא על פיה ההסכם בינה לבין דניה סיבוס, וההסכם בינה לבין סלטי, הם הסכמים שנחתמו בשיטת "גב אל גב".
זה המקום לשוב ולציין כי ההסכם בין דניה סיבוס למנוליד, לא צורף כראייה, עובדה המעוררת חוסר נוחות של ממש, עת כי היא מנעה את האפשרות, בין היתר, לבחון, באופן עצמאי ובלתי תלוי, את הוראות שני ההסכמים והתאימות ביניהם.
170. במסגרת הסכם ארנה עצמו (נספח 1 לתצהיר מר נתן שטרית), אין כל אזכור לכך, כי המדובר בהסכמים שנחתמו בשיטת "גב אל גב", למעט הקביעה כי כל ביצוע תשלום ומועדו, לרבות הגדלות מאושרות, תהיינה כפופות לכך שהחברה-מנוליד, קיבלה בפועל את התשלום מהמזמין. (ר' ס' 29א' להסכם ארנה).
171. עם זאת, במסגרת התוספת השנייה להסכם ארנה (נספח 3 לתצהיר מר שטרית), במסגרתה הוסכם על מעבר לתשלום בשיטה פאושלית ביחס לשלב א' של הפרויקט, נוספה גם הוראה מכוחה יש לראות את ההסכמים כאלו אשר הינם "גב אל גב".
--- סוף עמוד 39 ---
כך נקבע בס' 2 לתוספת השנייה:
"הקבלן מאשר ומסכים כי התמורה שיהיה זכאי לקבל עבור ביצוען של העבודות מתחילת ביצוען על פי ההסכם ועל פי תוספת זו ונספחיהם, תחושב באופן פאושלי, היינו, ללא מדידת כמויות, בתנאי "גב אל גב" לכל התחייבויות וחובות החברה כלפי המזמין".
כן נקבע במסגרת ס' 9 של התוספת השנייה:
"הקבלן מצהיר בזאת כי הוא שימש וימשיך לשמש כקבלן משנה של החברה בתנאי "גב אל גב" בקשר עם מלוא חובות והתחייבויות החברה מכוח ההסכם עם המזמין בנוגע לביצוע מלוא העבודות בפרויקט. בהתאם לכך הקבלן מתחייב להיכנס בנעלי החברה בכל הנוגע לאחריותה במסגרת ההסכם עם המזמין, כלפי המזמין ככל שתהיה, כאילו היתה החברה – המזמין, והקבלן – החברה וכן הלאה. מובהר כי כל החובות ו/או התחייבויות הקשורים לביצוע ו/או לתכולת העבודות בהסכם עם המזמין, יחולו על הקבלן וכן חלים עליו כל סעיפי ההסכם מול המזמין העוסקים בכך, בתנאי "גב אל גב" גם אם לא נרשמו במפורשות בתוספת זו".