פרויקט ארנה
29. בבסיס ההתקשרות החוזית בין הצדדים לעניין פרויקט ארנה מצויים ההסכם והתוספת לו מיום 15.3.2012, וכן התוספת השנייה להסכם מיום 6.8.2013. אלו מתווים את המסגרת החוזית באמצעותה, בין היתר, יש לבחון את טענות הצדדים. (ר' נספחים 1 ו- 3 לכתב התביעה; להלן בהתאמה: "הסכם ארנה" , "התוספת הראשונה" ו- "התוספת השנייה").
העמדת כח אדם ניהולי
30. לטענת התובעת, סלטי הפרה את הסכם ארנה באופן יסודי, בין היתר, עת לא העמידה את כח האדם הניהולי הנדרש לפרויקט, עד כי התובעת נאלצה להקצות לכך כוח אדם ניהולי
--- סוף עמוד 6 ---
מטעמה, ולחייב את סלטי בעלות זו. לשיטת התובעת, צריך היה כי מנהל העבודה או מנהל הפרויקט יהיו מהנדסים.
31. בהסכם ארנה המקורי, אין דרישה להעמדת כח אדם ניהולי ספציפי מטעם הקבלן, למעט "מנהל עבודה מתאים לפרויקט" (ר' ס' 21ג' להסכם ארנה, נספח 1 לתצהיר מר שטרית).
32. במסגרת התוספת להסכם נקבע כי: "אחריותו של סלטי לפרויקט ולניהולו הינה מלאה על כל המשתמע מכך, לרבות מינוי של מנהל עבודה/ פרויקט מקצועי באתר, וכן ביצוע וניהול הפרויקט עפ"י ובהתאם להתחייבויות מנוליד בחוזה ובהתאם לדרישות הנהלת הפרויקט".
33. במסגרת התוספת השנייה להסכם, מיום 6.8.2013, נקבע כי: "... הסכום הפאושלי עבור עבודות החשמל הנ"ל כולל תשלום עבור הוצאות ניהול ישירות אותן נדרש הקבלן להקצות לפרויקט ובכלל זה מנהל עבודה מקצועי ביותר שמתאים לנהל פרויקט בסדר גודל כזה, וכן הקצאה של מנהל פרויקט במשרה מלאה שיאושר ע"י החברה והמזמין ושהינו מתאים ביכולת ובכישורים לניהול פרויקט זה. במידה ולא יוקצו משאבי ניהול אלה כאמור, רשאית החברה לאייש משרות אלה ולחייב את הקבלן בעלויות באופן מלא" (ס' 13 לתוספת השנייה).
34. עיון בהוראות ההסכם והתוספות אינו מלמד על קיומה של התחייבות כי מנהל העבודה או מנהל הפרויקט, יהיו מהנדסים דווקא, ומכל מקום דבר קיומה של דרישה כאמור לא הוכח.
35. בהתייחס לטענות התובעת באשר להעמדת כוח האדם הניהולי טענו הנתבעים כי עמדו במלוא התחייבויותיהם וזאת הן בהיבט מקצועיות כוח האדם הניהולי והן ביחס להיקפו, וכי גורמי מקצוע אלו אף זכו לשבחים והערכה ממזמין הפרויקט ומהפיקוח (ר' ס' 89כח' ו- ס' 89כט לתצהיר מוחמד סלטי).
36. מר ראמי סלטי (להלן: "ראמי"), בעל השכלה כמהנדס חשמל ואלקטרוניקה, העיד כי עבד, בין היתר, כמנהל העבודה בפרויקט ארנה. (ר' ס' 3, 6 ו- 13 לתצהירו).