"זאת ועוד ביום חמישי האחרון 28.5.15 נודע לנו שנשרף לוח חשמל חיוני באתר שנמצא באחריותך המלאה, כפ"י החוזה מולך - היית חייב לפעול מיידית לתיקון הלוח/ הנזק שנגרם, יצרנו עמך/ אנשיך קשר והודענו לכם על כך אך אתם בצעד חסר אחריות הפסקתם לענות לפלאפון, ניתקתם קשר לחלוטין, לא הגבתם לארוע, לא הגבתם למסרונים, לא הגבתם למיילים ולא הגעתם לתקן את הלוח שנשרף. בהתנהלותכם חסרת האחריות זו גרמת לנו ולמזמין נזק וטרחה רבה עת נדרשנו לגייס בעלי מקצוע
--- סוף עמוד 29 ---
חלופיים ובעלויות גבוהות וכל זאת על מנת לתקן את הנזק החמור שהיה אמור להיות מתוקן מלכתחילה על ידכם". (נספח 23 לתצהיר מר פלג; ההדגשה לא במקור – ה.ס.).
127. מחקירתו הנגדית של מר פלג, עלו הדברים הבאים: "... בזמן אמת כאשר הלוח נשרף ביום חמישי אחה"צ ובמוצאי שבת שמיד לאחריו האתר היה אמור להיות פתוח למבקרים ולתושבי ירושלים, עשינו כל מה שנדרש כדי להשמיש אותו במקום לסלטי שבחר לא לענות לטלפונים, בחר להיעלם, השלה אותי בפרקי זמן מסוימים שהאנשים שלו היו בדרך לאתר כשהם לא היו בדרך לאתר ומצאתי את עצמי ללא כל ידע בתחום החשמל בונה מחדש לוח כדי שהאירוע ביום שבת יוכל לצאת לפועל..." (ר' ע' 72 ש' 29-34 לפרוטוקול הדיון מיום 29.1.2020).
ובהמשך: "... אני אוכל לומר שמיום שהלוח נשרף באותו יום חמישי אחר הצהריים ועד למכתב של סילוק היד שהוצא לסלטי, לא קיבלתי ממנו כל פניה הנוגעת או להשמשת הלוח מחדש או לאחריות החלקית או המלאה שלו לעניין, או להשגות בענייני ביטוח. לא זו בלבד, כתבתי למיטב זכרוני לאחד המנהלים של סלטי שאני מציע לו להפעיל ביטוח כי באותה נקודת זמן היה נראה לי שהנזק גדול שהיה כדאי לערב אותו " (ע' 73 ש' 20-25 לפרוט' הדיון).
128. לגרסת מר מוחמד סלטי, הוא לא התעלם מפניות מנוליד , אלא הבהיר לה מה הבעיה והפנה אותה לספק הלוחות, ביטון, לצורך תיקון הליקוי (ר' עדותו בע' 137 ש' 1-5 ושורות 13-15 לפרוטוקול הדיון).
129. אלא שעדותו זו, אינה עולה בקנה אחד עם הנקוב בתשובתה של סלטי להודעה בדבר סילוק ידה מהאתר ביום 2.6.2015, במסגרתה היא מתייחסת לנושא לוח החשמל כדלהלן:
"באשר ללוח החשמל שנשרף, הרי נמסר לכם ע"י שמאי חברת הביטוח ובודק החשמל כי הליקוי אינו בהתקנה אלא ביצור הלוח, וגם התמונות מעידות על כך, חרף זאת אתם בחרתם להזמין מתקין אחר ולתקן מבלי למסור לנו הודעה מראש על מועד קבלת הלוח והצורך בתיקונו. בנוסף לכך, לוחות החשמל בפרויקט הם באחריותו של היצרן "שטרן את ביטון", הדבר שבכלל לא חשבתם לערב אותו בתקלה או בתיקון". (נספח 24 לתצהיר מר פלג; ההדגשה לא במקור – ה.ס).
130. לא אותרה בתגובה הכחשה באשר לחוסר התגובה מצד סלטי והיעדר הזמינות שלה לטפל בתקלה; יתרה מכך, מהתגובה עולה כי סלטי לא הייתה זו אשר הבהירה למנוליד את מהות הליקוי, וכל השיח מולה, נעשה למעשה, בדיעבד, לאחר שהתקלה כבר תוקנה.
131. מר חאלד סלטי העיד כי לא זכור לו בכלל שמישהו ניסה לפנות אליו בעניין לוח החשמל (ר' ע' 124 ש' 5-6 לפרוט' הדיון מיום 7.6.2020). עם זאת, מהתכתבות ווטסאפ שהוחלפה בין מר אורן פלג לבין מר ראמי סלטי, מייד בסמוך לאחר שריפת הלוח (סביב השעה 18:30), עלה כי ראמי סלטי עודכן אודות התקלה ואף עדכן את חאלד סלטי אודותיה.
--- סוף עמוד 30 ---
בחלוף כשלוש שעות נוספות, הודיע מר אורן פלג, כי בהיעדר מענה מצד סלטי הם נכנסים בעצמם לטפל בתקלה. (ר' במסגרת נספח 21 לתצהיר מר פלג).
132. יצוין כי מעדותו של מר אלי בן עזרא, אשר בדק את מתקני החשמל בפרויקט טרם הפעלתם, ואשר הוזמן ע"י מנוליד, לאחר מכן, לצורך בדיקת לוח החשמל שנשרף, עלה כי מקור התקלה הוא אכן בלוח עצמו, אשר נשרף מספר חודשים לאחר שהותקן, עקב קיומם של ברגים רופפים שגרמו לניצוצות וכפועל יוצא מכך לשריפת הלוח. (ר' ע' 95 ועמוד 98 ש' 9-12 לפרוט' הדיון מיום 1.6.2020).
133. מר בן עזרא אישר בחקירתו כי מדובר בפגם המצוי באחריות היצרן (ר' ע' 95 ש' 20-21 לפרוטוקול הדיון מיום 1.6.2020), אולם הוא גם אישר כי כאשר יש בעיה עם רכיב חשמלי שמצוי במסגרת האחריות, קוראים בדר"כ לקבלן על מנת שיבוא לתקנו (ע' 99 ש' 1-2 לפרוטוקול הדיון).
134. גם מר יוסי ואלס העיד כי מקום בו לוח החשמל נשרף במהלך תקופת הבדק והאחריות, החובה לבוא ולתקן היתה של מי שביצע, דהיינו: סלטי (ר' ע' 107 ש' 5-7 לפרוטוקול הדיון).
135. ואילו מר פלג העיד כי: "אני אחדד ואומר שקודם כל פנינו לאותו ספק כגורם שותף לנזק שנגרם, שנית סלטי אחראי במתן שירות, בדק ואחריות למוצר שהוא התקין..." וכן:
"... מרגע שהלוח הזה הותקן ע"י סלטי, האחריות היא עליו, מה גם, שאנחנו אמנם שילמנו לביטון יצרן הלוחות, אבל המחויבות של סלטי היתה הן לבדוק את הלוחות, הן להפעיל את שטרן את ביטון בכל הנושאים המקצועיים ולוודא שהלוח כשיר ושמיש ולתת בגינו אחריות שירות ובדק..." (ע' 73 ש' 6-7 ו- 14-17 לפרוטוקול הדיון).
136. מר ראמי סלטי העיד כי הם היו אמורים לפנות ליצרן הלוחות: "... לגבי הלוח – אנחנו אמורים לפנות ליצרן, למרות שיצרן הלוחות גם לא קיבל כספים, אבל תקלה כזו כפי שאני יודע, לפי הניסיון, דווקא הלוח הזה מורכב ממרכיבים מאוד ספציפיים מובנים, אי אפשר לפרק, אי אפשר לגעת, מוצר כזה שאנחנו לא אחראים עליו יש לו אחריות משלו. זו הסיבה שאנחנו אישית לא התעסקנו בזה. גם מר פלג היה לו קשר ישיר גם עם ביטון ולא פנה אליו מהסיבה שידע שלא קיבל כסף ולא יענה לדרישות שלו אז פנה אלינו. מבחינתנו לא יכולים לשלוח ספק או יצרן אחר. זה מאבד את האחריות". (ע' 112 ש' 16-22 לפרוטוקול הדיון מיום 7.6.2020).
137. מכל האמור לעיל עולה, כי האחריות לליקוי בלוח החשמל שנשרף, הינה של יצרן הלוחות – שטרן את ביטון. עם זאת, מקום בו שריפת הלוח אירעה בתוך מועד האחריות והבדק, על סלטי חלה החובה לסייע ולקדם את תיקון התקלה, ולו על דרך של פנייה ליצרן הלוחות, על מנת לוודא ביצוע.
--- סוף עמוד 31 ---
138. לעניין זה, וכפי שצוין לעיל, עמדה לסלטי הזכות שלא להוסיף ולהשקיע תשומות בפרויקט אשר מזמין העבודה ממנה, קרי התובעת, אינו משלם את שכרה. לצד זכות זו, עומדת לסלטי החובה לנהוג בתום לב, בסבירות ומתוך מטרה לצמצם את הנזק שנגרם, ולו על דרך של פנייה לספק, אשר אין לצידה עלות, ואשר יכול והיה בה כדי לצמצם את לוח הזמנים שבין מועד איתור הליקוי למועד תיקונו.
סיכום ביניים
139. ביום 1.6.2015 סולקה ידה של סלטי מפרויקט ארנה, כאשר לטענת התובעת, לסילוק יד זה קדמו שני מכתבי התראה – מכתב מיום 10.6.2013 (נספח 4 לתצהיר מר נתן שטרית) ומכתב מיום 5.5.2015 (נספח 17 לתצהיר מר אורן פלג) . (ר' נספח 22 לתצהיר מר שטרית).
לא מצאתי לראות במכתב מיום 10.6.2013 כמכתב התראה רלוונטי, מקום בו לאחר מכתב זה המשיכה סלטי לעבוד בפרויקט, במשך תקופה של כשנתיים, ומנוליד מצאה לנכון להוסיף ולהתקשר עמה בקשר עם ביצוע עבודות שלב ב' של הפרויקט.
140. בהתייחס להפרות הנטענות אשר הביאו בסופו של יום להחלטתה של מנוליד להורות על ביטול ההתקשרות בין הצדדים, נדרשתי להוסיף ולבחון האם אכן מדובר בהפרות יסודיות, המקנות את זכות ביטולו של הסכם ארנה.
141. לא מצאתי כי מנוליד הרימה את הנטל הראייתי המוטל עליה להוכחת טענותיה בדבר הפרות התחייבויות סלטי על דרך של אי העמדת כח האדם הניהולי והביצועי, כמו גם טענותיה לעניין איכות ירודה של עבודות. על אף התקיימותם של אירועים נקודתיים, לא הוכחו מחדלים משמעותיים, ומרבית הראיות אשר הוצגו עניינן, תקופה קצרה וקונקרטית ואירועים נקודתיים.
142. באשר לאי ביצוע העבודות והתניית ביצוע התיקונים בקבלת תשלומים, מצאתי כי סלטי אכן נקטה בדרך זו, כאמצעי להפעלת לחץ על מנוליד. לצד קביעה זו, הוסף והוכרע כי אין ולא היה מקום לחייב את סלטי להוסיף ולהשקיע משאבים וכוח אדם, מעבר לאלו אשר הושקעו על ידה, מקום בו מנוליד הפרה, באופן סדור ומובהק, את חיוביה החוזיים על דרך של אי תשלום התמורה המגיעה לסלטי, וכי התנהלותה כלפי סלטי, לרבות טענותיה לעניין חובתה של סלטי להוסיף ולעבוד בפרויקט, נגועה בחוסר תום לב.
כך לעניין העבודה השוטפת, וכך לעניין תיקון הריג'קטים, הליקויים בגוף העבודה.
143. באשר לשריפת לוח החשמל מצאתי את התנהלותה של סלטי כחסרה, וכזו אשר חורגת מתחום הסבירות בהינתן האירועים העובדתיים הפרטניים, וודאי עת כי יכולה הייתה, ללא כל עלות משמעותית, לפנות לייצרן לוחות החשמל ולקדם את פתרון הכשל.
--- סוף עמוד 32 ---
הגם מסקנתי זו בהתייחס ללוח החשמל, לא ניתן להורות כי בכך בלבד היה כדי להצדיק סילוק ידה של סלטי מהאתר, וזאת תוך מתן הדעת להיקפו הכולל של הפרויקט, השלב בו היה מצוי, השלכות הליקוי הפרטני על כלל הפרויקט, אחריותו של ספק הלוחות למוצר, ולוח הזמנים במסגרתו תוקן הליקוי.
חשוב מכך, וכפי שהודגש לעיל, התנהלותה של סלטי אינה נבחנת בריק, והיה מקום להוסיף ולתת את הדעת גם להפרותיה היסודיות של מנוליד את התחייבויותיה, והשלכות של אותן הפרות על יכולתה של סלטי לקיים את חיוביה היא. בנוסף, מצאתי לתת את הדעת גם להתעלמות הבוטה מפניות סלטי להעברת הכספים בגין עבודות שבוצעו, לרבות פניות אשר היה בהן כדי לשדר מצוקה תזרימית כלכלית משמעותית.
144. גם מר יוסי ולאס, מנהל הפרויקט מטעם המזמין, חב' מוריה, העיד כי בדיעבד, סילוקה של סלטי מן הפרויקט, בשלב בו הוא היה מצוי, נראה לו, כהגדרתו, קצת מוזר:
"אני זוכר את זה מאוד מעומעם, היום בראיה לאחור נראה לי קצת מוזר, כי זה כמעט שנה אחרי שפותחים מתקן וכמעט שנה אחרי... ובזמן זה תוקנו מרבית הליקויים, אה... נראה לי קצת מוזר" (ע' 103 ש' 9-11 לפרוטוקול הדיון).
145. בהינתן כלל הראיות אשר הונחו בתיק בית המשפט, אני מורה כי הייתה זו מנוליד אשר פעלה בחוסר תום לב, עת ביטלה את ההסכם בין הצדדים, בשלב ובאופן בו הוא בוטל. כפועל יוצא של קביעה זו, יש לראות בסילוק ידה של סלטי מהאתר, כהתנהלות אשר אין לראותה כזו שהיא בגדר מימוש זכות חוזית בתום לב.
היקף החוב ואפשרות הקיזוז
146. בכתב התביעה נכלל חישוב מפורט של התובעת באשר לסכומים המגיעים לה, לשיטתה מסלטי. בכתב ההגנה הכחישה סלטי את חלק הארי של רכיבי אותו חשבון. לנוחות הצדדים, יידונו רכיבי החשבון ומחלוקות הצדדים ביחס אליהם, על פי סדר הופעתם בחשבון;
א. סעיף 1 - תשלום פאושלי בגין עבודות חשמל שלב א' – סך של 12,350,000 ₪.
147. סכום זה אינו שנוי במחלוקת.
ב. סעיף 2 - תשלום בגין עבודות חשמל שלב ב' (מדידה) – סך של 2,399,275 ₪
148. הצדדים חלוקים ביניהם, מהותית, באשר לאופן חישוב התמורה והיקפה, ככל וזו מתייחסת לשלב ב' של הפרויקט, ובעיקר לשאלה האם הוסכם כי התמורה בגין עבודות אלו, בשלב ב', תהא פאושלית, אם לאו.
--- סוף עמוד 33 ---
149. אין חולק כי ביום 28.8.2014 הוסכם בין הצדדים על ביצוע עבודות שלב ב' של הפרויקט (כאשר בסיכום זה נכללו גם חריגים שבוצעו במסגרת שלב א' של הפרויקט).עם זאת, בעוד שלטענת סלטי הוסכם כי תמורת ביצוע העבודות בשלב ב' תיעשה באופן פאושלי ותעמוד על סך של 4.3 מיליון ₪, נטען על ידי מנוליד כי הוסכם על תשלום בהתאם למדידת כמויות בפועל, כאשר סך התמורה המגיעה לסלטי, על בסיס מדידת הכמויות בשטח ואישורן עומד על 2,399,275 ₪.
עסקינן במחלוקת מכוחה נגזרים פערים משמעותיים באשר להיקף התמורה אותה סלטי זכאית לקבל.
150. בתמיכה לטענותיה של סלטי בדבר קיומה של הסכמה לתשלום על בסיס פאושלי,
בגין שלב ב', צירפו הנתבעים לתצהירו של מר מוחמד סלטי את העתקו של מסמך
הסכמות אשר נערך לשיטתם בין הצדדים, ביום 28.8.2014, אשר ייקרא להלן: "המסמך הפאושלי" ואשר מפאת חשיבותו יצוטט להלן:
28.8.2014"
הנדון: פרויקט ארנה-פאושל שלב ב' עקרונות הסכם בין סלטי למנוליד
כידוע סלטי ומנוליד חתומים על הסכם לביצוע עבודות החשמל בארנה.
הצדדים מסכימים על תשלום פאושל-שלב ב' כולל חריגים הידועים עד מועד חתימה זו, באותם תנאים שנחתם הסכם פאושל שלב א'.
התשלום המוסכם והסופי בגין שלב ב' פאושל כולל כל החריגים הידועים כאמור הוא: 4300000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.
סכום זה הינו סופי ומוחלט ולאחר קיזוזי דניה/מנוליד (לא יקוזזו הוצאות ניהול בפרויקט-מסלטי).
הסכמה זו כפופה להסכמים שנחתמו עד כה מול סלטי בפרויקט וכן לאישור הנהלת מנוליד.
בברכה
מוחמד סלטי מנוליד חירות בע"מ
"
על המסמך מתנוססות חתימתו של מוחמד סלטי וכן חתימה של מר יוני ברוקר בצירוף חותמת בה מצוין : "יוני ברוקר סמנכ"ל אלקטרומכניקה מנוליד חירות מערכות בע"מ ". (ראה נספח 5 לתצהירו של מר מוחמד סלטי).
151. לטענת מנוליד, המסמך הפאושלי מיום 28.8.2014, נערך במסגרת משא ומתן אשר התנהל בין הצדדים, ואולם אותן הבנות אשר הושגו במסגרתו לא התגבשו לכדי הסכם מחייב.
לגרסתו של מר שטרית, נוכח רצונה של מנוליד להגיע להבנות עם דניה סיבוס בנוגע לתשלום פאושלי בשלב ב', נוהל, עוד קודם לכן, משא ומתן מול סלטי, בניסיון להגיע
--- סוף עמוד 34 ---
להבנות דומות גם מולה. במסגרת זו הוסכם בין מנוליד לסלטי, בשלב ראשון, כי ככל שיוסכם על תשלום פאושלי הוא יעמוד על סך של 4,000,000 ₪, כולל חריגים.